שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
אהרן שואל/ת: לאחרונה נתקלתי כמה פעמים בצירוף של הפועל ״להתנגד״ עם מילת היחס ״אל״ בהטיה. הנה דוגמה: ״ההתנגדות אליו (אל החוק) מקיפה מגוון משונה של קולות״. האם זה נכון? הרי הפועל ״להתנגד״ אינו מציין תנועה (גם לא מטפורית), ודאי לא בכיוון מושא ההתנגדות. לי נשמע נכון: ״אני מתנגד לחוק״ (ולא אל חוק), ולפיכך: ״ההתנגדות לו מקיפה״.
רוביק עונה:
הצירוף 'התנגד אל...' אינו רצוי, ועדיפה כמו שהוצג בשאלה הצורה 'להתנגד ל...'. הסיבה לשימוש ב'אל' היא במילת היחס ל-, שיש לה שימושים מגוונים. היא משמשת בעיקר במשמעות כיוון, וכאן 'אל' היא חלופה תקינה: 'צעדתי אל העיר הקרובה' לצד 'צעדתי לעיר הקרובה'. השימוש הזה נגרר גם למקרים שבהם ל- אינה מציינת כיוון.
92
גבריאל דהאן שואל/ת: האם נכון לומר ״בהשתתפות של אנשי חינוך״?
רוביק עונה:
הצורה שבשאלה אינה רצויה. מילת הקניין 'של' הנפוצה מאוד בחז"ל משמשת בדרך כלל בצורות סמיכות קניין מיודעות: "הבית של הזקן" או "ביתו של הזקן", לצד הצורה המתאימה למבנה התנכי: בית הזקן. גם הצורה 'ביתו של זקן' מיידעת את 'בית': הבית של אדם זקן. הנוסח 'בהשתתפות של אנשי חינוך' אינו מתאים לדגמים האלה. או שיש יסוד של יידוע המתייחס למילה 'השתתפות', ואז יש לומר: בהשתתפותם של אנשי חינוך; או שמוותרים על היידוע ואז יש לכתוב 'בהשתתפות אנשי חינוך'. ההבדל בין שתי החלופות האלה סגנוני ולא מהותי.
93
רונן קלימי שואל/ת: האם נכון לומר "אני סביר במשחקים" או "במשחקים אני סביר'?
רוביק עונה:
סדר המילים במשפט בעברית הוא גמיש. שינוי הסדר מעיד על דגשים משתנים. 'אני טוב בחשבון' מדגיש את זה שאני מצטיין בתחום. 'בחשבון אני טוב' מעיד שאולי אינני כל כך טוב בתחומים אחרים. הבעיה במשפט היא המילה 'סביר'. 'סביר' מתייחס בדרך כלל לטענות או התנהגות, ופחות לבני אדם, אם כי מוכר הביטוי 'האדם הסביר'. עדיף: אני לא רע במשחקים... הרמה שלי במשחקים סבירה...
94
אריק פוחצ'בסקי שואל/ת: האם המילה זאתי נכונה או לא?
רוביק עונה:
'זאתי' היא צורה דיבורית נפוצה, חיבור של הביטוי 'זאת היא' על ידי הבלעה של ה'. היא אינה מקובלת בעברית הנורמטיבית.
95
יהודית שואל/ת: האם לגיטימי להשתמש ב"נקט ב"? ראיתי שכך כתבת בספרך על כפר קאסם שקטע ממנו פורסם במדור זה . ואני למדתי, ומתקנת בהתאם, שיש לומר לנקוט, נניח, אמצעים דהיינו כמושא ישיר.
רוביק עונה:
הצירוף 'נקט באמצעים' השתרש בעברית החדשה ואין בו פסול. 'נקט' פירושו בתלמוד 'לקח', ולכן בלשון חכמים הוא צורך מושא ישיר, המתאים למשמעות הלקיחה. בעברית החדשה המשמעות של 'נקט' בהקשר שבשאלה היא 'אחז באמצעים' או 'השתמש באמצעים', ולכן מתאימה לה מילית היחס ב'. על כן במקרה זה שתי האפשרויות סבירות ומקובלות ובוודאי שאין לפסול את 'נקט באמצעים'.
96
עדי בנטוב שואל/ת: האם זאת שגיאה לומר: "עכשיו, שיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" לעומת "עכשיו, כשיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" חשבתי שכתבתי אחלה משפט בסלנג, ועכשיו אני חושבת שהוא לא ממש שגוי מבחינת העברית...
רוביק עונה:
זה אינו בדיוק סלנג אלא צורה דיבורית שהשתרשה מאוד: 'שֶ' במקום 'כְּשֶ' (שפירושו 'כאשר'). על פי הנורמה הלשונית המקובלת המשפט שגוי.
97
צבי גלבוע שואל/ת: איך לומר: תרגום או תירגום?
רוביק עונה:
תַרגום מתייחס למוצר שבו מועבר טקסט משפה אחת לשפה אחרת: "התַרגום החדש של טולסטי לעברית מצוין". תִרגום הוא שם הפעולה של הפועל תִרגם: "יעקב שקד על תִרגום ספרו של טולסטוי במשך שנה שלמה".
98
איילת דהן שואל/ת: האם יותר נכון לאמר "חושבת שלא", על פני "לא חושבת"? מדוע התהפך סדר המילים?
רוביק עונה:
התחביר העברי הוא גמיש וכמו במקרים אחרים, גם כאן סדר המילים ניתן לשינוי ואף להיפוך. בשני המקרים שבשאלה אלה נוהגים של לשון הדיבור.
99
נגה אורנשטיין שואל/ת: האם ניתן לומר (בשיר) "סיפרו בדבר מותך" או שיש לומר: "סיפרו את דבר מותך"?
רוביק עונה:
בכתיבת שיר יש רישיון המשורר ואין לפסול אף אחת משתי החלופות. בדיבור רגיל יש בשתיהן זרות מסוימת, ועדיף 'הודיעו או מסרו את דבר מותך'; 'עסקו או דנו בדבר מותך'.
100
רונן שואל/ת: איך נכון יותר לכתוב: בסך או סך? לדוגמה - שווי המשכנתא הוא בסך של 1,000,000 ₪.
רוביק עונה:
הדוגמה בשאלה אינה ראויה, ויש בה סרבול ועודפות. את המשפט בשאלה אפשר לנסח בכמה דרכים. אפשר ועדיף: "שווי המשכנתא הוא מיליון ₪". נכון גם: "סך המשכנתא הוא מילון ₪". גם "הקצבתי לך משכנתא בסך מיליון ₪", וגם "קיבלת משכנתא על סך מיליון ₪".
101
אהרון שואל/ת: מה נכון יותר לומר: "ככל שעד תום התקופה לא תימסר הודעה..." או "ככל שעד לתום התקופה לא תימסר הודעה..."
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. ניסוח אלגנטי יותר יוותר על מילית היחס ל-.
102
חיים דגן שואל/ת: אצל בן גוריון אין את. למשל חלק ממשפט "יכשיל הציונות". האם נכון או צריך "יכשיל את הציונות"?
רוביק עונה:
מלחמתו של בן גוריון ב'את' נולדה מהרקע שלו כדובר בשפות סלביות אבל אין לה בסיס בעברית הקלסית, שבה 'את' היא המילה הנפוצה ביותר בתנ"ך וגם לאחריה. עם זאת 'יכשיל הציונות' אינו שגיאה, אלא דרך בניית משפט שאינה מקובלת היום.
103
יצחק שואל/ת: חלק משופטי בית המשפט העליון משתמשים בביטוי "נסב", בעוד ששופטים אחרים מסמתמשים בביטוי "נסוב". מהי הדרך הנכונה (אם יש)?
רוביק עונה:
הדרך הנכונה היא נָסַב. השורש הוא סב"ב, בניין נפעל, גזרת הכפולים. לשם השוואה: נָמַס/נָמֵס, נפעל, שורש מס"ס. הצורה השגויה נָסוב היא אנלוגיה לגזרת נחי ע"ו: למשל, כו"ן, בנפעל: נָכון.
104
רותי יודוביץ שואל/ת: האם תרגום של המילה 'בלהיות' (תרגום מאנגלית: nothing wrong with being a fisherman) מקובלת?
רוביק עונה:
בהחלט לא. זוהי מוטציה המקובלת בעברית המדוברת ובתרגומים גרועים. 'להיות' הוא שם הפועל של 'היה': ל+היות. אין בסיס להוספת המילית ב-לשם הפועל.
105
ליאור שואל/ת: האם ניתן לומר 'אף לא אחד מהמועדים שהצעת לא מתאימים מבחינתי?' או שמדובר בשלילה על שלילה, והמשמעות היא שכל המועדים מתאימים?
רוביק עונה:
אכן יש כאן שלילה כפולה, והמשפט מביע רעיון הפוך לכוונת הדובר. יש לוותר על אחת ממילות השלילה: "אף לא אחד מהתאריכים מתאים", או "אף אחד מהתאריכים לא מתאים". הנוסח הראשון גבוה ואלגנטי, והשני דיבורי.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >