שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
שחר שואל/ת: איך נכון לומר: 'יש אנשים' או 'ישנם אנשים'?
רוביק עונה:
הצורה 'ישנו' וכן י'שנה', 'ישנם' וכדומה מקורה במקרא, כמו בפסוק הבא בספר דברים: "כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיוֹם". בצורות האלה ובדרך כלל 'ישנו' כמו גם 'איננו' יופיע אחרי שם העצם, בעוד 'אין' ו'יש' לפני שם העצם: יש אנשים (אבל 'האנשים ישנם' ולא 'האנשים יש'), אין אוכל (אבל 'האוכל איננו'). עם זאת במקרא מצוי 'ישנו' גם לפני שם העצם: "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: יֶשְׁנוֹ עַם־אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים".
272
נורית לוינסון שואל/ת: גבר נושא אישה. אישה נישאת לגבר. כך היה מקובל מאז ומעולם. עכשיו אני שומעת על גבר שנישא. נכון לומר כך?
רוביק עונה:
החלוקה הברורה בין הגבר הנושא לבין האשה הנישאת קיימת במקורות, אך בעברית החדשה היא היטשטשה. זאת גם בהשפעת רוח הזמן השוויונית, וגם בזכות צורות נטייה שונות כגון המילה 'נישואין', והפועל ברבים: נישאו. 'ניר וטלי נישאו בחולון' היא אפשרות בלעדית. על כן 'ניר נישא לטלי' היא חלופה מקובלת ל'ניר נשא את טלי לאשה'. עם זאת כנראה גם לשוויון יש גבולות, והשימוש ב'נשא' לאשה ('טלי נשאה את ניר לאיש') נדיר, אם בכלל.
273
רות צדק שואל/ת: מהו שם הפועל הנכון, לנגוע או ליגוע?
רוביק עונה:
בגזרת חסרי פ"נ הנ' נוהגת לעיתים להיעלם ולעיתים להישאר. לכן נאמר 'להנציח', אבל 'להביט' או 'להגיע'. בבניין קל נמצא את 'ינבוט' או 'לנבוט' ולעומת זאת 'יפול' ו'ליפול', ולעיתים אפילו באותו שורש: יִסע בעתיד לצד שם הפועל לנסוע. במקרה של נג"ע נאמר בעתיד יִגַע, אבל בשם הפועל נהוגות שלוש צורות: עם נ', לנגוע, ובלי נ' – לגעת, וכן הצורה הארכאית ליגַע. ליגוע אינה נהוגה, והיא נחשבת שגיאה או שפת ילדים.
274
עופר שואל/ת: מה נכון: מבטאה או מבטאת? ממלאה או ממלאת? האם יש כלל אחד לכולם או שזה משתנה בין הפעלים?
רוביק עונה:
גם בתחום הפועל וגם בתחום השם יש חילופי ה' ות' בצורות נקבה, שהרי ה' מייצגת ריכוך של ת' קדמונית. בצורות המקראיות ת' שלטת: יוצאת, יושבת וכדומה. הצורות בסיומת ה' כגון יוצאה, יושבה, מקנאה, מופיעות בלשון חז"ל ובימי הביניים. היום משמשות הצורות המסתיימות בה' בעיקר בשירה ובשפה מליצית. בדוגמאות לעיל שבהן ל' הפועל היא א' נוצרה בשפת הדיבור הגייה המבטלת את א': מְמַלָּה, מְקַנָּה, וזה בוודאי שיבוש.
275
ענת שטרן שואל/ת: האם זו טעות לומר 'אני אלך' (או כל פועל אחר), כשברור ש'אלך' זה רק אני?
רוביק עונה:
זו ודאי אינה טעות. בשפת הדיבור עדיף לפרש את כינוי הגוף, גם לצורכי הדגשה וגם כדי למנוע אי הבנות. במקרה של גוף שלישי כינוי הגוף הכרחי: "הוא ילך".
276
יוחנן שואל/ת: האם צריך לכתוב 'מנשק לה' או 'מנשק אותה'?
רוביק עונה:
השורש נש"ק יכול לבוא גם בבניין קל: 'נשק', וגם בבניין פיעל: 'נישק'. במקרא יש עירוב שימושים, ואפשר למצוא בשני הבניינים את שתי מילות היחס. בעברית היום בדרך כלל מילת היחס אחרי 'נישק' בפיעל היא אֶת ונגזרותיה: נישק את אהובתו; ואחרי נשק בבנין קל מילת היחס ל-: הוא נשק לה, אך זו אינה קביעה דקדוקית אלא ייצוג של הנורמות המקובלות.
277
עמירם חן שואל/ת: מה נכון, 'ילדים מספר' או 'מספר ילדים', או שתי הצורות?
רוביק עונה:
המילה 'מספר' בדיבור רגיל במשמעות כמות לא מוגדרת, קטנה בדרך כלל, תבוא לפני שם העצם אליו היא מתייחסת. יש 'שני ילדים', ויש 'מספר ילדים'. עם זאת היא יכולה לבוא אחרי שם העצם, וזאת בעקבות המקרא. בספר במדבר (ט 20) נכתב: וְישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶֽעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל־הַמִּשְׁכָּן". השימוש בצורה זו נחשב ספרותי.
278
מיקי שואל/ת: כידוע, בעברית היום-יומית, הטיית הפועל בזמן עתיד בגוף נסתרות נעלמה כמעט לחלוטין, ונהוג לומר 'הן ידברו' במקום 'הן תדברנה'. ברצוני לשאול, האם זו עדיין נחשבת טעות, או שמא העובדה שזו השפה המדוברת היום הופכת שימוש זה לתקני?
רוביק עונה:
אין מדובר בעברית היומיומית או בשיבוש של שפת הדיבור אלא בתקנה ותיקה מאוד של האקדמיה ללשון, הנשענת על השימושים השונים במקורות. 'ידברו' ו'תדברנה' הן שתי חלופות תקניות.
279
לירון שואל/ת: מה נכון: 'תחמושתם' או 'תחמושותיהם'?
רוביק עונה:
'תחמושת' היא שם קיבוצי, כלומר, מילה ביחיד המייצגת ריבוי, ולכן אין צורך בריבוי כפול, ודי לומר 'תחמושתם'.
280
עידן רפופורט שואל/ת: האם נכון לומר 'עוד לא' כשהכוונה היא ל'עדיין לא'? לדוגמא: "עוד לא אבדה תקוותנו" – האם אין לומר "עדיין לא אבדה תקוותנו"? .
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. המילים 'עוד' ו'עדיין' מציינות הוספה והתמשכות. 'עדיין' היא מילה תלמודית המתייחסת לזמן, והיא מתייחסת למילה המקראית במשמעות דומה עָדֶן. משמעותה: הדברים נמשכים, עדיין יש תקווה, או בשלילה: עדיין לא, הזמן לדבר מה לא הגיע. 'עוד' היא מילה מקראית שפירושה בדרך כלל 'דבר נוסף', אך כאשר היא מתייחסת לזמן היא מילה נרדפת ל'עדיין' המאוחרת ממנה: "העוד אבי חי?", האם חייו של אבי נמשכים?; "עוד לא אכלנו שום דבר": לא הגיע זמן האכילה.
281
אירית שואל/ת: כיצד יש להגות: פְּרָטֵי פְּרָטִים, או פִרְטֵי פְּרָטִים?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא פְרָטֵי פרטים, וכך פְרָטֵי המקרה, ועוד. מילים במשקל קְטָל כמו כְפָר, פְרָס וכדומה שומרים על תנועת a בסמיכות רבים.
282
מירי קציר שואל/ת: בבתי הספר רווח לאחרונה השימוש בסמיכות שכבת ו', שכבת ה'. האם הצירוף תקין?
רוביק עונה:
באופן תקין יש לכתוב כמובן שכבה ה', שכבה ו'. צורת הסמיכות מעידה שיש כאן קיצור סמוי: "שכבת כיתות ה'", "שכבת כיתות ו'".
283
אנה שואל/ת: איך נכון לומר בעברית, 'הולידה אותו' או 'ילדה אותו'?
רוביק עונה:
האבחנה הרצויה היא בין הגבר המוליד, כלומר, גורם ללידה להתרחש, והאשה היולדת. זו גם ההבחנה המקובלת בתנ"ך. בשפת הדיבור אפשר לשמוע את 'הולידה', אך הצורה הזו מנוגדת להיגיון הלשוני ורצוי להימנע ממנה.
284
מאיר ברוכים שואל/ת: מה נכון יותר לומר - אנו או אנחנו?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. 'אנחנו' נהוג במקרא, 'אנו' בלשון חז"ל. 'אנו' משמש בעיקר בשפה הבינונית-גבוהה: 'אנו נושאים לפידים', 'אנו אנו הפלמ"ח' וכדומה.
285
שמואל גואטה שואל/ת: בנערותי מנהל בית הספר התיכון שבו למדתי היה מר יצחק שבטיאל ז״ל, חבר האקדמיה ללשון העברית. הוא לימד אותנו שלא משתמשים במילה 'בטח' אלא במילה 'בוודאי', ויש הבדל בין ביטחון (כמו בביטוי ״עם ישראל ישב לבטח״) לבין ודאות. מאידך, אני עד לכך שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים משתמשים במילה 'בטח' במשמעות בוודאי, וזה כולל עיתונאים, כתבים, חברי כנסת ואפילו סופרים. והשאלה שלי היא מה נכון יותר.
רוביק עונה:
לא רק בשנים האחרונות אלא מאז תחיית העברית, ובעיקר בשפת הדיבור. אנשי תקשורת משתמשים בה יותר מאחר שהתקשורת נוטה גם היא יותר ויותר לשפת דיבור. עם זאת, עצם השימוש במילה 'בטח' הוא סביר שהרי כוונתו: "אני בטוח שהדבר נכון", או "אני בטוח שזה מה שהתרחש או יתרחש".
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >