שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
346
תומר שואל/ת: האם נכון להשתמש במילה 'מדובר' בצירוף ה״א הידיעה? למשל, ״המדובר בסוגיה מעניינת...״
רוביק עונה:
ה' הידיעה היא מילית שימוש בעלת יצר השתלטות. בין היתר יש לה הופעות רבות שבהן היא מיותרת מבחינת הבנת המשפט, ונועדה לצרכים רטוריים של הדגשה. בצירוף 'המדובר בסוגיה מעניינת' ה' הידיעה אינה מוסיפה למשפט מידע או משמעות החסרים בו, אך אפשר להוסיף אותה להדגשה. אין לראות כאן טעות אלא בחירה רטורית.
347
דניאל שואל/ת: מקובל בטלוויזיה, בעיקר בשידורי הספורט, לומר 'יָכַל'. האם זאת צורת עבר תקינה של 'יכול', או שיש לומר 'היה יכול'?
רוביק עונה:
יָכַל נהוג בדיבור אך אינו תקין. צורת העבר של יכול היא יכֹל, והיא מבלבלת בגלל הזהות שלה עם צורת הבינוני. בתנ"ך היא מופיעה בדרך כלל בצירופי שלילה כמו "וירא כי לא יָכֹל לו" בבראשית. הצורה המורחבת 'היה יכול' היא תלמודית.
348
נוי שואל/ת: רציתי לצאת מהבית ואחותי הייתה בתוך הבית, רציתי לנעול את הדלת ולא ידעתי האם נכון להגיד 'אנעל אותך?' או 'אנעל עלייך'?
רוביק עונה:
האפשרות הפשוטה הנפוצה בלשון הדיבור: 'אנעל אותך בבית', כשהכוונה היא שאשאיר אותך בבית נעול. האפשרות הנפוצה פחות אך נאה יותר: "אני אנעל עלייך את הדלת".
349
עמית זגורי שואל/ת: ספרו של צ'רצ'יל "my early life: a roving commission" תורגם לעברית בעטו של פסח גינזבורג כ"שחרית חיי". בעמוד 17 מופיע צמד המִלים "סְעֻדַּת עַרְבִּית". אכן, מצד הדקדוק אמורים לכתוב ערבּית עם ב' דגושה, ואין פגם בתרגום של פ.ג. עצמו. ואמנם אני תוהה, האם יש לך תשובה מדוע שגורה הצורה המשובשת, ובה ב' רפויה?
רוביק עונה:
אין שום שיבוש ב'ערבית', והמשבש הוא דווקא המתרגם, שעשה מה שקרוי תיקון יתר. המילה ערבית היא מילה תלמודית נפוצה, והיא נהגית מאז ומתמיד בב' רפויה. ר' כאן מקורה במילה עֶרֶב שבה יש תנועה באות ר'. בעברית מילים רבות דומות, שבהן התנועה המקורית משמרת מעין תנועה גם בנטיות ובמילים גזורות, ומבטלת את חוקי בגד כפת. כך מלכות (בעקבות מֶלֶך), סמכות, עצבות, מילת הסמיכות אַלְפֵי ועוד.
350
תומר שואל/ת: לאור העובדה כי השימוש בצירוף 'באם' אינו תקני, אני תוהה האם השימוש המקובל בצירופים 'בשים לב' או 'בהינתן' הוא תקני?
רוביק עונה:
מילית היחס ב' היא רב-שימושית. 'בשים לב' משמעותו 'תוך כדי תשומת לב ל...'. 'בהינתן' הוא תרגום לא מאוד מוצלח של הביטוי האנגלי given, מקורו בתחום המתמטיקה, והוא משמש גם קציני צבא. 'באם' במשמעות 'בתנאי ש..' נחשב לא תקני, שכן ב' אינה מוסיפה דבר ל'אם'.
351
אלי אליעזר שואל/ת: איך אומרים: להכווין תנועה, או לכוון תנועה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נאמרות ואפשריות, אך הצורה 'הכווין' נחשבת רצויה פחות, והיא נפוצה דווקא בשפה הצבאית. שתי הצורות המקבילות התפתחו בדרך מעניינת. הפועל 'כיוֵון' ובעקבותיו שם הפעולה 'כיווּן' מתייחס לנקודה או קו דמיוניים שאליהם פונים כדי להתקדם: "כיוונתי את הרובה אל המטרה"; וכן להנחיה באיזו דרך יש ללכת: "הסדרן כיוון את הנאספים אל האולם המרכזי". כדי למנוע בלבול התפתח שם הפעולה 'הכוונה' בבניין הפעיל, והוא מבטא הנחיה. ממנו התפתח השימוש בפועל 'להכווין'.
352
רבקה שואל/ת: האם נכון לכתוב, 'הם טרם שבו להוסטל מחופשת החג' או לכתוב, 'הם עדיין לא שבו להוסטל מחופשת החג'.
רוביק עונה:
שניהם נכונים ויפים. 'טרם' פירושו 'עדיין לא'.
353
מיכה עמית שואל/ת: מה חטא חטאה המילה הקטנה והבסיסית "אִם"? במקומה מרבים להשתמש במונח (השגוי) 'במידה ו'.
רוביק עונה:
המילה לא חטאה. אנחנו חטאנו. 'במידה ו' היא בוודאי מוטציה, אבל גם 'במידה ש' מסורבל ומיותר.
354
דן בריגה שואל/ת: בהקשר חשמלי, איך נכון לומר: להטעין או לטעון?
רוביק עונה:
כמו במקרים רבים אחרים, גם וגם. זה נכון גם לגבי משאות: 'הטעין את הארגזים' ו'טען את הארגזים' הן חלופות לגיטימיות, וכך בתחום החשמל והאלקטרוניקה.
355
עמליה שואל/ת: איך נכון להגות את השם דפנה? במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
הגיית שמות עבריים היא בדרך כלל עניין של בחירה. ברוב שמות הבנות המסתיימות ב-ָה הבחירה הקובלת היא מלעילית. אורה, גילה רינה במלעיל הן ילדות בגן דיצה. ארבע המילים האלה במלרע הן מילים נרדפות לשמחה, שגם היא שם במלעיל, לבן או לבת. במקרה של דפנה אין הכרעה. במלרע השם נשמע עברי ונאה, ורק השבוע התקשרה אלי עיתונאית ששמה דפנה, והסבירה לי שאמה התעקשה על ההגייה המלרעית. השם דפנה במלעיל מזכיר את השם הבינלאומי דפני.
356
נועה שואל/ת: איך הוגים את המילה פרג, שמובנה המילוי שנמצא בתוך אוזן המן שאוכלים בפורים?
רוביק עונה:
למילה פרג שתי צורות להגייה, לשתיהן בסיס במקורות אם כי הצורה המקובלת יותר היא פָרָג. מקובל להבחין בין פָרָג, הפרח, לבין פֶרֶג, הגרגירים שמהם מכינים עוגות ואוזני המן.
357
אבי המן שואל/ת: איך נכון לומר: לוּט או לוּטֶה? האם אחת מהן מוטעית ומה מקור הטעות?
רוביק עונה:
הצורה 'לוטה' מוטעית אף כי השימוש בה מתרחב. 'לוט' המקראית, שפירושה מכוסה, היא בינוני פעול במשקל קל מן השורש לו"ט, ואין סיבה דקדוקית להוסיף לה ה'. הצורה לוטה נובעת ככל הנראה מגזירה לאחור של צורת הנקבה לוּטָה, בהשפעת זוגות מגזרת נחי ל"ה כמו 'דומה-דומה', וכן מהנדירות של הופעות בינוני פעול בגזרה הזו.
358
ליאן שואל/ת: איך צריך לומר: 'לכי על בטוח', או 'תלכי על בטוח'?
רוביק עונה:
גם וגם. 'לכי על בטוח' הוא שימוש נכון ותקני בלשון הציווי, אבל בעברית המדוברת וגם במקורות מחליף העתיד לעיתים קרובות את הציווי.
359
אורי פרמן שואל/ת: האם מותר/נכון לומר ״שנית כל״ לאחר שאומרים ״ראשית כל״?
רוביק עונה:
'שנית כל' הוא ביטוי דיבורי שנוצר בהשפעת 'ראשית כל'. ראשית כל מופיע בספרות השו"ת כפתיחה למכתבים, בשפות שונות כגון אנגלית: first of all, ובתנ"ך כחלק מסמיכות. בעוד 'ראשית' הוא אכן מונח מכליל (התחלה של כל הדברים שיבואו מעתה), לתוספת כל ב'שנית כל' אין למעשה משמעות. 'שנית' נאה, פשוט ומדויק.
360
אמוץ פלג שואל/ת: איך אומרים יומרה: בחולם או בשורוק?
רוביק עונה:
המילה המקורית היא יוּמרה בתנועת u. ואולם, בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת ההגייה שלה בתנועת o, בעקבות הפופולריות של משקל קָטְלה (kotla), המוכרת ממילים עתיקות כמו חָכמה, מילים מתחיית הלשון כמו יָזמה ואָפנה, ומילים חדשות כמו חָמרה ותָכנה. אין לראות בצורה החדשה שגיאה, אלא חלופה לגיטימית והתפתחות טבעית של השפה.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >