שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
אדם שואל/ת: האם נכון לומר נותחה או התנתחה, נותח או התנתח? ע"פ אתר מילוג (מילון עברי-עברי במרשתת), לכאורה ניתן לומר בשני האופנים.
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ומופיעות במקורות בלשון ימי הביניים. נוּתח היא הצורה הסבילה של ניתח המופיעה בתנ"ך, התנתח מופיעה גם היא. היום משמשת בעיקר הצורה בבניין פועל: נוּתח, והיא גם הגיונית יותר, שכן אדם אינו מנתח את עצמו, אך התנתח היא צורת שימוש לגיטימית.
77
חלי עסיס שואל/ת: מה נכון לכתוב על קיר בבית הספר - תחלמו, תשאפו, תתמידו או הצליחו, שאפו, חלמו? אורלי מוסיפה: מזה זמן רב, שבכל אמצעי התקשורת מרבים להשתמש בצורת העתיד במקום בצורת הציווי. לי זה צורם מאד. מה דעתך?
רוביק עונה:
שימוש בצורת העתיד לאיחולים, בקשות, הוראות ואפילו פקודות לגיטימי ומוכר מאז ומתמיד בעברית. במקרה של שימושים רכים כמו בקשות ואיחולים הוא גם עדיף על צורת הציווי הנוקשה.
78
יהודה שואל/ת: האם ההוריקן מכה בצפון קרוליינה או בקרוליינה הצפונית? נראה לי שאותה טעות רווחת גם בהתייחסות לשתי הקוריאות. לעומתן אני סבור שיש יבשת אחת אמריקה ולכן נכון לומר צפון אמריקה ולא אמריקה הצפונית. מה דעתך?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות בכל המקרים שבשאלה, וגם משמשות במקביל ללא העדפה. קרוליינה נחשבה בעברה מדינה אחת, ולאחר שחולקה בשנת 1712 חלקה הצפוני הוא 'הצפון של קרוליינה' (בסמיכות: צפון קרוליינה) או קרוליינה השוכנת בצפון המדינה המחולקת (קרוליינה הצפונית). וזה המצב בקוריאה, ובוודאי ביבשת אמריקה. אפשר לטעון שהשם "צפון קוריאה" יכול להתייחס לחלק הצפוני של כל אחת משתי הקוריאות, אך זהו פלפול.
79
שמעון שואל/ת: האם נכון לומר ״על ידיה״ או צריך לומר ״על ידה״?
רוביק עונה:
מדובר בשני ביטויים נבדלים: על-יד ועל-ידי. משמעות הביטוי לביטוי 'על ידה' הוא בקרבתה, בסמוך אליה, כאשר הביטוי ללא נטיות הוא 'על יד'. 'יד כאן מופיעה בצורת היחיד, ובמקרה זה הנטייה תמיד ביחיד: על ידה, וגם על ידו, על יָדִי וכדומה. 'על ידיה' פירושו באמצעותה, כאשר הביטוי ללא נטייה הוא 'על ידֵי', המעיד ש'יד' כאן היא ברבים, ולכן יש לומר 'על ידיה', 'על ידיהם' וכדומה.
80
אודי דנון שואל/ת: האם נראֶה עם אלף סגולה זה בזמן הווה ונראָה באלף קמוצה זה בעבר?
רוביק עונה:
אכן: נראֶה בהווה, נראָה בעבר. זה הכלל בגזרת נחי ל"ה: נדמֶה/נדמָה, נגלֶה/נגלָה, נבנֶה/נבנָה ועוד. הבלבול במקרה של נראֶה/נראָה בשפת הדיבור רב.
81
שירן בן שואל/ת: האם ניתן לומר "כיוון ואני?" כיוון מלשון כיוון ש...
רוביק עונה:
"כיוון ו..." היא מוטציה לשונית. הצורה הנכונה היא "כיוון ש..."
82
אילן שואל/ת: איך נכון לומר: המשיכו להינות מהחופש? או תמשיכו להינות מהחופש?
רוביק עונה:
השימוש בצורת הציווי 'המשיכו' מוקפד יותר, אך בשפת הדיבור נהוג ולגיטימי להשתמש בצורת העתיד 'תמשיכו'. הכתיב הוא 'ליהנות'.
83
אדי שואל/ת: איך נכון להגיד? הייתי הולכת הרבה לקניון או הלכתי הרבה לקניון?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת ל'הייתי הולכת' לעומת 'הלכתי'. 'הלכתי' היא הצורה המקובלת בעברית, והיא כמובן תקינה. 'הייתי הולכת' מזכיר את הדגם התלמודי "הוא היה אומר" שפירושו "הוא היה נוהג לומר". כאשר למשל אשה אומרת היום "הייתי הולכת", הכוונה היא למשמעות העבר הפשוט 'הלכתי' ולא למשמעות המתמשכת "הייתי נוהגת ללכת". במשמעות זו זהו נוהג דיבורי שיש לו שורשים ביהודית הצפון אפריקאית, הוא לא מתאים לשפה רשמית או לעיתונות, אבל בחיים היומיום אין לראות בו שגיאה.
84
רותי יודוביץ שואל/ת: האם זה לא נכון לומר: האיש שהולך (בזמן הווה), ויש לומר: האיש ההולך? ואם כן, מה ההסבר?
רוביק עונה:
הכלל הדקדוקי הקפדני הוא שלפני צורת בינוני תבוא מילית הזיקה ה- במקום מילית הזיקה שֶ-, וזאת על פי נוהג במקורות. הכלל הזה התערער מאוד בשימוש, והיום התפשטה מאוד המילית ש- לפני בינוני ולא רק לפני עבר ועתיד, עד כדי כך שמעטים רואים בכך שגיאה.
85
אהרן שואל/ת: לאחרונה נתקלתי כמה פעמים בצירוף של הפועל ״להתנגד״ עם מילת היחס ״אל״ בהטיה. הנה דוגמה: ״ההתנגדות אליו (אל החוק) מקיפה מגוון משונה של קולות״. האם זה נכון? הרי הפועל ״להתנגד״ אינו מציין תנועה (גם לא מטפורית), ודאי לא בכיוון מושא ההתנגדות. לי נשמע נכון: ״אני מתנגד לחוק״ (ולא אל חוק), ולפיכך: ״ההתנגדות לו מקיפה״.
רוביק עונה:
הצירוף 'התנגד אל...' אינו רצוי, ועדיפה כמו שהוצג בשאלה הצורה 'להתנגד ל...'. הסיבה לשימוש ב'אל' היא במילת היחס ל-, שיש לה שימושים מגוונים. היא משמשת בעיקר במשמעות כיוון, וכאן 'אל' היא חלופה תקינה: 'צעדתי אל העיר הקרובה' לצד 'צעדתי לעיר הקרובה'. השימוש הזה נגרר גם למקרים שבהם ל- אינה מציינת כיוון.
86
גבריאל דהאן שואל/ת: האם נכון לומר ״בהשתתפות של אנשי חינוך״?
רוביק עונה:
הצורה שבשאלה אינה רצויה. מילת הקניין 'של' הנפוצה מאוד בחז"ל משמשת בדרך כלל בצורות סמיכות קניין מיודעות: "הבית של הזקן" או "ביתו של הזקן", לצד הצורה המתאימה למבנה התנכי: בית הזקן. גם הצורה 'ביתו של זקן' מיידעת את 'בית': הבית של אדם זקן. הנוסח 'בהשתתפות של אנשי חינוך' אינו מתאים לדגמים האלה. או שיש יסוד של יידוע המתייחס למילה 'השתתפות', ואז יש לומר: בהשתתפותם של אנשי חינוך; או שמוותרים על היידוע ואז יש לכתוב 'בהשתתפות אנשי חינוך'. ההבדל בין שתי החלופות האלה סגנוני ולא מהותי.
87
רונן קלימי שואל/ת: האם נכון לומר "אני סביר במשחקים" או "במשחקים אני סביר'?
רוביק עונה:
סדר המילים במשפט בעברית הוא גמיש. שינוי הסדר מעיד על דגשים משתנים. 'אני טוב בחשבון' מדגיש את זה שאני מצטיין בתחום. 'בחשבון אני טוב' מעיד שאולי אינני כל כך טוב בתחומים אחרים. הבעיה במשפט היא המילה 'סביר'. 'סביר' מתייחס בדרך כלל לטענות או התנהגות, ופחות לבני אדם, אם כי מוכר הביטוי 'האדם הסביר'. עדיף: אני לא רע במשחקים... הרמה שלי במשחקים סבירה...
88
אריק פוחצ'בסקי שואל/ת: האם המילה זאתי נכונה או לא?
רוביק עונה:
'זאתי' היא צורה דיבורית נפוצה, חיבור של הביטוי 'זאת היא' על ידי הבלעה של ה'. היא אינה מקובלת בעברית הנורמטיבית.
89
יהודית שואל/ת: האם לגיטימי להשתמש ב"נקט ב"? ראיתי שכך כתבת בספרך על כפר קאסם שקטע ממנו פורסם במדור זה . ואני למדתי, ומתקנת בהתאם, שיש לומר לנקוט, נניח, אמצעים דהיינו כמושא ישיר.
רוביק עונה:
הצירוף 'נקט באמצעים' השתרש בעברית החדשה ואין בו פסול. 'נקט' פירושו בתלמוד 'לקח', ולכן בלשון חכמים הוא צורך מושא ישיר, המתאים למשמעות הלקיחה. בעברית החדשה המשמעות של 'נקט' בהקשר שבשאלה היא 'אחז באמצעים' או 'השתמש באמצעים', ולכן מתאימה לה מילית היחס ב'. על כן במקרה זה שתי האפשרויות סבירות ומקובלות ובוודאי שאין לפסול את 'נקט באמצעים'.
90
עדי בנטוב שואל/ת: האם זאת שגיאה לומר: "עכשיו, שיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" לעומת "עכשיו, כשיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" חשבתי שכתבתי אחלה משפט בסלנג, ועכשיו אני חושבת שהוא לא ממש שגוי מבחינת העברית...
רוביק עונה:
זה אינו בדיוק סלנג אלא צורה דיבורית שהשתרשה מאוד: 'שֶ' במקום 'כְּשֶ' (שפירושו 'כאשר'). על פי הנורמה הלשונית המקובלת המשפט שגוי.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >