שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
שואל/ת: האם נכון לומר התינוקת תינק מן החלב?
רוביק עונה:
'תינק' היא הצורה הנכונה בבניין קל. רצוי לומר "התינוקות תינק חלב", או "התינוקת תינק משדי אמה", "התינוקת תינק חלב משדי אמה".
62
שלמה נצר שואל/ת: בבית הספר בו אני מתנדב תלוי שלט שחלק מן הכתוב בו הוא: "רק לך יש את הכוח לשנות". לדעתי השימוש במילה "את" במשפטים מסוג זה שגוי, שכן "הכוח" הוא הנושא של המשפט. אני לא מצליח לשכנע את מנהלת בית הספר. עזור לי או הגד לי שאני טועה.
רוביק עונה:
אתה אינך טועה אבל גם אינך צריך לתקן את המנהלת. הדפוס "יש לי את" כמו במשפט "יש לי את הספר" אינו עומד בכללי התחביר אך הוא נפוץ ורווח ואין סיבה וטעם להילחם בו. המשפט החלופי "רק לך יש הכוח לשנות" נכון ויפה, ובמקרה זה גם עומד בכללי התחביר, אך יוצר אפקט זר.
63
אהרן שואל/ת: מה נכון יותר: 'יש לבצע' או 'נדרש לבצע'. 'יש לומר' או 'נדרש לומר' וכו'?
רוביק עונה:
שני השימושים תקינים. עם זאת 'נדרש לבצע' מתאים יותר לשפת מסמכים, בעוד 'יש לבצע' מתאים גם להוראות בעל פה.
64
רמה זוטא שואל/ת: האם הביטוי 'שרד את המלחמה' אושר על ידי האקדמיה?
רוביק עונה:
האקדמיה לא התייחסה לביטוי, אבל אין כל פסול ב"שרד את המלחמה". אמנם במקורו 'שרד' הוא פועל עומד, אבל בשימוש המודרני נדרש פועל שישמש למצבים שבהם אדם עובר אסון או סכנה גדולה ונשאר בחיים, ועל כן התפתח השימוש ב"שרד את". גם הביטוי "שורדי השואה" מחזק את השימוש בביטוי.
65
תמר שרעבי שואל/ת: האם ניתן לומר "טרם לכן"? לדוגמא - "טרם לכן, כיהן משה בשורה של תפקידים ניהוליים בכירים בפרוקטר & גמבל".
רוביק עונה:
האפשרות הזו מתקיימת בקושי רב וכמעט אינה בשימוש. 'טרם' הוא תואר פועל שמשמעותו 'עדיין לא'. בבראשית ב' נכתב "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ": עדיין לא היה בארץ. בהשפעת 'בטרם' שפירושה לפני ("אלכה ואראנו בטרם אמות", דברי יעקב) קיבלה אף 'טרם' משמעות של 'לפני כן'. 'טרם לכן' – 'לפני כן'. גלגול כזה בשימוש הוא לגיטימי, אם כי אינו מומלץ.
66
אסנת גדיר שואל/ת: בתשדירי הבטיחות בדרכים מתריעים: "...עד שכולם חגורים מלפנים ומאחור". האם אין הצירוף "מלפנים" שגוי? הרי מספיק "מפנים" כמו בהמשך "מאחור".
רוביק עונה:
הצורה 'מלפנים' נחשבת צורה דיבורית. היא מושפעת מהשימוש הרבה בצורות 'לְפָנים', 'לִפְנים', 'לִפְנֵי' ואחרות. היא מושרשת מאוד ואין לראות בה שגיאה.
67
לילך שואל/ת: האם זה תקני לשאול שאלה ללא מילת השאלה. למשל, האם זה נכון לומר: 'אתה מרגיש טוב יותר?' או חייבים לומר 'האם אתה מרגיש טוב יותר?'
רוביק עונה:
אין חובה להשתמש במילת השאלה במקרה זה, כי היא משתמעת מעצם הצגת השאלה. בלשון הדיבור ההשמטה מקובלת, בעוד תוספת 'האם' עשויה להישמע טרחנית, למרות שבוודאי אינה שגיאה.
68
מאור שואל/ת: ויכוח ער ביני לבין בת הזוג שלי. היא סוברת שכאשר משתמשים במילה כמדומני, לא ניתן לומר "כמדומני ש". לטענתה, רק המילה דומני יכולה להצטרף ל"ש", ואילו המילה כמדומני עומדת בפני עצמה ולא יכולה להצטרף ל-"ש". נשמח להסבר וביאור קצר.
רוביק עונה:
'כמדומני', ממש כמו 'דומני', משמשת בדרך כלל כפתיח למשפט שבו פסוקית זיקה. לכן מתחייבת תמיד המילית שֶ- לפניו: "כמדומני שאתמול ראיתי אותו", "דומני שאתה טועה", "דומה ש..." המופיע בלשון חז"ל, "כנראה שזה מצב הדברים" ועוד. במקרים מסוימים 'כמדומני' יכול להיות תשובה לשאלה המכילה את הפסוקית או להופיע אחריה. "האם ראית את דוד אתמול?" - "כמדומני", או "ראיתי אותו כמדומני אתמול". במקרים אלה אין צורך במילית הזיקה.
69
רון בדני שואל/ת: רציתי לשאול האם נכון לומר: 'הנוהל מורכב משחרור עדין' או 'הנוהל מורכב משחרור בעדינות'.
רוביק עונה:
בצירוף 'שחרור עדין', המילה עָדִין משמשת כשם תואר, המתייחס ל'שחרור' כשם עצם. בצירוף 'שחרור בעדינות', התיבה 'בעדינות' משמשת כתואר פועל ומתייחסת ל'שחרור' כצורה פעלית, בהיותה שם פעולה. שתי הצורות נכונה, אך הראשונה פשוטה ואלגנטית יותר.
70
אלי לגריסי שואל/ת: מה נכון לכתוב על שלט בחניה? נא לא לחנות או נא לא להחנות?
רוביק עונה:
עדיפה ההודעה "נא לא לחנות". הנוסח "נא לא להחנות את הרכב" נכון אבל מסורבל. הנוסח "נא לא להחנות" שגוי.
71
חיה הורניק שואל/ת: האם נכון לומר "לענות על דרישות המשימה"? או "להיענות לדרישות"?
רוביק עונה:
הבחירה בכל אחת משתי החלופות היא סגנונית. עם זאת יש הבדל אפשרי בסיטואציה בה המשפט נאמר. כאשר מחפשים אדם מתאים לתפקיד עליו "לענות על הדרישות". כאשר מבקשים מאדם להירתם לעניין מסוים הוא מתבקש "להיענות לדרישות".
72
יעל שואל/ת: האם אפשר לומר 'אם היית פה זה היה מושלם'? כשהכוונה היא בעצם זה היה יכול להיות מושלם (האם 'היה יכול להיות' זה תקין?)
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות. הבחירה היא סגנונית. במקרה הראשון אנחנו מתארים מצב אפשרי שלא התממש: "זה היה מושלם (אילו התממש)". במקרה השני אנחנו מצביעים על מצב נפשי של ציפייה ואכזבה: זה היה יכול להיות מושלם, אך זה לא קרה.
73
נעה אורן שואל/ת: מה נכון לומר, לבחור ב.. או לבחור את? מה ההבדל?
רוביק עונה:
חילופי מילות יחס בעברית כמו בשפות אחרות הן עניין נפוץ. בתנ"ך, מכל מקום, יש שוויון. במחצית המקרים 'בחר' מוביל למושא ישיר, בדרך כלל ללא מילת יחס, אבל לעיתים בתוספת אֶת – "ויבחר את שבט יהודה" (תהילים). במחצית השנייה של הופעות הפועל מקובלת האפשרות של 'בחר ב...' – "והיה האיש אשר אבחר בו" (במדבר). בעברית החדשה נוצר פיצול בשימוש על פי המשלב. הצירוף 'בחר ב...' נחשב שפה נאה 'בחר את', מתאים יותר לסגנון דיבורי.
74
אורנה דוקטורי שואל/ת: האם נכון להגיד שתי שעות?
רוביק עונה:
נכון אבל לא רצוי. הצורה 'שעתיים' יפה ופשוטה ואין סיבה לוותר עליה. במקרים מסוימים 'שתי שעות' מקובל יותר, כמו בתיאור של לוח שעות אקדמי: "שתי שעות סימסטריאליות".
75
עומר שואל/ת: האם יש שלילה כפולה במשפט "אף אחד לא קם", ואם לא, האם המשפט "אף אחד קם" תקף תחבירית?
רוביק עונה:
אין כאן שלילה כפולה. "אף אחד" פירושו "גם אחד", ופירוש המשפט שבשאלה הוא הוא "גם אחד לא קם", כלומר, אין אחד שקם. בביטוי "אף אחד" דבקה משמעות השלילה גם כשהוא מופיע ללא מילת שלילה: "כמה הגיעו לישיבה?" "אף אחד!" לביטוי "אף אחד קם" אין משמעות, בוודאי לא שלילית. תופעות דומות נמצא גם במילים כלום, שום דבר ועוד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >