שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
רז ישראלי שואל/ת: מותר לומר הלואי ו-, או שמא הצורה הנכונה היחידה היא הלואי ש-?
רוביק עונה:
מותר לומר 'הלואי ו-'. הצורה הזו מופיעה כבר בלשון חז"ל: "הלואי ויתפלל אדם כל היום כולו" (מסכתות קטנות). לצד זה 'הלואי' יופיע בדרך ללא כל מילית שעבוד: "הלואי היה לי אבא" (תלמוד ירושלמי), או בצורה הנפוצה ביותר, מהמדרשים ואילך, 'הלואי ש': "הלואי שיהיו לבני אלו עבדים" (מדרש תנחומא).
197
דורית שואל/ת: האם ניתן להגיד נָחֵל ב.... במקום נתחיל ב....?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ותקניות. 'נתחיל' וכן 'התחיל' מקובלת יותר בלשון הדיבור מ'נָחֵל' או 'הֵחֵל'. השורש שונה. נָחֵל או החל הם מן השורש חל"ל ומופיעים בתנ"ך. מן המילה התנכית תְחִלָּה נולד בלשון חכמים שורש חדש: תח"ל, ומכאן הפועל התחיל (ובעתיד יתחיל, נתחיל).
198
קרן שואל/ת: האם ניתן לומר נסג במקום נסוג?
רוביק עונה:
נסוג הוא פועל בבניין נפעל מן השורש סו"ג שבו נשמרת התנועה של ע' הפועל: נסוגתי (או נסוגותי), כמו נכון (שורש כו"ן) ועוד. הצורה נָסַג אינה נכונה.
199
שרגא שואל/ת: איך צריך לומר או יותר נכון לכתוב - שנים רבות או שנים הרבה, ואולי אפשר גם וגם?
רוביק עונה:
'שנים הרבה' היא צורה ספרותית, ולא נהוג להשתמש בה בשימוש יומיומי. אפשר לומר גם 'הרבה שנים', אך הצורה הנאה יותר בטקסט מסוגנן היא 'שנים רבות'.
200
אסתי שואל/ת: האם נכון לומר 'כל משך השיעורים' או רק 'משך השיעורים' בלי המילה כל?
רוביק עונה:
תלוי בהקשר. אם את מבקשת לספק אינפורמציה על אורך השיעורים תאמרי: "משך השיעורים הוא 45 דקות" ואין צורך או הצדקה להוספת 'כל'. אם את מבקשת להתייחס למה שאירע בשיעור עצמו תוכלי לומר: "כל משך השיעורים (או השיעור) התלמידים הקשיבו למורה סבלנות". עדיף להרחיב: "לאורך כל משך השיעורים..."
201
ברק שואל/ת: כיצד נכון לומר: ״הבעיה אינה ברורה״ או ״הבעיה לא ברורה״?
רוביק עונה:
הנוהג והכלל המקובלים הם שלפני צורות בינוני יש להשתמש ב'אינו', 'אינה' וכדומה', אך הכלל הזה התערער, ואינו נחשב היום כלל מחייב.
202
הילה שואל/ת: האם זה בסדר לרשום "שמחה לשמוע" או שחייבים לרשום "אני שמחה לשמוע"? כלומר, האם זאת טעות להחסיר את המילה אני בתחילת המשפט?
רוביק עונה:
"שמחה לשמוע" היא דרך אופיינית ללשון הדיבור, שיש בה נטייה לקיצורים. כשברור שאַת הדוברת אין צורך להוסיף 'אני'. כאשר כותבים טקסט מסוגנן או רשמי רצוי להוסיף את המילה 'אני'.
203
מאיה טל שואל/ת: איך נכון להגות את המלה "דולב" - במלעיל או במלרע? איך יודעים כיצד להגות מלים בבניין זה?
רוביק עונה:
המילה היא דוֹלֶב, בהגייה מלעילית. ההגייה דולָב נכנסה בעקבות שם משפחה של אנשים שונים, וגם מפני שהמילה נכתבת בדרך כלל בכתיב מלא: דולב. איך אפשר לדעת? צריך לשנן, ומותר גם לטעות.
204
צילה סנדר שואל/ת: האם נכון לומר 'מחיר המוצר יעלה פחות'?
רוביק עונה:
מותר בהחלט. אמנם 'עלה' משמש בדרך כלל במשמעות מעבר ממקום גבוה למקום נמוך, אך כבר בלשון התלמוד הוא משמש גם בתחום התשלום על סחורה, וכאן אין כבר משמעות של מעבר למקום גבוה יותר.
205
יהודה שואל/ת: נראה לי שהניסוח "בדיקה העלתה שבאף אחד מן הארגונים לא נעשו התאמות" לא תקין בגלל המילים "באף אחד". האם תוכל להציע ניסוח אחר?
רוביק עונה:
הניסוח תקין לחלוטין. התחושה שאינו תקין נובעת מתחושות דומות לגבי מילים וביטויים כמו כלום או שום דבר, שבהם מילה סופגת את השלילה של עצמה. 'אף אחד' פירושו גם אחד, אבל הביטוי יופיע תמיד בשלילה: "אף אחד לא..." או בתשובה לשאלה: מי הגיע? אף אחד! (כלומר, אף אחד לא הגיע). במשפט שבשאלה מופיעה המילה 'לא' בהמשך ואין בו כל בעיה.
206
עדי שואל/ת: אטלפן: Atalfen או Atalpen?
רוביק עונה:
כיוון שהשורש טלפ"ן אומץ לשפה העברית, הצורה התקינה היא אטלפֵּן, פ' דגושה. בלשון הדיבור, בהשפעת המילה טלפון, הנוהג המקובל הוא בפ' רפה, ובשיחת יומיום קשה לשמוע את הצורה התקנית.
207
נמרוד אינגבר שואל/ת: האם אומרים: הקראתי לבני ספר? או קראתי לבני ספר?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. 'קרא' במשמעות השמיע דברים מתוך ספר מופיע בתנ"ך. 'הקריא' באותה משמעות – במשנה.
208
בת אל שואל/ת: האם נכון לומר תיפתחנה? ״יפתחו נקודות איסוף״, או ״תיפתחנה נקודות איסוף״?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, תקינות ומופיעות במקורות.
209
דני שואל/ת: האם ניתן ליידע את הסמיכות מגן דוד? מגן הדוד? המגן דוד?
רוביק עונה:
'מגן דוד' שייך לסמיכויות שהפכו לצירוף כבול בדרגה גבוהה, כאשר למונח המלא שהוא צורה גאומטרית אין קשר לא למגן ולא לדוד. יש לומר 'המגן דוד' או 'סמל המגן-דוד'.
210
יוריק כהן-צדק שואל/ת: מה נכון: 'שכחתי שאכלתי סלק אתמול בערב', או 'שכחתי שאתמול בערב אכלתי סלק', 'או שכחתי שאכלתי אתמול בערב סלק'. או שכולם בסדר.
רוביק עונה:
כל שלוש הדוגמאות בסדר גמור, ומבטאות אותו רעיון. הן גם מדגימות את העובדה שסדר המילים בעברית יכול במקרים רבים (לא תמיד!) להשתנות, ואין בעניין הזה חוקים נוקשים.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >