שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
רינה זמיר שואל/ת: בשירו של נתן יונתן נאמר ״אמות המים השקטות״. סליחה על ה״חוצפה״ אבל לא צ״ל ״אמות המים השקטים״? כי המים שקטים ולא האמות.
רוביק עונה:
'אמות המים השקטות' פירושו 'האמות השקטות של המים', ולכן אין כל שגיאה בשיר. לו רצה נתן יונתן לומר שהמים שקטים, היה ודאי כותב 'אמות המים השקטים'. פסוקיות סמיכות רבות מסוג זה (שם עצם+שם עצם+שם תואר) יוצרות כפל משמעות. למשל: "ארמון המלכה היפֶה" (הארמון יפה) מול "ארמון המלכה היפָה" (המלכה יפה). כאשר שני שמות העצם בסמיכות הם מאותו מין דקדוקי אנו יכולים להבין את המשמעות רק על פי ההקשר. למשל "תלמידת הכיתה המצטיינת": מי מצטיינת? הילדה או הכיתה? או: "מנהל המוסד הכושל": מי כושל, המנהל או המוסד?
212
עפר שואל/ת: האם אפשר להגיד 'להשתמש עם' או שהנכון הוא 'להשתמש ב...'? אני משתמש עם פטיש לתקוע מסמרים, או אני משתמש בפטיש?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והנאה בעברית היא 'להשתמש ב'. הצורה 'להשתמש עם' מושפעת מיידיש וגרמנית, שם אכן mit, עם, נהוגה לאחר פעולה הנעשית באמצעות מכשיר כלשהו.
213
רפאל שואל/ת: כאשר זוג חולק את תשלום החשבון במסעדה, האם ניתן לומר "התחלקנו בחשבון", או שהמינוח הנכון הוא: "חלקנו בחשבון"?
רוביק עונה:
שפת הדיבור אינה כפופה לכללים נוקשים. הצורה 'התחלקנו בחשבון'' כמו גם 'התחלקנו ברווחים' שפירושה 'חילקנו בינינו' לגיטימית. צורה הנחשבת מעט גבוהה יותר היא 'חלקנו בינינו את החשבון', אבל לא 'חלקנו בחשבון' שהיא מוטציה בין שתי האפשרויות.
214
אריאל שואל/ת: איך אומרים? ari-el או aryel?
רוביק עונה:
השאלה 'איך אומרים' היא דו-משמעית. אם פירושה 'איך צריך לומר', ברור שיש לבטא היטב את ההבחנה בין שתי ההברות ואת שני עיצורי א': ארי-אל. אם פירושה 'איך נהוג לומר', כאן יש נטייה להבליע את הא' השנייה. הבלעת א' בעברית היא תופעה נרחבת.
215
נועם שואל/ת: מה נכון, אצלם או אצלהם?
רוביק עונה:
הנכון הוא 'אצלם'. 'אצלהם' היא אנלוגיה למילות יחס אחרות המקבלות נטייה: ביניהם, שלהם וכדומה, אך 'אצלם' היא הצורה המופיעה בתנ"ך ובתלמוד, ו'אצלהם' נחשבת צורה עילגת. על פי המחקר מדובר בשיבוש ותיק בעברית הישראלית.
216
שי שואל/ת: האם תקין להגיד 'לאיפה נעלם' (על משקל 'לאן נעלם')? בנוסף, אני שומעת לעיתים קרובות מאוד שאומרים 'שוב פעם' ('וכעת נעשה זאת שוב פעם'). האם לא נכון יותר להגיד 'פעם נוספת' או 'נעשה זאת שוב'?
רוביק עונה:
'לאיפה נעלם' היא צורה דיבורית הנשמעת ילדותית משהו. עדיף 'לאן נעלם' או 'להיכן נעלם', אך אין מדובר בשגיאה דקדוקית. 'שוב פעם' היא לכאורה עודפות, אך השפה מלאה עודפויות. 'שוב פעם' מופיעה פעמים רבות בתלמוד. 'פעם' פירושה צעד, ומכאן שבמקור זו אינה עודפות, והמשמעות היא 'עוד צעד'.
217
אסף רזון שואל/ת: בעקבות חוסר הסכמה עם אשתי - איך מבטאים את המילה הארמית חינגה, במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
ככל הנראה ההגייה המקורית היא במלרע, כמו גם המילה התאומה 'הילולה'. המקור בארמית: הלולֵי וחינגֵי, וכאן זו בוודאי הגייה מלרעית. ההגייה המלעילית מקובלת יותר והיא מושפעת מהיידיש המלעילית. כפילות הגיות דומה אפשר למצוא במילים כמו משכנתא, שאילתא, דווקא וכדומה, והבחירה היא משלבית.
218
עודד שואל/ת: מה שם העצם של הפועל 'היה': 'הוא היה טרוד בלחשוב', לדעתי צ'ל שם עצם: 'בחשיבה'. אבל בציבור מרבים לשמוע את הצורה 'בלחשוב' ודומיה. הצורה 'בלחשוב', האם היא תקינה?
רוביק עונה:
'לחשוב' הוא שם הפועל של חש"ב בבניין קל, כלומר, צורה פעלית. לכן 'הוא היה טרוד בלחשוב' אינו תקין. אותיות בכל"ם יכולות לבוא לפני פועל רק אם הוא בצורת מקור (ומכאן גם 'לחשוב'). יש לומר 'הוא היה טרוד בחשיבה', או במחשבה.
219
מידן שואל/ת: במהדורות החדשות, מדווחים על הקלות והתאמות לציבור הערבי לרגל "חודש רמדאן". מכיוון שרמדאן הוא חודש, ברור מדוע לא מיידעים את המילה רמדאן. אולם, בהמשך המשפט אומרים לעתים קרובות "בַרמדאן" ו"הרמדאן". מדוע כך? אם מדובר בשם של חודש, האם לא צריך יהיה לומר: "בְרמדאן" כמו שאומרים למשל: "בְכסלו"?
רוביק עונה:
רמדאן הוא אכן שם של חודש אבל בזכות מעמדו המיוחד הוא הפך למושג הכולל את הצום והפולחנים המתקיימים בו, מה שהופך אותה לשם מיודע. אפשר אפילו לומר "בחודש רמדאן מתקיים צום הרמדאן", כפי שנאמר "בחודש ניסן מתקיים טקס העומר". כאשר נאמר 'הרמדאן' בלבד זוהי תופעה לשונית הקרויה אליפסה, כאשר חלק מצירוף מקבל את משמעות הצירוף כולו, שהוא כאמור מיודע. 'הרמדאן' פירושו 'צום הרמדאן'.
220
אדם שואל/ת: האם אפשר להגיד, ''היא היתה גרה?''
רוביק עונה:
אפשרי, אם כי הנוסח הזה לא מקובל היום. המקור הוא בתלמוד, שם משמש פועל העזר 'היה' כמעין עבר מתמשך: "הוא היה אומר" במשמעות "הוא נהג לומר", "היא היתה גרה" – היא נהגה לגור או גרה לאורך זמן במקום מסוים.
221
אלון כץ שואל/ת: האם נכון להגיד לִשְכַּב? אם כן, למה מילה זו לא על משקל לרכוב, לכתוב וכו?
רוביק עונה:
לשכַב, פתח בע' הפועל, היא צורה נדירה של שם הפועל בבניין קל. היא מופיעה שבע פעמים בתנ"ך, וכך נשמרת עד היום. צורת שם הפועל מתאימה גם לצורות העתיד והציווי: ישכַב, שכַב, שכנראה השפיעו על צורת שם הפועל. הצורה 'לכתוב' מייצגת את הדרך הרווחת של שם הפועל, בחולם בע' הפועל: לשמור, לפתור, וגם כאן באנלוגיה לצורות הציווי והעתיד: ישמור, שְמור. התהייה היא לגבי שורשים שבהם אין התאמה בין צורות העתיד והציווי לשם הפועל. למשל ינהַג/לנהוֹג; ירכַב/לרכוֹב. אי ההתאמה קיימת כבר בתנ"ך, והנוהג הוא שאין משנים צורות קדומות. עם זאת הצורה לרכַב רווחת מאוד, גם בהשפעת ישכַב, והמאבק נגדה מוגזם. אין סיבה לא לקבל כאן שתי צורות: עתיקה וחדשה.
222
אלמוג שואל/ת: מה נכון לומר לבחורה... האמיני לי או תאמיני לי?
רוביק עונה:
מה שבא לך, ומה שמתאים לבחורה. החילופים בעברית בין צורות ציווי לעתיד נפוצים מאוד כבר בעברית הקדומה. הציווי נועד לפקודות, לזירוז, לבקשה ועוד, אך את כל הפעולות האלה אפשר לבצע גם בעתיד, וזו הדרך המקובלת יותר. שימוש בציווי מעיד על שפה גבוהה יותר.
223
שדמה שואל/ת: האם השמטת שין השעבוד במשפטים כמו: "ההנחה לפיה..." או "העניין בו.." או "הדבר אותו..." וכו' (עניין שרווח מאוד בכתיבה) היא תקינה בעיניך?
רוביק עונה:
הכלל אומר שיש לשלב שין שעבוד במשפטים במבנה הזה. ההשמטה של ש' נפוצה למדי, ובעיני איננה שיבוש שראוי להתעכב עליו, אלא התפתחות טבעית של השפה.
224
רני שואל/ת: יש הפוסלים את "מאז ש". מה הבעיה בצירוף? מדוע פוסלים אותו?
רוביק עונה:
'מאז' משמשת כבר במקרא במשמעות 'מן הזמן שבו התרחש דבר מה', כמו בספר שמות: "לא היתה כמוהו בארץ מצרים מאז היתה לגוי". אחרי 'מאז' יבואו לפעמים שם עצם (מאז חודש ינואר) ולפעמים פסוקית שעבוד כמו בפסוק משמות. בדרך כלל נהוג להציב לפני פסוקית שעבוד את המילית ש..., ולכן נוצר המבנה 'מאז ש...' למרות שבמקורות הוא אינו נדרש, ואין לראות בו בשום אופן שימוש לא תקין.
225
ריקי שפי ורד שואל/ת: ורד ״לנו יש אותך״ זה משפט תקין בעברית?
רוביק עונה:
לא ממש. מבנה "יש לי את X" המוכר ממשפטים כמו "יש לי את הספר" אינו תקין, אך אין רואים בו שגיאה אלא נוהג לשוני לגיטימי. ואולם במשפט באותו מבנה, "לנו יש אותך" אי-התקינות בולטת יותר. עדיף: "אנחנו יכולים להיעזר בך", "אתה אתנו" וכדומה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >