שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
נח שלו שואל/ת: מוכרים לי שני ביטויים: 'אני רואה בך אחראי למצב', ו'אני רואה אותך כאחראי למצב'. מזה זמן רב אני שומע עירוב של שניהם, שלאוזניי צורם מאד: 'אני רואה בך כאחראי'. זו רק אוזני הטהרנית?!
רוביק עונה:
הבעיה נעוצה כבר באחד משני הנוסחים: "אני רואה אותך כ..." אינו ניסוח ראוי. גם כאן המילית כ' מיותרת. תפקידה של הכ' הוא דימוי או קירוב, ופה אין בכך צורך.
302
רחל שואל/ת: איך נכון לומר: 'תפנה ימינה' או 'פנה ימינה'? 'תדבר איתי' או 'דבר איתי'? 'כנס עכשיו' או 'תיכנס עכשיו'?
רוביק עונה:
שתי הדוגמאות הראשונות מציגות חלופה בין עתיד לציווי. שימוש בצורות עתיד לצורך פקודה, הוראה או בקשה נפוץ מאוד בעברית מאז ומתמיד. ככל שהסיטואציה פורמלית יותר עדיף להשתמש בצורת הציווי, בלשון הדיבור עדיפה צורת העתיד. בדוגמה השלישית 'כנס' הוא קיצור של 'היכנס', כך ששתי הצורות דיבוריות. הצורה הפורמלית היא: 'היכנס עכשיו'.
303
R שואל/ת: איך נכון לומר: "למנוע פתיחה באופן בלתי מבוקר", או "למנוע פתיחה באופן בלתי רצוי" (לגבי עבודת חשמלאי בארון חשמל)?
רוביק עונה:
המשמעויות שונות. 'בלתי מבוקר' מתייחס למצב שבו יש כללי זהירות ופיקוח ידועים, ואי התחשבות בהם עלולה ליצור מצב מסוכן. זהו גם המצב המתאים לעבודת החשמלאי. 'בלתי רצוי' הוא ביטוי כללי יותר, הוא מרמז לתוצאה שלילית כלשהי ואינו מתאים למקרה הנדון.
304
אלכס שפי שואל/ת: אין וויכוח על כך שההטעמה בשמות העמים בצורת הרבים שלהלן היא מלרע: ישראלים; ערבים; אנגלים; צרפתים; ספרדים; איטלקים; גרמנים; רוסים ועוד. אבל, לפחות בשפה המדוברת, ההטעמה בשמות העמים הבאים היא מלעיל: כורדים; בדואים; סעודים; מרוקאים; אלג'יראים; ניגרים; בֶּרְבֶּרִים; אינדונזים; מלזים; אוקראינים; שוויצרים; אירים ועוד. שאלתי היא: האם בשפה התקנית יש לבטא במלרע את כל שמות העמים ללא יוצא מהכלל, או שישנם חריגים?
רוביק עונה:
שמות תושבי עמים שונים הם שילוב של מילה לועזית עם צורנים עבריים, במקרה זה, צורן הרבים. בנטיית המילים האלה יש אי סדירות במקום הטעם, ולא ניתן להצביע על נוסחה. במקרה של צרפתים, ספרדים, יוונים ומצרים מדובר בשמות עבריים-תנ"כיים במקור, וכאן מובן מדוע ההגייה מלרעית. ברוב המקרים הטעם המלעילי נשאר על ההברה המוטעמת במילה לפני הריבוי: שוויצריה, אירלנד, ניגריה וכו'. במקרי ביניים יש נדידה חלקית, כמו מרוקאים (נדידה מ'רו' ל'ק'), כדי למנוע הטעמה קדם-מלעילית. בכל מקרה, הנוהג הוא הקובע, ואין להגות את השמות האלה במלרע.
305
גילי שואל/ת: איך נכון לומר: "להעיר את תשומת ליבי", או "להאיר את תשומת לבי"?
רוביק עונה:
במקרה זה נכון יותר להשתמש ב'להעיר', אך המילים 'הערה' ו'הארה' קרובות היום מאוד במשמעות ובשימוש כשמדובר בהתייחסות לטקסט או להפניה לעניין כלשהו.
306
עדנה שואל/ת: כיצד יש לומר לטלפן: בפא דגושה או רפויה?
רוביק עונה:
מאחר שהפועל לטלפן זכה לתו תקן עברי, הדרך הנכונה היא בפ' דגושה: לְטַלְפֵּן. בלשון הדיבור הנטייה היא לפ' רפה: לטלפֵן, באסוציאציה למקור הפועל – טלפון, שבו הפ' רפה.
307
חי שואל/ת: חברתי עולה חדשה מצרפת. לפני ימים מספר היא אמרה לי "אני רוצה לראות אותך לרקוד". אמרתי לה שעליה להגיד "אני רוצה לראות אותך רוקד". היא שאלה אותי, אם נכון לומר "אני רוצה לראות", ונכון לומר "אני רוצה לרקוד", מדוע לא נכון לומר "אני רוצה לראות אותך לרקוד".
רוביק עונה:
לפעלים 'לראות ולרקוד' מעמד שונה במבנה המשפט. 'לראות' הוא חלק ממבנה של פועל עזר+פועל: 'רוצה לראות', כמו 'מבקש לדבר', 'עומד ללכת', 'מנסה להקשיב' ואפשר גם 'רוצה לרקוד'. 'אותך רוקד' הוא בדוגמה צורה מקוצרת של פסוקית מושאית משועבדת: 'אני רוצה לראות שאתה רוקד', וכאן אין דרך להמיר את 'רוקד' ב'לרקוד'.
308
מיכל רוזנהיים שואל/ת: נתקלתי במשפט הבא: 'במידה והשליח יגיע לפני השעה שש בבוקר, אנו מבקשים לפתוח לו הדלת ולקבל העיתון'. האם נכון לוותר על 'את' (את הדלת, את העיתון)?
רוביק עונה:
מילת היחס 'את' הנפוצה מאוד במקרא אינה חיונית ליצירת משפט מושאי, ועובדה שאין לה מקבילות בשפות המוכרות לנו. עם זאת כשהיא נעדרת אנו חשים אי נוחות מחמת ההרגל. בן גוריון כזכור שנא את 'את' ולא השתמש בה, אבל לא הצליח להכחידה מן השפה.
309
אילנה שואל/ת: מה נכון? שָם או שָמָה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ושתיהן מופיעות בתנ"ך. הצורה הרווחת אז והיום היא 'שָם', כלומר, במקום ההוא. למילה 'שָמָה' שני שימושים. האחד: מילת נרדפת ל'שָם'. השנייה: מילת כיוון: לך שָמָה – לך למקום ההוא, בדומה ל'לך קדימה', או 'לך אחורה'. 'לך לשמה' היא צורת דיבורית המכילה עודפות, שהרי שָמָה מכילה כבר את הוראת הכיוון, ועדיף לומר כמו בשיר, "לך לשם".
310
בהנגכ שואל/ת: האם נכון לומר "מאיפה", או שזו טעות?
רוביק עונה:
'מאיפה' בוודאי אינה טעות. בספר ישעיהו נכתב: "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד־לִי אֶת־אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל? הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי! אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם?" רד"ק מסביר ביחס למילה איפה – "מאיפה, כלומר מאיזה מקום באו". היום יש בידול בין 'מהיכן' הנתפסת כמילה גבוהה יחסית, לבין 'מאיפה' המשויכת לשפת הדיבור, אך זו ודאי אינה טעות.
311
רונית פומרנץ שואל/ת: האם נכון לומר בעברית מְקַשֶבֶת? ואם יש – מה המשמעות המדויקת?
רוביק עונה:
קשב בבניין פיעל – קישב, היא צורה נדירה מלשון ימי הביניים שאינה בשימוש היום. פירושה "גרם למישהו להקשיב". מְקַשֶּבֶת היא צורת בינוני יחידה של הפועל.
312
אלי כ. שואל/ת: האם הצירופים "צור קשר" וכן "צרו קשר" שמופיעים באתרי אינטרנט (לרבות שלך...) נכונים תקנית?
רוביק עונה:
"צור קשר" היא צורה תקינה בהחלט. השורש יצ"ר שייך לגזרת חסרי פי"צ, המתנהגת כמו גזרת חסרי פ"נ. בעתיד הי' נבלעת בצ' (אֶצּור, אֶצּוק וכדומה). בציווי י' נעלמת לגמרי: צור, צוק, ממש כמו סע, פול שבהם נופלת נ', או קח שבו לק"ח מתנהג אף הוא כמו חסרי פ"נ. כך בציווי רבים: סעו, קחו, צרו וצקו. השמטה דומה של י' נמצא גם בפעלי נחי פ"י: אדע-דע-דעו, או בהשמטת ה' בשורש הל"ך: אלך-לך-לכו.
313
רינה גרטל שואל/ת: איך נכון לומר: אני גר בקומה השלישית?/ בקומה שלישית?/ בקומה שלוש?
רוביק עונה:
'בקומה השלישית' תקין ונאה. 'בקומה שלישית' היא צורה דיבורית ורצויה פחות. 'בקומה שלוש' היא קיצור של בקומה (מספר) שלוש, וגם היא תקינה בהחלט.
314
גלית שואל/ת: איך נכון לומר: 'הרגע קמתי לשתות' או 'כרגע קמתי לשתות'?
רוביק עונה:
'כרגע' מקורו בספר במדבר: "היבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע", כלומר, מיד, כהרף עין. 'הרגע' הוא מבנה המושפע משפות לועזיות. בלשון הדיבור שתי האפשרויות תקינות ושקופות, ואין סיבה להעדיף אחת על רעותה.
315
שמעון שואל/ת: 'בן זכר', 'סלק אדום'? האם ביטויים אלו מראים שהדובר לא בטוח בדבריו, מדגיש הדגשה מיותרת או סתם טיפש? אביב מוסיף: האם נכון לומר 'להתכונן מראש'? הרי להתכונן הוא ממילא מראש....
רוביק עונה:
שתי השאלות מציגות מקרים של עודפות. עודפות היא לעיתים מיותרת, אך במקרים רבים היא מחזקת ומדגישה את המסר, הכול לפי הנסיבות וההקשר. הביטוי 'בן זכר' מופיע בספר ירמיהו ויש לו שם תפקיד מחזק ומעצים. בתלמוד הוא כבר נפוץ מאוד. למעשה הוא הפך לצירוף כבול, שאמנם אינו מוסיף מידע על המילים המרכיבות אותו, אבל משמש לצרכים רטוריים. 'סלק אדום' ודאי אינו עודפות, שכן יש סלק שאינו אדום, כגון סלק סוכר. 'להתכונן מראש' עשוי להישמע מיותר, אבל בל נשכח את המשפט המיתולוגי של בתיה עוזיאל "במקרה הכינותי מראש". "במקרה הכינותי" היה מעביר אותו רעיון, אבל זה ממש לא היה אותו הדבר.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >