שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
גיא הרלינג שואל/ת: מה הוא שמו הנכון של אבן גבירול?
רוביק עונה:
פרופסור ישראל לוין, חתן פרס ישראל שתחומו הוא ספרות ימי הביניים, משיב שלמשורר הדגול היה שם אחד, בעברית ובערבית: אִבְּן גַבִּירוֹל. באותה תקופה התקיים העיצור ג' שאינו מצוי היום בערבית. השם המקובל אֶבֶן גְבִירוֹל מכיל אם כך לפחות שלושה שיבושים. גם הערבים שיבשו את שמו, ויש שקראו לו אִבְּן גַ'בְּרִיל.
512
גליה מתל אביב שואל/ת: כיצד נכון לומר: "העורך דין" או "עורך הדין"?
רוביק עונה:
יש לומר "עורך-הדין": ה' הידיעה לפני המילה השנייה בסמיכות (הסומך). "העורך-דין" היא צורה לא תקנית, ומעידה עם זאת שהביטוי נתפס כבר כמילה אחת. השיבוש נפוץ גם בצורה "הבית ספר" שהתגלגלה ל"הבֶצֶפר". מסתבר שדווקא רש"י נטה לסמיכות מהסוג, למרות שהוא עצמו קובע שמדובר בשיבוש. וכך אפשר למצוא אצלו סמיכויות כמו "השטר חוב", הבעלי דינים", "התלמידי חכמים", "הבית אב", "התלמוד תורה" ועוד. הבלשן יצחק אבינרי שפירט את הדוגמאות האלה מדגיש שבכולן מדובר בצירופים קבועים ולא בצירוף מזדמן.
513
גלעד שור שואל/ת: איך נכון לומר, "נחשב בעיני מישהו" או "נחשב על ידי מישהו"?
רוביק עונה:
הצירוף "נחשב בעיני" מקורו בלשון ימי הביניים, כמו אצל אבן עזרא: "וגם מה שלקחו מן השבי נחשב בעיני יעקב עבודה זרה". "נחשב על ידי" הוא צירוף מסורבל ולא מומלץ. מקורו באנגלית: considered by someone.
514
דודי מנוה איתן שואל/ת: טחנת קמח? תחנת קמח? תחנת רוח? טחנת רוח? פלונטר!!! מה נכון??
רוביק עונה:
אכן פלונטר, ולא במקרה. טחנה היא מקום שבו טוחנים קמח, ולכן "טחנת קמח" היא האופציה היחידה. "טחנת רוח" היא בגירסאות עתיקות טחנת קמח העובדת באמצעות הרוח והמים, ולכן תהיה בט'. בעולמנו החדש חדובר במעין תחנת חשמל, באנגלית: station, המייצרת חשמל בכוח הרוח, כמו ברמת הגולן, והיא תהיה בת'. התערבבו ללא הכר, כבר אמרנו?
515
דור לזר שואל/ת: כיצד יש להגות בעברית את תרגום המילה shell. צֶדֶף, צְדָף או צְדָפָה, ומה מקור הגרסאות השונות?
רוביק עונה:
צֶדֶף (shell) הוא החלק הקשה והמבריק שאנו אוספים על שפת הים, ברבים צדָפים. צִדְפָּה (clam, oyster) היא בעל החיים המוגש במסעדות יוקרה ובשרו נאכל מתוך הצדף, וברבים: צדָפות. צֶדֶף היא מילה שהופיעה בעברית בימי הביניים בהשפעה ערבית, בעוד צִדְפָּה היא מילה חדשה שנגזרה ממנה. צְדָף היא צורה דיבורית שנגזרה לאחור מ"צדָפים", שהילדים הוגים במלעיל. צדָפָה היא צורה דיבורית שנגזרה לאחור מ"צדָפות".
516
דייויד סלע שואל/ת: נתקלתי במשפט הבא, הנאמר באיום מרומז, "אבאל'ה, בוא נדבר בטובות". מה נכון לומר, 'בטובות' או 'בטוב'?
רוביק עונה:
שתי הצורות דיבוריות, ולכן אין כאן שאלה של "נכון לא נכון" אלא של נוהג. "בטובות" הוא ביטוי שמקורו בלדינו: קון בואינאס. "בטוב" נשמע בעיקר בצירוף "נגמר בטוב".
517
דן אמיתי שואל/ת: באוטובוס ראיתי שלט "מפני שיבה תקום". האם לא צריך לכתוב ולומר "בפני שיבה תקום", כלומר, לכבוד השיבה?
רוביק עונה:
רבים אכן אומרים "בפני שיבה תקום", אך המקור בספר ויקרא חד משמעי: "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן".
518
שואל/ת: האם זה תקני לשלב שני זמנים במשפט כגון: "ביום שישי הבא יוצא סיור לגליל" במקום "יצא סיור לגליל", או "פעם הייתי אוכלת" במקום "פעם אכלתי"?
רוביק עונה:
שתי הדוגמאות מצביעות על תופעות שונות. בדוגמה הראשונה יש שימוש אופייני ומרגיז בשפת ההווה. אין כל סיבה לתאר דברים שקרו או יקרו כאילו הם מתרחשים עתה. זה פשוט מכוער. השנייה תקנית לגמרי: "היה" הוא כאן פועל עזר המצטרף בתפוצה רחבה לפעלים בבינוני כמו בדוגמה שהבאת. ראשית השימוש הזה כבר במקרא, כמו בפסוק "אני דניאל הייתי מתאבל", הוא נפוץ מאוד בתלמוד ("רבן גמליאל היה אומר"). מירי הורביץ בת-משה מציעה הבחנה נוספת: "השימוש בזמן הווה לציון עתיד, אפשרי בשפה הטבעית רק בהתקיים תנאי אחד: תנאי הוודאות. הווה אומר, יש ודאות אצל הדובר שהאירוע העתידי יתקיים. כך למשל, לא קבילים ולא תקפים יהיו ההיגדים 'מחר אני זוכה בפיס', 'בשבוע הבא אני נפצעת בתאונת דרכים', משום שאין ודאות, ולא יכולה להיות ודאות, בעניין התרחשותם של האירועים. מנגד, קבילים ותקפים יהיו ההיגדים 'בקיץ אני נוסעת לארה"ב', 'ביולי אני מתחתנת', 'אני נכשלת בבחינה בלשון בסוף הסמסטר', משום שיש ודאות (גם אם היא עשויה להימצא מתבדה) אצל הדוברת באשר להתרחשות האירועים. מלבד זאת, שימוש בהווה לציון עתיד לעולם מלווה בציון זמן ('בשבוע הבא', 'ביולי', 'מחר' וכו'). אות הוא שאין כאן רשלנות של הדוברים, אלא התכוונות של ממש: עתיד ודאי".
519
דנה ניצן שואל/ת: אני וחברה שלי נכנסנו לאוטו ואמרתי לה: "אני צריכה להתחגר". היא תיקנה אותי ואמרה שצריך לומר: "אני צריכה לחגור". איך נכון להגיד? "
רוביק עונה:
"אני צריכה לחגור" היא צורת קיצור של "אני צריכה לחגור את עצמי", המקבילה לצורת התפעל: להתחגר. אפשר לראות ב"לחגור" גם את השימוש המקראי "ללבוש חגורה" כמו בפסוק "אל יתהלל חוגר כמפתח", כך ששתי הצורות נכונות.
520
דקלה שואל/ת: כיצד יש לומר: חביתת-יָרָק או חביתת-יֶרֶק?
רוביק עונה:
בתנ"ך יש הבחנה. יָרָק הוא פרי האדמה (כמו ב"ארוחת יָרָק" ו"גן יָרָק"), ויֶרֶק הוא כינוי כללי לצמחייה ירוקה, כולל עשבים וצמחי בר. בעברית החדשה יֶרֶק הוא פרי האדמה, ויָרָק נחשבת מילה מליצית. אז שתי המילים נכונות, אבל יש להתחשב בלוקיישן, ואצל מוכר הסביח רצוי בהחלט לבקש חביתת יֶרֶק.
521
הדר שואל/ת: "אני עובדת עם ילדים קטנים, ואנו מנסות להקפיד על עברית נכונה: לאחרונה עלתה השאלה איך נכון לומר אני קולפת תפוז או מקלפת תפוז"?
רוביק עונה:
והתשובה היא, גם וגם. "קולפת" נשמעת גבוהה ו"נכונה" יותר, "מקלפת" נחשבת היום דיבורית יותר, אבל בתלמוד קיימות שתי הצורות ללא היררכיה.
522
זעפרן מבאר שבע שואל/ת: איך נכון להגות את שמה של התולעת השמנמנה 'שלשול'? מילון ספיר תומך בפתח (שַלשול), ואילו מורפיקס ורב מילים מצדדים בחיריק (שִלשול).?
רוביק עונה:
יש אכן שתי חלופות לשמה של התולעת: שִׁלְשׁוּל, וכן שַׁלְשׁוֹל (בפתח ובחולם!). בתלמוד מופיעה הצורה הלא מנוקדת, שלשול. כדי להבחין בין התולעת החפה מפשע לבין יציאת המעיים הנוזלית קבעו זואולוגים את ההגייה שַׁלְשׁוֹל. עזריה אלון מעיד שהוא משתמש בהגייה הזו, אך יש לומר שהיא אינה נפוצה, ובציבור הרחב, וגם בין הזואולוגים, נשארה התולעת בשמה הריחני יותר, שִׁלְשׁוּל.
523
חדוה קולן שואל/ת: איך נכון לומר, "אני לא חושב/ת שאלך מחר לסרט", או "אני חושב/ת שמחר לא אלך לסרט"?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להעדיף את אחת הצורות עקב סדר המילים. נראה שהאפשרות הראשונה מושפעת מהאנגלית, על פי הנוסח "I don’t think that…", ואולי לכן הדרך הזו מעוררת הסתייגות. שתי הצורות הן משפת הדיבור, ואם נעביר אותן למשלב גבוה יותר נגלה שאינן מהוות בעיה. "אני סבור שהמהלך לא יצליח" מול "אינני סבור שהמהלך יצליח".
524
חיים בן צור שואל/ת: היום שמעתי בשיר ברדיו "חלמתי אותך". האם זה נכון לומר כך, או יש לומר "חלמתי עלייך"?
רוביק עונה:
אין שום פסול ב"חלמתי אותך", והוא תואם את מהות החלום, שהוא מעין קיום במציאות חלופית.
525
חיים מחדרה שואל/ת: בשילוט של מוסדות רבים רשומות שעות קבלת הקהל באופן הבא: 08:30-18:30, והכוונה החל מהבוקר עד הערב. האם סדר המספרים נכון?
רוביק עונה:
המדור עסק בסוגיה בעבר. האקדמיה קבעה שרצף מספרים המייצגים טווח, כמו עמודי ספר, תאריכים ושעות ייכתב מימין לשמאל ולא משמאל לימין. הנטייה הטבעית היא להציג את הרצף משמאל לימין מאחר שמספרים נעים משמאל לימין גם בעברית. התוצאה היא חוסר עקביות וגם בלבול. בחניון גדול נכתב שאחת הכניסות תהיה סגורה בין השעות 0800-2200 עקב עבודות, ועד היום אין החונים יודעים אם הכוונה לשעות היום או שעות הלילה. רצוי במצבים כאלה לפרט: מ-0800 בבוקר עד 2200 בלילה, או להיפך.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >