שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
ליאן שואל/ת: איך צריך לומר: 'לכי על בטוח', או 'תלכי על בטוח'?
רוביק עונה:
גם וגם. 'לכי על בטוח' הוא שימוש נכון ותקני בלשון הציווי, אבל בעברית המדוברת וגם במקורות מחליף העתיד לעיתים קרובות את הציווי.
392
אורי פרמן שואל/ת: האם מותר/נכון לומר ״שנית כל״ לאחר שאומרים ״ראשית כל״?
רוביק עונה:
'שנית כל' הוא ביטוי דיבורי שנוצר בהשפעת 'ראשית כל'. ראשית כל מופיע בספרות השו"ת כפתיחה למכתבים, בשפות שונות כגון אנגלית: first of all, ובתנ"ך כחלק מסמיכות. בעוד 'ראשית' הוא אכן מונח מכליל (התחלה של כל הדברים שיבואו מעתה), לתוספת כל ב'שנית כל' אין למעשה משמעות. 'שנית' נאה, פשוט ומדויק.
393
אמוץ פלג שואל/ת: איך אומרים יומרה: בחולם או בשורוק?
רוביק עונה:
המילה המקורית היא יוּמרה בתנועת u. ואולם, בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת ההגייה שלה בתנועת o, בעקבות הפופולריות של משקל קָטְלה (kotla), המוכרת ממילים עתיקות כמו חָכמה, מילים מתחיית הלשון כמו יָזמה ואָפנה, ומילים חדשות כמו חָמרה ותָכנה. אין לראות בצורה החדשה שגיאה, אלא חלופה לגיטימית והתפתחות טבעית של השפה.
394
עופר שואל/ת: איך נכון לומר: מזרן או מזרון? מַצָּת או מַצִּית?
רוביק עונה:
על פי התקן יש לומר מזרָן, המילה מזרון מקובלת מאוד ואין לראות בה מילה תת-תקנית אלא חלופה לגיטימית. מצָת ומצית שתיהן חלופות נאות ותקניות כאשר מדובר בהצתת סיגריה. כשמדובר במכוניות המילה היא מצָת, וכן חלופה נושנה שאינה בשימוש היום, מַצֵּת.
395
יוני הרשקוביץ שואל/ת: מהו שם הפועל לפעולה ״כבישה״ (של חמוצים וכדו׳)? האם לִכְבּוש (כ' רפה) או לִכּבוש (ב' רפה)?
רוביק עונה:
לכבּוש היא הצורה התקינה, על פי חוקי בג"ד כפ"ת. לכּבוש היא צורה דיבורית, בהשפעת שם הפעולה כְבישה, שבו אכן כ' דגושה וב' רפויה.
396
ריקי דרוקמן שואל/ת: איך יותר נכון לומר את המילה "צהרים", בשני קמצים קטנים, או קמץ גדול קמץ קטן? זגג מלומד אמר לי שעל פי טעמי המקרא, הדרך השנייה היא הנכונה.
רוביק עונה:
כבודו של הזגג במקומו מונח, אבל אין קשר בין ההגייה של המילה לטעמי המקרא. המילה מנוקדת במקרא ובעברית החדשה צָהֳרַיִם, בקמץ קטן + חטף קמץ קטן, ויש לקרוא אותה zohorayim.
397
אורי ס' שואל/ת: נהניתי לקרוא את תשובתך בעניין ״יש את״, אך אני מבקש לציין את האי-נוחות (discomfort) שחשתי כשכתבת על אי-הנוחות (the island of comfort), שהרי אין כאן צירוף סמיכות, או שמא מדובר כאן באי של הבנה מצדי?
רוביק עונה:
צירופי מיליות-פותחות הם צורת ביניים בין צירופי סמיכות רגילים לבין הרכב של תחילית+שם עצם. 'אי' במקורה המקראי היא מילת שלילה, 'אי נוחות' מקביל לצירופי סמיכות לכל דבר כמו 'חוסר נוחות' או 'היעדר נוחות.' השאלה אם יש להציב ה' הידיעה לפני הנסמך כאילו מדובר במילה אחת, או לפני הסומך כמקובל בסמיכויות, היא עניין של תקנה ונוהג. אין לפסול לא את "האי-נוחות" ובוודאי את "אי הנוחות".
398
נינה חרמון שואל/ת: כאשר אני משתמשת בתוכנת waze בנסיעה באוטו, הקריין המכוון אומר: "בעוד 200 מטר פנה ימינה". האם נכון להגיד "בעוד ....", אני חושבת שהייתי אומרת: "עוד 200 מטר, פנה ימינה". אשמח לדעת האם הקריין שוגה או אני.
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, ושתיהן מופיעות בתנ"ך במשמעות "נוסף על". עם זאת היום "בעוד" במשמעות זו נשמע דיבורי יותר, ואילו "עוד" נקי ואלגנטי יותר.
399
נועם מציריך שואל/ת: האם הביטוי ״אתה לא חייב לי כלום", או "שום דבר״ אומר למעשה שאתה כן חייב לי (שלילה כפולה)?
רוביק עונה:
אין כאן שלילה כפולה. 'כלום' כמו גם 'שום דבר' פירושם 'משהו'. אנחנו תופסים אותם כשלילה, מאחר שהם באים רק במשפטי שלילה. איננו נוהגים לומר "יש לי כלום", או "יש לי שום דבר", למרות שמבחינת המשמעות פירוש המשפטים הוא "יש לי משהו".
400
אורי ס' שואל/ת: בהמשך לשאלה ולתשובתך בעניין ״יש לי את אותו הספר״: בזמנו למדנו בתיכון שאין ״יש את״ ואין ״אין את״. זאת אומרת: ״את אותו״ הוא צמד תקין, אבל ״יש את״ איננו. זכרתי נכון?
רוביק עונה:
"יש לי את הספר" הוא אחד השיבושים הוותיקים ביותר בעברית החדשה. הוא נחשב שיבוש שכן במשפט הזה "הספר" הוא נושא המשפט, בעוד "את" מופיע לפני מושא. לכן המשפט הנכון הוא "יש לי הספר": הספר נושא, יש נשוא, לי מושא. מקור השיבוש, וכמוהו מקור אי הנוחות בצורה התקינה, הוא באנלוגיה למשפטים כמו "אני מחזיק את הספר" ודומים לו. האנלוגיה גורמת לכך שאינטואיטיבית אנחנו מזהים את "הספר" כמושא. השיבוש לא זכה אם כן לתו תקן אבל אין לראות בו שיבוש שיש או אפשר לבער מן השפה, אלא התפתחות דיבורית לגיטימית. הבלשן חיים בלנק כותב בספרו "לשון בני אדם" על מנהל בית הספר המתגאה בהישגיו בביעור שגיאות אצל תלמידים. "רק את 'יש לי את' לא הצלחנו לבער", אומר המנהל, "יש להם את ההרגל הזה, ואי אפשר לעקור אותו".
401
אירית שואל/ת: מה הצורה הנכונה: 'למדנו באותה כיתה,' או: 'למדנו באותה הכיתה?' וכן: 'יש לי אותו הספר שיש לך', או: 'יש לי את אותו הספר שיש לך'?
רוביק עונה:
'למדנו באותה הכיתה' מכיל עודפות. זו אינה שגיאה אבל עדיף 'למדנו באותה כיתה'. "יש לי את אותו" נחשב לכאורה כשגיאה שלח עודפות, אך למעשה זו צורה לגיטימית. "את" היא מילת יחס המציינת מושא, "אותו" היא כינוי רמז ("אותו שולחן" פירושו "השולחן ההוא"). במקורות אפשר למצוא כמה וכמה פעמים את הצירוף "את אותו", בעיקר בתלמוד הירושלמי וגם בתוספתא, למשל: "במי דברים אמורים? בזמן שהניח ובא ומצא את אותו המין שהניח".
402
אמוץ פלג שואל/ת: מדי פעם אני שולח הזמנה לישיבה משותפת של שתי הנהלות, ואני מתחבט האם לשלוח ל'חברי ועד הנהלות', או ל'חברי ועדי הנהלה'.
רוביק עונה:
הנכון הוא "חברי ועדי הנהלה (וגם: חברי ועדי הנהלות), שכן מדובר בכמה ועדים. עדיף לא להשתמש בשרשרת של סמיכויות, אלא לכתוב: 'אל חברי הוועדים של הנהלות...'.
403
יוסי שואל/ת: האם נכון לומר 'ישראל ידועה בתור מדינת הסטארט אפ', או 'ישראל ידועה כמדינת הסטארט אפ'?
רוביק עונה:
האפשרות הראשונה היא דיבורית, ואילו בטקסטים מוקפדים יש להשתמש באפשרות השנייה. 'בתור' במשמעות כ' הוא גלגול של המילה 'בתורת'. מנהיגי ישראל הצעירה נהגו לומר 'בתוּר'.
404
אילנית שואל/ת: האם יש לומר 'גובר והולך' או 'הולך וגובר'?
רוביק עונה:
גם וגם. הצורה קדומה יותר היא "הולך וגובר", ובמשנה מופיע הביטוי "הולך ופוחת". הצורה ההפוכה, "פוחת והולך" אופיינית ללשון הביניים, אם כי אפשר למצוא בה גם את "הולך וגובר". נתן זך סיכם את המחלוקת ב"שיר ערב": "והייתי מסתבך והולך, והולך והולך ומסתבך".
405
אסתר כרמל שואל/ת: מדוע רוב האנשים, כולל קריינים מקצועיים, אומרים 'מֵגיע' בצירה במקום מַגִּיע בפתח או 'מֵכּירים' במקום מַכּירים?
רוביק עונה:
הסיבה לשיבוש היא האנלוגיה. אנו אומרים מֵגיע (שורש נג"ע) בהקבלה ל'מֵבין' (שורש בו"ן) שכן אלה שורשים עלולים (שבמימושים שלהם מופיעים תמיד או לעיתים שני עיצורים ולא שלושה). מצד שני אפשר לשמוע גם את "מָבין", באנלוגיה הפוכה.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >