שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
איצ'ה שואל/ת: האם נכון לענות, אני במחצית העשור התשיעי לחיי (85).
רוביק עונה:
אכן, תיאור מדויק ונכון. עד מאה ועשרים!!!
32
צילה אלעזר שואל/ת: האם זה חטא גדול להגיד/לכתוב (בספר) "הייתי עסוק בלשבור את הראש"? במקום ב"שבירת הראש" היבשושית?
רוביק עונה:
המבנה ב+שם הפועל אינו תקין ולטעמי עילג, שכן הוא מציב צורה פועלית מובהקת במעמד של שם עצם. נכון ששמות פעולה יוצרים אופי טכני או פורמלי לעיתים, אבל החלופה הזו אינה ראויה, ולמרבה הצער היא צצה שוב ושוב בטקסטים עיתונאיים או אפילו ספרותיים.
33
דודי שואל/ת: מה הצורה הנכונה, להקל על... או להקל את...?
רוביק עונה:
לכאורה הצורה ההגיונית יותר היא 'הקל את': הקל את מצוקתו, הקל את נטל המיסים. עם זאת 'הקל על' משמש ונפוץ, וזאת כנראה בהשפעת מופעים בתנ"ך שבהם הצורה היא 'הקל מעל'. שתי הצורות תקינות, ואין סיבה לפסול אחת מהן.
34
ישראל ליטמן שואל/ת: מהו "לחפש אחריו"?! הרי לא עומדים בשורה אחד אחרי השני בחיפושים!... מחפשים אותו או אותה! לא ככה?...
רוביק עונה:
מילות יחס המלוות פעלים אינן עומדות בהכרח במבחן מילולי. כך אות היחס ב' המציינת מקום משמשת לשורה של עניינים שאינם קשורים למיקום. 'חיפש אחריו' הוא דווקא צירוף נאה, שילוב של פעולת החיפוש עם פעולת העיקוב, הניסיון להגיע לעקבותיו של האדם או החפץ. השימוש הזה מוכר בספרות החוכמה מאז ימי הביניים המאוחרים.
35
נורית שואל/ת: האם שתי הצורות לכפול/להכפיל תקינות?
רוביק עונה:
שתיהן תקינות אך השימוש בהן שונה. 'כָפַל' התייחד לפעולה החשבונית של הכפלה במספר מסוים, שתיים או יותר. הכפיל מתייחס למגוון פעולות שבהן מגדילים דבר מה פי שתיים.
36
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: "מאיפה אתה בא", או "מאין אתה בא" - מה עדיף?
רוביק עונה:
ההעדפה היא על פי המשלב, ההקשר שבו משתמשים בביטוי. 'מאין אתה בא' היא גירסה מעט גבוהה יותר, 'מאיפה אתה בא' –גירסה המתאימה יותר ללשון הדיבור.
37
ליאור בוחניק שואל/ת: : אני מעוניינת לתת כותרת לפרויקט שאני עושה ותוהה לגבי האם נכון לומר: "מה יכול היה להיות?" או "מה היה יכול להיות?", או משהו אחר בכלל? הכוונה היא להדגיש פוטנציאל שתיאורטית יכול היה להיות ממומש, אבל לא מומש בפועל. אשמח לעזרתך.
רוביק עונה:
הכותרות שהצעת תקינות מבחינת העברית, אבל אינן מביעות באופן מלא את הרעיון. במקרים כאלה נהוגה הכותרת "מה היה קורה אילו...", והטקסט משלים את הנרמז בכותרת.
38
מלי שחם שואל/ת: איך נכון לומר: למלא אחר ההוראות/למלא את ההוראות?
רוביק עונה:
אין העדפה בין שתי החלופות. "מילא אחר ההוראות" אלגנטי ואולי אפילו מדויק יותר, אבל "מילא את ההוראות" שקוף ורווח, ואין סיבה לפסול אותו.
39
יובל שואל/ת: איך אומרים - לייפות את הדברים? או לייפה את הדברים?
רוביק עונה:
בשורשים בגזרת נחי לו"י (או ל"ה) הסיומת בשם הפועל תהיה תמיד '–ות': לעשות, להפנות, לייפות. זה אינו המצב בנחי ל"א, שם אפשריות שתי צורות בבניינים הכבדים – למלֵא לצד למלאוֹת.
40
עודד שואל/ת: לאחרונה מתפשטת התופעה של השמטת ה'שֶ' של משפט טפל. 'לא רוצה להתחייב על מה [ש]יקרה בהמשך', 'יינתנו הוראות על מה [ש]עושים בהמשך'. האם יש הצדקה לדבר? האם התקבלות השגיאה מכשירה אותה?
רוביק עונה:
זו אינה בדיוק שגיאה אלא התפתחות בלשון הדיבור. 'מה עושים בהמשך', 'מה יקרה בהמשך' הן פסוקיות שאלה, הנתפסות לצורך בניית המשפט כיחידה אחת, ובמקרה זה יחידה המציינת מושא. כתיבה מדויקת ועל פי כללי התחביר מחייבת את ש' השעבוד.
41
ארז שואל/ת: האם נכון לומר "לדייק את..."?
רוביק עונה:
'לדייק' הוא פועל תלמודי שפירושו, כמו היום, להציג דברים בצורה התקינה והנכונה ביותר. הוא משמש כפועל עומד, ללא השלמות. בלשון הדיבור מתחיל להתפתח שימוש ב'לדייק' כפועל יוצא, שמשמעותו לנסח ולהסביר נושא העומד על סדר היום או השיח באופן מדויק יותר: "בוא נדייק את זה". זו התפתחות פנים ישראלית שנועדה לענות על חסר לשוני ואין לפסול אותה. פעלים מרחיבים עם השנים את אפשרויות השימוש בהם.
42
יעל שואל/ת: 'אומרת זה לא הרעלה!' 'אומרת זאת לא הרעלה!' בהקשר למינון מוגזם של אנטיביוטיקה שניתנה לילדה?
רוביק עונה:
'זה' ו'זאת' הם כינויי רמז. המין של הכינוי במשפט נקבע על פי מה שהכינוי מרמז אליו. אם הרימוז הוא ל'מינון' השימוש יהיה ב'זה'. אם הדגש במשפט הוא בהתייחסות ל'הרעלה', הצורה תהיה 'זאת', ונראה שהיא המועדפת.
43
נהוראי שואל/ת: כיצד נכון לומר? א-פוליטי/ אי-פוליטי, א-מיני/ אי-מיני, א-מונוגמי/ אי-מונוגמי, א-היררכי/ אי-היררכי?
רוביק עונה:
שתי התחיליות, אִי- ואָ- משמשות לצורך שלילה של שם תואר או שם עצם הנגזר ממנו. מקור התחילית אי- הוא בתנ"ך, קיצור של 'אֵין'. מקור תחילית השלילה אַ הוא ביוונית. הנטייה היא לשימוש בתחילית אִי- כאשר המילה עברית, ולתחילית אַ- כאשר המילה לועזית, בעקבות מילה מקורית, כגון apolitical – א-פוליטי. המקרה של א-מיני ייחודי בכך שהתחילית הלועזית נצמדת למילה עברית, אך אינו בלעדי.
44
שירלי רז שואל/ת: על תינוק, מה נכון לומר, אני שומרת אותו או שומרת עליו?
רוביק עונה:
כאשר מושא השמירה הוא אדם, השימוש הנכון והמקובל הוא באמצעות 'על': שמרתי על הילד, שמור על עצמך; או על מקום שיש בו בני אדם (שומרים על המחנה). בכל עניין אחר שתי הצורות משמשות במעורבב: "שמרתי את השעון", "שמרתי על השעון"; שמרתי את הקלפים קרוב לחזה, שמרתי על הזכויות שלי ועוד.
45
תהילה שואל/ת: האם נכון לומר "חש שלא בנוח", "מעדיף שלא להגיב" וכו', או שיש להשמיט את ש' הזיקה: "חש לא בנוח" ו"מעדיף לא להגיב"?
רוביק עונה:
תוספת שֶ- במקרים אלה היא עודפות, והדרך הפשוטה ומדויקת יותר היא לוותר על המילית, מאחר שאין כאן משפט משועבד. עם זאת שֶ- מרמזת על מעין פסוקית שעבוד שהתקצרה (אני מעדיף שלא אצטרך להגיב), ואין לפסול את השימוש בה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >