שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אילן שואל/ת: איך נכון לומר: המשיכו להינות מהחופש? או תמשיכו להינות מהחופש?
רוביק עונה:
השימוש בצורת הציווי 'המשיכו' מוקפד יותר, אך בשפת הדיבור נהוג ולגיטימי להשתמש בצורת העתיד 'תמשיכו'. הכתיב הוא 'ליהנות'.
152
אדי שואל/ת: איך נכון להגיד? הייתי הולכת הרבה לקניון או הלכתי הרבה לקניון?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת ל'הייתי הולכת' לעומת 'הלכתי'. 'הלכתי' היא הצורה המקובלת בעברית, והיא כמובן תקינה. 'הייתי הולכת' מזכיר את הדגם התלמודי "הוא היה אומר" שפירושו "הוא היה נוהג לומר". כאשר למשל אשה אומרת היום "הייתי הולכת", הכוונה היא למשמעות העבר הפשוט 'הלכתי' ולא למשמעות המתמשכת "הייתי נוהגת ללכת". במשמעות זו זהו נוהג דיבורי שיש לו שורשים ביהודית הצפון אפריקאית, הוא לא מתאים לשפה רשמית או לעיתונות, אבל בחיים היומיום אין לראות בו שגיאה.
153
רותי יודוביץ שואל/ת: האם זה לא נכון לומר: האיש שהולך (בזמן הווה), ויש לומר: האיש ההולך? ואם כן, מה ההסבר?
רוביק עונה:
הכלל הדקדוקי הקפדני הוא שלפני צורת בינוני תבוא מילית הזיקה ה- במקום מילית הזיקה שֶ-, וזאת על פי נוהג במקורות. הכלל הזה התערער מאוד בשימוש, והיום התפשטה מאוד המילית ש- לפני בינוני ולא רק לפני עבר ועתיד, עד כדי כך שמעטים רואים בכך שגיאה.
154
אהרן שואל/ת: לאחרונה נתקלתי כמה פעמים בצירוף של הפועל ״להתנגד״ עם מילת היחס ״אל״ בהטיה. הנה דוגמה: ״ההתנגדות אליו (אל החוק) מקיפה מגוון משונה של קולות״. האם זה נכון? הרי הפועל ״להתנגד״ אינו מציין תנועה (גם לא מטפורית), ודאי לא בכיוון מושא ההתנגדות. לי נשמע נכון: ״אני מתנגד לחוק״ (ולא אל חוק), ולפיכך: ״ההתנגדות לו מקיפה״.
רוביק עונה:
הצירוף 'התנגד אל...' אינו רצוי, ועדיפה כמו שהוצג בשאלה הצורה 'להתנגד ל...'. הסיבה לשימוש ב'אל' היא במילת היחס ל-, שיש לה שימושים מגוונים. היא משמשת בעיקר במשמעות כיוון, וכאן 'אל' היא חלופה תקינה: 'צעדתי אל העיר הקרובה' לצד 'צעדתי לעיר הקרובה'. השימוש הזה נגרר גם למקרים שבהם ל- אינה מציינת כיוון.
155
גבריאל דהאן שואל/ת: האם נכון לומר ״בהשתתפות של אנשי חינוך״?
רוביק עונה:
הצורה שבשאלה אינה רצויה. מילת הקניין 'של' הנפוצה מאוד בחז"ל משמשת בדרך כלל בצורות סמיכות קניין מיודעות: "הבית של הזקן" או "ביתו של הזקן", לצד הצורה המתאימה למבנה התנכי: בית הזקן. גם הצורה 'ביתו של זקן' מיידעת את 'בית': הבית של אדם זקן. הנוסח 'בהשתתפות של אנשי חינוך' אינו מתאים לדגמים האלה. או שיש יסוד של יידוע המתייחס למילה 'השתתפות', ואז יש לומר: בהשתתפותם של אנשי חינוך; או שמוותרים על היידוע ואז יש לכתוב 'בהשתתפות אנשי חינוך'. ההבדל בין שתי החלופות האלה סגנוני ולא מהותי.
156
רונן קלימי שואל/ת: האם נכון לומר "אני סביר במשחקים" או "במשחקים אני סביר'?
רוביק עונה:
סדר המילים במשפט בעברית הוא גמיש. שינוי הסדר מעיד על דגשים משתנים. 'אני טוב בחשבון' מדגיש את זה שאני מצטיין בתחום. 'בחשבון אני טוב' מעיד שאולי אינני כל כך טוב בתחומים אחרים. הבעיה במשפט היא המילה 'סביר'. 'סביר' מתייחס בדרך כלל לטענות או התנהגות, ופחות לבני אדם, אם כי מוכר הביטוי 'האדם הסביר'. עדיף: אני לא רע במשחקים... הרמה שלי במשחקים סבירה...
157
אריק פוחצ'בסקי שואל/ת: האם המילה זאתי נכונה או לא?
רוביק עונה:
'זאתי' היא צורה דיבורית נפוצה, חיבור של הביטוי 'זאת היא' על ידי הבלעה של ה'. היא אינה מקובלת בעברית הנורמטיבית.
158
יהודית שואל/ת: האם לגיטימי להשתמש ב"נקט ב"? ראיתי שכך כתבת בספרך על כפר קאסם שקטע ממנו פורסם במדור זה . ואני למדתי, ומתקנת בהתאם, שיש לומר לנקוט, נניח, אמצעים דהיינו כמושא ישיר.
רוביק עונה:
הצירוף 'נקט באמצעים' השתרש בעברית החדשה ואין בו פסול. 'נקט' פירושו בתלמוד 'לקח', ולכן בלשון חכמים הוא צורך מושא ישיר, המתאים למשמעות הלקיחה. בעברית החדשה המשמעות של 'נקט' בהקשר שבשאלה היא 'אחז באמצעים' או 'השתמש באמצעים', ולכן מתאימה לה מילית היחס ב'. על כן במקרה זה שתי האפשרויות סבירות ומקובלות ובוודאי שאין לפסול את 'נקט באמצעים'.
159
עדי בנטוב שואל/ת: האם זאת שגיאה לומר: "עכשיו, שיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" לעומת "עכשיו, כשיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" חשבתי שכתבתי אחלה משפט בסלנג, ועכשיו אני חושבת שהוא לא ממש שגוי מבחינת העברית...
רוביק עונה:
זה אינו בדיוק סלנג אלא צורה דיבורית שהשתרשה מאוד: 'שֶ' במקום 'כְּשֶ' (שפירושו 'כאשר'). על פי הנורמה הלשונית המקובלת המשפט שגוי.
160
צבי גלבוע שואל/ת: איך לומר: תרגום או תירגום?
רוביק עונה:
תַרגום מתייחס למוצר שבו מועבר טקסט משפה אחת לשפה אחרת: "התַרגום החדש של טולסטי לעברית מצוין". תִרגום הוא שם הפעולה של הפועל תִרגם: "יעקב שקד על תִרגום ספרו של טולסטוי במשך שנה שלמה".
161
איילת דהן שואל/ת: האם יותר נכון לאמר "חושבת שלא", על פני "לא חושבת"? מדוע התהפך סדר המילים?
רוביק עונה:
התחביר העברי הוא גמיש וכמו במקרים אחרים, גם כאן סדר המילים ניתן לשינוי ואף להיפוך. בשני המקרים שבשאלה אלה נוהגים של לשון הדיבור.
162
נגה אורנשטיין שואל/ת: האם ניתן לומר (בשיר) "סיפרו בדבר מותך" או שיש לומר: "סיפרו את דבר מותך"?
רוביק עונה:
בכתיבת שיר יש רישיון המשורר ואין לפסול אף אחת משתי החלופות. בדיבור רגיל יש בשתיהן זרות מסוימת, ועדיף 'הודיעו או מסרו את דבר מותך'; 'עסקו או דנו בדבר מותך'.
163
רונן שואל/ת: איך נכון יותר לכתוב: בסך או סך? לדוגמה - שווי המשכנתא הוא בסך של 1,000,000 ₪.
רוביק עונה:
הדוגמה בשאלה אינה ראויה, ויש בה סרבול ועודפות. את המשפט בשאלה אפשר לנסח בכמה דרכים. אפשר ועדיף: "שווי המשכנתא הוא מיליון ₪". נכון גם: "סך המשכנתא הוא מילון ₪". גם "הקצבתי לך משכנתא בסך מיליון ₪", וגם "קיבלת משכנתא על סך מיליון ₪".
164
אהרון שואל/ת: מה נכון יותר לומר: "ככל שעד תום התקופה לא תימסר הודעה..." או "ככל שעד לתום התקופה לא תימסר הודעה..."
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. ניסוח אלגנטי יותר יוותר על מילית היחס ל-.
165
חיים דגן שואל/ת: אצל בן גוריון אין את. למשל חלק ממשפט "יכשיל הציונות". האם נכון או צריך "יכשיל את הציונות"?
רוביק עונה:
מלחמתו של בן גוריון ב'את' נולדה מהרקע שלו כדובר בשפות סלביות אבל אין לה בסיס בעברית הקלסית, שבה 'את' היא המילה הנפוצה ביותר בתנ"ך וגם לאחריה. עם זאת 'יכשיל הציונות' אינו שגיאה, אלא דרך בניית משפט שאינה מקובלת היום.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >