שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
שושי שואל/ת: כמורה שאלתי, האם אומרים תלמידות או תלמידאות?
רוביק עונה:
תלמידאות היא מילה שנוצרה במערכת החינוך, ופירושה מערכת כללי התנהגות נאותים שיש להקנות לתלמיד או לדרוש ממנו. המילה לא זכתה (עדיין) לתו תקן. 'תלמידוּת' אינה מילה מתאימה במקרה זה, וכשהיא נכתבת ללא ניקוד היא גם עשויה להטעות.
17
אמנון שואל/ת: איך נכון לומר/לכתוב: נא להתקשר מאוחר יותר, או נא להתקשר יותר מאוחר?
רוביק עונה:
'מאוחר יותר' היא הצורה המועדפת, בוודאי בטקסט בעל אופי רשמי, בדומה לשמות תואר אחרים: 'גדול יותר', 'יפה יותר'. 'יותר מאוחר' כמו 'יותר גדול' וכדומה אפשרית, אבל אופייה דיבורי יותר.
18
טל שואל/ת: למה אומרים "לשמור את השבת", או "לשמור את המצוות"? המילה לשמור בדרך כלל מלווה במילית "על". לכן, האם נכון לומר "לשמור על השבת"? האם זה קשור למילה לשַמֵר בבניין פיעל?
רוביק עונה:
אין בעיה לשונית בבחירה בין 'את' ו'על' במקרים אלה. בתנ"ך ההעדפה היא למושא הישיר: "ושמרתם את השבת", "שָמור את כל המצווה". השימוש ב"שמר על" חדש יותר.
19
סיגל פסו שואל/ת: האם נכון להגיד את המילה תיתרם? לדוגמא החולה תיתרם מהתרופה.
רוביק עונה:
אדם, תופעה או חיסון תורמים, כלומר, מקדמים דבר מה, מוסיפים ומעניקים. התרופה תתרום לבריאות החולה. צורת הנפעל, נתרם, היא התוספת, מה שמוענק: הכבד נתרם על ידי משפחת הנפטר. מי שמקבל בתרומה אינו 'נתרם' אלא מקבל, זוכה וכדומה: החולה תזכה לתרופה.
20
עדן אברהמי שואל/ת: האם ניתן לרשום: "חודש העבודה לא נפתח בתקינות"? האם ניתן להשתמש במילה "בתקינות" במשפט הזה?
רוביק עונה:
זה אינו שימוש ראוי. נכון שאפשר לומר, למשל "חודש העבודה לא נפתח בהתלהבות", אך במקרה זה הדגם אינו מתאים, ויש לומר "חודש העבודה לא נפתח באופן תקין".
21
צביקה שואל/ת: לפעמים כאשר מבקשים ממני לבצע משהו, אני מגיב: "זה לא בעיה". העירו לי שצריך לומר: "זאת לא בעיה". אבל המילה "זה" בתחילת המשפט מתייחסת לנושא שאיננו מוזכר במשפט ולא לנשוא "בעיה", ומכיוון שהנושא הוא סתמי נראה לי שלשון זכר, "זה", היא הצורה הנכונה. האם אני צודק?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות. 'זה לא בעיה' הוא בעל אופי דיבורי יותר אך הוא שימוש סביר, כיוון ש'זה' הוא כינוי רמז כללי. אפשר לצד זה בהחלט להדגיש את הנשוא: בעיה, ואז לומר 'זאת לא בעיה', והשימוש כאן הוא מדויק ונאה יותר.
22
גלית שואל/ת: לעיתים אני רואה שבמשפטי תכלית משמיטים את המילה כדי לפני שם הפועל: הלכתי (כדי) לקנות חלב. האם נכון לנהוג כך? ואם כן, באילו מבני משפט?
רוביק עונה:
במבעים מקוצרים 'כדי' מיותרת: 'הלכתי לקנות' מכיל את מטרת ההליכה. כאשר המשפטים מורחבים עדיף להשתמש במילת היחס "הלכתי למכולת כדי לקנות מצרכים'.
23
יוסי פוקס שואל/ת: שמתי לב שלאחרונה יותר ויותר אנשים שומטים את האות ״כ״ בתחילת המילה. לדוגמא; במקום להגיד או לכתוב ״כשהלכתי״, אומרים או כותבים ״שהלכתי״. לי זה נשמע לא נכון ולא תקין, מה דעתך?
רוביק עונה:
אכן תופעה מתרחבת, אכן לא תקינה. היא נובעת מנטייה לקיצורים ובליעת עיצורים, ומחוזקת בשימושים רבים ברשתות החברתיות, המחקות את שפת הדיבור.
24
רחל סבן שואל/ת: האם מותר להגיד בעברית "אני מבקש אותך" במקום "אני מבקש ממך"? למשל: "אני מבקש אותך לשמור על השקט".
רוביק עונה:
"אני מבקש אותך' היא צורה דיבורית המשמשת בעיקר במקרים של בקשה שיש בה נזיפה אבל גם בהזדמנויות רבות נוספות. היא מושפעת מהאנגלית: I ask you to…, בעוד 'ביקש מ...' הולך בעקבות מופעים שונים במקורות. 'ביקש את' במקורות פירושו בדרך כלל חיפש.
25
נעמא שואל/ת: רציתי לשאול: האם "להגיד על משהו" (ולא להגיד משהו) זה ביטוי תקני? למשל, "תרצי שאגיד לך על שגיאות לשוניות?"
רוביק עונה:
זו צורה שאינה תקנית בעליל. 'להגיד' משמש בדרך כלל לפני פסוקית "רציתי להגיד ש...", או בנפרד "אני רוצה להגיד דבר מה". לאפשרות שבשאלה אופציות שונות: אסביר לך על... אספר לך על.. אפרט לך על... ועוד.
26
עדי כהן שואל/ת: בשיר הילדים העממי שמילותיו מצורפות, מה פירוש המשפט "לא יסע מי לא ישב" והאם נכון לומר כך? כְּבָר סִדַּרְנוּ כָּאן רַכֶּבֶת, בּוֹאוּ יְלָדִים לָשֶׁבֶת, הַקַּטָּר כְּבָר מְצַפְצֵף, לֹא יִסַּע מִי לֹא יֵשֵׁב".
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא "לא יסע מי שלא ישב", יוצרי השיר לקחו חרות מסוימת לצורכי מקצב ואין לראות בכך שיבוש.
27
ריקי שואל/ת: האם נכון לומר נדמה ש.. או נדמה כי..
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. ש- וכי- משמשות כאן כמיליות שעבוד ושתיהן תקינות.
28
חמדה שריג שואל/ת: האם מחילה במובן חל עליה הוא שימוש לשון נכון או שיבוש?
רוביק עונה:
מחילה היא בבניין הפעיל. מה שחל על מישהו הוא בבניין הופעל – הוחל, מוּחל.
29
יעל שואל/ת: האם אחרי שעולים לספינה, נמצאים בספינה או על הספינה? וכשמגיעים לאי, האם נמצאים באי או על האי?
רוביק עונה:
השימושים במילות יחס הם במקרים רבים עניין של נוהג וסגנון ואינם כלל דקדוקי. כך גם במקרים אלה. הצורות נכונות, הבחירה לפי ההקשר.
30
מרים סופר שואל/ת: האם יש לומר: "סכר על הנהר" או "סכר בנהר"?
רוביק עונה:
הסכר אינו חלק מן הנהר, ולכן עדיף 'סכר על הנהר'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >