שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אסנת פרידמן שואל/ת: שאלה תחבירית. הבת שלי קיבלה שני משפטים למבחן: 1. לא משנה מה תכולת כל טבלה, אף פירוק לא משמר מידע. 2. לא משנה מה תכולת כל טבלה, כל פירוק משמר מידע. אני טוענת ששני המשפטים אותו הדבר. אם זה שני שלילי במשפט - הרי שזה צריך להיות מובן כ"כל פירוק משמר מידע?"
רוביק עונה:
המשפטים אינם זהים אלא משמעותם הפוכה. 'אף.. לא' אינו שלילה כפולה אלא שלילה רגילה, המוציאה את כל הפירוקים משימוש המידע. 'כל פירוק' היא צורת חיוב, המכלילה את כל הפירוקים. השאלה האמיתית היא מי הוגה משפטים מופרכים כאלה בעבודות בתחביר.
2
הילה יוסף שואל/ת: מה הדרך הנכונה לומר: מתפטרת מהחפצים או נפטרת מהחפצים?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות וזהות במשמעות. 'מתפטרת' משדרת נחישות רבה יותר.
3
חדוה אשל דניאלי שואל/ת: האם המשפט: "יקנעם, זוכת פרס החינוך הארצי", תקני? או יש לומר "...זוכת הפרס הארצי לחינוך"?
רוביק עונה:
הסוגיה כאן היא של סמיכות מורכבת, סמיכות בתוך סמיכות. הסמיכות 'פרס החינוך' היא הסומך של 'זוכת'. זה תקין, אך החלופה 'זוכת הפרס הארצי לחינוך' עדיפה כי היא מייתרת את הצורך בסמיכות המורכבת.
4
רונית נוי שואל/ת: איזה צירוף הוא הנכון: טעונה שיפור או טעונת שיפור?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, אם כי המשמעות אינה לגמרי זהה. כדי להמחיש זאת אפשר להתייחס לביטוי הידוע 'טעוני טיפוח', צירוף סמיכות שנועד להגדיר קבוצה מסוימת של אנשים. לעומת זאת 'רעיונות אלה אלה טעונים טיפוח', או 'המצגת טעונה שיפור' מתייחס למצבים נקודתיים יותר, כאשר 'טעונה' משמש כנשוא במשפט ו'שיפור' כעין מושא.
5
זוהר שואל/ת: האם נכון לומר "קורס לדוברי עברית כשפה שנייה" או שמא יש לומר "קורס לדוברי עברית שפה שנייה"? השאלה היא אם צריכה להיות שם "כ" לפני "שפה שנייה".
רוביק עונה:
כ' השימוש נדרשת כאן בהחלט. היא מייצגת את האיפיון הנבדל של העברית, או הדימוי שלה: היא אינה השפה הראשונה, היא השפה השנייה.
6
יאיר שואל/ת: רציתי לדעת האם נכון לומר "נורית אכלה התפוח" או "את התפוח" (מבחינה דקדוקית כמובן)?
רוביק עונה:
'את' היא מילת יחס הבאה לפני מושא ישיר מיודע. היא אופיינית לעברית וכמעט אין לה מקבילות בשפות העולם, פרט לדמיון מה בארמית העתיקה. עקרונית היא אינה דרושה למימוש המשפט, ולכן מלחמתו של בן גוריון ב'את'. עם זאת היא המילה הנפוצה ביותר בתנ"ך, ואין סיבה לוותר עליה. אני מעריך ש"נורית אכלה התפוח" אומץ על ידי מרים ילן שטקליס מטעמי מקצב.
7
שרית שואל/ת: האם אפשר לומר את המשפט הבא: אדם חייב למסור נפש עבור המצוות, והקדוש ברוך הוא עוזר לו, כי כשאדם משתדל על דבר מצווה יש לו סייעתא דשמיא. לפי הבנתי שאומרים "כש" זה תיאור זמן, והמילה "כי" זה תיאור זמן. וכאן יש את שניהם במשפט. האם זה תקני, וכן בניתוח תחבירי איך מנתחים משפט שכזה?
רוביק עונה:
'כי' אינה מתייחסת לזמן אלא ליחסי סיבה ומסובב. אלוהים עוזר (מפני ש) האדם משתדל. לטעמי יש לראות בפסוקית השנייה משפט קיום (יש לו סייעתא דשמיא) שיש לו פסוקית תנאי (כשאדם משתדל), והפסוקית כולה מתייחסת למשפט השלם כתיאור סיבה או תנאי. אני מסייג את הדברים כיוון שניתוח תחבירי אינו מדע מדויק, ובכלל, חשוב יותר להבין את המשפט מאשר לנתח אותו לגורמים.
8
יהודה שואל/ת: איך אומרים: כיסיתי את עצמי או כיסיתי אותי? מה הכלל בזה?
רוביק עונה:
כאשר אדם עושה פעולה על עצמו השימוש התקני הוא ב'עצמי', 'כיסיתי את עצמי', וכך גם ברבים: לימדנו את עצמנו. השימוש ב'כיסיתי אותי' וכדומה מאפיין שפת ילדים, כמו בשירו של יונתן גפן "אני אוהב", המסתיים ב"הכי הכי הרבה אני אוהב אותי".
9
ראם בנטל שואל/ת: אני אשמח להכרעה, האם מותר לכתוב (לפי חוקי הלשון) את צירוף הסיבה, בגלל שֶ?
רוביק עונה:
אין כל בעיה עם 'בגלל ש-'. 'בגלל' במשמעות בשביל, עבור מופיע במקרא כעשר פעמים לפני שמות עצם או מושא ישיר: 'בגלל יוסף'. ברבדים מאוחרים יותר הוא משמש כסיבה, כאשר 'בגלל שֶ-' יופיע לפני פסוקית במשמעות הסיבה: "בגלל שהלכתי לפני הזמן כעסו עלי".
10
גדי יחזקאל הכט שואל/ת: איך נכון לומר בלשון עתיד, ימוזגו או יתמזגו?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות אך אינן זהות במשמעות. מוּזַג או ממוזג בבניין פועל הוא מה שערבבו בו שני יסודות, בדרך כלל נוזל או גז. זו צורת הסביל של מיזֵג, שהיא פעולה אקטיבית. התמזג מייצג פעולה משותפת של שני היסודות, בין אם אקטיבית (שתי החברות התמזגו לאחת) או לא רצונית (ריח הבושם התמזג עם ריחות המזון).
11
יאיר שואל/ת: האם ניתן להגיד: "כל כך קצת"?
רוביק עונה:
מבחינה תחבירית השימוש הזה אפשרי. מילות העצמה יכולות להתייחס גם לכמויות קטנות, ולכן 'כל כך מעט' או 'הרבה פחות', 'מאוד קטן' וכדומה תקינים. עם זאת, 'כל כך קצת' אולי נכון, אך נשמע עילג ואינו מקובל.
12
עומר שואל/ת: האם אומרים ״אני מתחיל להיות קצת מודאג״, או ״אני מתחיל להיות מודאג קצת״?
רוביק עונה:
'קצת' הוא תואר פועל שנועד להמעיט. תארי פועל כאלה נהוגים בעברית לאחר הפועל, ובכל מקרה עדיף 'מודאג במקצת'. עם זאת בהשפעת שפות זרות תואר הפועל המייצג כמות עשוי להופיע גם לפני הפועל, ובמקורות מופיע 'קצת' לפני שם עצם, ולכן שתי הצורות לגיטימיות.
13
מרק שואל/ת: מה בא אחרי המילה "בהקשר"? האם אומרים: 'הנחיות בהקשר לנגיף הקורונה', 'הנחיות בהקשר של נגיף הקורונה', או 'הנחיות בהקשר נגיף הקורונה'?
רוביק עונה:
המילה הֶקְשֵׁר פירושה קונטקסט, וכאשר זו המשמעות יש לומר 'בהקשר נגיף הקורונה' או בהרחבה ב'הקשר של נגיף הקורונה'. ואולם, השימוש הנפוץ של 'בהקשר' הוא הרחבה של 'בקשר', למרות ש'הקשר' ו'קשר' אינן מילים נרדפות. לכן רווח 'בהקשר ל...' בעקבות 'בקשר ל...', שהוא הביטוי הרצוי והמדויק יותר.
14
מאיר מינדל שואל/ת: האם אוכל לומר כי "מכון איילון" ניזום ע"י יוסף אבידר, 1945?
רוביק עונה:
שורש יז"ם בבניין נפעל קיים, אך צורתו שונה: נוֹזַם.
15
מוטי כהן שואל/ת: האם הצורה "מאצלכם" תקינה? למשל: הפועלים שלנו שחזרו מאצלכם.
רוביק עונה:
בתנ"ך מופיעים ביטויים כמו 'וילך מאצלו', 'ויסוב מאצלו', בדרך האופיינית להרכבת מילות יחס במקרא. זה אם כן בוודאי שימוש תקין, למרות שהוא נתפס היום כלשון דיבור בלתי תקינה לכאורה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >