שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
לילך שואל/ת: האם זה תקני לשאול שאלה ללא מילת השאלה. למשל, האם זה נכון לומר: 'אתה מרגיש טוב יותר?' או חייבים לומר 'האם אתה מרגיש טוב יותר?'
רוביק עונה:
אין חובה להשתמש במילת השאלה במקרה זה, כי היא משתמעת מעצם הצגת השאלה. בלשון הדיבור ההשמטה מקובלת, בעוד תוספת 'האם' עשויה להישמע טרחנית, למרות שבוודאי אינה שגיאה.
137
מאור שואל/ת: ויכוח ער ביני לבין בת הזוג שלי. היא סוברת שכאשר משתמשים במילה כמדומני, לא ניתן לומר "כמדומני ש". לטענתה, רק המילה דומני יכולה להצטרף ל"ש", ואילו המילה כמדומני עומדת בפני עצמה ולא יכולה להצטרף ל-"ש". נשמח להסבר וביאור קצר.
רוביק עונה:
'כמדומני', ממש כמו 'דומני', משמשת בדרך כלל כפתיח למשפט שבו פסוקית זיקה. לכן מתחייבת תמיד המילית שֶ- לפניו: "כמדומני שאתמול ראיתי אותו", "דומני שאתה טועה", "דומה ש..." המופיע בלשון חז"ל, "כנראה שזה מצב הדברים" ועוד. במקרים מסוימים 'כמדומני' יכול להיות תשובה לשאלה המכילה את הפסוקית או להופיע אחריה. "האם ראית את דוד אתמול?" - "כמדומני", או "ראיתי אותו כמדומני אתמול". במקרים אלה אין צורך במילית הזיקה.
138
רון בדני שואל/ת: רציתי לשאול האם נכון לומר: 'הנוהל מורכב משחרור עדין' או 'הנוהל מורכב משחרור בעדינות'.
רוביק עונה:
בצירוף 'שחרור עדין', המילה עָדִין משמשת כשם תואר, המתייחס ל'שחרור' כשם עצם. בצירוף 'שחרור בעדינות', התיבה 'בעדינות' משמשת כתואר פועל ומתייחסת ל'שחרור' כצורה פעלית, בהיותה שם פעולה. שתי הצורות נכונה, אך הראשונה פשוטה ואלגנטית יותר.
139
אלי לגריסי שואל/ת: מה נכון לכתוב על שלט בחניה? נא לא לחנות או נא לא להחנות?
רוביק עונה:
עדיפה ההודעה "נא לא לחנות". הנוסח "נא לא להחנות את הרכב" נכון אבל מסורבל. הנוסח "נא לא להחנות" שגוי.
140
חיה הורניק שואל/ת: האם נכון לומר "לענות על דרישות המשימה"? או "להיענות לדרישות"?
רוביק עונה:
הבחירה בכל אחת משתי החלופות היא סגנונית. עם זאת יש הבדל אפשרי בסיטואציה בה המשפט נאמר. כאשר מחפשים אדם מתאים לתפקיד עליו "לענות על הדרישות". כאשר מבקשים מאדם להירתם לעניין מסוים הוא מתבקש "להיענות לדרישות".
141
יעל שואל/ת: האם אפשר לומר 'אם היית פה זה היה מושלם'? כשהכוונה היא בעצם זה היה יכול להיות מושלם (האם 'היה יכול להיות' זה תקין?)
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות. הבחירה היא סגנונית. במקרה הראשון אנחנו מתארים מצב אפשרי שלא התממש: "זה היה מושלם (אילו התממש)". במקרה השני אנחנו מצביעים על מצב נפשי של ציפייה ואכזבה: זה היה יכול להיות מושלם, אך זה לא קרה.
142
נעה אורן שואל/ת: מה נכון לומר, לבחור ב.. או לבחור את? מה ההבדל?
רוביק עונה:
חילופי מילות יחס בעברית כמו בשפות אחרות הן עניין נפוץ. בתנ"ך, מכל מקום, יש שוויון. במחצית המקרים 'בחר' מוביל למושא ישיר, בדרך כלל ללא מילת יחס, אבל לעיתים בתוספת אֶת – "ויבחר את שבט יהודה" (תהילים). במחצית השנייה של הופעות הפועל מקובלת האפשרות של 'בחר ב...' – "והיה האיש אשר אבחר בו" (במדבר). בעברית החדשה נוצר פיצול בשימוש על פי המשלב. הצירוף 'בחר ב...' נחשב שפה נאה 'בחר את', מתאים יותר לסגנון דיבורי.
143
אורנה דוקטורי שואל/ת: האם נכון להגיד שתי שעות?
רוביק עונה:
נכון אבל לא רצוי. הצורה 'שעתיים' יפה ופשוטה ואין סיבה לוותר עליה. במקרים מסוימים 'שתי שעות' מקובל יותר, כמו בתיאור של לוח שעות אקדמי: "שתי שעות סימסטריאליות".
144
עומר שואל/ת: האם יש שלילה כפולה במשפט "אף אחד לא קם", ואם לא, האם המשפט "אף אחד קם" תקף תחבירית?
רוביק עונה:
אין כאן שלילה כפולה. "אף אחד" פירושו "גם אחד", ופירוש המשפט שבשאלה הוא הוא "גם אחד לא קם", כלומר, אין אחד שקם. בביטוי "אף אחד" דבקה משמעות השלילה גם כשהוא מופיע ללא מילת שלילה: "כמה הגיעו לישיבה?" "אף אחד!" לביטוי "אף אחד קם" אין משמעות, בוודאי לא שלילית. תופעות דומות נמצא גם במילים כלום, שום דבר ועוד.
145
אדם שואל/ת: האם נכון לומר נותחה או התנתחה, נותח או התנתח? ע"פ אתר מילוג (מילון עברי-עברי במרשתת), לכאורה ניתן לומר בשני האופנים.
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ומופיעות במקורות בלשון ימי הביניים. נוּתח היא הצורה הסבילה של ניתח המופיעה בתנ"ך, התנתח מופיעה גם היא. היום משמשת בעיקר הצורה בבניין פועל: נוּתח, והיא גם הגיונית יותר, שכן אדם אינו מנתח את עצמו, אך התנתח היא צורת שימוש לגיטימית.
146
חלי עסיס שואל/ת: מה נכון לכתוב על קיר בבית הספר - תחלמו, תשאפו, תתמידו או הצליחו, שאפו, חלמו? אורלי מוסיפה: מזה זמן רב, שבכל אמצעי התקשורת מרבים להשתמש בצורת העתיד במקום בצורת הציווי. לי זה צורם מאד. מה דעתך?
רוביק עונה:
שימוש בצורת העתיד לאיחולים, בקשות, הוראות ואפילו פקודות לגיטימי ומוכר מאז ומתמיד בעברית. במקרה של שימושים רכים כמו בקשות ואיחולים הוא גם עדיף על צורת הציווי הנוקשה.
147
יהודה שואל/ת: האם ההוריקן מכה בצפון קרוליינה או בקרוליינה הצפונית? נראה לי שאותה טעות רווחת גם בהתייחסות לשתי הקוריאות. לעומתן אני סבור שיש יבשת אחת אמריקה ולכן נכון לומר צפון אמריקה ולא אמריקה הצפונית. מה דעתך?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות בכל המקרים שבשאלה, וגם משמשות במקביל ללא העדפה. קרוליינה נחשבה בעברה מדינה אחת, ולאחר שחולקה בשנת 1712 חלקה הצפוני הוא 'הצפון של קרוליינה' (בסמיכות: צפון קרוליינה) או קרוליינה השוכנת בצפון המדינה המחולקת (קרוליינה הצפונית). וזה המצב בקוריאה, ובוודאי ביבשת אמריקה. אפשר לטעון שהשם "צפון קוריאה" יכול להתייחס לחלק הצפוני של כל אחת משתי הקוריאות, אך זהו פלפול.
148
שמעון שואל/ת: האם נכון לומר ״על ידיה״ או צריך לומר ״על ידה״?
רוביק עונה:
מדובר בשני ביטויים נבדלים: על-יד ועל-ידי. משמעות הביטוי לביטוי 'על ידה' הוא בקרבתה, בסמוך אליה, כאשר הביטוי ללא נטיות הוא 'על יד'. 'יד כאן מופיעה בצורת היחיד, ובמקרה זה הנטייה תמיד ביחיד: על ידה, וגם על ידו, על יָדִי וכדומה. 'על ידיה' פירושו באמצעותה, כאשר הביטוי ללא נטייה הוא 'על ידֵי', המעיד ש'יד' כאן היא ברבים, ולכן יש לומר 'על ידיה', 'על ידיהם' וכדומה.
149
אודי דנון שואל/ת: האם נראֶה עם אלף סגולה זה בזמן הווה ונראָה באלף קמוצה זה בעבר?
רוביק עונה:
אכן: נראֶה בהווה, נראָה בעבר. זה הכלל בגזרת נחי ל"ה: נדמֶה/נדמָה, נגלֶה/נגלָה, נבנֶה/נבנָה ועוד. הבלבול במקרה של נראֶה/נראָה בשפת הדיבור רב.
150
שירן בן שואל/ת: האם ניתן לומר "כיוון ואני?" כיוון מלשון כיוון ש...
רוביק עונה:
"כיוון ו..." היא מוטציה לשונית. הצורה הנכונה היא "כיוון ש..."
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >