שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
אילנה שואל/ת: מה נכון? שָם או שָמָה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ושתיהן מופיעות בתנ"ך. הצורה הרווחת אז והיום היא 'שָם', כלומר, במקום ההוא. למילה 'שָמָה' שני שימושים. האחד: מילת נרדפת ל'שָם'. השנייה: מילת כיוון: לך שָמָה – לך למקום ההוא, בדומה ל'לך קדימה', או 'לך אחורה'. 'לך לשמה' היא צורת דיבורית המכילה עודפות, שהרי שָמָה מכילה כבר את הוראת הכיוון, ועדיף לומר כמו בשיר, "לך לשם".
302
בהנגכ שואל/ת: האם נכון לומר "מאיפה", או שזו טעות?
רוביק עונה:
'מאיפה' בוודאי אינה טעות. בספר ישעיהו נכתב: "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד־לִי אֶת־אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל? הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי! אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם?" רד"ק מסביר ביחס למילה איפה – "מאיפה, כלומר מאיזה מקום באו". היום יש בידול בין 'מהיכן' הנתפסת כמילה גבוהה יחסית, לבין 'מאיפה' המשויכת לשפת הדיבור, אך זו ודאי אינה טעות.
303
רונית פומרנץ שואל/ת: האם נכון לומר בעברית מְקַשֶבֶת? ואם יש – מה המשמעות המדויקת?
רוביק עונה:
קשב בבניין פיעל – קישב, היא צורה נדירה מלשון ימי הביניים שאינה בשימוש היום. פירושה "גרם למישהו להקשיב". מְקַשֶּבֶת היא צורת בינוני יחידה של הפועל.
304
אלי כ. שואל/ת: האם הצירופים "צור קשר" וכן "צרו קשר" שמופיעים באתרי אינטרנט (לרבות שלך...) נכונים תקנית?
רוביק עונה:
"צור קשר" היא צורה תקינה בהחלט. השורש יצ"ר שייך לגזרת חסרי פי"צ, המתנהגת כמו גזרת חסרי פ"נ. בעתיד הי' נבלעת בצ' (אֶצּור, אֶצּוק וכדומה). בציווי י' נעלמת לגמרי: צור, צוק, ממש כמו סע, פול שבהם נופלת נ', או קח שבו לק"ח מתנהג אף הוא כמו חסרי פ"נ. כך בציווי רבים: סעו, קחו, צרו וצקו. השמטה דומה של י' נמצא גם בפעלי נחי פ"י: אדע-דע-דעו, או בהשמטת ה' בשורש הל"ך: אלך-לך-לכו.
305
רינה גרטל שואל/ת: איך נכון לומר: אני גר בקומה השלישית?/ בקומה שלישית?/ בקומה שלוש?
רוביק עונה:
'בקומה השלישית' תקין ונאה. 'בקומה שלישית' היא צורה דיבורית ורצויה פחות. 'בקומה שלוש' היא קיצור של בקומה (מספר) שלוש, וגם היא תקינה בהחלט.
306
גלית שואל/ת: איך נכון לומר: 'הרגע קמתי לשתות' או 'כרגע קמתי לשתות'?
רוביק עונה:
'כרגע' מקורו בספר במדבר: "היבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע", כלומר, מיד, כהרף עין. 'הרגע' הוא מבנה המושפע משפות לועזיות. בלשון הדיבור שתי האפשרויות תקינות ושקופות, ואין סיבה להעדיף אחת על רעותה.
307
שמעון שואל/ת: 'בן זכר', 'סלק אדום'? האם ביטויים אלו מראים שהדובר לא בטוח בדבריו, מדגיש הדגשה מיותרת או סתם טיפש? אביב מוסיף: האם נכון לומר 'להתכונן מראש'? הרי להתכונן הוא ממילא מראש....
רוביק עונה:
שתי השאלות מציגות מקרים של עודפות. עודפות היא לעיתים מיותרת, אך במקרים רבים היא מחזקת ומדגישה את המסר, הכול לפי הנסיבות וההקשר. הביטוי 'בן זכר' מופיע בספר ירמיהו ויש לו שם תפקיד מחזק ומעצים. בתלמוד הוא כבר נפוץ מאוד. למעשה הוא הפך לצירוף כבול, שאמנם אינו מוסיף מידע על המילים המרכיבות אותו, אבל משמש לצרכים רטוריים. 'סלק אדום' ודאי אינו עודפות, שכן יש סלק שאינו אדום, כגון סלק סוכר. 'להתכונן מראש' עשוי להישמע מיותר, אבל בל נשכח את המשפט המיתולוגי של בתיה עוזיאל "במקרה הכינותי מראש". "במקרה הכינותי" היה מעביר אותו רעיון, אבל זה ממש לא היה אותו הדבר.
308
אדלה שואל/ת: האם אומרים אמביציוני או אמביציוזי?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא אמביציוזי, וזאת בעיקר בעקבות הגרמנית שבה שם התואר מסתיים בעיצור s ובהגייה המזכירה את העיצור ז'. הצורה האנגלית של שם העצם המסתיימת בעיצור n אינה רלוונטית, ובכל מקרה המילה אמביציה המשמשת בעברית היא צורה סלבית.
309
אייל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקורה של הצורה המליצית-משהו להבעת חזרתיות "חזור ואמור". נתקלתי בה גם להבעת פעולות שאינן אמירה, ורציתי לוודא: האם כדי להשתמש בצורה זו לתיאור פעלים אחרים (שאינם אמירה) נכון יהיה להשתמש בתבנית "חזור+ציווי בגוף שני-זכר-יחיד"? למשל "איציק קילל אותי שוב ושוב"=איציק קילל אותי חזור וקלל? "יובל צקצק בלשונו שוב ושוב"=יובל צקצק בלשונו חזור וצקצק?
רוביק עונה:
"חזור ואמור" היא במקורה הוראה בלשון מציווי המופיעה במדרשים: חֲזור ואֱמור, כלומר, אמור שוב ושוב. בעברית החדשה נולדה צורה מליצית המשתמשת בצורות המקור המוחלט: חָזור ואָמור. השימוש שעליו מצביע השואל הוא מוטציה, מקור+ציווי. צריך להחליט: או חֲזור ואֱמור, כציווי, או חָזור ואָמור, כצורת העצמה מליצית. בחלק מן הבניינים אחרים, וביניהם פיעל והתפעל, יש זהות בין הציווי והמקור, ולכן 'חָזור וקַלֵל' אינו שגוי. ככלל צורת המקור המוחלט הולכת ונעלמת, ולא רצוי להשתמש בה אלא בשעת חירום או לצרכים סטיריים.
310
רינה גרטל שואל/ת: הם אפשר לומר 'כל מיני סוגים של הפתעות?' או מספיק לומר 'כל מיני הפתעות'?
רוביק עונה:
'כל מיני' הוא ביטוי דיבורי המתייחס לריבוי וגיוון. בדרך כלל הוספת 'סוגים של' מיותרת, אלא אם כן מדובר במגוון של סוגים נבדלים: "כל מיני פרחים" אינו זהה ל"כל מיני סוגים של פרחים".
311
מזי בראשי שואל/ת: איך אומרים בעברית תקנית: למכור עם דגש באות כ' או לא? במילה כספי הממשלה, איך מנקדים נכון את המילה בסמיכות "כספי"?
רוביק עונה:
בשני המקרים האות כ' מופיעה עם דגש, כלומר, כ' דגושה. הכלל בעברית הוא שאחרי שווא נח, כלומר, שווא הסוגר הברה, אותיות בג"ד כפ"ת מקבלות דגש (קל), באשר הן פותחות הברה חדשה. מקרה מיוחד הוא למשל 'מלכי' שבו הכ' רפה, ויש לכך סיבות היסטוריות.
312
טל שואל/ת: האם נכון לומר בכותרת מכתב פנייה למשטרה: 'בקשה לסגור תיק חקירה?' או 'בקשה לסגירת תיק חקירה'.
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות. 'לסגור' הוא שם הפועל, 'סגירה' היא שם הפעולה. הבחירה היא סגנונית. למילה 'סגירה' אופי רשמי יותר, בעוד 'לסגור' הוא סיפורי-דיבורי יותר.
313
משה שואל/ת: האם מוכרת לך הצורה הדבורה "ניסיתי אותו/אותה, [והוא לא ענה]" במשמעות של "ניסיתי לתפוס אותו [טלפונית]"? האם זו עילגות?
רוביק עונה:
הצורה הדבורה הזו היא דוגמה אחת מני רבות מאוד למה שקרוי בבלשנות אליפסה, ובעברית: הֶשְמֵט. באליפסות אנו מייחסים לחלק מביטוי את משמעות הביטוי השלם. אין מדובר בעילגות או שגיאה, אלא בנוהג טבעי שאינו בהכרח רק דיבורי. דוגמאות: "הלכתי ל(שירות) מילואים", חגגנו את (חג ה)חנוכה, ועוד.
314
לילי סמואל שואל/ת: באחד מטוריך אתה כותב "חיברו עבורנו את קודקס התקינות הלשונית 'ודייק', והיינו אמורים ללמוד אותו בעל-פה". אני למדתי ולימדתי (בעבר הרחוק) להבחין בין על-פה ובעל-פה. כמו באנגלית by heart, aurally, ובגרמנית auswendig, muendlich. האין כך היום בעברית?
רוביק עונה:
היה בעבר הרחוק ניסיון להבחין בעברית בין 'בעל פה' במשמעות בדיבור, ללא נוסח כתוב; לבין 'על פה' במשמעות שינון מן הזיכרון, אולי כדי להתאים את העברית להבחנה הקיימת בשפות אחרות, אך זו הבחנה מלאכותית ומבלבלת ואינה מסייעת לדיוק בדיבור. מהי למשל תורה שבעל פה? תורה שאינה כתובה, ותורה המועברת באמצעות הזיכרון והשינון מדור לדור. השימוש בצורה 'על פה' נדיר מאוד ובוודאי אינו הכרחי לצורכי התקשורת הלשונית. אפילו "ודייק" אינו מצביע על ההבחנה הזו.
315
גיורא שנר שואל/ת: על פי הדיווח באתר מעריב שרת החוץ לשעבר, ח"כ ציפי לבני זומנה לתשאול ביחידה לפשעי מלחמה של משטרת בריטניה. האם משטרת בריטניה חשודה בפשעי מלחמה? האם לא נכון יותר לכתוב: היחידה של משטרת בריטניה לפשעי מלחמה?
רוביק עונה:
דרכי הסמיכות והקניין בעברית מציבים שלל בעיות בבניית המשפט, והדוגמה שמביא גיורא היא אחת מני רבות. ניסוח מוקפד יכול לפתור את רוב הבעיות, אך הוא עלול גם לסרבל את המשפט. בדרך כלל מניחים המנסחים שהקוראים יבינו את משמעות המשפט מן ההקשר, ולא יסברו שמשטרת בריטניה מואשמת בפשעי מלחמה. עם זאת, הניסוח שמציע גיורא מוצלח יותר.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >