שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ייעוד גונן שואל/ת: האם נכון לומר 'לנקות את האבק'? הרי איננו מנקים את האבק, אלא את החפצים מן האבק (ובהתאם, הייתי משיב בעקיצה כשמעתי את הביטוי הנדון - 'למה לך אבק נקי?').
רוביק עונה:
ביטויים כמו 'לנקות את האבק' משמשים בשפה, בוודאי בשפת הדיבור בתפוצה רחבה ואין בהם פסול, למרות שאינם עומדים לכאורה במבחן ההיגיון, ויש להם חלופה כמו 'להסיר את האבק'. במקרה זה המשפט מתקצר מהמשפט השלם 'לנקות את המדפים (או כל דבר אחר) מן האבק'. הקיצור מועיל לתקשורת ולזרימת המשפט והמשפט ברור לגמרי. כך גם 'לנקות את הלכלוך' ועוד.
2
עליזה פרי שואל/ת: האם אתה יכול להסביר משפטים כמו ״הוא מצליח במה שלא יהיה״ או - אבי גבאי לציפי ליבני ״אני מאחל לך הצלחה בכל מפלגה שלא תהיה״ - למה מוסיפים את ה״לא״ - הרי זה נוגד את ההגיון....
רוביק עונה:
המקור למבנה הזה, שאכן יש בו מעין סתירה, הוא "על כל צרה שלא תבוא". כך במסכת תענית: "על כל צרה שלא תבוא על הצבור מתריעין עליהן, חוץ מרוב גשמים". זוהי דרך לדבר על צרות עתידיות, ועם זאת לא לאחל שאכן יתרחשו. מכאן התגלגל השימוש גם למקרים שבהם מדובר בהצלחה או במצבים ניטרליים, ולא רק במצבים שליליים.
3
יעקב קופמן שואל/ת: האם נכון לשאול בן אדם את השאלה הבאה: "בא לך לעשות משהו?"
רוביק עונה:
המשפט מקובל בשפת הדיבור וברור לשומע, ולכן הוא בהחלט "נכון". 'בא ל.. משהו' במשמעות 'רוצה' הוא ביטוי סלנג, שאיננו 'תקני', אך 'נכון' מכל בחינה אחרת.
4
עליזה פרי שואל/ת: מה דעתך על ״אהבת חינם״ מושג שמשתמשים בו לאחרונה? לי זה נשמע כבן חורג של ״שנאת חינם״... הביטוי לא מצליח להעביר את הכוונה ובעצם נשמע שלילי.
רוביק עונה:
הביטוי נאה מאוד בעיני וגם אינו חדש. פירושו יחס חיובי וחם שאין בצידו תועלת, והוא נטבע בהשפעת 'שנאת חינם' התלמודי, ומציג את התופעה ההפוכה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנהג לקרב את החלוצים החילוניים, אמר: "כשם שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חינם, כך לא תיבנה אלא בשביל אהבת חינם".
5
שושנה שואל/ת: מה פירוש הביטוי "בלי תפונה". הוא מופיע במשפט בסטירה של אפרים קישון "לשכת ראש הממשלה עשתה, בלי תפונה, עבודה נאה ביותר.."
רוביק עונה:
'תפונה' פירושה ספק, והיא משמשת בעיקר בביטוי 'בלי תפונה' – בלי ספק. המילה שימשה את סופרי התחייה בעקבות פסוק בתהילים: "עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר, נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה". רש"י סבור שמדובר ב'אופן', אבן עזרא סבור שהמקור הוא ב'פֶן', ומרמז על ספקות וחששות. המילה נעלמה משימוש אבל קישון שנתקל בה השתמש בביטוי.
6
אליעזר שואל/ת: הנושא הוא הביטוי הי"ד (השם יקום דמו). לעניות דעתי ראוי להצמיד קיצור זה לשם נפטר רק במקרה שהנפטר הוא יהודי, אזרח, לא חייל, והמוות לא היה תוצאה של מעשה פלילי אלא רצח על בסיס לאומני. למה לא חייל? כי תפקידו של חייל הוא להילחם ולפעמים חיילים גם נהרגים, אבל זה במסגרת "תפקידם". לאחרונה נתקלתי במקרים שזה הוצמד גם לשמות חיילים. מה דעתך?
רוביק עונה:
'השם יקום דמו' (הי"ד) היא קריאה לנקמה, הנאמרת על יהודי שנהרג בידי אויבי ישראל, בעקבות ספר מלכים ב: "וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים" (ט 7). יש גם מקבילה בערבית: רַבְּנָא יִנְתַקִם מִנּוּ, שהוא ביטוי דתי מוסלמי. הפרשנות המקובלת אינה רואה בקריאה זו מסר לנקמה, אלא קביעה דתית שלפיה לא על האדם לנקום, הנקמה מסורה לאל. ההקשרים אכן תומכים בתפיסה שאין מדובר בחיילים אלא באנשים שנהרגו בלי שהייתה להם יכולת להשיב מלחמה. עם זאת אין בעניין כללים נחרצים, ומדובר בנוהג.
7
יובל שואל/ת: האם מבחינה לשונית נכון לקרוא ליהודי עדות המזרח בשם "יהודים ערבים"? הכוונה כאן היא ליהודים יוצאי מדינות ערב, וכאן המילה "ערבים" משמשת באותה משמעות של "יהודים אמריקאים" או "יהודים גרמנים". מצד שני המילה "ערבים" הרי משמעותה אחרת לגמרי - כל העמים הלא-יהודים שמוצאם מערב. אם כן, האם המונח הזה נכון ומדויק, או מעורר בלבול ולכן עדיף לא להשתמש בו?
רוביק עונה:
המונח נטבע על ידי יהודה שנהב, והוא מייצג תפיסה שלכל היהודים יוצאי ארצות ערב יש מכנה זהות משותף. אין ספק ש'יהודי סורי', 'יהודי מצרי' ו'יהודית מרוקאי' יהיו מדויקים יותר וטעונים פחות. העובדה הברורה היא שהביטוי לא נקלט, גם מהסיבה שצוינה בשאלה, ובעיקר עקב תפיסת 'הערבי' כאויב המושבע של 'היהודי', ולכן יש רתיעה מפני השימוש בו.
8
יוסף שואל/ת: האם אומרים הנץ החמה או נץ החמה?
רוביק עונה:
'הנץ החמה' הוא ביטוי בלשון חז"ל: "מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי, וגומרה עד הנץ החמה", כלומר, עד שהשמש 'מנצנצת' או 'נוצצת'. האות ה' אינה ה' הידיעה אלא חלק מצורת המקור המוחלט של בניין הפעיל, שורש נצ"ץ: הָנֵץ. לביטוי 'נץ החמה' אין משמעות.
9
נילי שואל/ת: יש החמצה בטעמים ויש החמצה במובן החטאה. איך הגיעו ל"לב נחמץ"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהילים, וכאן בבניין התפעל: "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָֽן" (עג 21). רד"ק מפרש: "לעניין (במדבר ו, ג) חומץ יין, כלומר שלא הייתי מוצא דבר מתוק וערב בלבבי שאנוח בו מזו המבוכה הגדולה." הטעם החמוץ משמש בעברית החדשה בהשפעת המקורות במשמעות מושאלת של מרירות ואי שביעות רצון.
10
מיכל יעקובי שואל/ת: לאחרונה שמתי לב שמשתמשים בביטוי "אני רק מניח את זה כאן". מה מקור הביטוי (לדעתי אנגלית אמריקנית), מתי התחילו להשתמש בביטוי זה, וכמובן מה משמעותו.
רוביק עונה:
'אני מניח את זה כאן' הוא ביטוי עברי תקין ופשוט. 'רק' היא בהקשר זה מילת הסתייגות או התנצלות: אני מניח את זה כאן לזמן קצר, ומקווה שהדבר אינו מפריע. נראה שהשימוש הזה וכן קביעת סדר המילים מושפעים אנגלית: I just put it here. גם הביטוי הישראלי 'רק אומר' נובע מאותו מקור.
11
מלכה שואל/ת: האם נכון להגיד "עשה שתים ועוד שתיים והבין"?
רוביק עונה:
נכון ויפה. המקור באנגלית: make two and two together, והוא נשען על כך ש'שתיים ועוד שתיים' נחשב תרגיל החשבון הפשוט ביותר. בעברית נהוג גם, בהשפעת האנגלית, הביטוי 'עשה אחת ועוד אחת' או בצורה הדיבורית 'עשה אחד ועוד אחד'. כמו כן מקובל הביטוי 'כמו שתיים ועוד שתיים', כלומר, עניין פשוט, המוכר משירו של אלכסנדר פן "וידוי", ביטוי שמקורו ברוסית ובצרפתית.
12
אילת שואל/ת: תודה על המאמר המרתק בנושא החיפושיות. אשמח אם תוכל להרחיב ולהסביר עוד על מקור הכינוי הלא מתאים בעליל לחיפושית - פרת משה רבנו. במקרא כידוע מתייחסת פרה זו לפרה האדומה הראשונה שעשה משה, אך מה הקשר לחיפושית? ובכלל הקשר בין פרה לחיפושית מופיע גם בשפות אחרות, ברוסית - בוז'ה קרובקה, פרה קדושה, ואולי יש עוד.
רוביק עונה:
מקור הכינוי העברי הוא ישירות מיידיש: משה רבנו קיעלע (הפָרונת של משה רבנו), אך דוברי היידיש שאלו אותו מן הרוסית: bozhia korovka (פרה קטנה של אלוהים). מדוע קבעו הרוסים שמדובר בפרה? אם יש חוקרי פולקלור רוסי בין קוראינו ולהם תשובה מבוססת נשמח לשתף.
13
שרגא שואל/ת: בטקס הדלקת המשואות אמר יו"ר הכנס מספר רב של פעמים "כנגד כל הסיכויים". האם זו לא שגיאה מובנית? מי, איפה, כמה, הם כל הסיכויים? אולי אפשר להגיד: כנגד רוב הסיכויים, או רוב רובם של הסיכויים.
רוביק עונה:
זהו תרגום של ביטוי באנגלית: against all the odds. הביטוי מציג מצב קיצוני שבו אין לעניין כלשהו על פי ניתוח הנתונים סיכוי כלשהו להתממש, ולמרות זאת – הוא מתממש.
14
שואל/ת: רציתי לדעת את פירוש הביטוי "ויצא המרצע מן השק". אני מכיר את מרצע כמכשיר המשמש לניקוב חורים, אך לא הבנתי את מהות הביטוי.
רוביק עונה:
הביטוי "יצא המרצע מן השק" פירושו שדבר מה שניסו להסתיר התגלה. הוא מתייחס לכך שהמרצע הוא כלי ארוך וחד, ולכן גם כשהוא נתון בתוך שק קשה להסתיר אותו. לניב שורשים ביידיש (אי אפשר להסתיר מרצע בשק), בפולנית ועוד. בתרבות הקלטית מצויה אמרה: "שלושה דברים אי אפשר להסתיר: קש בתוך נעל, מרצע בתוך שק וזונה בתוך המון".
15
מרדכי בהט שואל/ת: האם יש לומר "לשון המעטה" או "לשון ההמעטה" - או שמא שניהם תקינים? ואם כן - מה מהם 'המקורי'?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'לשון הַמְעָטָה', כלומר, שימוש לשוני המקטין את הופעתו או עוצמתו של דבר מה. ה' הידיעה אינה מוסיפה כאן ואינה דרושה. שיבוש נפוץ ומוזר הוא "לשון הַמְּעָטָה", ההופך את ה' המשקל לה' הידיעה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >