שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
שואל/ת: מדוע אומרים "הוא יינמק בכלא עוד כמה שנים"? הרי צורת נפעל מן השורש מק"ק היא יִמַק, כמו "הגלידה תִמַס בחום"?
רוביק עונה:
השורש מק"ק בבניין נפעל עבר הוא נָמַק. עם השנים נתפסה נ' הנפעל כאות שורש עקב דמיון הצורה ביחיד לבניין קל (נָמַק כמו נָפַש), אם כי לא זכתה למעמד של שורש תנייני. מכאן נגזרו למשל נֶמֶק, נָמֵק, וכן הצורה הלא תקנית אך מקובלת בעתיד נפעל: יינָמֵק (בדומה ל-יינָפֵש).
482
שואל/ת: מדוע אומרים "לרכל" בכ"ף רפה. האם זו טעות?
רוביק עונה:
על פי התקן יש לומר לרכל בכ' דגושה, אך צורה זו אינה בשימוש, והצורה הדיבורית היא הבלעדית. משפיעות על כך המלים הנפוצות רכילות והליכת רכיל, בהן הכ"ף רפה. במקורות מקובל רכל בבניין קל.
483
שואל/ת: מה הצורה הנכונה: לנגוע, ליגוע או לגעת?
רוביק עונה:
הצורה "לגעת" מופיעה פעם אחת במקרא: "ולא יוסיף עוד לגעת בך" (שמואל ב' יד). הצורה "לנגוע" מופיעה במקרא שלוש פעמים. תופעה דומה אפשר למצוא בכמה שורשים באותה גיזרה (חסרי פ"נ), כמו "לטעת" לצד "לנטוע". בלשון חכמים "לנגוע" מופיעה בתפוצה רחבה יותר, אך בעברית החדשה הצורה הבולטת היא "לגעת". "ליגוע" היא צורה לא תקינה האופיינית לשפת ילדים, והיא נולדה בהקבלה לפעלים אחרים בגיזרה כמו "ליפול", "ליטול" ואחרות.
484
שואל/ת: מה נכון לומר, "סכנת חיים" או "סכנת מוות"?
רוביק עונה:
"סכנת מוות" הוא ביטוי תלמודי. "סכנת חיים" הוא ביטוי בעברית החדשה, והצלע השלישית, "סכנת נפשות", הוא מלשון ימי הביניים. כל הביטויים הם צירופי סמיכות כשרים ונפוצים.
485
שואל/ת: מה נכון לומר: "נחל בהכנות" או "נתחיל בהכנות"?
רוביק עונה:
החל (מן השורש חל"ל) היא הצורה המקראית. "התחיל" היא צורה תניינית תלמודית שנגזרה מ"תחילה". שתיהן נכונות ונאות, אך יש נטייה בעברית החדשה להשתמש ב"התחיל" במשלבים נפוצים וב"החל" במשלבים גבוהים.
486
שואל/ת: מה נכון לומר: ליסוע או לנסוע?
רוביק עונה:
הצורות התקינות הן לנסוע ולרכוב. השיבושים נולדים מתופעה בהתפתחות השפה הנקראת אנלוגיה. כיוון שנ' נופלת בעתיד (יסע) ובציווי (סע) אנחנו מצפים שתיפול גם בשם הפועל (ליסוע), אבל הכלל הוא שהנ' תישאר שם, כמו ב"לנטוע" (עתיד: יטע, ציווי: טע). בכמה שמות פועל הנ' יכולה ליפול, על פי לשון חכמים: לידור, ליטול וליפול, וזאת לצד הצורה השלמה: לנפול, לנדור וכו'. "ליסוע" נחשבת שפת ילדים.
487
שואל/ת: מה נכון לומר: לרכב או לרכוב?
רוביק עונה:
הצורה התקנית "לרכוב" מקובלת במקורות, אבל הצורה הנפוצה והטבעית היום היא "לרכַב", כאנלוגיה ל"ירכב" בעתיד ו"רְכב" בציווי. "לרכוב" נתפסת צורה ארכאית, ולטעמי הגיע הזמן להתיר את "לרכב". אם שמות הפועל "לומר" (אנלוגי לצורת העתיד "יאמר") ו"לאמור" (אנלוגי לצורת הציווי "אמור") חיים בשלום זה לצד זה כבר אלפי שנים, למה שלא ירכבו יחדיו "לרכב" ו"לרכוב"?
488
שואל/ת: מה נכון להגיד, מַצָּת מַצֵּת או שמא מַצּית?
רוביק עונה:
שלושתם נכונים. מַצָּת ומַצּית להדלקת סיגריה, מַצֵּת למכונית, והוא נקרא בלשון העם פלאג.
489
שואל/ת: מה נכון: "שני שליש" או "שני שלישים"?
רוביק עונה:
לכאורה הכלל ברור: צריך לומר "שני שלישים" בדיוק כמו "שלושה רבעים" או "חמש שישיות". ולמה בכל זאת "כולם אומרים" "שני שליש"? מפני שהוא מתאים לדפוס של מנייה הקיים בתחומים אחרים, כמו "שלושה גרם" ולא "שלושה גרמים", "שני קילומטר" החי בשלום לצד "שני קילומטרים", ואפילו "חמישים שקל".
490
שואל/ת: מהי הצורה הנכונה, "גִזען" או "גַזען"?
רוביק עונה:
הצורה המקובלת כנכונה ונתמכת על ידי האקדמיה היא גִזען (וגם גִזענות), מאחר שמקור המילה ב"גֶזע", והסגול הופך לחיריק. כך הדבר ב"צִדקן" ו"צִדקנות". הצורה גַזען משתרשת בדיבור בהשפעת מלים רבות הקשורות בתכונות או השקפות: שמרן, טהרן, פחדן וגזלן. לא נראה לי שיש להתעקש על פסילת "גַזען", למרות הטיעונים הדקדוקיים. ואגב, מי שאומר "צִדקן" ולא "צַדקן", שיקום.
491
שואל/ת: מהי הצורה התקינה: "אני יפה מאוד" "או "אני מאוד יפה"? לדעתי הראשונה היא תקינה, מכיוון שהשפה שלנו "הפוכה" במבנה-המשפט מהשפה האנגלית, שם אומרים I'm very pretty.
רוביק עונה:
אתה צודק. הקדמת "מאוד" לשם התואר נחשבת השפעה אנגלית.
492
שואל/ת: נהוג לומר גם בתקשורת "כבן" (או "כבת") בנוסח: "הזוכה בפרס הראשון הוא אדם כבן חמישים מדרום הארץ". האם אין כאן שימוש מוטעה במילת הקישור "כ-"? האם לא היה נכון יותר לומר "אדם בן כחמישים"?
רוביק עונה:
במסכת ברכות במשנה נכתב: "אמר ר' אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות". בצורה הזו "בן חמשים" נתפס כמושג שלם, ומילית הדימוי באה לפניו במשמעות "כמו בן חמישים". "בן כחמשים" הגיוני גם הוא, אך כאן כ' הדימוי מתייחסת רק למספר.
493
שואל/ת: פעמים רבות רשום על מודעות בקיבוצי "מתאספים בדשא מתחת לדולב". האם לא נכון לומר "מתאספים על הדשא"?
רוביק עונה:
כשמתכוונים לדשא כמשטח ירוק אומרים ש"יש ערימה של חברה על הדשא". כשמתכוונים לאתר התכנסות המרופד בדשא נכון לומר "בדשא", כמו באלבומו של אריק איינשטיין "בדשא אצל אביגדור".
494
צבי לבנקופף שואל/ת: מה השם הנכון של החודש הנוכחי: מרץ או מארס?
רוביק עונה:
'מרץ' הוא ההגייה הגרמנית לביטוי החודש הכללי השלישי, 'מארס' היא הצורה הלטינית. בדיבור העברי השתרשה ההגייה הגרמנית של שמות כל החודשים הלועזיים, כמו דצמבר או מאי, אך רק בחודש זה קיים הבדל משמעותי בין הצורה הגרמנית והלטינית. בכלי התקשורת המסורת היא לומר 'מארס', אבל בשפת הדיבור המקובלת 'מרץ' היא כמעט הצורה הבלעדית.
495
אביאל ארצי שואל/ת: איך נכון לומר ולכתוב: רטוֹב או רטוּב?
רוביק עונה:
שתי הצורות מקובלות. הצורה רטוֹב (נכתבת בניקוד רָטֹב) היא הקדומה יותר.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >