שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אהרון שואל/ת: מה נכון יותר לומר: "ככל שעד תום התקופה לא תימסר הודעה..." או "ככל שעד לתום התקופה לא תימסר הודעה..."
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. ניסוח אלגנטי יותר יוותר על מילית היחס ל-.
152
חיים דגן שואל/ת: אצל בן גוריון אין את. למשל חלק ממשפט "יכשיל הציונות". האם נכון או צריך "יכשיל את הציונות"?
רוביק עונה:
מלחמתו של בן גוריון ב'את' נולדה מהרקע שלו כדובר בשפות סלביות אבל אין לה בסיס בעברית הקלסית, שבה 'את' היא המילה הנפוצה ביותר בתנ"ך וגם לאחריה. עם זאת 'יכשיל הציונות' אינו שגיאה, אלא דרך בניית משפט שאינה מקובלת היום.
153
יצחק שואל/ת: חלק משופטי בית המשפט העליון משתמשים בביטוי "נסב", בעוד ששופטים אחרים מסמתמשים בביטוי "נסוב". מהי הדרך הנכונה (אם יש)?
רוביק עונה:
הדרך הנכונה היא נָסַב. השורש הוא סב"ב, בניין נפעל, גזרת הכפולים. לשם השוואה: נָמַס/נָמֵס, נפעל, שורש מס"ס. הצורה השגויה נָסוב היא אנלוגיה לגזרת נחי ע"ו: למשל, כו"ן, בנפעל: נָכון.
154
רותי יודוביץ שואל/ת: האם תרגום של המילה 'בלהיות' (תרגום מאנגלית: nothing wrong with being a fisherman) מקובלת?
רוביק עונה:
בהחלט לא. זוהי מוטציה המקובלת בעברית המדוברת ובתרגומים גרועים. 'להיות' הוא שם הפועל של 'היה': ל+היות. אין בסיס להוספת המילית ב-לשם הפועל.
155
ליאור שואל/ת: האם ניתן לומר 'אף לא אחד מהמועדים שהצעת לא מתאימים מבחינתי?' או שמדובר בשלילה על שלילה, והמשמעות היא שכל המועדים מתאימים?
רוביק עונה:
אכן יש כאן שלילה כפולה, והמשפט מביע רעיון הפוך לכוונת הדובר. יש לוותר על אחת ממילות השלילה: "אף לא אחד מהתאריכים מתאים", או "אף אחד מהתאריכים לא מתאים". הנוסח הראשון גבוה ואלגנטי, והשני דיבורי.
156
אורי שואל/ת: האם ניתן לשאול: האם אפשר לקבל יין עם כמות אלכוהול נמוכה יותר? האם השילוב של המילים "נמוכה" ו-"יותר" הוא נכון?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט. ל'נמוכה' ול'יותר' תפקידים שונים במשפט. 'נמוכה' מתייחסת לשם העצם 'כמות', 'יותר' מתייחסת לשם התואר 'נמוכה'. יש נמוך, ויש נמוך ממנו, כלומר, נמוך יותר. באותה מידה נכון לומר 'נמוכה פחות', 'גבוהה יותר', 'גבוהה פחות'.
157
בן שואל/ת: האם נכון לומר ״על ש..״, לדוגמה: תודה על ששמרת לי, תודה על שהבאת לי.. וכו׳?
רוביק עונה:
'על ש... הוא קיצור של 'על כך ש...' והוא מופיע פעמים רבות בספרות המדרשית: "ומה אם פרעה, על שאמר ליוסף אני פרעה". קיצורים כאלה לגיטימיים ונפוצים בשפה. כך למשל אפשר למצוא בספרות ימי הביניים את הצירוף 'כל ש...', קיצור של 'כל מה ש..': "כל שאמרנו בכאן אסור, פירושו אסור".
158
יפה ישעיהו שואל/ת: למיטב ידיעתי, במילה מציל המ׳ מנוקדת בקמץ, כך גם מצילה. כך גם ברבים ורבות. לאחרונה, הן ברדיו ובפרט בטלויזיה, כולם, כולל הקריינים אומרים: מציל המ׳ נשמעת כמנוקדת בשוא או בסגול. כך גם ברבים ורבות. בדקתי במילון אבן שושן והניקוד בקמץ!!! האם שינו את הניקוד? אם לא - איך ליידע את הקריינים?!
רוביק עונה:
ההגייה מֵציל שגויה כמובן. השורש הוא נצ"ל, גזרת חסרי פ"נ, הנ' נבלעת בהפעיל ובמקום מַנְציל נוצרה הצורה מַצִּיל, וכמוה מַבִּיט, מַגִּיע, מַכִּיר, מַצִּיג (שורש יצ"ג) ועוד. הנטייה הרווחת, גם אצל שדרים וכן אצל זמרים וכמובן אנשים המשוחחים לתומם להפוך את הפתח לצירה (מֵכיר, מֵציג וכדומה) נובעת מאנלוגיה לפעלים אחרים כמו מֵבין, מֵכיל, מֵניע וכו', מגזרת נחי ע"ו שבהם יש אכן להגות את הפועל בצירה. שיבוש מאותה סיבה יש גם בעבר: הֵציל, הֵבּיט, הֵכּיר במקום הִצִּיל, הִבִּיט, הִכִּיר.
159
עליזה שואל/ת: מה יותר נכון לומר על אדם, אינטליגנט או אינטליגנטי ?
רוביק עונה:
'אינטליגנט' הוא שם תואר בשפות שונות, ביניהן גרמנית ואנגלית, מיוחס לאדם נבון. בעברית המילה הורחבה באמצעות הסיומת –י המציינת שם תואר, ולכן יש לומר "אדם אינטליגנטי", "דוד מאוד אינטליגנטי". בסלנג 'אינטליגנט' משמשת באירוניה: אדם לא חכם, או המציג עצמו כחכם, גם בצורה משובשת: אינטליגנָט.
160
עמליה סגל שואל/ת: האם תקין להגיד: לכשאגיע... מאיפה הגיעה לכאן ל'?
רוביק עונה:
תקין ויפה. מקור הקידומת לִכְשֶ... במשנה. ככתוב במסכת אבות: "אל תאמר לכשאפנה אפנה – שמא לא תיפנה". לִכְשֶ מורכבת משלוש מיליות יחס: ל', כ', שֶ'. שֶ' היא מילית זיקה, כ'+ש מקבילה ל'כאשר', ל' מציינת כאן 'לאחר': לאחר שאגיע.
161
אילנה שואל/ת: האם ניתן לומר גם 'הוא שֵרֵת בצבא' וגם 'הוא שֵרַת'? ואם כן, מדוע הצורה השנייה תקנית?
רוביק עונה:
שֵרַת אינה צורה תקנית. היא נוצרה כאנלוגיה לצורות המדבר והנוכח: שֵרַתִּי, שֵרַתָּ, אבל בנסתר הצורה היא שֵרֵת, בצירה.
162
ילנה שואל/ת: מהי הצורה הנכונה: ידחוף או ידחַף?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא ידחַף, וכן דחַף בציווי. זאת למרות ששם הפועל הוא לדחוף.
163
אביטל שואל/ת: האם ניתן להגיד: *שותפותם* של יוצאי השואה בהקמת המדינה?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט להוסיף כינויי קניין חבור למילים נוסח שותפות, אחריות, משמעות. לא תמיד זה רצוי, ובמקרה המודגם בשאלה זה עשוי להישמע מסורבל. עדיף להשתמש בכינוי קניין פרוד: השותפות של יוצאי השואה...
164
חיים שומר שואל/ת: לקראת ארועי יום העצמאות אנו שומעים לרוב את שרת התרבות אומרת: "70 שְנות". שאלתי: האם אין זה שיבוש לשוני? השווא הופכת את המילה לְסמיכות. האם באופן תקני הייה רצוי לאמר "70 שנות עצמאות"?
רוביק עונה:
'שבעים שְנות' היא צורה קטועה של 'שבעים שנות המדינה'. הצורה הקטועה מושפעת מהביטוי הנפוץ 'אלפיים שְנות', שהוא קיצור של 'אלפיים שְנות גלות". יתכן שתרם להשתרשות הביטוי הקטוע השיר "שתים עשרה טון" של להקת הנח"ל שכתב יחיאל מוהר, שבו מופיעה השורה "בפעם הראשונה באלפיים שְנות", ככל הנראה כדי לחרוז עם השורה "שתים עשרה טון של עגבניות".
165
סיגל שואל/ת: האם נכון לומר מורת נהיגה?
רוביק עונה:
'מורת נהיגה' היא צורת סמיכות שבה הנסמך הוא בעל תפקיד, והסומך הוא התחום שבו עוסק בעל התפקיד. זהו מבנה נפוץ ולגיטימי: מדריך ספורט, מנהל עבודה, יועץ תקשורת, שופט תעבורה ועוד. כל אלה חלים כמובן גם על צורות הנקבה. עם זאת יש יסוד המעורר אי נוחות בצירוף 'מורה נהיגה' וביתר צירופי 'מורה', ועל כן מקובל הצירוף 'מורה לנהיגה', 'מורה למוזיקה', וכן בנקבה – מורָה לנהיגה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >