שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
קרן שואל/ת: האם ניתן לומר נסג במקום נסוג?
רוביק עונה:
נסוג הוא פועל בבניין נפעל מן השורש סו"ג שבו נשמרת התנועה של ע' הפועל: נסוגתי (או נסוגותי), כמו נכון (שורש כו"ן) ועוד. הצורה נָסַג אינה נכונה.
212
שרגא שואל/ת: איך צריך לומר או יותר נכון לכתוב - שנים רבות או שנים הרבה, ואולי אפשר גם וגם?
רוביק עונה:
'שנים הרבה' היא צורה ספרותית, ולא נהוג להשתמש בה בשימוש יומיומי. אפשר לומר גם 'הרבה שנים', אך הצורה הנאה יותר בטקסט מסוגנן היא 'שנים רבות'.
213
אסתי שואל/ת: האם נכון לומר 'כל משך השיעורים' או רק 'משך השיעורים' בלי המילה כל?
רוביק עונה:
תלוי בהקשר. אם את מבקשת לספק אינפורמציה על אורך השיעורים תאמרי: "משך השיעורים הוא 45 דקות" ואין צורך או הצדקה להוספת 'כל'. אם את מבקשת להתייחס למה שאירע בשיעור עצמו תוכלי לומר: "כל משך השיעורים (או השיעור) התלמידים הקשיבו למורה סבלנות". עדיף להרחיב: "לאורך כל משך השיעורים..."
214
ברק שואל/ת: כיצד נכון לומר: ״הבעיה אינה ברורה״ או ״הבעיה לא ברורה״?
רוביק עונה:
הנוהג והכלל המקובלים הם שלפני צורות בינוני יש להשתמש ב'אינו', 'אינה' וכדומה', אך הכלל הזה התערער, ואינו נחשב היום כלל מחייב.
215
הילה שואל/ת: האם זה בסדר לרשום "שמחה לשמוע" או שחייבים לרשום "אני שמחה לשמוע"? כלומר, האם זאת טעות להחסיר את המילה אני בתחילת המשפט?
רוביק עונה:
"שמחה לשמוע" היא דרך אופיינית ללשון הדיבור, שיש בה נטייה לקיצורים. כשברור שאַת הדוברת אין צורך להוסיף 'אני'. כאשר כותבים טקסט מסוגנן או רשמי רצוי להוסיף את המילה 'אני'.
216
מאיה טל שואל/ת: איך נכון להגות את המלה "דולב" - במלעיל או במלרע? איך יודעים כיצד להגות מלים בבניין זה?
רוביק עונה:
המילה היא דוֹלֶב, בהגייה מלעילית. ההגייה דולָב נכנסה בעקבות שם משפחה של אנשים שונים, וגם מפני שהמילה נכתבת בדרך כלל בכתיב מלא: דולב. איך אפשר לדעת? צריך לשנן, ומותר גם לטעות.
217
צילה סנדר שואל/ת: האם נכון לומר 'מחיר המוצר יעלה פחות'?
רוביק עונה:
מותר בהחלט. אמנם 'עלה' משמש בדרך כלל במשמעות מעבר ממקום גבוה למקום נמוך, אך כבר בלשון התלמוד הוא משמש גם בתחום התשלום על סחורה, וכאן אין כבר משמעות של מעבר למקום גבוה יותר.
218
יהודה שואל/ת: נראה לי שהניסוח "בדיקה העלתה שבאף אחד מן הארגונים לא נעשו התאמות" לא תקין בגלל המילים "באף אחד". האם תוכל להציע ניסוח אחר?
רוביק עונה:
הניסוח תקין לחלוטין. התחושה שאינו תקין נובעת מתחושות דומות לגבי מילים וביטויים כמו כלום או שום דבר, שבהם מילה סופגת את השלילה של עצמה. 'אף אחד' פירושו גם אחד, אבל הביטוי יופיע תמיד בשלילה: "אף אחד לא..." או בתשובה לשאלה: מי הגיע? אף אחד! (כלומר, אף אחד לא הגיע). במשפט שבשאלה מופיעה המילה 'לא' בהמשך ואין בו כל בעיה.
219
עדי שואל/ת: אטלפן: Atalfen או Atalpen?
רוביק עונה:
כיוון שהשורש טלפ"ן אומץ לשפה העברית, הצורה התקינה היא אטלפֵּן, פ' דגושה. בלשון הדיבור, בהשפעת המילה טלפון, הנוהג המקובל הוא בפ' רפה, ובשיחת יומיום קשה לשמוע את הצורה התקנית.
220
נמרוד אינגבר שואל/ת: האם אומרים: הקראתי לבני ספר? או קראתי לבני ספר?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. 'קרא' במשמעות השמיע דברים מתוך ספר מופיע בתנ"ך. 'הקריא' באותה משמעות – במשנה.
221
בת אל שואל/ת: האם נכון לומר תיפתחנה? ״יפתחו נקודות איסוף״, או ״תיפתחנה נקודות איסוף״?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, תקינות ומופיעות במקורות.
222
דני שואל/ת: האם ניתן ליידע את הסמיכות מגן דוד? מגן הדוד? המגן דוד?
רוביק עונה:
'מגן דוד' שייך לסמיכויות שהפכו לצירוף כבול בדרגה גבוהה, כאשר למונח המלא שהוא צורה גאומטרית אין קשר לא למגן ולא לדוד. יש לומר 'המגן דוד' או 'סמל המגן-דוד'.
223
יוריק כהן-צדק שואל/ת: מה נכון: 'שכחתי שאכלתי סלק אתמול בערב', או 'שכחתי שאתמול בערב אכלתי סלק', 'או שכחתי שאכלתי אתמול בערב סלק'. או שכולם בסדר.
רוביק עונה:
כל שלוש הדוגמאות בסדר גמור, ומבטאות אותו רעיון. הן גם מדגימות את העובדה שסדר המילים בעברית יכול במקרים רבים (לא תמיד!) להשתנות, ואין בעניין הזה חוקים נוקשים.
224
רינה זמיר שואל/ת: בשירו של נתן יונתן נאמר ״אמות המים השקטות״. סליחה על ה״חוצפה״ אבל לא צ״ל ״אמות המים השקטים״? כי המים שקטים ולא האמות.
רוביק עונה:
'אמות המים השקטות' פירושו 'האמות השקטות של המים', ולכן אין כל שגיאה בשיר. לו רצה נתן יונתן לומר שהמים שקטים, היה ודאי כותב 'אמות המים השקטים'. פסוקיות סמיכות רבות מסוג זה (שם עצם+שם עצם+שם תואר) יוצרות כפל משמעות. למשל: "ארמון המלכה היפֶה" (הארמון יפה) מול "ארמון המלכה היפָה" (המלכה יפה). כאשר שני שמות העצם בסמיכות הם מאותו מין דקדוקי אנו יכולים להבין את המשמעות רק על פי ההקשר. למשל "תלמידת הכיתה המצטיינת": מי מצטיינת? הילדה או הכיתה? או: "מנהל המוסד הכושל": מי כושל, המנהל או המוסד?
225
עפר שואל/ת: האם אפשר להגיד 'להשתמש עם' או שהנכון הוא 'להשתמש ב...'? אני משתמש עם פטיש לתקוע מסמרים, או אני משתמש בפטיש?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והנאה בעברית היא 'להשתמש ב'. הצורה 'להשתמש עם' מושפעת מיידיש וגרמנית, שם אכן mit, עם, נהוגה לאחר פעולה הנעשית באמצעות מכשיר כלשהו.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >