שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אהרן אטון שואל/ת: ככל שאני יודע, יש ליידע סמיכות בצמוד לסיפא; אי הסדר, אי השקט וכד'. והנה, יורם מלצר, בתרגום לספרו של פרננדו פסואה, מכתירו "ספר האי נחת" מה נכון? אנא הושענא.
רוביק עונה:
צירופים רבים בעברית בנויים במתכונת תחילית+שם עצם, כמו רב-לאומי, דו-קרב, תת-אלוף, אי-נחת וכדומה. אלה אינם צירופי סמיכות, למרות שהם דמויי-סמיכות. בספרי "מדברים צהלית" אני מכנה אותם צירופי הרכב. ככאלה הם נתפסים כיחידה אחת, אך עם זאת הם אינם שמות במובן הרגיל, ולכן ניתן ליידע אותם בראש הצירוף (האי-נחת) או באמצעו (אי-הנחת). במקרים רבים אין היגיון ליידע באמצע הצירוף (רב-הלאומי, דו-הקרב) וברור שהיידוע יעמוד בראש הצירוף: הדו-קרב, הרב-לאומי. במקרים אחרים שתי האפשרויות תקינות: 'אי-הנחת' לצד 'האי-נחת'. האקדמיה ללשון, יש לומר, החליטה שלא לקבוע מסמרות או הנחיות בעניין.
17
מאיר מינדל שואל/ת: חזי לסקלי בשירו "שתיקה" כותב- ודם שיריי פלוט (palut). האם תוכל להתייחס לבניין זה? אדם שנקלט הוא אדם קלוט? האם יש בעל חיים ששיבטו אותו, והוא שבוט? עוף מרוט? מרוט נוצות?
רוביק עונה:
פלוט, קלוט ומרוט הן מילים בתצורת בינוני-פעול של בניין קל, שמשמעותה סביל: קָלוט, מה שקלטו אותו, בָנוי: מה שבנו אתו. פלָוט: מה שפלטו אותו. דקדוקית אפשר לגזור צורה כזו מכל פועל בבניין קל, אך במקרים רבים אין משתמשים באופציה הזו.
18
תמרה רובן שואל/ת: מעוניינת בהסבר דקדוקי מדוע נכון לומר: 'מדבר עברית בשטף' ולא 'מדבר עברית שוטפת'?
רוביק עונה:
אין פסול ב'עברית שוטפת'. נכון שדקדוקית 'בשטף' הוא תואר פועל המתייחס ל'מדבר', בעוד 'שוטפת' הוא שם תואר, והרי ה'עברית' אינה זו ששוטפת אלא דיבורו של האיש. כאן מסתתר לכאורה המשפט 'מדבר עברית בצורה שוטפת'. אבל בשימושים הלשוניים מקובלים קיצורי דרך וניסוחים מסוג זה על כל צעד ושעל, ומה שקובע הוא אם הניסוח ברור ומובן לשומע.
19
אבי שואל/ת: האם ניתן לומר "לא מותר" במקום "אסור"?
רוביק עונה:
'לא מותר' היא צורת ביטוי עילגת. ניתן לומר 'אינו מותר', אך עדיפה תמיד מילה אחת (אסור) על שתיים, אם הכוונה זהה.
20
נריה שואל/ת: איך נכון יותר לכתוב: לאחר לכתי או אחרי לכתי?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות ונאות. 'אחרי לכתי' זורם ופשוט יותר.
21
אורי קליין שואל/ת: בחורף הזה ירדו עד כה גשמי ברכה. הם גרמו לכך שהכנרת מתמלאת? נמלאת? גם וגם?
רוביק עונה:
גם וגם. נמלא – משפת מקרא. התמלא – מלשון חז"ל.
22
רותי שואל/ת: מה תקין: פעילות או שפה מסובכות? או: פעילות או שפה מסובכת? ואם שמות העצם לא מאותו מגדר, מה הפתרון?
רוביק עונה:
כאשר שם התואר מתייחס לשני שמות העצם שבמבנה הברירה 'או', חייבת לבוא צורת זכר רבים, אחרת יש להבין שהתואר מתייחס רק לשם העצם השני. כאשר יש שוני מגדרי, התואר יבוא בזכר רבים, הוא צורת הסתמי.
23
איתמר שואל/ת: "זוג או פרט" או "זוג או פרד" - ראיתי שהאקדמיה מאשרת את שניהם. אך מה לגבי הצירוף "מספר פירדי", במשמעות של מספר אי-זוגי, האם תקין?
רוביק עונה:
הצירוף תקין. 'פִרדי' היא צורת משנה של 'פִרטי', במשמעות אי-זוגי.
24
נעם ניומן שואל/ת: יש לי ויכוח קבוע עם אשתי שתמיד מתעורר בעת צפייה בחדשות. יש כתבים שתמיד פותחים את הדיווח שלהם במילים "נכון מאד". אני טוען שאין דבר כזה: או שמשהו נכון או לא נכון (אולי קצת נכון), אבל לא יכול להיות "יותר נכון מנכון". מצד שני, אשתי אומרת שה"מאד" מסמל הדגשה. מי מאיתנו צודק? אולי שנינו?
רוביק עונה:
אני עם אשתך. 'נכון' מדגיש את נכונות האמירה, והדגשה היא תופעה לגיטימית ונפוצה בתקשורת לשונית. באותה מידה גם 'נכון מאוד' הוא ביטוי לגיטימי. יש כאן רצף: נכון בהחלט אינו מאפשר להטיל ספק. 'נכון מאוד' מצביע על ביטחון רב בנכונות הטיעון. 'נכון' הוא אישור, אבל הוא פותח אפשרות לבחון אותו.
25
זיוה שואל/ת: האם נכון לומר ״תאמיני בעצמך, את יכולה״, או שיש לומר ״האמיני בעצמך״?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ואפשריות. השימוש בצורות עתיד במקרה של הצעה, הנחיה, עידוד ואפילו פקודה מקובל בעברית מקדמת דנא.
26
שואל/ת: האם תקין לומר "כלומר ש", או שה-ש' מיותרת? לדוגמה: "כלומר שאני מפספס מבחן" או "כלומר, אני מפספס מבחן".
רוביק עונה:
אחרי 'כלומר' אין צורך בשין הזיקה. היא נדרשת במילה המקבילה 'מכאן': "מכאן שאני מפספס את המבחן".
27
שרית שואל/ת: האם נכון לומר: הפריט אינו נמצא בספריה?
רוביק עונה:
בוודאי. לפני בינוני יש שתי אפשרויות שלילה: 'אין' בנטיות (אינו, אינם), וכן 'לא', שהיא בעלת אופי דיבורי יותר.
28
אודי שואל/ת: בשיחה עם אימי לאחרונה היא השוותה בין אדם "בעל יכולת" כלכלית לאדם "בעל אי-יכולת" כלכלית. האם ישנה תקינות כלשהי בביטוי האחרון?
רוביק עונה:
הביטוי אינו סביר. 'בעל' מייצג קניין או תכונה כלשהי, ולא היעדרה. הביטוי הנכון הוא 'נעדר יכולת כלכלית'.
29
ראובן פרומר שואל/ת: איך נכון לומר/לכתוב: משך את כתפיו או: משך בכתפיו כדי לסמן "לא יודע" או "מה פתאום"? העווה את פיו או העווה את שפתיו לצורך אותם עניינים?
רוביק עונה:
'משך בכתפיו' היא הדרך התקינה. התנועה אינה משיכת הכתפיים ממקומן, אלא משיכה קלה לציון ספקנות. הביטויים הנוספים מקובלים פחות, ואין לקבוע כאן בסוגיית נכון לא נכון.
30
שדמה שואל/ת: נאמר לי שבמשפט שמפרט דוגמאות בפורמט של "כגון כך וכך וכך" לא נכון לכתוב בסופו 'וכדומה' או 'כיוצא בזה' או 'ועוד', כי זו כפילות. האם הקביעה הזו נכונה בעיניך?
רוביק עונה:
לא בהכרח. אפשר לתת שתי דוגמאות, ולרמוז באמצעות התוספת שיש דוגמאות נוספות שלא פורטו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >