שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
תומר שואל/ת: לאור העובדה כי השימוש בצירוף 'באם' אינו תקני, אני תוהה האם השימוש המקובל בצירופים 'בשים לב' או 'בהינתן' הוא תקני?
רוביק עונה:
מילית היחס ב' היא רב-שימושית. 'בשים לב' משמעותו 'תוך כדי תשומת לב ל...'. 'בהינתן' הוא תרגום לא מאוד מוצלח של הביטוי האנגלי given, מקורו בתחום המתמטיקה, והוא משמש גם קציני צבא. 'באם' במשמעות 'בתנאי ש..' נחשב לא תקני, שכן ב' אינה מוסיפה דבר ל'אם'.
377
אלי אליעזר שואל/ת: איך אומרים: להכווין תנועה, או לכוון תנועה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נאמרות ואפשריות, אך הצורה 'הכווין' נחשבת רצויה פחות, והיא נפוצה דווקא בשפה הצבאית. שתי הצורות המקבילות התפתחו בדרך מעניינת. הפועל 'כיוֵון' ובעקבותיו שם הפעולה 'כיווּן' מתייחס לנקודה או קו דמיוניים שאליהם פונים כדי להתקדם: "כיוונתי את הרובה אל המטרה"; וכן להנחיה באיזו דרך יש ללכת: "הסדרן כיוון את הנאספים אל האולם המרכזי". כדי למנוע בלבול התפתח שם הפעולה 'הכוונה' בבניין הפעיל, והוא מבטא הנחיה. ממנו התפתח השימוש בפועל 'להכווין'.
378
רבקה שואל/ת: האם נכון לכתוב, 'הם טרם שבו להוסטל מחופשת החג' או לכתוב, 'הם עדיין לא שבו להוסטל מחופשת החג'.
רוביק עונה:
שניהם נכונים ויפים. 'טרם' פירושו 'עדיין לא'.
379
מיכה עמית שואל/ת: מה חטא חטאה המילה הקטנה והבסיסית "אִם"? במקומה מרבים להשתמש במונח (השגוי) 'במידה ו'.
רוביק עונה:
המילה לא חטאה. אנחנו חטאנו. 'במידה ו' היא בוודאי מוטציה, אבל גם 'במידה ש' מסורבל ומיותר.
380
דן בריגה שואל/ת: בהקשר חשמלי, איך נכון לומר: להטעין או לטעון?
רוביק עונה:
כמו במקרים רבים אחרים, גם וגם. זה נכון גם לגבי משאות: 'הטעין את הארגזים' ו'טען את הארגזים' הן חלופות לגיטימיות, וכך בתחום החשמל והאלקטרוניקה.
381
עמליה שואל/ת: איך נכון להגות את השם דפנה? במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
הגיית שמות עבריים היא בדרך כלל עניין של בחירה. ברוב שמות הבנות המסתיימות ב-ָה הבחירה הקובלת היא מלעילית. אורה, גילה רינה במלעיל הן ילדות בגן דיצה. ארבע המילים האלה במלרע הן מילים נרדפות לשמחה, שגם היא שם במלעיל, לבן או לבת. במקרה של דפנה אין הכרעה. במלרע השם נשמע עברי ונאה, ורק השבוע התקשרה אלי עיתונאית ששמה דפנה, והסבירה לי שאמה התעקשה על ההגייה המלרעית. השם דפנה במלעיל מזכיר את השם הבינלאומי דפני.
382
נועה שואל/ת: איך הוגים את המילה פרג, שמובנה המילוי שנמצא בתוך אוזן המן שאוכלים בפורים?
רוביק עונה:
למילה פרג שתי צורות להגייה, לשתיהן בסיס במקורות אם כי הצורה המקובלת יותר היא פָרָג. מקובל להבחין בין פָרָג, הפרח, לבין פֶרֶג, הגרגירים שמהם מכינים עוגות ואוזני המן.
383
אבי המן שואל/ת: איך נכון לומר: לוּט או לוּטֶה? האם אחת מהן מוטעית ומה מקור הטעות?
רוביק עונה:
הצורה 'לוטה' מוטעית אף כי השימוש בה מתרחב. 'לוט' המקראית, שפירושה מכוסה, היא בינוני פעול במשקל קל מן השורש לו"ט, ואין סיבה דקדוקית להוסיף לה ה'. הצורה לוטה נובעת ככל הנראה מגזירה לאחור של צורת הנקבה לוּטָה, בהשפעת זוגות מגזרת נחי ל"ה כמו 'דומה-דומה', וכן מהנדירות של הופעות בינוני פעול בגזרה הזו.
384
ליאן שואל/ת: איך צריך לומר: 'לכי על בטוח', או 'תלכי על בטוח'?
רוביק עונה:
גם וגם. 'לכי על בטוח' הוא שימוש נכון ותקני בלשון הציווי, אבל בעברית המדוברת וגם במקורות מחליף העתיד לעיתים קרובות את הציווי.
385
אורי פרמן שואל/ת: האם מותר/נכון לומר ״שנית כל״ לאחר שאומרים ״ראשית כל״?
רוביק עונה:
'שנית כל' הוא ביטוי דיבורי שנוצר בהשפעת 'ראשית כל'. ראשית כל מופיע בספרות השו"ת כפתיחה למכתבים, בשפות שונות כגון אנגלית: first of all, ובתנ"ך כחלק מסמיכות. בעוד 'ראשית' הוא אכן מונח מכליל (התחלה של כל הדברים שיבואו מעתה), לתוספת כל ב'שנית כל' אין למעשה משמעות. 'שנית' נאה, פשוט ומדויק.
386
אמוץ פלג שואל/ת: איך אומרים יומרה: בחולם או בשורוק?
רוביק עונה:
המילה המקורית היא יוּמרה בתנועת u. ואולם, בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת ההגייה שלה בתנועת o, בעקבות הפופולריות של משקל קָטְלה (kotla), המוכרת ממילים עתיקות כמו חָכמה, מילים מתחיית הלשון כמו יָזמה ואָפנה, ומילים חדשות כמו חָמרה ותָכנה. אין לראות בצורה החדשה שגיאה, אלא חלופה לגיטימית והתפתחות טבעית של השפה.
387
עופר שואל/ת: איך נכון לומר: מזרן או מזרון? מַצָּת או מַצִּית?
רוביק עונה:
על פי התקן יש לומר מזרָן, המילה מזרון מקובלת מאוד ואין לראות בה מילה תת-תקנית אלא חלופה לגיטימית. מצָת ומצית שתיהן חלופות נאות ותקניות כאשר מדובר בהצתת סיגריה. כשמדובר במכוניות המילה היא מצָת, וכן חלופה נושנה שאינה בשימוש היום, מַצֵּת.
388
יוני הרשקוביץ שואל/ת: מהו שם הפועל לפעולה ״כבישה״ (של חמוצים וכדו׳)? האם לִכְבּוש (כ' רפה) או לִכּבוש (ב' רפה)?
רוביק עונה:
לכבּוש היא הצורה התקינה, על פי חוקי בג"ד כפ"ת. לכּבוש היא צורה דיבורית, בהשפעת שם הפעולה כְבישה, שבו אכן כ' דגושה וב' רפויה.
389
ריקי דרוקמן שואל/ת: איך יותר נכון לומר את המילה "צהרים", בשני קמצים קטנים, או קמץ גדול קמץ קטן? זגג מלומד אמר לי שעל פי טעמי המקרא, הדרך השנייה היא הנכונה.
רוביק עונה:
כבודו של הזגג במקומו מונח, אבל אין קשר בין ההגייה של המילה לטעמי המקרא. המילה מנוקדת במקרא ובעברית החדשה צָהֳרַיִם, בקמץ קטן + חטף קמץ קטן, ויש לקרוא אותה zohorayim.
390
אורי ס' שואל/ת: נהניתי לקרוא את תשובתך בעניין ״יש את״, אך אני מבקש לציין את האי-נוחות (discomfort) שחשתי כשכתבת על אי-הנוחות (the island of comfort), שהרי אין כאן צירוף סמיכות, או שמא מדובר כאן באי של הבנה מצדי?
רוביק עונה:
צירופי מיליות-פותחות הם צורת ביניים בין צירופי סמיכות רגילים לבין הרכב של תחילית+שם עצם. 'אי' במקורה המקראי היא מילת שלילה, 'אי נוחות' מקביל לצירופי סמיכות לכל דבר כמו 'חוסר נוחות' או 'היעדר נוחות.' השאלה אם יש להציב ה' הידיעה לפני הנסמך כאילו מדובר במילה אחת, או לפני הסומך כמקובל בסמיכויות, היא עניין של תקנה ונוהג. אין לפסול לא את "האי-נוחות" ובוודאי את "אי הנוחות".
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >