שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
עמליה סגל שואל/ת: האם תקין להגיד: לכשאגיע... מאיפה הגיעה לכאן ל'?
רוביק עונה:
תקין ויפה. מקור הקידומת לִכְשֶ... במשנה. ככתוב במסכת אבות: "אל תאמר לכשאפנה אפנה – שמא לא תיפנה". לִכְשֶ מורכבת משלוש מיליות יחס: ל', כ', שֶ'. שֶ' היא מילית זיקה, כ'+ש מקבילה ל'כאשר', ל' מציינת כאן 'לאחר': לאחר שאגיע.
107
אילנה שואל/ת: האם ניתן לומר גם 'הוא שֵרֵת בצבא' וגם 'הוא שֵרַת'? ואם כן, מדוע הצורה השנייה תקנית?
רוביק עונה:
שֵרַת אינה צורה תקנית. היא נוצרה כאנלוגיה לצורות המדבר והנוכח: שֵרַתִּי, שֵרַתָּ, אבל בנסתר הצורה היא שֵרֵת, בצירה.
108
ילנה שואל/ת: מהי הצורה הנכונה: ידחוף או ידחַף?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא ידחַף, וכן דחַף בציווי. זאת למרות ששם הפועל הוא לדחוף.
109
אביטל שואל/ת: האם ניתן להגיד: *שותפותם* של יוצאי השואה בהקמת המדינה?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט להוסיף כינויי קניין חבור למילים נוסח שותפות, אחריות, משמעות. לא תמיד זה רצוי, ובמקרה המודגם בשאלה זה עשוי להישמע מסורבל. עדיף להשתמש בכינוי קניין פרוד: השותפות של יוצאי השואה...
110
חיים שומר שואל/ת: לקראת ארועי יום העצמאות אנו שומעים לרוב את שרת התרבות אומרת: "70 שְנות". שאלתי: האם אין זה שיבוש לשוני? השווא הופכת את המילה לְסמיכות. האם באופן תקני הייה רצוי לאמר "70 שנות עצמאות"?
רוביק עונה:
'שבעים שְנות' היא צורה קטועה של 'שבעים שנות המדינה'. הצורה הקטועה מושפעת מהביטוי הנפוץ 'אלפיים שְנות', שהוא קיצור של 'אלפיים שְנות גלות". יתכן שתרם להשתרשות הביטוי הקטוע השיר "שתים עשרה טון" של להקת הנח"ל שכתב יחיאל מוהר, שבו מופיעה השורה "בפעם הראשונה באלפיים שְנות", ככל הנראה כדי לחרוז עם השורה "שתים עשרה טון של עגבניות".
111
סיגל שואל/ת: האם נכון לומר מורת נהיגה?
רוביק עונה:
'מורת נהיגה' היא צורת סמיכות שבה הנסמך הוא בעל תפקיד, והסומך הוא התחום שבו עוסק בעל התפקיד. זהו מבנה נפוץ ולגיטימי: מדריך ספורט, מנהל עבודה, יועץ תקשורת, שופט תעבורה ועוד. כל אלה חלים כמובן גם על צורות הנקבה. עם זאת יש יסוד המעורר אי נוחות בצירוף 'מורה נהיגה' וביתר צירופי 'מורה', ועל כן מקובל הצירוף 'מורה לנהיגה', 'מורה למוזיקה', וכן בנקבה – מורָה לנהיגה.
112
שוש בר חן שואל/ת: השבוע קניתי בקבוק סודה לשתיה ועל התוית היה כתוב: "מי סודה בגיזוז חזק". המילה גיזוז נכונה?
רוביק עונה:
'גיזוז' היא מילה שנוצרה בעברית הישראלית על ידי יצרני משקאות מוגזים, סוחרים וכדומה. דקדוקית היא לכאורה שגויה, שכן השורש הוא גו"ז, גזרת נחי ע"ו, וההתייחסות היא למילה הלועזית גז, ועל כן המילה התקנית היא הֲגָזָה, בעוד גיזוז הוא מן השורש גז"ז, בגזרת הכפולים. ואולם, יצירת מילים משורש בגזרה מסוימת בצורות המתאימות לגזרה אחרת אינו זר לעברית. למשל, מַטָּס או מַשָּט מן השורשים טו"ס ושו"ט, הנוהגים לפי מַשָּק או מַצָּג מן השורשים נש"ק, יצ"ג. שורה תחתונה: אין כל רע ב'גיזוז', והמילה גם יוצרת תחושה של פעפוע הבועות במשקה.
113
דוד אלחרר שואל/ת: האם יש לומר חֶדר כושר או חָדר כושר?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והתקנית היא חֲדַר כושר, כיוון שמדובר בסמיכות. המילה חֶדֶר משתנה בסמיכות. 'חֶדֶר כושר' היא צורה דיבורית נפוצה, אבל כאמור זו אינה הצורה הנכונה.
114
אדם שואל/ת: מהי הדרך הנכונה לומר: בחקירתם או בחקירותיהם?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, על פי ההקשר. יש במקרה זה פרדיגמה ובה ארבע אפשרויות: חקירה אחת של אדם אחד (חקירתו), כמה חקירות של אדם אחד (חקירותיו), חקירה אחת של כמה אנשים (חקירתם), כמה חקירות של כמה אנשים (חקירותיהם).
115
קובי אייל שואל/ת: מה נכון להגיד: מדריך לאסטרונומיה או מדריך באסטרונומיה?
רוביק עונה:
הצורה העדיפה היא בל': מורה לחשבון, מדריך לקרב מגע וכדומה. כאשר מדובר בספרון הדרכה אפשר לוותר על מילת היחס: מדריך טיולים, מדריך פיזיקה.
116
שני שואל/ת: מה נכון לומר: יותר טוב או טוב יותר? כנ״ל ליפה מאוד או מאוד יפה.
רוביק עונה:
'יותר' ו'מאוד' המתייחסים לשם תואר הן מילות העצמה, מעצימים. על פי העברית הקלסית יש העדפה להציב את המעצימים האלה אחרי שם התואר: יפה מאוד, טוב יותר. בהשפעת שפות שונות שבהן המעצים בא לפני שם התואר, רווחת גם הצורת השנייה: מאוד מעניין, יותר יפה ואפילו "יותר עדיף". זו אינה שגיאה, אך יש למבנה הזה אופי דיבורי יותר.
117
דליה שואל/ת: איך נכון לכתוב, ומה ההבדל בין: "הכללים שקובעים שיש ל..." ל- "הכללים הקובעים שיש ל..." (ש' או ה'?)
רוביק עונה:
השאלה היא איזו מילית זיקה תופיע לפני פועל בבינוני: ש- או ה-. על פי יסודות הדקדוק העברי המקובלים במקורות, מילית הזיקה לפני פועל בבינוני היא הַ-, בעוד מילית הזיקה לפני פועל בעבר ועתיד היא שֶ-. בתנ"ך לפני בינוני תופיע כמעט תמיד ה': "נפש החיה הרומשת" בפרק א' בבראשית, או "העם ההולכים בחושך" בישעיהו, פרט לפעמיים בהן מופיעה במקרה כזה ש'. בתלמוד נוצרה כבר אי סדירות ואפשר למצוא את שתי הצורות: "גיזי צמר הבאות ממדינתן" (בבא קמא), מול "כל אדם שכועס" (פסחים). סגנון מוקפד בעברית החדשה מעדיף את הַ' לפני בינוני, אך שֶ- לפני בינוני איננה שגיאה.
118
חכמולוג שואל/ת: "לפני שעושים החלטות..." - האם נכון לומר 'עושים החלטות'?
רוביק עונה:
השאלה אינה אם זה נכון אלא אם זה רצוי. וזה אינו רצוי. 'עשה' הוא פועל גנרי המופיע שוב ושוב, לצורך או שלא לצורך, ועדיף להשתמש בפעלים ספציפיים או מדויקים יותר. במקרה זה: "לפני שמקבלים החלטות", או פשוט "לפני שמחליטים".
119
אופירה לביא שואל/ת: מה נכון לומר, נורה נדלקת ונכבית? לא נשמע לי נכון.
רוביק עונה:
'נדלקת' היא צורה תקינה ושגורה. 'נכבית' היא צורה דיבורית, אף כי יש לה שורשים במקורות. עדיף לומר בזכר: נדלק וכָבֶה, ובנקבה: נדלקת וכָבָה.
120
משה שואל/ת: כיצד נכון לומר: ״זה מאבק חשוב״, או ״זהו מאבק חשוב״?
רוביק עונה:
המילים 'זה' ו'זהו' הם כינויי רמז המופיעים במקורות, ושניהם לגיטימיים. 'זהו' הוא חיבור של זה+הוא, כלומר, כינוי רמז+כינוי גוף, והוא נפוץ בלשון חכמים.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >