שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
שחר שפי שואל/ת: האם נכון להגיד "לתקתק בדלת" ?
רוביק עונה:
מסתבר שהביטוי מקובל בשפת הדיבור. כך למשל מעיד אתיופי במשפט שבו תבע נהג שקרא לו "כושי": "אני מתקתק בדלת (של האוטובוס) והנתבע לא פתח". בגירסת מעריצים להארי פוטר נכתב: "הארי תקתק בדלת ופטוניה פתחה אותה".
452
שני מגבת שואל/ת: השדרנים בגלגל"צ אומרים בדיווחי תנועה "ליאת תזמנה 30 דקות מהרצליה". האם זהו שימוש נכון?
רוביק עונה:
פירושו המקורי של תזמן הוא "תיאם זמנים". השימוש החדש שנולד בשידורי רדיו פירושו "מדד זמן". לטעמי אין לראות בכך שגיאה אלא הרחבה לגיטימית של משמעות הפועל.
453
שואל/ת: איך נכון לומר, נַצֶּרֶת או נָצְרַת?
רוביק עונה:
נכון לומר נָצְרַת, בקמץ גדול. הצורה הזו מצויה בברית החדשה, נשענת על הצורה היוונית הקדומה ומופיעה גם בכתבים יהודיים החל מהמאה השמינית. נַצֶּרֶת היא חיקוי מסורבל של הצורה האנגלית nazareth.
454
שואל/ת: איך נכון לומר: "כולם אומרים" או "הכול אומרים"?
רוביק עונה:
"ודייק" נחרץ. "אמור: "הכול נוהרים לאי", אל תאמר "כולם נוהרים לאי" (עמ' 200). "הכול" מתייחס לכלל הציבור, בעוד "כולם", לטענת "ודייק", תקף רק כאשר דיברנו קודם על ציבור מסוים, ולכן "פועלי המפעל רצו להשתתף בטיסה לאילת, אך לא כולם השתתפו". זו הבחנה מלאכותית. כשאנחנו אומרים "כולם" מובלעת ההנחה שאנחנו יודעים במי מדובר, גם אם לא הזכרנו זאת קודם. "כולם אומרים שאני שיכור", כלומר, כל מי שרואה אותי ברגע זה. "כולם יודעים שכדור הארץ עגול", פירושו, כלל בני האדם הסבירים.
455
שואל/ת: אני נפגש שוב ושוב בצורות "מחָרב" ו"חירב". האם זה תקין?
רוביק עונה:
חר"ב בבניין פיעל מופיע בלשון ימי הביניים. בבניין פוּעל הוא מופיע גם במקרא. בעברית החדשה הוא מופיע בבניין פיעל רק בלשון הדיבור, ועל כך נאמר: תקין, אבל לא בבית ספרנו.
456
שואל/ת: אנשים רבים אומרים "נראָה לי" במשמעות "אני חושב" ("נראָה לי שהיום יהיה גשם"), במקום "נראֶה לי". מה הצורה הנכונה?
רוביק עונה:
"נראָה לי" בעבר מופיע כמה פעמים במקרא במשמעות "נגלה לי", כמו בירמיהו: "מרחוק יהוה נראה לי". בתלמוד "נראֶה" פירושו גם "נכון, מתאים". "נראֶה לי" במשמעות "אני חושב" הוא צירוף חדש יחד עם "נדמה לי" (או לך, או לנו), "נשמע לי", וניכרת כאן השפעה אנגלית: it seems to me"". הביטוי נאמר באנגלית ובעברית בלשון הווה, שהרי הדובר משמיע את חוות דעתו העכשווית ולכן הדרך הנכונה היא נראֶה לי. נראָה לי שדווקא השיבוש התפשט כמו יבלית.
457
שואל/ת: באחרונה קיים שימוש רווח והולך במילה "להכווין" במקום "לכוון". האם יש שוני בין כיוון תנועה לבין הכוונתה?
רוביק עונה:
שם הפעולה "הכוונה" מקובל בעברית בעיקר בהקשרים של קידום מקצועי והדרכה. השימוש בפועל "הכווין" בא בעקבותיו. רצוי להשתמש בו רק בהקשרים של הדרכה וקידום מקצועי, ואת התנועה להמשיך ולכוון.
458
שואל/ת: בהארץ מצאנו כותרת "בוש: ננצח את המלחמה". גם בשידורי הספורט נשמע לעתים תכופות הצרוף "לנצח את המשחק". לאן נעלמה ה"ב" (לנצח במלחמה, במשחק וכו')?
רוביק עונה:
הדוגמאות המובאות כאן הן אמריקניזם טיפוסי: win the game, או win the war שהם תקינים באנגלית ועילגים בעברית. "לנצח את המלחמה" נולד בהשפעת "לנצח את האויב" בכלל או יריב ספציפי כלשהו, בעוד באנגלית אין משתמשים לצורך זה ב”win”– אלא בפעלים אחרים כמו ”beat the enemy”. יובס "לנצח את המלחמה", ולאלתר.
459
שואל/ת: בליל הסדר נתגלע ויכוח בקרב המסובים איך להגות את "כמה שנאמר" בהגדה של פסח. האם "מה" בקמץ גדול, בתנועת A (במשמעות כמו מה שנאמר), או "מה" בקמץ קטן, בתנועת O (במשמעות כמו שנאמר)?
רוביק עונה:
הביטוי התלמודי "כמה שנאמר" פירושו כמו שנאמר (גם הוא ביטוי תלמודי), אבל יש להגות את "כמה" בתנועת A, שכן היא גלגול של המילה הארמית "כמא", המקבילה ל"כמו".
460
שואל/ת: בעבודתי כמורה לעברית לזרים דוברי אנגלית, מופנית אלי שאלה פעמים רבות: האם יש לומר "הוא לא עובד כאן יותר", או "הוא כבר לא עובד כאן". היש הבדל? שניהם נכונים?
רוביק עונה:
"כבר" הוא תואר פועל מבלבל, מפני שהוא משנה משמעות והקשר על פי הזמנים. "הוא כבר הלך" בעבר (ולעתים בבינוני, "הוא כבר יודע") פירושו "לפני כן", already; בציווי ועתיד כמו ב"לך כבר" או "תסתום כבר", וכן ב"אני כבר בא" פירושו "מיד", Immediately. בבינוני ("הוא כבר לא עובד כאן"), "כבר לא" פירושו "לא עוד", not anymore. כל השימושים תקינים ובעלי אופי דיבורי. המשפט המושלם בדוגמה שהבאת יהיה "הוא לא עובד כאן עוד", אבל איפה שומעים משפטי זהב כאלה?
461
שואל/ת: בציבור נפוץ הביטוי "מגרד לי". האם זה תקין?
רוביק עונה:
"מגרד לי" הוא ביטוי בלשון הדיבור. "מגרד" הוא מה שקרוי פועל יוצא, מי שחורץ או משפשף בציפורניו דבר מה בחוזקה. "מגרד לי" הופך כאן לפועל עומד: "אני חש גירוד". הצורה נולדה, כמו במקרים דומים, באמצעות אנלוגיה. "כואב לי": אני חש כאב. "מגרד לי": אני חש גירוד.
462
שואל/ת: בתקופת מלחמת לבנון השניה דיברו אנשי חיל האויר על מטרות ש"נתקפו", ואני סברתי כי יש לומר "הותקפו". מה נכון?
רוביק עונה:
השימוש ב"נתקפו" היא הצורה הסבילה לצורת הפעיל בבניין קל "תקפו" ("כוחותינו תקפו יעדים"). הצורה בבניין הפעיל, "התקיפו", נתפסת היום דיבורית יותר, ובעקבותיה צורת הסביל "הותקפו".
463
שואל/ת: האם אין טעות בביטוי "דירה להשכיר"? האם לא היה נכון לכתוב "דירה לשכירה"? .
רוביק עונה:
"דירה להשכיר" הוא ביטוי מקוצר שפירושו "דירה שאני מבקש להשכיר". הקיצור הזה לגיטימי, ועם זאת הוא אחד ממקורות הבלבול הנפוץ בין "להשכיר" ו"לשכור". כשצעיר תל-אביבי אומר "השכרתי דירה באבן גבירול", הוא מתכוון בדרך כלל לכך שהוא שכר אותה
464
שואל/ת: האם השם "שבט משוטטֵי בכרמל" של תנועת הצופים נכון?
רוביק עונה:
"שבט משוטטי בכרמל" חגג לא מכבר יום הולדת 80. את שם השבט קבע מייסדו אריה כרוך. הצורה הזו מיוחדת: הנסמך בסמיכות מופיע ברבים, ואחריו מילת יחס המפרידה בינו לבין הסומך. היא מופיעה כמה וכמה פעמים במקרא. הבלשנית מאיה פרוכטמן מביאה בספרה "דקדוקי פיוט" כמה דוגמאות כאלה, שעליהן הצביע כבר במאה ה-13 המפרש האשכנזי אברהם בן עזריאל. ביניהן: "גמולֵי מחלב עתיקֵי משדיים" (ישעיהו כח 9), "יושבֵי על מידין והולכֵי על דרך שיחו" (שופטים ה 11), וכן הפסוק המפורסם מישעיהו ה 11: "הוי משכימֵי בבוקר שֵכר ירדופו, מאחרֵי בנשף יין ידליקם". בן עזריאל אינו סבור שזו סמיכות, אלא צורה קדומה של ריבוי. היום מקובל לראות בצירופים האלה סמיכות, במעין צורת כלאיים.
465
שואל/ת: האם יש להגות את שמה של העיר נתניה natanya, או שמא ההגייה הנוכחית netanya היא הנכונה? כמדומני שהעיר קרויה על שמו של נתן שטראוס?
רוביק עונה:
נתניה נקראת אכן על שם נתן שטראוס, אך השם הנכון הוא נְתניה במלרע. כאשר עיצור בקמץ נסוג להברה השנייה מן הסוף הוא נחטף. כפי ש"שָמר" הופך "שְמרתם", כך נָתן+יה הפך נְתניה. נָתניה במלעיל היא צורה עממית, במסגרת הנוהג להפוך שמות פרטיים למילעיליים. המגמה הזו הפילה שמות ערים רבות שהפכו מלעיליות, כמו בת ים, חיפה, גדרה, יפו, עכו, וכמובן ראשון לציון שהפכה ל"רישון".
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >