שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
רותי שואל/ת: האם זה תקני לומר: 'אתה זוכר את הזמן שעסקת בציור'? או שיש להוסיף 'את הזמן שבו עסקת בציור'?
רוביק עונה:
הדרך התקינה מחייבת את התוספת 'שבו': הזמן שבו עסקת, הדרך שבה הלכת ועוד. יש גם נטייה לתר על ש-: הדרך בה הלכת, היום בו עסקת. יש רואים בה שגיאה אך ספק אם היא פסולה.
62
יונית וולפשטיין נחום שואל/ת: איך נכון יותר לומר מבחינה תחבירית: כדי לא ללכלך בבוץ את ביתה, או כדי לא ללכלך את ביתה בבוץ? צבי רשף שואל באותו עניין: איך נכון לומר: אני שומע, או שומע אני. ומה המשמעות לצורת הביטוי?
רוביק עונה:
סדר המילים בעברית הוא גמיש. יש אמנם דרכים מקובלות יותר ופחות, אך אלה אינם כללים מחייבים. במקרה שבשאלה הראשונה מופיע במשפט הראשון מושא ישיר (את ביתה) ואחריו מושא עקיף (בבוץ), וזו הדרך המקובלת יותר, ובמקרה השני הסדר מתהפך, ומעניק למשפט אופי מעט ספרותי יותר. במקרה השני, 'אני שומע' הוא במבנה כינוי גוף+פועל המקובל בעברית של היום, בעוד 'שומע אני', פועל+כינוי גוף (ותחבירית: נשוא לפני נושא) הוא בעל אופי ספרותי, ואופייני בעיקר לשפת המקרא.
63
יעקב אנגלרד שואל/ת: בספר שאני קורא בימים אלה, (הוצ' רסלינג) נתקלתי במשפט: "איש אינו ביטא את טבעה המהפכני של החשיבה טוב יותר מברטרנד ראסל...." משום מה הצרוף הזה צרם לי, מתוך מחשבה ששלילת עבר יכולה להעשות רק ע"י "לא" (איש לא ביטא..), ושלילה באמצעות אין (אינו אינה וכד') יכולה להיעשות רק בזמן הווה - "איש אינו מבטא וכו'. שיבוש? או דקדוקי עניות?
רוביק עונה:
'אינו ביטא' הוא בהחלט שיבוש. הדפוס 'אינו הלך' או 'אינו ילך' מוכר כשיבוש מתפשט בין דוברי העברית בעיקר בדורות חדשים, אבל הוא שיבוש לכל דבר. אין אפשרות להשתמש ב'אין' לנטיותיה לפני פועל בעבר או בעתיד, אלא בבינוני בלבד. העובדה שמדובר בהוצאה רצינית כמו רסלינג מטרידה בהחלט.
64
הארווי באק שואל/ת: האם השימוש בצירוף של צורת בינוני של הפועל "ללכת" עם שם פועל, לציון פעולה עתידית---דוגמת "מחר אני הולך לכתוב לראובן"---עברה לדעתך את סף התקינות? האם ידוע מתי התחילו להשתמש בתצורה (בהשפעת האנגלית, אני מבין, לפי הכתוב ב"מילון הצירופים")? והאם מתפתח בידול משמעות כלשהו בינה ובין העתיד הדקדוקי המסורתי? מתן שאולי כותב באותו עניין: "האם נכון להגיד 'אני הולך היום בשמונה בערב לסרט', או יש לומר 'אני אלך לסרט'?
רוביק עונה:
השימוש בצורות הווה לתיאור אירועים בעבר או בעתיד פשה בעברית מסיבות שונות, אך אין כאן שאלה של תקינות אלא של סגנון. אנחנו מתארים אירוע בעבר או בעתיד כאילו אנו צופים בו בזמן אמת. לשימוש הזה בעתיד יש גם שורשים במקורות, כמו בסיפור אלישע: "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן" (מלכים ב ד). השימוש ב'הולך' כפועל עזר אכן מושפע מאנגלית, שבה going to מקדים פעלים רבים. השימוש הזה הוא בעל אופי דיבורי אם כי פשט גם לתקשורת, ומוכר כבר משנות החמישים, כמו המשפט הבא בעיתון 'הבוקר' מנובמבר 1957, בטקסט בעל אופי דיבורי, במדור "גלויות מבית המשפט": "חבר'ה, הולך להיות היום משפט עצום".
65
יטי שואל/ת: איך נכון להשתמש בשורש ש.מ.ר: על או את? לדוגמא: 'שומר על הבית' או 'שומר את הבית'?
רוביק עונה:
שני השימושים נכונים, אך ההקשר שונה. 'שומר על הבית' פירושו מגן על הבית, דואג שהבית לא ייפרץ או ייהרס. 'שומר את הבית', או 'שומר את האוצר', 'שומר את כתב היד' פירושו מחזיק בדבר מה כקניין. הגבול בין השימושים האלה אינו חד.
66
יעל כהנא שואל/ת: יש לי התלבטות עם משפט במבנה "הייתה זו שעת שקיעה", מבנה רווח בשירה ובספרות, כמו למשל בשירו של יוסי בנאי "היה זה בחצות הליל, בחולות". אבל לפי אבא בנדויד המבנה התקני הוא "זו הייתה שעת שקיעה", וגם לפי שושנה בהט, אשר מציינת שמבנה כזה אפשרי רק במשפט עם משלים - כאשר הפועל בעבר או בעתיד אז המשלים יקדים לפועל והנושא יבוא אחריו. השאלה מדוע "הייתה זו שעת שקיעה" לא תקין. האם הדוגמה מבראשית "ויהי בוקר ויהי ערב" אין בה כדי לאשר את תקינותו משפט כזה? או - האם יש אפשרות לראות במשפט מעין "משפט חסר", למשל כזה שהושמט ממנו לוואי משלים? וכך לאשר את תקינותו של סדר המילים?
רוביק עונה:
אין כל בעיה ב"הייתה זו שעת שקיעה" ובכל משפט במבנה דומה. התחביר העברי מגוון וגמיש ומושפע מדגמים שונים בעברית הקלסית ובשפות משפיעות. הפועל יכול לבוא בראשית המשפט (כנהוג במקרא), אחרי הנושא (זו הדרך המקובלת), או אחרי תיאור "בחצות הליל נפל דבר". שני השמות שהזכרת הם בעלי זכויות רבות אך הם מייצגים תפיסה של תקנות יתרות ואיסורים שאינם תואמים את רוח השפה והדינמיקה שלה.
67
כנרת שואל/ת: מה נכון להגיד: .. בתאריך 1.1.18 נבדק בפני רופא ... או בתאריך 1.1.18 נבדק ע"י רופא...
רוביק עונה:
נכון לומר 'נבדק על ידי': "הרופא בודק אותי, אני נבדק על ידי הרופא". מילת היחס 'בפני' מתאר מצב של זה לעומת זה: "עמד בפני ועדה רפואית", "ניצב בפני שופט".
68
שדמה שואל/ת: איך נכון יותר לומר: "לכל אורך הזמן הזה" או "לאורך כל הזמן הזה"?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. הכמת 'כל' מתייחס בגירסה הראשונה לאורך, ובגרסה השנייה לזמן. עם זאת 'לכל אורך הזמן הזה' היא גרסה שוטפת יותר ורצוי להשתמש בה.
69
אסף שואל/ת: בספר הילדים 'תירס חם' מופיע המשפט: 'אני אוהב כך סתם לשיר … ואם גם אין תירס בסיר'. האם מדובר בצורה תקינה?
רוביק עונה:
'ואם גם' במשמעות 'אפילו אם' נפוץ מאוד בספרות התחייה. מרים רות הפכה את סדר המשפט לצורך חריזה וקצב, ולכן הוא נראה בלתי תקין. בסדר הנכון לכאורה היה צריך להיכתב: "אם גם [אפילו אם] אין תירס בסיר, אני כך סתם אוהב לשיר'.
70
אסתר רוט שואל/ת: שאלה אותי ראשת בית הספר: במאמר שהיא כותבת, היא ציינה מאמר אחר העוסק בסקירת ספרות, כלומר סוקר מאמרים שכתבו על הנושא... ברם, העיר לה עמית כי יש לכתוב 'סקירה ספרותית'. האומנם? מה נכון?
רוביק עונה:
הערת העמית אינה במקומה. 'סקירת ספרות' היא הביטוי המדויק והמקובל. 'סקירה ספרותית' פירושה למעשה 'סקירה בעלת אופי ספרותי'. השימוש בצירוף 'סקירה ספרותית', אינו שגוי אבל 'סקירת ספרות' עדיף עליו בכל היבט.
71
בתי שואל/ת: קיימות מילות יחס שקשה לי להבין איזו מהן נכונה: למשל: 1. קבלתי רישיון על טרקטור או בטרקטור? 2. לכתוב עם עפרון אן בעיפרון? 3. לאכול עם סכין או בסכין? 4. התפלא על הכישלון או בכישלון? 5. ניקיתי את הנעליים על השטיח או בשטיח?
רוביק עונה:
שימוש במילות יחס הוא אכן מכשלה ויש בו גמישות רבה, ולא תמיד מדובר ב"מה שנכון". השימוש ב'עִם' במקרים של 'אכלתי עם', 'כתבתי עם' מקורו בגרמנית, והדרכים התואמות יותר לעברית הן 'אכלתי ב...' כתבתי ב...' קיבלתי רישיון לטרקטור, מכונית וכדומה עדיף על "רישיון על טרקטור" ואפשר להשתמש במשפט השלם: "קיבלתי רישיון לנהיגה בטרקטור". 'התפלא בכישלון' היא צורה עילגת. ניקיתי את הנעליים בשטיח עדיף על "על השטיח".
72
יניב שואל/ת: האם אומרים 'שאלתי אותך שאלה' או 'שאלתי שאלה'? זאת אומרת, איך יותר נכון לומר את זה?
רוביק עונה:
אין כאן עניין של 'נכון או לא נכון' אלא בחירה סגנונית, על פי ההקשר והדברים שאתה רוצה להדגיש. "שאלתי אותך שאלה" נשמע תובעני יותר ואפילו מתריס.
73
עפרה שטרית שואל/ת: בבתי ספר יהודיים באמריקה נהוג לפנות למורה ולומר מורה + שם פרטי, או המורה + שם או שם משפחה. איזו פנייה נכונה יותר: מורה רוביק, המורה רוביק או המורה רוזנטל?
רוביק עונה:
בבית הספר בו למדתי פנו למורים בשם פרטי. בבתי ספר פורמליים נהוגה הפנייה "המורה", או בצירוף השם פרטי, אך לא "מורה" ללא יידוע. לא מוכרת לי פנייה למורה בשם המשפחה. תופעה דומה קיימת בצבא, שם הפנייה המקורית היא "המפקד" (מול sir באנגלית), בשלב מסוים עוברים ל"המפקד משה" (או כל שם אחר), ובמקרים רבים, בשלב "שבירת הדיסטנס" עוברים לפנייה בשם הפרטי.
74
שואל/ת: האם נכון לומר התינוקת תינק מן החלב?
רוביק עונה:
'תינק' היא הצורה הנכונה בבניין קל. רצוי לומר "התינוקות תינק חלב", או "התינוקת תינק משדי אמה", "התינוקת תינק חלב משדי אמה".
75
שלמה נצר שואל/ת: בבית הספר בו אני מתנדב תלוי שלט שחלק מן הכתוב בו הוא: "רק לך יש את הכוח לשנות". לדעתי השימוש במילה "את" במשפטים מסוג זה שגוי, שכן "הכוח" הוא הנושא של המשפט. אני לא מצליח לשכנע את מנהלת בית הספר. עזור לי או הגד לי שאני טועה.
רוביק עונה:
אתה אינך טועה אבל גם אינך צריך לתקן את המנהלת. הדפוס "יש לי את" כמו במשפט "יש לי את הספר" אינו עומד בכללי התחביר אך הוא נפוץ ורווח ואין סיבה וטעם להילחם בו. המשפט החלופי "רק לך יש הכוח לשנות" נכון ויפה, ובמקרה זה גם עומד בכללי התחביר, אך יוצר אפקט זר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >