שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יואל שואל/ת: הצירוף "אם כן"; משמעו "אם כך" או "אם כן (honest) הדבר"?
רוביק עונה:
'אם כן' הוא צירוף המקשר בין שתי טענות, שהאחת מובילה אל השנייה: "אתה רכשת את המוצר, אם כן – עליך לשלם", וכאן זו מילה נרדפת ל'כך', כבר בבריאת העולם: "ויהי כן". 'כן' במשמעות ישר תשמש כאשר ההקשר מתייחס לכך במפורש ודורש שם תואר.
2
גידי שואל/ת: אנו נוהגים לאחל "יום טוב" ו"חג שמח", כשלמעשה האיחול הוא שיהיה לאדם טוב, או שהוא יהיה שמח. הרי היום איננו טוב או לא טוב, החג איננו שמח או עצוב. לכן שאלתי היא האם האיחולים הללו (יום טוב וחג שמח) הם תקניים?
רוביק עונה:
הם בוודאי תקניים שהרי אנחנו משתמשים בהם באופן טבעי ולאורך דורות רבים. עם זאת זוהי שאלה במקומה. במקרה זה מדובר בתופעה בלשון הנקראת מטונימיה. ביום המדובר האדם אמור להיות שמח, אך אנו משליכים את השמחה אל החג או אל היום הגורם לשמחה. בביטויים מסתתרת אמירה רחבה יותר: "יום שבו יהיה לך טוב", "יום שבו תרגיש שאתה שמח".
3
יגאל חרמוני שואל/ת: רבי מונטסקיה המציא את המשטר הדמוקרטי המבוסס על שלוש רשויות נפרדות וריבוניות בתחומן. בישראל שדרגו את הרעיון וחברי הממשלה שהיא הרשות המבצעת הם גם חברי כנסת, וכך הם מחוקקים לעצמם חוקים לפי ראות עיניהם וענייניהם. מה שנחוץ הוא למנות אותם לשופטים, ואז הדבר היחיד המיותר הוא העם, שאין לו תואר מיוחד. ניסיתי לקבל תשובה מהרבה אנשים. שופטת אחת בדקה ואמרה לי שבישראל יש "דמוקרטיה מיוחדת". יש לך בשבילי תשובה טובה יותר?
רוביק עונה:
בלי להיכנס לדיון הפוליטי ראוי להזכיר בעניין זה את המונח שטבע יעקב טלמון "דמוקרטיה טוטליטרית", הפועלת במנגנונים דמוקרטיים כמו בחירות חופשיות והפרדת רשויות לכאורה, אבל מוּנעת על ידי כוונת מעצבי השלטון לריכוזיות. המונח התייחס לבן גוריון וממשיכיו.
4
פנינה להב שואל/ת: האם יש הבדל בין הצירוף "האדם הקטן" לבין הצירוף "האדם הפשוט"? האם הצירוף "האדם הקטן" שגוי ויש צורך לכתוב "פשוט"?
רוביק עונה:
כוונת שני הביטויים דומה: אדם ממוצע, אדם רגיל שאינו במרכז הבמה או בעל עושר ונכסים. הביטוי 'האדם הקטן' הוא תרגום של ביטויים בשפות שונות, יידיש: דאָס קליינע מענטשעלע. גרמנית: der kleine Mann. צרפתית: petites gens. לכן אין מדובר בצירוף שגוי, אבל הוא מטריד במידה מסוימת כי הוא מציג היררכיה בינו לבין שועי העם, ואינו מתאים לתפיסת עולם שוויונית. הביטוי 'האיש הפשוט' אינו בעל קונוטציה דומה ולכן עדיף להשתמש בו.
5
שרון דונוביץ שואל/ת: בעלי מתעקש שיש ביטוי בשם "טובת הכפר", שמשמעותו הפרה החולבת הטובה ביותר. לא מצאנו אותו בשום מקום. האם באמת יש כזה ביטוי?
רוביק עונה:
צירוף לא מוכר בעליל, אם יש רפתן שמכיר, שיקום. הזירה הלשונית מבטיחה ליידע.
6
צבי הרדוף שואל/ת: נתקלתי היום בקטע פרי-עטך (או מקלדתך) ובו הצרוף "נותן במה", שמשמעותו, לדידי, מספק אתר לעבודה זרה. האם טעות בידי?
רוביק עונה:
'נותן במה' הוא צירוף לשון עברי מקובל במשמעות מי שמעניק מקום לדברים שכותב או אומר אדם מסוים. 'במה' היא אמנם במקור המקראי, בדרך כלל, מקום לעבודה זרה, אבל בעברית המודרנית השימוש הוא בתחום התיאטרון והבידור, וכן השימוש המושאל: מקום להשמעת דברים בפומבי, כולל כלי תקשורת כלשהו.
7
קארין שואל/ת: בביטוי 'עשו לו מערוף', למיטב ידיעתי הכוונה בסלנג היא אמבוש או עליהום או תרגיל.
רוביק עונה:
זו אינה הכוונה או המשמעות. 'עשו לו מערוף' – עשו לו טובה. 'מערוף' בערבית: טובה, מעשה חסד.
8
מירי רמז שואל/ת: 'מנה אחת אפיים': מתי החל הביטוי לקבל הקשר שלילי, שהרי בתנ"ך הוא מופיע כחיובי)? ומה עניין האפיים כאן?
רוביק עונה:
אכן, הביטוי החיובי זכה בעברית החדשה למשמעות שלילית, תופעה שיש לה דוגמאות רבות נוספות. בספר שמואל א' נכתב: "וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב" (שמואל א א 5), וכאן הכוונה היא למנה כפולה. בספרות ההשכלה נעשה שימוש בביטוי במשמעות המקורית. הופעות ראשונות של המשמעות השלילית הן אצל סופרים שונים במהלך המאה העשרים ובתרגומי שלונסקי. השימוש הזה מושפע מיידיש, שבה פאָרציע, מנה, פירושו נזיפה: געבן עמעצן אַ פּאָרציע, נתן לו מנה. קיבל מנה אחת אפיים - קיבל נזיפה כפולה. לגבי 'אפיים' בפסוק המקורי, פרשני המקרא הסבירו זאת בכך שהיא קיבלה את המנה בסבר פנים יפות. רד"ק מסביר: קיבלה אותה באף – קיבלה בכעס. קיבלה באפיים - קיבלה ברצון.
9
גל שואל/ת: אם אני לא טועה, כאשר מדברים על "להביא ילדים", זהו קיצור של הביטוי הציורי משהו "להביא ילדים לעולם". הקיצור הזה מאוד צורם בעיני משום ש"הבאה" באופן כללי היא מין פועל כללי שמשתמשים בו בחיי היום יום, והוא נשמע כמו הוזלה של תכנון המשפחה והולדת צאצאיך. מאידך, אני גבר ואיני יכול לשאת בהריון בעצמי ולא ללדת. מהי אם כן בצורה הפועל התקינה של "עשיית" ילדים? האם היא "להרות", מלשון הורות? אולי יש לך חלופה להציע?
רוביק עונה:
נכון ש'הביא' הוא פועל גנרי, אבל זה אינו פוסל אותו מהצירוף 'להביא ילדים לעולם', המוכר בשפות שונות: יידיש: ברענגען אין דער וועלט, אנגלית: bring a child into the world, גרמנית: jemanden zur Welt bringen, וכן בצרפתית. על פי התנ"ך הגבר מוליד, והאשה יולדת, אך היום 'הוליד' מתייחס גם לנשים.
10
יוסי שיין שואל/ת: למה המונח בשפות אחרות food poisoning בעברית הוא הרעלת קיבה, ולא הרעלת מזון?
רוביק עונה:
גם המונח המקצועי בעברית הוא הרעלת מזון. נראה שמקור השימוש העממי ב'הרעלת קיבה' הוא בעקבות הביטוי 'קלקול קיבה', שהוא תרגום שאילה מביטוי מקביל ברוסית.
11
יוחאי שואל/ת: ״חלק הארי״ הוא חלקו האיכותי המועדף של האריה הזכר בטרף של הלהקה. בזמן האחרון שמעתי הרבה מתראיינים שמשתמשים בצרוף ״החלק הארי״ במקום המילה ״רוב״, למשל: החלק הארי של שרי הממשלה. האם השימוש הזה בשיבוש המושג צריך להתקבל בשפה המודרנית?
רוביק עונה:
'חלק הארי' מתייחס גם במקורו לכמות יותר מאשר לאיכות. המקור הוא בצירוף הלטיני societas leonine, שותפות הארי. הצירוף מבוסס על משל של איזופוס, ולפיו ביקש הארי מהחמור ומהשועל לחלק את השלל ביניהם. בסופו של דבר קיבל האריה כמעט הכול. השיבוש אינו במשמעות אלא במבנה הצירוף. 'חלק הארי' הוא צירוף סמיכות – חלקו של האריה, 'החלק הארי' הוא צירוף חסר משמעות, שכן 'ארי' אינו שם תואר. עם זאת השיבוש השתרש, ואין סיבה או טעם להילחם בו.
12
יצחק שואל/ת: האם יש הצדקה לצירוף של "קנס כספי" לביטוי קנס? הרי אין קנס שאינו בכסף. כך כתוב במילון של אבן שושן ובויקיפדיה.
רוביק עונה:
'קנס כספי' הוא עודפות, שכן כל קנס, כבר במקורות, הוא עונש כספי. האם עודפות היא בהכרח שגיאה? לא ממש. השפה עמוסה עודפויות. עם זאת עדיף באמת לומר 'הטילו עליו קנס', ולא 'הטילו עליו קנס כספי'.
13
מיכה פיקרסקי שואל/ת: להשטיח את העקומה נכון, או לשטח את העקומה?
רוביק עונה:
פעלים רבים עשויים להופיע במשמעות קרובה בכמה בניינים. כך גם השורש שט"ח. שָטַח (קל), שיטח (פיעל) והִשטיח (הפעיל) משמשים במקביל במשמעות יישור ופרישה.
14
דוד שואל/ת: האם כתבת בעבר על הביטוי היחסית חדש "פעם ראשונה... פעם שנייה"? הוא הפך לנפוץ בעיקר ברדיו כאשר המרואיין מונה נימוקים לטענה שהוא מעלה. כיצד סולק ה"ראשית... שנית..."? מה היה חטאו?
רוביק עונה:
לא נותר אלא להסכים שמדובר בשימוש עילג. מקורו ככל הנראה בגרמנית, שבה ראשית (באנגלית first) היא בגרמנית erstmals: פעם ראשונה.
15
נאסר בסל שואל/ת: יש קושייה בלשון שהסבירו אותה המדקדקים בדרכים שונות. הפרשן שאני עוסק בו מציע פתרון ואומר עליו (בערבית-יהודית), שלדעתו הוא "קוי פי אלמעני ואכ'לץ פי אללגה". התרגום המילולי בעברית לדברי הפרשן: "חזק במשמעות וצח יותר בלשון". איך לכתוב את המשפט הזה בעברית של בני אדם?
רוביק עונה:
דומה שהפתרון המילולי שהצעת יפה וברור. 'חזק במשמעות' – שמשמעותו ברורה ומובנת. 'צח יותר בלשון' – מתאים יותר ללשון מדויקת ויפה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >