שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
ליהי שואל/ת: בעקבות דיון שהתפתח בעבודה לקראת פסטיבל מידברן (שרבים יכעסו עליי שאני מכנה אותו פסטיבל) - האם נכון לומר משהו כמו: ״נעשה את זה אחרי המידברן״, או שיש לומר ״נעשה את זה אחרי מידברן״? אני טוענת שאין צורך להוסיף את ה׳ הידיעה מאחר ומדובר בשם פרטי. הטיעון הנגדי הוא שמאחר שמדובר באירוע המתרחש כל שנה, זה בסדר להוסיף לו את ה׳ הידיעה כהדגשה לאירוע ספציפי. מי מאיתנו צודק?
רוביק עונה:
השימוש בה' הידיעה רחב מאוד ואינו חל רק על שמות כלליים, ויש לו תפקידים נוספים על היידוע. במקרה הזה, מכל מקום, חברייך צודקים. "נעשה זאת אחרי מידברן" אומר שיתכן שתעשו זאת בשנה הבאה, או עוד עשר שנים. "נעשה זאת אחרי המדברן" – כלומר, אחרי המדברן הקרוב. ככלל, צריך גם לחוש את השפה. למשל, "נקיים את האירוע אחרי עדלידע" נשמע כמו שיבוש של דובר רוסית (בלי לפגוע חלילה...) ולא כמשפט תקין.
332
גלית שואל/ת: איך נכון יותר לומר: 'השפעתו הייתה רבה' או 'השפעתו הייתה גדולה'?
רוביק עונה:
שתי המילים מתאימות, אך השימוש ב'רבה' מעיד על סגנון מלוטש יותר.
333
חי שואל/ת: שמתי לב שיוצאי ברית המועצות נוהגים להחליף מושא ישיר בעקיף. למשל: ישראלי יגיד: "מה אתה מזיין לי ת'שכל" (ת'-מושא ישיר). רוסי: "מה אתה מזיין לי בשכל" (ב-עקיף). מה מקור השגיאה?
רוביק עונה:
ההבחנה בין מושא ישיר ועקיף בעייתית מלכתחילה, למרות מה שלימדו אותנו בבית הספר התיכון, ויש מקרים רבים של מושא הנחשב ישיר שחוברת לו מילת יחס שאינה 'את'. בכל מקרה, בשפה הרוסית ה' הידיעה אינה קיימת, ועל כן משתמשים הרוסים בביטוי כדוגמת מה שהובא בשאלה במילות היחס הנהוגות ברוסית, ומתאימות למבנים התחביריים שלה.
334
משה כהן שואל/ת: האם נכון לומר "אנשים העוסקים בתחום החברה או התקשורת", או "בתחומי החברה או התקשורת"?
רוביק עונה:
מדובר במקרה זה בסמיכות מורכבת, שבה לנסמך (תחום) שני סומכים (החברה, התקשורת). ההיגיון התחבירי מחייב בדרך כלל שאם יש כמה סומכים, הנסמך יבוא ברבים, ולכן נאמר "בתחומי החברה ו/או התקשורת". אתר האקדמיה ללשון מביא דוגמאות לתופעה מן המקורות: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" (בראשית ב, ד), "דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת" (אסתר ט, ל), "אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים" (דברי הימים א כט, ב, ז), ובימינו: 'בני הקיבוצים והמושבים'. דוגמה נוספת באתר היא "החלטת השר והמנכ"ל". כאן הכלל שונה, שכן מדובר בהחלטה אחת שאותה קיבלו יחד שר ומנכ"ל. אם היה מדובר בכמה החלטות שונות הניסוח הנכון היה: "החלטות השר והמנכ"ל".
335
חיה שואל/ת: איך אומרים נכון 'בְבַר המצווה', ב' רפה, או בְּבַּר המצווה, ב' דגושה?
רוביק עונה:
אחרי שווא נע או הברה פתוחה ב' תהיה תמיד רפה. לכן אחרי ב' של אותיות בכל"ם ב' דגושה שבראש המילה הופכת לרפה, ויש לומר בְּבַר המצווה.
336
שלי שואל/ת: האם נכון השימוש באיחול: "הרבה בהצלחה"? לי נראה שנכון לומר "הרבה הצלחה", או פשוט "בהצלחה".
רוביק עונה:
'הרבה בהצלחה' הוא ביטוי דיבורי המכיל אמירה מורכבת יותר: "אני מאחל או מאחלת לך מאוד את הברכה 'בהצלחה'". הביטוי נשמע עילג, אך הוא נולד כאנלוגיה לביטוי הנפוץ שאין בו בעיה דקדוקית: "הרבה תודה", כאשר 'תודה' נתפסת כברכה, כפי ש'בהצלחה' נתפסת כברכה.
337
עידית שואל/ת: איך אומרים נכון: חֶבְרוֹת או חֲבָרוֹת?
רוביק עונה:
הצורה הנבדלת היא חֲבָרוֹת, כדוגמה יְלָדוֹת, צורת הנסמך היא חֶבְרוֹת. חֲבָרוֹת אמריקניות; חֶבְרוֹת קש.
338
גוני טישלר שואל/ת: מה דעתך על תקינות הצירוף מסוג "ידיד שלי", כלומר - שם עצם בלתי מיודע + של בנפרד או בנטייה?
רוביק עונה:
אין כל מניעה בשימוש הזה. נכון ש'שלי' הוא כינוי קניין מיידע, אבל במקרה של 'ידיד' (וכן חבר, תלמיד, דוד ועוד ועוד) זהו יידוע חלקי, שכן לאדם יכולים להיות כמה ידידים, חברים, תלמידים או דודים. בצירוף "ידיד שלי" אני מיודע – הידיד לא. אם נאמר "הידיד שלי", ישתמע שיש לנו רק ידיד אחד.
339
אילן שפר שואל/ת: איך נכון לומר: נוטלים תרופות או לוקחים תרופות?
רוביק עונה:
'נטל' ו'לקח' הם פעלים נרדפים. 'לוקחים תרופות' היא צורה דיבורית לגיטימית, אך כיוון ש'לוקח' הוא פועל המשמש לצרכים רבים נוצר בידול, והצורה הנאה יותר היא 'נוטלים תרופות'.
340
יעקב איילי שואל/ת: אומרים פתאום אחרַאי כמו במשקל של בעל מקצוע ולא אַחרָאִי כמו שלימדוני מורי ורבותי. אז מה נכון?
רוביק עונה:
אַחֲרַאי כבעל מקצוע או תפקיד היא היא הצורה המקורית, והיא מופיעה לא מעט בלשון חכמים, במשמעות מי שערב לאחר, מי שתפקידו לשאת באחריות ומכאן מקור המילה. הצורה החדשה אַחֲרָאִי היא שם תואר לאדם המצטיין בתכונת האחריות.
341
דודי שואל/ת: חברתי שאלה אותי ערב אחד "מה אתה עושה?" עניתי לה: "שוכב בספה". לדבריה לא אומרים 'שוכב בספה' אלא 'שוכב על הספה'. שאלתי האם ניתן נכון לומר: 'שוכב בספה', כמו שאומרים 'שוכב במיטה'?
רוביק עונה:
אין מדובר כאן ב'נכון לא נכון' אלא בנוהג. חילופי מילות יחס הם לעיתים קרובות עניין של נוהג והשפעות שונות, ולכן נאמר 'לשקר ל...' אבל 'לרמות את...' למרות שהמשמעות קרובה. הבידול בין שכיבה על הספה לבין שכיבה במיטה נובע ככל הנראה מכך שהמיטה היא יותר ממשטח מנוחה, היא 'המקום שבו ישנים', בעוד הספה היא המשטח המשמש למנוחה זמנית. כשמדובר בכורסה, למשל, שתי האפרויות קיימות: 'לשבת בכורסה' (ולהירדם מול הטלוויזיה), ו'לשבת על הכורסה' (לא ממש נוח).
342
שי שואל/ת: מדוע כאשר קרייני החדשות מקריאים את צמד במלים ״בחודשים האחרונים״ הם הוגים את האות ב׳ עם התנועה e כלומר - be-hodashim, למרות שהמילה מיודעת?
רוביק עונה:
הקריינים קוראים את המילה כך מפני שהמילה מיודעת. לפני חטף קמץ-קטן ה' הידיעה מנוקדת בסגול. אילו המילה לא היתה מיודעת היו צריכים לנקד את ב' בקמץ קטן, והמילה הייתה נשמעת bo-hodashim.
343
יובל רבינוביץ' שואל/ת: חינמי במלרע או חינמי במלעיל? האם יש כלל ברור?
רוביק עונה:
שמות תואר בעברית המסתיימים ב-י הם על פי התקן תמיד במלרע: יהודי, חברתי, עולמי ועוד, וכך גם חינמי. השימוש במילה הזו חדש יחסית וצמח מלשון הדיבור, שבה יש נטייה להגייה מלעילית, ולכן זו ההגייה המלעילית מקובלת, ואין סיבה לתקן את הדוברים.
344
אמנון שואל/ת: מה נכון יותר, לחָרֵב או להחריב?
רוביק עונה:
חירב בפיעל היא צורה לגיטימית של השורש חר"ב, באותה משמעות של החריב, בבניין הפעיל. הצורה מופיעה בימי הביניים, וצורת הסביל חוֹרַב מופיעה במקרא. הצורה בהפעיל השתלטה, ואילו חֵירב או חִירב נדד לאזור שפת הילדים.
345
אלכס שפי שואל/ת: מה נכון לומר: 'אמריקה הצפונית' או 'צפון אמריקה'? 'גרמניה המערבית/המזרחית' או 'מערב/מזרח גרמניה'? ומה לגבי 'דרום אפריקה' ו'צפון אפריקה'?
רוביק עונה:
בדרך כלל שתי האפשרויות תקינות ושקופות. ההבדל הוא תחבירי: 'צפון אמריקה' הוא צירוף סמיכות, 'אמריקה הצפונית' הוא צירוף שם עצם+שם תואר. הבעיה נוצרת כאשר כל אחד משני הצירופים עשוי להתייחס לשתי ישויות גיאוגרפיות או גיאופוליטיות שאינן זהות. כך הדבר במקרה של 'דרום אפריקה', שהוא שם המדינה, לעומת 'אפריקה הדרומית' שהוא שם כולל לכל האזור הדרומי של יבשת אפריקה. בעיה כזו אינה קיימת בביטוי 'צפון אפריקה' שאינה מדינה אלא רק אזור. דוגמה נוספת היא 'הגליל המערבי' שהוא שם של אזור מוגדר ומתוחם, לעומת 'מערב הגליל' המתייחס באופן כללי לכל האזור שבצידו המערבי של הגליל. במקרה הראשון צירוף הסמיכות הוא המגדיר, במקרה השני הצירוף התיאורי הוא המגדיר. מכאן שאין בעניין זה כל נוסחה, אלא הרגלי שימוש.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >