שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
איתן וליש שואל/ת: מה דעתך בענין הצְמיג (בשווא) בפרסומות רשמיות של משרד התחבורה, לעומת צָמיג (בקמץ)? לפי אבן שושן זה בשווא, אך לפי לוח השמות של ברקלי זה בקמץ?
רוביק עונה:
אלו שתי מילים שונות במשמעותם. צְמיג הוא גלגל הגומי העוטף את גלגלי הרכב, וכך היה מאז ומתמיד. צָמיג הוא שם תואר המצביע על תכונת הצמיגות. בלשון הדיבור נוהגים לומר צָמיג גם על הגלגל.
452
אלי שנהב שואל/ת: האם המידע נמסר לי באופן 'בלעדי' או באופן 'בלבדי'? מה נכון?
רוביק עונה:
והתשובה, גם וגם. "בלעדי" מוקדמת יותר, אך שתי המילים הן שמות תואר במשמעות דומה. שתיהן נגזרו ממילות יחס: "בלעדֵי" ו"בלבד".
453
אליעזר ארז שואל/ת: מיכאל בני בן תשע שנים, ואחיו דניאל בן שלוש. האם לא נכון לומר שמיכאל גדול 'פי שלוש' פעמים יותר מדניאל? הרי פעם היא מילה בנקבה. מדוע האופנה היא לומר זאת בזכר, 'פי שלושה'?
רוביק עונה:
הנטייה הטבעית שלנו היא לומר "פי שלוש" או "פי חמש", כיוון שכמו אליעזר אנו מצרפים במחשבתנו למילה "פי" את המילה "פעמים", בנקבה, ובצדק. ובכל זאת הצורה התקינה היא בזכר, וזאת על פי המקרא, שם מופיע שלוש פעמים הביטוי "פי שניים". מן המקרא נגזרה ההוראה שאחרי "פי" יבוא תמיד מספר בזכר: פי שלושה, פי עשרה וכדומה. מה הסיבה ללשון זכר בתנ"ך? ההסבר המקובל מובא במילון בן יהודה. המילה "פה", שהיא מילה בזכר, פירושה גם חלק או קצה, ויתכן שיש כאן צורה משנית של המילה "פאה". זה ההסבר לביטוי "מלא מפה אל פה", כלומר, מקצה אל קצה. לפי ההשערה, 'פי' הוא קיצור של צורת הריבוי של 'פה' במשמעות חלק: פים, ובמקור היה צריך לומר "פים שניים", כלומר, חלקים שניים, שני חלקים. כבר בספר בן סירא מתקופת בית שני וברוב המקרים אחריו, הביטוי "פי שניים" הובן במשמעות שתי פעמים, כפליים. אבל, כאמור, כתיבת המספר בזכר היא הכלל הקובע, בעקבות המקרא.
454
אלישע פרוינד שואל/ת: שמעתי ברדיו את המונח "מטפה", אותו מיכל לכיבוי אש המכונה גם מטף. במילון אבן שושן, מופנה הקורא בערך "מטף" ל "מטפה". מה נכון?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא מטפּה, בפ' דגושה. היא מופיעה במונחי הכבאות של האקדמיה. המקור הוא מעורב, והוא קשור למילים כמו טיפה, והמילה התלמודית טפי שפירושה כלי לטפטוף נוזלים. המילה מַטָּף היא חלופה לא תקנית אך נפוצה. היא באה מהשורש נטף, ויש לה פירוש במונחי נגרות בניין: צינור או אמצעי ניקוז של מי הגשמים.
455
אמה וינוקור שואל/ת: האם נכון לומר "סולואים", כפי שצביקה הדר לדוגמא מרבה להגיד בהנחיית התכנית כוכב נולד, או טאבואים?
רוביק עונה:
מילים לועזיות ברבים נענות בדרך כלל לחוקי הדקדוק העברי באופן חלקי. לכן קשה לדבר על תקנים בעניין זה. "הומואים" דווקא נקלט, "סולואים" אינו שונה עקרונית מדואטים. עם זאת אנחנו חשים שלא בנוח עם הצורה הזו כי בעברית אין כמעט שמות עצם המסתיימים בתנועת O. על כן מומלצת שיטה הקרויה "טכניקת ההימנעות". במקום סולואים – שירי סולו. במקום טאבואים – תחומי טאבו.
456
אמיר מראשון לציון שואל/ת: איך יש להגות את המילה לככב?
רוביק עונה:
על פי כללי השפה יש לומר לְכַכֵּב ובעבר כִּיכֵּב. השימוש הנפוץ, בהשפעת המילה כּוֹכָב, הוא לְכַּכֵב וכִּיכֵב. זו דוגמה נאה לפער שיש לפעמים בין תקן לשוני לבין התפתחות השפה. ציבור הדוברים מתבקש להרגיש בנוח כשהוא אומר, למשל, שנתניהו ואלי ישי כִּיכְבוּ בדוח המבקר, ולהימנע מן המילה הנוראה כִּיכּוּב.
457
אסף שואל/ת: כיצד נכון לומר, ביצים או בֵצים? זיתים או זֵתים? כלומר, האם היו"ד נשמעת במילים אלו?
רוביק עונה:
הצירה המלא מרמז על קיומה של י' כעיצור במקורה של המילה או בשורש שלה, ובדרך כלל ניתן למצוא לכך סימוכין בשפות שמיות מקבילות (כמו זית וביצה בגירסה הערבית). מקדם העצלות בהתפתחות השפה (או עקרון ההרס, בלשונו של גיא דויטשר בספר "גלגולי מילים"), מעמעם את נוכחות הי' בדרך כלל, ולא רק בביצים ובזיתים.
458
שואל/ת: באחד הערבים כשנשאלתי בדבר מגבת אובדת עניתי: "המגבת תולה במקלחת". נתקלתי בצחוק רועם מצד חברי. האם בצדק? ".
רוביק עונה:
מאז לשון ימי הביניים "תלה" פירושו גם "היה תלוי". הוא מופיע בספרות ימי הביניים וגם בספרות החדשה, כגון אצל יהושע בר יוסף, יורם קניוק ומאיר שלו. הבלשן מנחם צבי קדרי פסל את השימוש במאמר מפורט בנושא. לעניות דעתי יש בשימוש הזה חן רב. "תולה" הוא תיאור תנוחה, ותנוחות מופיעות בדרך כלל בבינוני פועל: עומד, יושב, שוכב, ואין מדובר רק בבני אדם: הבית עומד על תלו, השמש עומדת בשמים. נכון ש"תולה" הוא בדרך כלל פועל יוצא, אבל במקרה זה אי אפשר לטעות ולחשוב ש"השמלה תולה בארון" פירושו "השמלה תולה משהו בארון
459
ארז חולון שואל/ת: איך אומרים, 'הלכתי ללוויה' או 'הלכתי להלוויה'?
רוביק עונה:
גם וגם. לוויה, וגם הלוויה, מופיעות בתלמוד.
460
בֶני שואל/ת: כיצד יש לבטא את האות ת' במילה תְּאוֹ? האם כשווא נח או שמא כשווא נע, כפי שמבטאים סגול וצירה?
רוביק עונה:
עקרונית צריך להגות כל שווא נע בקירבה לצירה, ובצורה נבדלת מן השווא הנח. בפועל רוב השוואים הנעים בעברית היום הפכו לנחים, בעיקר בראש מילה, ולכן אנחנו אומרים tmuna ולא temuna, או kvish ולא kevish. דווקא במילה תאו הת' אינה נחה לגמרי, בהשפעת הא' הבאה אחריה. בכל מקרה, אלה אינם חוקים דקדוקיים אלא תיאור של ההגייה בפועל.
461
גיא הרלינג שואל/ת: מה הוא שמו הנכון של אבן גבירול?
רוביק עונה:
פרופסור ישראל לוין, חתן פרס ישראל שתחומו הוא ספרות ימי הביניים, משיב שלמשורר הדגול היה שם אחד, בעברית ובערבית: אִבְּן גַבִּירוֹל. באותה תקופה התקיים העיצור ג' שאינו מצוי היום בערבית. השם המקובל אֶבֶן גְבִירוֹל מכיל אם כך לפחות שלושה שיבושים. גם הערבים שיבשו את שמו, ויש שקראו לו אִבְּן גַ'בְּרִיל.
462
גליה מתל אביב שואל/ת: כיצד נכון לומר: "העורך דין" או "עורך הדין"?
רוביק עונה:
יש לומר "עורך-הדין": ה' הידיעה לפני המילה השנייה בסמיכות (הסומך). "העורך-דין" היא צורה לא תקנית, ומעידה עם זאת שהביטוי נתפס כבר כמילה אחת. השיבוש נפוץ גם בצורה "הבית ספר" שהתגלגלה ל"הבֶצֶפר". מסתבר שדווקא רש"י נטה לסמיכות מהסוג, למרות שהוא עצמו קובע שמדובר בשיבוש. וכך אפשר למצוא אצלו סמיכויות כמו "השטר חוב", הבעלי דינים", "התלמידי חכמים", "הבית אב", "התלמוד תורה" ועוד. הבלשן יצחק אבינרי שפירט את הדוגמאות האלה מדגיש שבכולן מדובר בצירופים קבועים ולא בצירוף מזדמן.
463
גלעד שור שואל/ת: איך נכון לומר, "נחשב בעיני מישהו" או "נחשב על ידי מישהו"?
רוביק עונה:
הצירוף "נחשב בעיני" מקורו בלשון ימי הביניים, כמו אצל אבן עזרא: "וגם מה שלקחו מן השבי נחשב בעיני יעקב עבודה זרה". "נחשב על ידי" הוא צירוף מסורבל ולא מומלץ. מקורו באנגלית: considered by someone.
464
דודי מנוה איתן שואל/ת: טחנת קמח? תחנת קמח? תחנת רוח? טחנת רוח? פלונטר!!! מה נכון??
רוביק עונה:
אכן פלונטר, ולא במקרה. טחנה היא מקום שבו טוחנים קמח, ולכן "טחנת קמח" היא האופציה היחידה. "טחנת רוח" היא בגירסאות עתיקות טחנת קמח העובדת באמצעות הרוח והמים, ולכן תהיה בט'. בעולמנו החדש חדובר במעין תחנת חשמל, באנגלית: station, המייצרת חשמל בכוח הרוח, כמו ברמת הגולן, והיא תהיה בת'. התערבבו ללא הכר, כבר אמרנו?
465
דור לזר שואל/ת: כיצד יש להגות בעברית את תרגום המילה shell. צֶדֶף, צְדָף או צְדָפָה, ומה מקור הגרסאות השונות?
רוביק עונה:
צֶדֶף (shell) הוא החלק הקשה והמבריק שאנו אוספים על שפת הים, ברבים צדָפים. צִדְפָּה (clam, oyster) היא בעל החיים המוגש במסעדות יוקרה ובשרו נאכל מתוך הצדף, וברבים: צדָפות. צֶדֶף היא מילה שהופיעה בעברית בימי הביניים בהשפעה ערבית, בעוד צִדְפָּה היא מילה חדשה שנגזרה ממנה. צְדָף היא צורה דיבורית שנגזרה לאחור מ"צדָפים", שהילדים הוגים במלעיל. צדָפָה היא צורה דיבורית שנגזרה לאחור מ"צדָפות".