שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יעל שואל/ת: 'אומרת זה לא הרעלה!' 'אומרת זאת לא הרעלה!' בהקשר למינון מוגזם של אנטיביוטיקה שניתנה לילדה?
רוביק עונה:
'זה' ו'זאת' הם כינויי רמז. המין של הכינוי במשפט נקבע על פי מה שהכינוי מרמז אליו. אם הרימוז הוא ל'מינון' השימוש יהיה ב'זה'. אם הדגש במשפט הוא בהתייחסות ל'הרעלה', הצורה תהיה 'זאת', ונראה שהיא המועדפת.
32
נהוראי שואל/ת: כיצד נכון לומר? א-פוליטי/ אי-פוליטי, א-מיני/ אי-מיני, א-מונוגמי/ אי-מונוגמי, א-היררכי/ אי-היררכי?
רוביק עונה:
שתי התחיליות, אִי- ואָ- משמשות לצורך שלילה של שם תואר או שם עצם הנגזר ממנו. מקור התחילית אי- הוא בתנ"ך, קיצור של 'אֵין'. מקור תחילית השלילה אַ הוא ביוונית. הנטייה היא לשימוש בתחילית אִי- כאשר המילה עברית, ולתחילית אַ- כאשר המילה לועזית, בעקבות מילה מקורית, כגון apolitical – א-פוליטי. המקרה של א-מיני ייחודי בכך שהתחילית הלועזית נצמדת למילה עברית, אך אינו בלעדי.
33
שירלי רז שואל/ת: על תינוק, מה נכון לומר, אני שומרת אותו או שומרת עליו?
רוביק עונה:
כאשר מושא השמירה הוא אדם, השימוש הנכון והמקובל הוא באמצעות 'על': שמרתי על הילד, שמור על עצמך; או על מקום שיש בו בני אדם (שומרים על המחנה). בכל עניין אחר שתי הצורות משמשות במעורבב: "שמרתי את השעון", "שמרתי על השעון"; שמרתי את הקלפים קרוב לחזה, שמרתי על הזכויות שלי ועוד.
34
תהילה שואל/ת: האם נכון לומר "חש שלא בנוח", "מעדיף שלא להגיב" וכו', או שיש להשמיט את ש' הזיקה: "חש לא בנוח" ו"מעדיף לא להגיב"?
רוביק עונה:
תוספת שֶ- במקרים אלה היא עודפות, והדרך הפשוטה ומדויקת יותר היא לוותר על המילית, מאחר שאין כאן משפט משועבד. עם זאת שֶ- מרמזת על מעין פסוקית שעבוד שהתקצרה (אני מעדיף שלא אצטרך להגיב), ואין לפסול את השימוש בה.
35
נועם טובי שואל/ת: האם זה תקין להגיד אני לא מרגיש טוב?
רוביק עונה:
המבחן הראשון של תקינות במשפטים מסוג זה היא האם המשפט ברור, שקוף ומעביר מסר. המשפט הזה עומד במבחן העברת המסר ועל כן הוא תקין לכל דבר. אין הבדל משמעות בינו לבין המשפט החלופי 'אני מרגיש לא טוב', ומבחינות מסוימות הוא עדיף עליו.
36
ראובן פרומר שואל/ת: איך צריך לומר/לכתוב: טובע מטבעות או מטביע מטבעות למי שמייצר אותן?
רוביק עונה:
יצרן המטבעות הוא טובע המטבעות. כאשר הוא יוצר צורה מסוימת על המטבע, הוא מטביע אותה, 'מטביע חותם', גם במשמעות מושאלת.
37
עדי שואל/ת: בפסקי דין רבים מופיעה הכותרת הבאה לפני כתיבת העובדות. "עיקר העובדות הצריכות לעניָין" כיצד יש לכתוב באופן נכון משפט זה?
רוביק עונה:
המשפט נכון אך פלצני. 'צריך' משמש בלשון חז"ל כאשר מישהו זקוק לדבר מה: 'ישראל צריכין פרנסה', או שנדרש ממישהו דבר מה, משהו שעליו לעשות: "אתה צריך (חייב) לפעול בעניין.." בלשון ימי הביניים מופיעה הצורה 'צריך ל..' במשמעות נחוץ או דרוש, והיא מתייחסת לחפצים או לערכים מופשטים. השימוש הזה היה נהוג גם בימי תחיית הלשון, אבל היום ניתן לשמוע אותו בעיקר בשפה המשפטית. בהחלט עדיף לומר "עיקר העובדות הנדרשות לעניין" או 'הרלוונטיות לעניין'.
38
מורן שואל/ת: כיצד נכון לכתוב: 'לעיונכם ניוזלטר עם מקבץ של העשייה בחודש החולף', או 'לעיונכם ניוזלטר עם מקבץ מהעשייה בחודש החולף'?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות. ואם עוסקים בסגנון, עדיף "לפניכם ניוזלטר הכולל מקבץ..." על פני "לפניכם ניוזלטר עם מקבץ".
39
שלי קייטלמן שואל/ת: אשמח לדעת מה הדרך הנכונה לומר "לגלוש במגלשיים / לנסוע על מגלשיים / לגלוש על מגלשיים / לרכוב במגלשיים, כשהכוונה למגלשיים המחוברים לסוס.
רוביק עונה:
מגלשיים, כשמם כן הם, מחוברים תמיד לפועל לגלוש. באשר למילת היחס, הצורה הנכונה היא 'לגלוש במגלשיים'.
40
אסף שואל/ת: איך נכון לומר: ״אגיע מאוחר״, או ״אני אגיע מאוחר״?
רוביק עונה:
'אני אגיע מאוחר' מכיל עודפות, שהרי 'אגיע' מתייחס ל'אני' המדבר. עם זאת אין מדובר בשגיאה, ולפעמים הדגשת ה'אני' חשובה. למשל: "אשתי תגיע בזמן, אבל אני אגיע מאוחר".
41
הדס שואל/ת: האם נכון לומר בהקשר של תאגידים "החברה האם" או "חברת האם". למשל, יוסי מכהן בתפקיד מבקר פנים של החברה האם, או יוסי מכהן בתפקיד מבקר פנים של חברת האם?
רוביק עונה:
שתי הצורות, 'חברה אם' ו'חברת אם' נכונות, וכך גם הצורות המיודעות. זאת בעקבות הצורות התקניות שנקבעו על ידי האקדמיה ללשון: 'חברת בת' לצד 'חברה בת'.
42
נמרוד ברקוביץ שואל/ת: "מצב רפואי המחייב השתלה או טיפול מיוחד בחו"ל". השאלה: האם ניתן לטעון כי "המצב רפואי המחייב" מתייחס הן ל"השתלה" והן "לטיפול המיוחד בחו"ל"? האם זה רשום נכון מבחינת תחבירית?
רוביק עונה:
הניסוח מדויק ובוודאי נכון. מילת הברירה 'או' יוצרת מצב שבו 'מחייב' מתייחס באופן שוויוני לשני צידי משוואת הברירה.
43
שרון שואל/ת: האם תקין לומר "לשלוח לי מייל", או שיש לומר "לשלוח אליי מייל"?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות, ובמקרה זה גם משמשות לאותה משמעות או כוונה, אם כי הן מדגישות היבטים סמנטיים שונים. 'שלח לי...' הוא בקטגוריית פעלי הנתינה נוסח 'תן לי', 'מסור לי'. 'שלח אלי' מדגיש את פעולת ההעברה מנקודת לנקודה, דוגמת 'העבר אלי'.
44
אילן ספיר שואל/ת: "הוא מכהן כראש העיר". אבל – האם "היא משמשת שק איגרוף"? או "היא משמשת כשק איגרוף"? וכן – "שק איגרוף" או "שק חבטות"? מה המקור? מה ההבדל?
רוביק עונה:
'מכהן' או 'משמש' וכן 'משרת', הן מילים בשדה הסמנטי של מילוי משרות, ובמקרים אלה נדרשת מילית היחס כ-. 'שק אגרוף' אינו משרה אלא דימוי ולכן אין צורך במילית זו. שק חבטות מקורו באנגלית: punching bag. הוא כלי עזר באימוני האגרוף ולכן נקרא גם 'שק אגרוף'. בשני המקרים ובשתי השפות הוא דימוי לאדם או מוסד הזוכה לביקורת קשה, לענישה לא מידתית ועוד.
45
איתמר שואל/ת: האם אפשר לומר, ליפה, מלשון יותר יפה? ליפה את המצב, או שרק ליפות?
רוביק עונה:
שם הפועל של גזרת נחי ל"ה ( לו"י) הוא תמיד בסיומת –וֹת: לראות, לשַנות, להתוות – וגם לייפות. מבנה זה אכן שונה מגזרות רבות אחרות שבהן שם הפועל אנלוגי לצורות העבר והעתיד - שכב, ישכב - לשכב, השמיט – להשמיט, שיפר - לשפר וכך הלאה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >