שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי לבנה שואל/ת: הביטוי "לפנַי ולפנים" שבא מהתלמוד מקורו כנראה במקרא בעבודת הכהן הגדול ביום הכפורים, שבו הייתה נעשית חלק מהעבודה לפני הפרוכת (כלומר מחוץ לקדש הקדשים) וחלקה לפנים מן הפרוכת (בתוך קדש הקדשים). אולם בביטוי לפני ולפנים מנוקדת הנ' הראשונה בפתח ולא בצרי כמופיע במקרא. למה?
רוביק עונה:
הביטוי 'לפני ולפנים' מבוסס על הופעה היחידה במקרא: "וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי", וכאן לפנָי במשמעות בתווך. ההופעות הרבות של לפנֵי במקרא שונות במשמעות, אם כי מקורן באותו שורש: פנ"ה.
2
אופיר שואל/ת: מדוע קוראים בעברית לארצות הברית כך, ולא בתרגום מילולי של שמה (שאמור להיות ״איחוד המדינות״ או ״המדינות המאוחדות״). כמו כן אשמח לדעת מהו מקור שמה של צרפת בעברית, שכן הוא שונה משמה ברוב השמות האחרות.
רוביק עונה:
אכן, בימי תחיית השפה היו שהלכו בעקבות השם האנגלי ואחזו בשם "המדינות המאוחדות". השם שהתקבל בעברית, "ארצות הברית", מוקדם יותר ומופיע בכתבי מנדלה מו"ס כבר בשנת 1868. השם צרפת מופיע בספר עובדיה. צרפת הייתה יישוב חוף ליד צידון, שנקרא בלשון יושביו צרפנד. השם שודרג בספרות ימי הביניים לארץ האירופית עקב דמיון הצליל לפרנצא.
3
אלון גיל שואל/ת: מלבד פרשת עגלה ערופה בספר דברים, מוכר לך מקור נוסף לביטוי של ימינו ״רחץ בניקיון כפיו״?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא בספר תהלים: "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ". המשמעות כאן היא שהנכנס לבית המקדש צריך לרחוץ היטב את ידיו. השימוש המודרני הוא אירוני, ואולי יש כאן השראה מסוימת של סיפור עגלה ערופה.
4
טל שואל/ת: הייתי שמח להבין את המשפט "על מה, עלמה, על מעל מה? אמרת לי 'נדוד' ולא 'לין דוד'".
רוביק עונה:
מדובר במשחק מילים: ההברות 'על-מה' חוזרות ברצף 4 פעמים, וההברות 'לינ-דוד' פעמיים. משמעות המשפט היא תלונה של הגבר התוהה מדוע הנערה דחתה אותו במקום להזמינו למיטתה.
5
מרק מרשל שואל/ת: אני גר בטורונטו, קנדה. אולי תוכל לעזור לי בשאלה שעלתה ביני לבין חברה שלי. האם יש דבר כזה מונח סלנג עברי "הכיף שבכיף"?
רוביק עונה:
הביטוי קיים אם כי אינו נפוץ מאוד. פירושו: הכיף הגדול ביותר, ההנאה המושלמת. יש לזכור ש'כיף' היא המילה הוותיקה ביותר בסלנג הישראלי ויש לה נטיות העצמה רבות: על הכיף-כיפאק, כיף הכיפים ועוד.
6
נילי בילו שואל/ת: נשאלתי מה פירוש הפוך על הפוך. אנא הואל לפרשן וגם דוגמא או שתיים. אגב, כשאומרים 'בהפוכה' הכוונה להפוך על הפוך?
רוביק עונה:
'הפוך על הפוך' הוא ביטוי סלנג שפירושו 'על דרך האבסורד', או 'כנגד ההיגיון הפשוט'. אנו משתמשים בו כאשר אנו מציגים רעיון מסוים, ומתברר שהוא מייצג את היפוכו, כלומר, ההפך מכוונתו המילולית, או מביא תוצאה ההפוכה לכוונתו הראשונית ולמה שאנו מצפים מן המהלך. כך בשירו של יענקלה רוטבליט: ״הכל פה הפוך על הפוך על הפוך/ תראה את השמאל מתייוון וכולו צאן קדושים/ ואנחנו סרוגי הכיפות נהיה לנושאי הצלב החדשים״. או בתחום הכדורגל: "בשנה שהכל הולך הפוך חובה לשחק הפוך על הפוך", כלומר, לפעול בניגוד למה שמתבקש מהמצב. 'בהפוכה' פירושה דומה, והיא נאמרת בדרך כלל במלעיל. 'להביא בהפוכה', להפתיע, לפעול בניגוד לצפוי.
7
עדי שואל/ת: לאחרונה אמרתי למישהו בבדיחות הדעת "אל תדאג, לא יתלו אותך", כשהתכוונתי, לא תהיה לך בעיה עם זה. מיד הצביעו עלי והאשימו אותי שאני מאיימת על האדם. אני התכוונתי לכך מטאפורית, כמובן, והשתמשתי בזה כמו שרבים משתמשים בזה, מטאפורית. מאין נובע "לתלות מישהו" מטאפורית?
רוביק עונה:
אני הייתי תולה את מי שמעיר לך על כך בעוון החטא הנורא מכל: מחסור בחוש הומור. זו אמירה חביבה, רבת אירוניה, ואין צורך לחטט במקורות. פירושה: מה שעשית לא כל כך נורא. לא מגיע לך על זה עונש מוות. ובכלל, המוות הוא בסיס לשימושים מטפוריים נפוצים כל כך בשפה, שאיננו שמים לכך לב. "תהרוג אותי, אבל...", "בא לי לרצוח אותו", "מצידי אתה יכול לקפוץ מהגג", ועוד ועוד.
8
חיים שמיר שואל/ת: בתורה נזכר המושג "כיבס ביין בגדיו". בזמנו שמעתי שמושג זה מצביע על עושר, הרבה צאן, היות ובטבע אין יין אדום ולא יין מתוק, רק יין יבש לבן, לכן היו משתמשים בו לרענן את הצמר. האם באמת לא היה בטבע יין אדום? האם זאת אכן כוונת המושג המופיע בתנ"ך?
רוביק עונה:
הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותֹה" אכן עורר תהיות, שכן כיבוס ביין אינו נשמע הגיוני. על פי הרשב"ם מדובר על מי שעוסק בדריכת ענבים בגת, ובגדיו מתלכלכים ביין או בדם ענבים הנרדף לו. על פי אבן עזרא מדובר במי ששותה יין רב והוא נדמה לו כמים, ולכן הוא מכבס בו את בגדיו. הפשט הוא שהאדם עשיר כל כך שהיין נשפך אצלו כמים, והוא אפילו מכבס בו את בגדיו. האפשרות שמדובר ביין לבן והוא נועד "לרענן את הצמר" אינה נרמזת בטקסט, מה גם ש'דם ענבים' המקביל הוא ללא ספק אדום. לא תמיד יש צורך לחפש היגיון בשירה המקראית, וזה חלק מיופייה. בכל מקרה, יין לבן או אדום אינו "קיים בטבע", אלא הוא עיבוד תרבותי של פרי הגפן.
9
גבעון שואל/ת: מה פירוש הביטוי ״לא מאיימים על יונה עם יין״? מה ליונה וליין? מה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי מאפשר להשמיע אמירה בוטה באופן מעודן. מאחוריו מסתתר הביטוי "לא מאיימים על זונה עם זין", כלומר, אי אפשר להפחיד אדם במשהו שהוא מכיר היטב. עידון כזה נמצא גם בביטוי 'בן יונה'.
10
רפאל שואל/ת: נשאלת והסברת בעבר את מקור הביטוי 'לסבר את האוזן'. במקביל נהוג בלשון הדיבור גם הביטוי 'לסבר את העין'. מה מקור השיבוש? האם ניתן להשתמש בביטוי זה (לסבר את העין)?
רוביק עונה:
אין מדובר בשיבוש אלא בפיתוח יצירתי והגיוני. 'סיבר את האוזן': גרם לשומע להשתכנע שהדברים נכונים. 'סיבר את העין': גרם לי שמתבונן להשתכנע. הביטוי משמש בעיקר בשפה המשפטית כמו בציטוט הבא: "על דעת קודמיי, הוזמן תסקיר מעצר אשר סיבר את העין ואת האוזן כי המשיב עשה את המיוחס לו על רקע קושי לסייע בפועל לפרנסת המשפחה".
11
איל שלו שואל/ת: כיצד יש לכתוב נכון: ענף הבנייה, או ענף הבניין?
רוביק עונה:
השם המקובל הוא 'ענף הבנייה'. 'ענף הבניין' משמש גם כן, אבל הוא רשמי פחות ונפוץ הרבה פחות.
12
אמנון סלע שואל/ת: לעניין צירופי לשון: האם הצירוף/ביטוי "באת ובעט" מוכר לך? מקורותיו? מובאות קשורות? זה היה שמו של כתב עת שיצא לאור בבית הספר העממי בו למדתי.
רוביק עונה:
זה משחק מילים חביב המייצג את האתוס של שילוב עבודת כפיים ולימוד, אבל הוא הוא לא הפך למטבע לשון. צירוף ותיק באותו רעיון הוא 'ספרא וסיפא'.
13
אסנת יותם שואל/ת: מהי משמעות צרוף המילים: "רובם ככולם"?
רוביק עונה:
המשמעות היא חלקו הגדול של דבר מה, כמעט כולו, וביטול משקל אפשרי של המיעוט מול הרוב. המקור במסכת נזיר בתלמוד: "אמר רב אחא בריה דרב איקא, זאת אומרת, רובו ככולו מדאורייתא" (ת"ב נזיר מב א). הוראתו כאן היא שבהלכות מסוימות נחשב רובו של בית דין או של ציבור כאילו היה כולו.
14
נלי שואל/ת: מה זה אומר המילה "יישק" בביטוי "על פיו יישק דבר"? איך מהפסוק "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי" שאמר פרעה ליוסף זה הגיע לביטוי "על פיו ישק דבר?" או שיש מקור אחר לביטוי?
רוביק עונה:
אכן, בספר בראשית נכתב על יוסף "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי". במדרש בראשית רבא מסבירים זאת: "שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך, ועל פיך ישק כל עמי, שלא יהא אדם נוטל פרוקופי [כבוד] חוץ ממך". הוראת יישק על פי המדרש היא נשיקה של כבוד על הפה, המוכרת מכמה תרבויות עד היום, וכאן מונה יוסף למתווך: העם יישק לו ורק לו, והוא יישק לפרעה. יש פרשנויות נוספות, אך הן משכנעות פחות.
15
אודי שואל/ת: מתי נוספה ה"וברכה" לברכת השלום העברית ועל-ידי מי?
רוביק עונה:
מקור הברכה הוא במדרש: "ובערבות שהוא השביעי גנזי החיים וגנזי שלום וברכה". בימי הביניים נכתב על ידי הפרשן מנחם רקאנטי "שיהיה שלום וברכה בארץ". בסדר עמרם גאון נכתב: "שים שלום טובה וברכה, חסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >