שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
בן שואל/ת: מדוע אנו אומרים 'הגליל המערבי', 'הנגב המערבי' וכדומה, ולא 'מערב הגליל', 'מערב הנגב', שהרי זה אותו גליל ואותו נגב?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות, אך יש הבדלים מסוימים בשימוש. 'הגליל המערבי' או 'הנגב המערבי' מגדירים אזור עצמאי, בהיבטים גיאוגרפיים ומוסדיים. 'מערב הגליל' או 'מערב הנגב' מתייחסים בדרך כלל לגליל או לנגב כאזור שלם. עם זאת קיימת למשל מועצה אזורית בשם "דרום השרון" כך שההבחנה אינה מובהקת.
332
אילן ארד שואל/ת: אני יודע שיש לומר מְקָרֵר ולא מַקְרֵר. שמעתי הסבר שהמקרר הוא מכשיר שעושה את פעולתו באופן עצמאי, בניגוד למגהץ למשל שאת הפעולה עושה האדם בעזרת המכשיר. האם זה נכון?
רוביק עונה:
ההסבר פשוט הרבה יותר. מחדשי הלשון קבעו שמשקל המכשירים יהיה מַקְטֵל, ומכאן שהיה נכון לומר מַקְרֵר. התקנה הזו נקבעה לאחר שהמילה מְקָרֵר היתה כבר רווחת, והחליטו שלא לשנות אותה, כדי למנוע בלבול ותקלות.
333
ליאור דגן שואל/ת: האם הביטוי 'להתראות לך' תקין? הרי צריך להיות 'להתראות אתך'. ומה עם 'אני מאחל לך בהצלחה'? האם עדיף לומר 'אני מאחל לך הצלחה'?
רוביק עונה:
הקביעה שביטוי דיבורי רווח הוא 'תקין' מכילה סתירה פנימית. שפת הדיבור אמנם נשענת על כללי הדקדוק והתחביר, אבל מרחב התמרון וחופש היצירה בה רחבים. במקרה הראשון מדובר באנלוגיה. כמה ברכות מאפשרות את התוספת 'לך': 'שלום לך', 'תודה לך', ועל הדפוס הזה נולד 'להתראות לך', למרות ש'להתראות' אינו דורש כל תוספת מושאית. 'אני מאחל לך בהצלחה' הוא ביטוי מעצבן. אפשר לקרוא אותו: "אני מאחל לך: בהצלחה!", אבל אפשר גם להבין אותו 'אני מאחל לך באופן מוצלח', מעין מחמאה עצמית. בוודאי עדיף הנוסח המדויק: 'אני מאחל לך הצלחה'.
334
לזרו גאן שואל/ת: לפני הרבה שנים קראתי שבכדורסל אין להגיד קַלַּעי אלא קלע. בשנים האחרונות כל שדרי וכתבי המדיות, כולל הרהוטים שבהם, אומרים קלעי. שיבוש שהוכשר?
רוביק עונה:
השיבוש לא הוכשר. 'קלעי' יכול להיות מבוטא בשתי דרכים: קַלַּעי, המזכיר בעלי מקצוע כמו בנאי ושמאי, אלא שבניגוד למילים אלה, שבהן א' היא אם קריאה (הנהגית כעיצור בנטיות) ע' היא כאן אות שורש ואי אפשר להפוך אותה לאם קריאה. אפשרות נוספת היא קַלָעִי, שהיא הרחבה של קַלָּע למעין שם תואר, וגם בה אין היגיון דקדוקי. קַלָּע היא המילה הנכונה, על פי משקל בעלי המלאכה הוותיק והטוב.
335
תומר שואל/ת: האם נכון להשתמש במילה 'מדובר' בצירוף ה״א הידיעה? למשל, ״המדובר בסוגיה מעניינת...״
רוביק עונה:
ה' הידיעה היא מילית שימוש בעלת יצר השתלטות. בין היתר יש לה הופעות רבות שבהן היא מיותרת מבחינת הבנת המשפט, ונועדה לצרכים רטוריים של הדגשה. בצירוף 'המדובר בסוגיה מעניינת' ה' הידיעה אינה מוסיפה למשפט מידע או משמעות החסרים בו, אך אפשר להוסיף אותה להדגשה. אין לראות כאן טעות אלא בחירה רטורית.
336
דניאל שואל/ת: מקובל בטלוויזיה, בעיקר בשידורי הספורט, לומר 'יָכַל'. האם זאת צורת עבר תקינה של 'יכול', או שיש לומר 'היה יכול'?
רוביק עונה:
יָכַל נהוג בדיבור אך אינו תקין. צורת העבר של יכול היא יכֹל, והיא מבלבלת בגלל הזהות שלה עם צורת הבינוני. בתנ"ך היא מופיעה בדרך כלל בצירופי שלילה כמו "וירא כי לא יָכֹל לו" בבראשית. הצורה המורחבת 'היה יכול' היא תלמודית.
337
נוי שואל/ת: רציתי לצאת מהבית ואחותי הייתה בתוך הבית, רציתי לנעול את הדלת ולא ידעתי האם נכון להגיד 'אנעל אותך?' או 'אנעל עלייך'?
רוביק עונה:
האפשרות הפשוטה הנפוצה בלשון הדיבור: 'אנעל אותך בבית', כשהכוונה היא שאשאיר אותך בבית נעול. האפשרות הנפוצה פחות אך נאה יותר: "אני אנעל עלייך את הדלת".
338
עמית זגורי שואל/ת: ספרו של צ'רצ'יל "my early life: a roving commission" תורגם לעברית בעטו של פסח גינזבורג כ"שחרית חיי". בעמוד 17 מופיע צמד המִלים "סְעֻדַּת עַרְבִּית". אכן, מצד הדקדוק אמורים לכתוב ערבּית עם ב' דגושה, ואין פגם בתרגום של פ.ג. עצמו. ואמנם אני תוהה, האם יש לך תשובה מדוע שגורה הצורה המשובשת, ובה ב' רפויה?
רוביק עונה:
אין שום שיבוש ב'ערבית', והמשבש הוא דווקא המתרגם, שעשה מה שקרוי תיקון יתר. המילה ערבית היא מילה תלמודית נפוצה, והיא נהגית מאז ומתמיד בב' רפויה. ר' כאן מקורה במילה עֶרֶב שבה יש תנועה באות ר'. בעברית מילים רבות דומות, שבהן התנועה המקורית משמרת מעין תנועה גם בנטיות ובמילים גזורות, ומבטלת את חוקי בגד כפת. כך מלכות (בעקבות מֶלֶך), סמכות, עצבות, מילת הסמיכות אַלְפֵי ועוד.
339
תומר שואל/ת: לאור העובדה כי השימוש בצירוף 'באם' אינו תקני, אני תוהה האם השימוש המקובל בצירופים 'בשים לב' או 'בהינתן' הוא תקני?
רוביק עונה:
מילית היחס ב' היא רב-שימושית. 'בשים לב' משמעותו 'תוך כדי תשומת לב ל...'. 'בהינתן' הוא תרגום לא מאוד מוצלח של הביטוי האנגלי given, מקורו בתחום המתמטיקה, והוא משמש גם קציני צבא. 'באם' במשמעות 'בתנאי ש..' נחשב לא תקני, שכן ב' אינה מוסיפה דבר ל'אם'.
340
אלי אליעזר שואל/ת: איך אומרים: להכווין תנועה, או לכוון תנועה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נאמרות ואפשריות, אך הצורה 'הכווין' נחשבת רצויה פחות, והיא נפוצה דווקא בשפה הצבאית. שתי הצורות המקבילות התפתחו בדרך מעניינת. הפועל 'כיוֵון' ובעקבותיו שם הפעולה 'כיווּן' מתייחס לנקודה או קו דמיוניים שאליהם פונים כדי להתקדם: "כיוונתי את הרובה אל המטרה"; וכן להנחיה באיזו דרך יש ללכת: "הסדרן כיוון את הנאספים אל האולם המרכזי". כדי למנוע בלבול התפתח שם הפעולה 'הכוונה' בבניין הפעיל, והוא מבטא הנחיה. ממנו התפתח השימוש בפועל 'להכווין'.
341
רבקה שואל/ת: האם נכון לכתוב, 'הם טרם שבו להוסטל מחופשת החג' או לכתוב, 'הם עדיין לא שבו להוסטל מחופשת החג'.
רוביק עונה:
שניהם נכונים ויפים. 'טרם' פירושו 'עדיין לא'.
342
מיכה עמית שואל/ת: מה חטא חטאה המילה הקטנה והבסיסית "אִם"? במקומה מרבים להשתמש במונח (השגוי) 'במידה ו'.
רוביק עונה:
המילה לא חטאה. אנחנו חטאנו. 'במידה ו' היא בוודאי מוטציה, אבל גם 'במידה ש' מסורבל ומיותר.
343
דן בריגה שואל/ת: בהקשר חשמלי, איך נכון לומר: להטעין או לטעון?
רוביק עונה:
כמו במקרים רבים אחרים, גם וגם. זה נכון גם לגבי משאות: 'הטעין את הארגזים' ו'טען את הארגזים' הן חלופות לגיטימיות, וכך בתחום החשמל והאלקטרוניקה.
344
עמליה שואל/ת: איך נכון להגות את השם דפנה? במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
הגיית שמות עבריים היא בדרך כלל עניין של בחירה. ברוב שמות הבנות המסתיימות ב-ָה הבחירה הקובלת היא מלעילית. אורה, גילה רינה במלעיל הן ילדות בגן דיצה. ארבע המילים האלה במלרע הן מילים נרדפות לשמחה, שגם היא שם במלעיל, לבן או לבת. במקרה של דפנה אין הכרעה. במלרע השם נשמע עברי ונאה, ורק השבוע התקשרה אלי עיתונאית ששמה דפנה, והסבירה לי שאמה התעקשה על ההגייה המלרעית. השם דפנה במלעיל מזכיר את השם הבינלאומי דפני.
345
נועה שואל/ת: איך הוגים את המילה פרג, שמובנה המילוי שנמצא בתוך אוזן המן שאוכלים בפורים?
רוביק עונה:
למילה פרג שתי צורות להגייה, לשתיהן בסיס במקורות אם כי הצורה המקובלת יותר היא פָרָג. מקובל להבחין בין פָרָג, הפרח, לבין פֶרֶג, הגרגירים שמהם מכינים עוגות ואוזני המן.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >