שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
יונה קרוננברג שואל/ת: הברכה המקובלת אחרי עיטוש וגם במקרים נוספים היא לבריאות. האם נכון להגות אותה עם לִבְריאות כפי שלדעתי מתבקש, או לַבְּריאות, כשהכוונה לביטוי המיודע 'להבריאות'?
רוביק עונה:
מקור הברכה הוא בגרמנית וביידיש, שם מברכים לאחר התעטשות 'גֶזונטהייט', כלומר, בריאות. תוספת ל' אופיינית לברכות כמו 'לחיים', 'לשלום' וכדומה. לכן הצורה הקרובה יותר לדפוסים הקיימים היא לִבְריאות, והיא נחשבת תקינה יותר. לעומתה לַבְּריאות היא הצורה הנפוצה בלשון הדיבור, והיא אף נאמרת בהגייה קדם-מלעילית בניגוד לנוהגי העברית. למרות התקינות, אם מישהו אומר לי "לִבְריאות" במלעיל ובפרצוף של טהרן עברי, בא לי מיד להתעטש שוב, והפעם בפרצופו.
332
אריה רוטר שואל/ת: ראיתי בפסק דין ששופט כותב: אליבא דהַעורר; אליבא דהַמשיבה; וכדומה. האם זה נכון?
רוביק עונה:
הביטוי האהוב על משפטנים 'אליבא ד' שמקורו תלמודי, גורר אחריו כמעט תמיד שם פרטי או ישות ידועה: אליבא דר' שמואל, אליבא דבית הלל וכדומה. פירוש הביטוי הוא "על פי", ומילולית "בעקבות ליבו של". במקורות לא מצאתי צורה מיודעת בנוסח 'אליבא דהמשיבה', אבל היא בהחלט אפשרית על פי הגיון הביטוי, הגורר אחריו כאמור יידוע. ביחס לביטוי זה קיים גם שיבוש של ממש בכתיבה, כגון "אליבא דה נתניהו", "חורבן הבית אליבא דה נחמיה" (ראו קפה דהמארקר). שיבוש דומה המצוי בכתבי שופטים הוא 'לית מאן דה פליג', ואביעד הכהן מצטט גם פלוני שהכיר גברת ששמה 'דינה דה מלכותא'.
333
אלדד שילוח שואל/ת: לאחרונה שמעתי פעמיים מאמני שחייה ממוצא רוסי משתמשים בצורה הזוגית regelayim בהתייחסות לרגל. האם יש בכך היגיון? מהם הכללים במקרה זה?
רוביק עונה:
השימוש השגוי שעליו הצבעת הוא על דרך האנלוגיה: מאחר שבמילים מסוימות צורות זוגי היא צורת היחיד+-ַיִם מניחים הדוברים שכך זה גם במקרה של רֶגֶל. ואולם, ההכפלה כפופה לחוקי נטייה עבריים. המילים הסגוליות-מלעיליות בעברית מקורן במילים בנות הברה אחד. כך כֶלֶב מקורו על דרך הערבית: כַלְבְּ. בסמיכות ובנטיות חוזרת התנועה לצורה המקורית ולכן נאמר כַלְבֵּי- כַלְבֵּיהֶם וכו', ובהתאמה רַגְלֵי-, רַגְלֵיהם, ובצורת הזוגי: רַגְלַיִם. כאשר המקור אינו סגולי מתקיימים כללים אחרים: כָתֵף=כְתֵפַיים (על פי חוק הקרוי חוק החיטוף), שֵן=שִנַּיים (התנועה ביחיד ארוכה ובזוגי קצרה), ולצד אלה יָד=יָדַיים, שַד=שַדּיים, אף=אַפַּיים, שבהם אין שינוי בתנועת a במעבר לזוגי.
334
סמדר יאיר שואל/ת: האם נכון לומר, עשרים שקל, מאה שקל או מיליון שקל, או שהדרך הנכונה היחידה היא עשרים שקלים, מאה שקלים וכדומה?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות, אך הצורה ביחיד, עשרים שקל, חסכונית ונאה יותר. על פי אותו עיקרון 'מאה שנה' אלגנטי יותר מ'מאה שנים', אך שתי הצורות תקינות.
335
אפרת מור שואל/ת: איך נכון לומר: לקרוא סיפור לילדים או להקריא סיפור? לחנות את המכונית או להחנות אותה?
רוביק עונה:
יש רתיעה מהשימוש ב'להקריא סיפור', שכן הפעיל הוא בניין גורם, והרי איננו גורמים לסיפור לעשות דבר מה. על פי "ודייק" להקריא פירושו לגרום למישהו אחר לקרוא, והדבר נסמך על המשנה שבה כאשר מקריאים מישהו, גורמים לאדם שאינו יודע לקרוא להשמיע את הטקסט. ואולם, גם 'הקריא' במשמעות קרא טקסט כתוב מופיע במקורות, ואין לפסול אותו. במקרה השני המצב ברור: אפשר להחנות מכונית, כלומר, לגרום למכונית לעמוד בחניה, ואפשר סתם לחנות.
336
שירלי אברמי שואל/ת: האם ניתן להגיד 'אל מול התמודדות משרד הבטחון', 'אל מול משרד ראש הממשלה' וכדומה?
רוביק עונה:
'אל מול' הוא צירוף יחס המחבר שתי מילות יחס: אל+מול. הוא רווח במקרא ומופיע שם 16 פעמים ומכאן השימוש היום, הנחשב גבוה ויש אומרים פלצני. עקרונית אפשר להסתפק ב'מול'.
337
יוחאי שולמן שואל/ת: כיצד יש לומר: לרכוב על אופניים או לרכב על אופניים?
רוביק עונה:
הצורה התקינה היא 'לרכוב', הצורה המקובלת והמדוברת היא 'לרכַב', בהשפעת צורת העתיד 'ירכַב', ופועל נפוץ אחר: 'לשכַב' (ולא לשכוב). המלצתי לך ולאחרים: אמרו לרכַב, ותרגישו שאתם בסדר גמור. התקן הלשוני ילך בעקבותיכם.
338
מרים שרון שואל/ת: האם נכון לומר בעתיד רבות 'תמשכנה'?
רוביק עונה:
נכון כמובן ואף נאה, אך גם הצורות 'תמשיכו' או 'ימשיכו' תקינות.
339
שלומית שואל/ת: נתקלתי במשפט "שוקולד לבן הוא קצת כמו הילד החנון מבית הספר..." האם אין צורך ליידע את השוקולד הלבן?
רוביק עונה:
שתי האפשרויות נכונות. 'שוקולד לבן' אינו שוקולד מסוים, ולכן אפשר להציגו ללא ה' הידיעה. כאשר זו נוספת היא קרויה 'ה' הסוג', והיא אינה מתייחסת לפריט ספציפי אלא לסוג כולו. כך את הפתגם הידוע "החתול נופל תמיד על הרגליים", אפשר לנסח גם "חתול נופל תמיד על הרגליים" ללא פגיעה במשמעות.
340
יגאל טלבי שואל/ת: האם נכון לומר 'מחצית שלמה'?
רוביק עונה:
נכון לומר, אך גם נכון לשאול על כך. הביטוי לקוח כידוע מתחום הספורט. אמנם 'מחצית' היא חלק של השלם, אבל בספורט יש למחצית המשחק מעמד של יחידת זמן עצמאית הנמדדת בתוצאות, ולכן ניתן ונדרש לומר כאן 'מחצית שלמה'.
341
בן שואל/ת: מדוע אנו אומרים 'הגליל המערבי', 'הנגב המערבי' וכדומה, ולא 'מערב הגליל', 'מערב הנגב', שהרי זה אותו גליל ואותו נגב?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות, אך יש הבדלים מסוימים בשימוש. 'הגליל המערבי' או 'הנגב המערבי' מגדירים אזור עצמאי, בהיבטים גיאוגרפיים ומוסדיים. 'מערב הגליל' או 'מערב הנגב' מתייחסים בדרך כלל לגליל או לנגב כאזור שלם. עם זאת קיימת למשל מועצה אזורית בשם "דרום השרון" כך שההבחנה אינה מובהקת.
342
אילן ארד שואל/ת: אני יודע שיש לומר מְקָרֵר ולא מַקְרֵר. שמעתי הסבר שהמקרר הוא מכשיר שעושה את פעולתו באופן עצמאי, בניגוד למגהץ למשל שאת הפעולה עושה האדם בעזרת המכשיר. האם זה נכון?
רוביק עונה:
ההסבר פשוט הרבה יותר. מחדשי הלשון קבעו שמשקל המכשירים יהיה מַקְטֵל, ומכאן שהיה נכון לומר מַקְרֵר. התקנה הזו נקבעה לאחר שהמילה מְקָרֵר היתה כבר רווחת, והחליטו שלא לשנות אותה, כדי למנוע בלבול ותקלות.
343
ליאור דגן שואל/ת: האם הביטוי 'להתראות לך' תקין? הרי צריך להיות 'להתראות אתך'. ומה עם 'אני מאחל לך בהצלחה'? האם עדיף לומר 'אני מאחל לך הצלחה'?
רוביק עונה:
הקביעה שביטוי דיבורי רווח הוא 'תקין' מכילה סתירה פנימית. שפת הדיבור אמנם נשענת על כללי הדקדוק והתחביר, אבל מרחב התמרון וחופש היצירה בה רחבים. במקרה הראשון מדובר באנלוגיה. כמה ברכות מאפשרות את התוספת 'לך': 'שלום לך', 'תודה לך', ועל הדפוס הזה נולד 'להתראות לך', למרות ש'להתראות' אינו דורש כל תוספת מושאית. 'אני מאחל לך בהצלחה' הוא ביטוי מעצבן. אפשר לקרוא אותו: "אני מאחל לך: בהצלחה!", אבל אפשר גם להבין אותו 'אני מאחל לך באופן מוצלח', מעין מחמאה עצמית. בוודאי עדיף הנוסח המדויק: 'אני מאחל לך הצלחה'.
344
לזרו גאן שואל/ת: לפני הרבה שנים קראתי שבכדורסל אין להגיד קַלַּעי אלא קלע. בשנים האחרונות כל שדרי וכתבי המדיות, כולל הרהוטים שבהם, אומרים קלעי. שיבוש שהוכשר?
רוביק עונה:
השיבוש לא הוכשר. 'קלעי' יכול להיות מבוטא בשתי דרכים: קַלַּעי, המזכיר בעלי מקצוע כמו בנאי ושמאי, אלא שבניגוד למילים אלה, שבהן א' היא אם קריאה (הנהגית כעיצור בנטיות) ע' היא כאן אות שורש ואי אפשר להפוך אותה לאם קריאה. אפשרות נוספת היא קַלָעִי, שהיא הרחבה של קַלָּע למעין שם תואר, וגם בה אין היגיון דקדוקי. קַלָּע היא המילה הנכונה, על פי משקל בעלי המלאכה הוותיק והטוב.
345
תומר שואל/ת: האם נכון להשתמש במילה 'מדובר' בצירוף ה״א הידיעה? למשל, ״המדובר בסוגיה מעניינת...״
רוביק עונה:
ה' הידיעה היא מילית שימוש בעלת יצר השתלטות. בין היתר יש לה הופעות רבות שבהן היא מיותרת מבחינת הבנת המשפט, ונועדה לצרכים רטוריים של הדגשה. בצירוף 'המדובר בסוגיה מעניינת' ה' הידיעה אינה מוסיפה למשפט מידע או משמעות החסרים בו, אך אפשר להוסיף אותה להדגשה. אין לראות כאן טעות אלא בחירה רטורית.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >