שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אורי שואל/ת: מה פירוש הצירוף "נופת צופים", וכיצד הוגים אותו כהלכה?
רוביק עונה:
'נופת צופים' נאמר על דיבור והתנהגות המביעים חיבה וקרבה, אך נאמרים מן השפה ולחוץ. המקור בתהילים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט 11), וכאן הכוונה לעסיס דבש, והמשמעות אינה אירונית.
2
מאיר ברנר שואל/ת: האם נכון לאחל חג שוקק?
רוביק עונה:
הביטוי "חג שוקק" אינו קיים כמטבע לשון עצמאית. במקרים מסוימים אפשר להוסיף ל'שוקק' מושא: חג שוקק שמחה, חג שוקק אירועים וכדומה.
3
נדב שרי שואל/ת: לתומי חשבתי שמקור השימוש במילה הסלנגית 'בואו', אליה מתייחסת שרית סרי, הוא פשוט העברה מאוד לא מוצלחת, שאישית אינני סובל, של come on או comm'on (זה הכתיב הנכון?) האמריקני. מה דעתך?
רוביק עונה:
השערה מעניינת והגיונית. נראה שגם כאן יש השפעה אמריקאית על שימושים בעברית, מה גם שהשימוש ב'בוא' בהקשר המדובר חדש יחסית.
4
אמנון שואל/ת: מדוע אומרים "אחד אחרי השני", ולא "אחד אחרי אחד"?
רוביק עונה:
אכן, הצירוף "אחד אחרי השני" אינו נחשב תקין, מאחר שהוא יוצר היררכיה וגם אינו הגיוני. ניסוח הגיוני היה צריך להיות "שני אחרי האחד" (או הראשון), אך הצירוף "אחד אחרי השני" השתרש. הצירוף המדויק יותר הוא "בזה אחר זה", ובשפות אחרות – "אחד אחרי האחר" שמקורו ביידיש: איינער נאָכן אַנדערן, ובאנגלית: one after another, וכך בשפות נוספות.
5
גיא סופר זמרני שואל/ת: בשני מקומות באתרך אתה מציין כי "העבודה היא חיינו, אבל לא בשבילנו" הוא ביטוי ישראלי (בעקבות ביאליק). שמעתי שהביטוי הופיע בסרט המובטל בטיטו משנת 1987, אבל אני הכרתי אותו מ-1982, ספר "האליפים" של אסתר שטרייט וורצל, בכמה עמודים ראשונים של הספר. האם אתה מכיר שימוש מוקדם יותר? כמו כן, מה המקור אצל ביאליק וממתי?
רוביק עונה:
זה המקום לתקן טעות נפוצה שגם הזירה הלשונית נכשלה בה. המקור הוא ב"שיר עבודה" של נח שפירא: "העבודה היא כל חיינו, מכל צרה תצילנו". ההמשך החלופי מוכר עוד לפני שנות השמונים, אחד מפתגמי עצלנים רבים, שגם הוצגו באתר. ביאליק כתב גם הוא שיר בשבח העבודה, הנקרא "שיר העבודה והמלאכה": "למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה". הביטוי מוכר כבר משנות החמישים והשימוש בו בסרטים וספרים נשען על הביטוי העממי.
6
פרופ' רון פינטר שואל/ת: בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת התייחסו אל שרות הבטחון הכללי כאל ה-ש.ב. מתי נכנס לשימוש הכינוי שב"כ ומדוע?
רוביק עונה:
'שרות הבטחון' כענף של תחום המודיעין הוקם עם הקמת צה"ל, והוכרז עליו רשמית בפברואר 1949. לאחר פחות מחודש הוקם השירות ונקרא 'שירות הביטחון הכללי', אך ראשי התיבות "שין בית" נותר8ו בשיח, ורק שנים לאחר מכן חדר לשיח הנוטריקון המלא - שב"כ. השינוי חל כנראה מאחר ש"שירות ביטחון" נתפס כשם כללי מדי, שהרי צה"ל כולו הוא שירות בטחון, ונדרש שם ייחודי, אך יתכן שיש לכך תשובה מפורטת במסמכים עלומים.
7
גיא שואל/ת: מה משמעות המונח "פרפטה קומפלי"? (אני כנראה לא כותב זאת נכון). אני מבין שהמשמעות היא מעשה גמור. מניין זה בא והאם זאת המשמעות?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'פֶטָה קוֹמְפְּלִי', והוא דרך ישראלית לביטוי הצרפתי fait accompli, שפירושו: גמור ושלם, אין לעסוק בו יותר. הוא מכוון למצבים שבהם מחלוקת הסתיימה בהסדר שאי אפשר לערער עליו יותר.
8
ראובן פרומר שואל/ת: "עשה אוזנו כאפרכסת" ו"כרה את אוזנו" האם הם זהים? ומהו ה"כרה" הזה?
רוביק עונה:
המשמעות קרובה. 'עשה אוזנו כאפרכסת' הוא ביטוי תלמודי ומתייחס למי שמקשיב קשב רב. 'כרה אוזן' מקורו בתהילים: "זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי". משמעותו גם היא הקשבה רבה וקפדנית. רש"י סבור ש'כרה' מתייחס לכך שהאוזן המקשיבה נעשית חלולה, כאילו מישהו כרה בה חלל, הקול עובר בה.
9
רינה גרטל שואל/ת: בספרו של עמוס עוז ז"ל, "הבשורה על פי יהודה", נתקלתי בצירוף: שמיעה דקה. למיטב הבנתי, לפי ההקשר בספר, הכוונה למישהו בעל שמיעה חדה או חזקה שיכול לשמוע קולות חלשים גם מעבר לקיר עבה. האם זה יכול להיות גם במשמעות ההפוכה? כלומר מישהו בעל שמיעה חלשה? האם המקור הוא הביטוי "קול דממה דקה"?
רוביק עונה:
'שמיעה דקה' מתייחס לשמיעה משוכללת, המבחינה בניואנסים, בהתייחסות לביטוי 'הבחנה דקה'. 'דממה דקה' היא על פי הפרשנות המקובלת דממה מוחלטת, דומייה, ולא נראה שהיא קשורה ל'שמיעה דקה'.
10
בוקי שואל/ת: בבית הספר, לפני הרבה שנים, למדתי אומרים: 'מחד גיסא 'אבג', ומאידך 'בגד'. היום אני שומע 'מחד גיסא 'אבג' ומאידך גיסא 'בגד'. מה הנכון?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון, שמקורו בארמית של התלמוד הוא מחד גיסא... ומאידך גיסא ... עברית: מצד אחד ... ומהצד שכנגד. מאחר שזהו ביטוי מסורבל נוהגים להשמיט את 'גיסא' בפעם השנייה, ולפעמים אפילו בשני אגפי המשוואה. אולי לא נכון, אבל לא נורא.
11
ויק שואל/ת: מורה אחת בבית הספר נוהגת לכתוב להורים מיילים ולרשום: "אתם יותר ממוזמנים" לכל פעולה שהיא מבקשת: לפנות אליה, להיכנס לאתר משרד החינוך וכו' וכו'. האם הביטוי הזה תקין? מה מקורו? למה הוא צורם לי כל כך באוזן ונשמע לי נמוך בתחפושת של גבוה?
רוביק עונה:
הביטוי הוא בלשון הדיבור, ומקורו באנגלית: you are more than (welcomed). הוא צורם לאוזנייך כפי שביטויים רבים שמקורם באנגלית האמריקנית צורמים לאוזנינו, לחלק אנחנו מתרגלים ולחלק פחות.
12
פנינה שרייבק שואל/ת: האם נכון לומר, במודעת אבל: ברוך דיין האמת.. אני מתגוררת בווינה וכאן נוהגים כך לכתוב ... ואני מכירה את המשפט: ברוך דיין אמת... ומוצאת שהוא הגיוני. מה דעתך?
רוביק עונה:
המקור המשנאי הוא 'ברוך דיין האמת': "ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת" (מסכת ברכות). יש בו היגיון, שכן מדובר בגורם מיודע, אלוהים, שהוא 'הטוב והמטיב' וגם 'דיין האמת'. הצורה החלופית 'ברוך דיין אמת', מופיעה במדרש. רבי עקיבא אומר: "ברוך דיין אמת - שופט בצדק ואמת", וגם בה יש היגיון. צורה זו גם מקובלת יותר היום.
13
רותי שואל/ת: האם הביטוי 'על הרגע' נחשב כיום לביטוי ישן ולא שמיש? אני מתארת לעצמי שאם באמת כך היה העניין, זה היה מצויין במילון רב-מילים. אנא עדכן אותי.
רוביק עונה:
השימוש ב'על הרגע' במשמעות באופן מיידי התיישן, אם כי לא נעלם לגמרי.
14
יעקב שואל/ת: איך אומרים: קרוב לליבי או קרוב אל ליבי?
רוביק עונה:
אות היחס ל- ומילת היחס אל משמשות שתיהן כמילות כיוון ואפשר להחליף ביניהן. עם זאת בשימוש יש העדפות: 'הלכתי לתל אביב' עדיף על 'הלכתי אל תל אביב', בעוד 'הלכתי אל העיר' עדיף על 'הלכתי לעיר'. במקרה שבשאלה עדיפה בהחלט הצורה הקצרה: 'קרוב ללבי', המקבילה גם לצורה ערבית דומה.
15
שולמית שואל/ת: מתקשה לתרגם את המושג "קו השבר" לגרמנית. באנגלית "fault line", מתורגם לגרמנית כ- Bruchstrich, אך זה נחשב רק מושג מתמטי. אילו מלים נרדפות יש למושג בעברית שמביעות את המשמעות התרבותית?
רוביק עונה:
הגדרת 'קו שבר' במילון הצירופים היא 'אירוע או מהלך המשבש או הורס אמונות ומטרות'. אין מילה נרדפת או מטבע לשון חלופית המבטא אותו רעיון בדיוק.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >