שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
אורי שואל/ת: האם ניתן לשאול: האם אפשר לקבל יין עם כמות אלכוהול נמוכה יותר? האם השילוב של המילים "נמוכה" ו-"יותר" הוא נכון?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט. ל'נמוכה' ול'יותר' תפקידים שונים במשפט. 'נמוכה' מתייחסת לשם העצם 'כמות', 'יותר' מתייחסת לשם התואר 'נמוכה'. יש נמוך, ויש נמוך ממנו, כלומר, נמוך יותר. באותה מידה נכון לומר 'נמוכה פחות', 'גבוהה יותר', 'גבוהה פחות'.
92
בן שואל/ת: האם נכון לומר ״על ש..״, לדוגמה: תודה על ששמרת לי, תודה על שהבאת לי.. וכו׳?
רוביק עונה:
'על ש... הוא קיצור של 'על כך ש...' והוא מופיע פעמים רבות בספרות המדרשית: "ומה אם פרעה, על שאמר ליוסף אני פרעה". קיצורים כאלה לגיטימיים ונפוצים בשפה. כך למשל אפשר למצוא בספרות ימי הביניים את הצירוף 'כל ש...', קיצור של 'כל מה ש..': "כל שאמרנו בכאן אסור, פירושו אסור".
93
יפה ישעיהו שואל/ת: למיטב ידיעתי, במילה מציל המ׳ מנוקדת בקמץ, כך גם מצילה. כך גם ברבים ורבות. לאחרונה, הן ברדיו ובפרט בטלויזיה, כולם, כולל הקריינים אומרים: מציל המ׳ נשמעת כמנוקדת בשוא או בסגול. כך גם ברבים ורבות. בדקתי במילון אבן שושן והניקוד בקמץ!!! האם שינו את הניקוד? אם לא - איך ליידע את הקריינים?!
רוביק עונה:
ההגייה מֵציל שגויה כמובן. השורש הוא נצ"ל, גזרת חסרי פ"נ, הנ' נבלעת בהפעיל ובמקום מַנְציל נוצרה הצורה מַצִּיל, וכמוה מַבִּיט, מַגִּיע, מַכִּיר, מַצִּיג (שורש יצ"ג) ועוד. הנטייה הרווחת, גם אצל שדרים וכן אצל זמרים וכמובן אנשים המשוחחים לתומם להפוך את הפתח לצירה (מֵכיר, מֵציג וכדומה) נובעת מאנלוגיה לפעלים אחרים כמו מֵבין, מֵכיל, מֵניע וכו', מגזרת נחי ע"ו שבהם יש אכן להגות את הפועל בצירה. שיבוש מאותה סיבה יש גם בעבר: הֵציל, הֵבּיט, הֵכּיר במקום הִצִּיל, הִבִּיט, הִכִּיר.
94
עליזה שואל/ת: מה יותר נכון לומר על אדם, אינטליגנט או אינטליגנטי ?
רוביק עונה:
'אינטליגנט' הוא שם תואר בשפות שונות, ביניהן גרמנית ואנגלית, מיוחס לאדם נבון. בעברית המילה הורחבה באמצעות הסיומת –י המציינת שם תואר, ולכן יש לומר "אדם אינטליגנטי", "דוד מאוד אינטליגנטי". בסלנג 'אינטליגנט' משמשת באירוניה: אדם לא חכם, או המציג עצמו כחכם, גם בצורה משובשת: אינטליגנָט.
95
עמליה סגל שואל/ת: האם תקין להגיד: לכשאגיע... מאיפה הגיעה לכאן ל'?
רוביק עונה:
תקין ויפה. מקור הקידומת לִכְשֶ... במשנה. ככתוב במסכת אבות: "אל תאמר לכשאפנה אפנה – שמא לא תיפנה". לִכְשֶ מורכבת משלוש מיליות יחס: ל', כ', שֶ'. שֶ' היא מילית זיקה, כ'+ש מקבילה ל'כאשר', ל' מציינת כאן 'לאחר': לאחר שאגיע.
96
אילנה שואל/ת: האם ניתן לומר גם 'הוא שֵרֵת בצבא' וגם 'הוא שֵרַת'? ואם כן, מדוע הצורה השנייה תקנית?
רוביק עונה:
שֵרַת אינה צורה תקנית. היא נוצרה כאנלוגיה לצורות המדבר והנוכח: שֵרַתִּי, שֵרַתָּ, אבל בנסתר הצורה היא שֵרֵת, בצירה.
97
ילנה שואל/ת: מהי הצורה הנכונה: ידחוף או ידחַף?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא ידחַף, וכן דחַף בציווי. זאת למרות ששם הפועל הוא לדחוף.
98
אביטל שואל/ת: האם ניתן להגיד: *שותפותם* של יוצאי השואה בהקמת המדינה?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט להוסיף כינויי קניין חבור למילים נוסח שותפות, אחריות, משמעות. לא תמיד זה רצוי, ובמקרה המודגם בשאלה זה עשוי להישמע מסורבל. עדיף להשתמש בכינוי קניין פרוד: השותפות של יוצאי השואה...
99
חיים שומר שואל/ת: לקראת ארועי יום העצמאות אנו שומעים לרוב את שרת התרבות אומרת: "70 שְנות". שאלתי: האם אין זה שיבוש לשוני? השווא הופכת את המילה לְסמיכות. האם באופן תקני הייה רצוי לאמר "70 שנות עצמאות"?
רוביק עונה:
'שבעים שְנות' היא צורה קטועה של 'שבעים שנות המדינה'. הצורה הקטועה מושפעת מהביטוי הנפוץ 'אלפיים שְנות', שהוא קיצור של 'אלפיים שְנות גלות". יתכן שתרם להשתרשות הביטוי הקטוע השיר "שתים עשרה טון" של להקת הנח"ל שכתב יחיאל מוהר, שבו מופיעה השורה "בפעם הראשונה באלפיים שְנות", ככל הנראה כדי לחרוז עם השורה "שתים עשרה טון של עגבניות".
100
סיגל שואל/ת: האם נכון לומר מורת נהיגה?
רוביק עונה:
'מורת נהיגה' היא צורת סמיכות שבה הנסמך הוא בעל תפקיד, והסומך הוא התחום שבו עוסק בעל התפקיד. זהו מבנה נפוץ ולגיטימי: מדריך ספורט, מנהל עבודה, יועץ תקשורת, שופט תעבורה ועוד. כל אלה חלים כמובן גם על צורות הנקבה. עם זאת יש יסוד המעורר אי נוחות בצירוף 'מורה נהיגה' וביתר צירופי 'מורה', ועל כן מקובל הצירוף 'מורה לנהיגה', 'מורה למוזיקה', וכן בנקבה – מורָה לנהיגה.
101
שוש בר חן שואל/ת: השבוע קניתי בקבוק סודה לשתיה ועל התוית היה כתוב: "מי סודה בגיזוז חזק". המילה גיזוז נכונה?
רוביק עונה:
'גיזוז' היא מילה שנוצרה בעברית הישראלית על ידי יצרני משקאות מוגזים, סוחרים וכדומה. דקדוקית היא לכאורה שגויה, שכן השורש הוא גו"ז, גזרת נחי ע"ו, וההתייחסות היא למילה הלועזית גז, ועל כן המילה התקנית היא הֲגָזָה, בעוד גיזוז הוא מן השורש גז"ז, בגזרת הכפולים. ואולם, יצירת מילים משורש בגזרה מסוימת בצורות המתאימות לגזרה אחרת אינו זר לעברית. למשל, מַטָּס או מַשָּט מן השורשים טו"ס ושו"ט, הנוהגים לפי מַשָּק או מַצָּג מן השורשים נש"ק, יצ"ג. שורה תחתונה: אין כל רע ב'גיזוז', והמילה גם יוצרת תחושה של פעפוע הבועות במשקה.
102
דוד אלחרר שואל/ת: האם יש לומר חֶדר כושר או חָדר כושר?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והתקנית היא חֲדַר כושר, כיוון שמדובר בסמיכות. המילה חֶדֶר משתנה בסמיכות. 'חֶדֶר כושר' היא צורה דיבורית נפוצה, אבל כאמור זו אינה הצורה הנכונה.
103
אדם שואל/ת: מהי הדרך הנכונה לומר: בחקירתם או בחקירותיהם?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, על פי ההקשר. יש במקרה זה פרדיגמה ובה ארבע אפשרויות: חקירה אחת של אדם אחד (חקירתו), כמה חקירות של אדם אחד (חקירותיו), חקירה אחת של כמה אנשים (חקירתם), כמה חקירות של כמה אנשים (חקירותיהם).
104
קובי אייל שואל/ת: מה נכון להגיד: מדריך לאסטרונומיה או מדריך באסטרונומיה?
רוביק עונה:
הצורה העדיפה היא בל': מורה לחשבון, מדריך לקרב מגע וכדומה. כאשר מדובר בספרון הדרכה אפשר לוותר על מילת היחס: מדריך טיולים, מדריך פיזיקה.
105
שני שואל/ת: מה נכון לומר: יותר טוב או טוב יותר? כנ״ל ליפה מאוד או מאוד יפה.
רוביק עונה:
'יותר' ו'מאוד' המתייחסים לשם תואר הן מילות העצמה, מעצימים. על פי העברית הקלסית יש העדפה להציב את המעצימים האלה אחרי שם התואר: יפה מאוד, טוב יותר. בהשפעת שפות שונות שבהן המעצים בא לפני שם התואר, רווחת גם הצורת השנייה: מאוד מעניין, יותר יפה ואפילו "יותר עדיף". זו אינה שגיאה, אך יש למבנה הזה אופי דיבורי יותר.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >