שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
עדי שואל/ת: לאחרונה אמרתי למישהו בבדיחות הדעת "אל תדאג, לא יתלו אותך", כשהתכוונתי, לא תהיה לך בעיה עם זה. מיד הצביעו עלי והאשימו אותי שאני מאיימת על האדם. אני התכוונתי לכך מטאפורית, כמובן, והשתמשתי בזה כמו שרבים משתמשים בזה, מטאפורית. מאין נובע "לתלות מישהו" מטאפורית?
רוביק עונה:
אני הייתי תולה את מי שמעיר לך על כך בעוון החטא הנורא מכל: מחסור בחוש הומור. זו אמירה חביבה, רבת אירוניה, ואין צורך לחטט במקורות. פירושה: מה שעשית לא כל כך נורא. לא מגיע לך על זה עונש מוות. ובכלל, המוות הוא בסיס לשימושים מטפוריים נפוצים כל כך בשפה, שאיננו שמים לכך לב. "תהרוג אותי, אבל...", "בא לי לרצוח אותו", "מצידי אתה יכול לקפוץ מהגג", ועוד ועוד.
2
חיים שמיר שואל/ת: בתורה נזכר המושג "כיבס ביין בגדיו". בזמנו שמעתי שמושג זה מצביע על עושר, הרבה צאן, היות ובטבע אין יין אדום ולא יין מתוק, רק יין יבש לבן, לכן היו משתמשים בו לרענן את הצמר. האם באמת לא היה בטבע יין אדום? האם זאת אכן כוונת המושג המופיע בתנ"ך?
רוביק עונה:
הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותֹה" אכן עורר תהיות, שכן כיבוס ביין אינו נשמע הגיוני. על פי הרשב"ם מדובר על מי שעוסק בדריכת ענבים בגת, ובגדיו מתלכלכים ביין או בדם ענבים הנרדף לו. על פי אבן עזרא מדובר במי ששותה יין רב והוא נדמה לו כמים, ולכן הוא מכבס בו את בגדיו. הפשט הוא שהאדם עשיר כל כך שהיין נשפך אצלו כמים, והוא אפילו מכבס בו את בגדיו. האפשרות שמדובר ביין לבן והוא נועד "לרענן את הצמר" אינה נרמזת בטקסט, מה גם ש'דם ענבים' המקביל הוא ללא ספק אדום. לא תמיד יש צורך לחפש היגיון בשירה המקראית, וזה חלק מיופייה. בכל מקרה, יין לבן או אדום אינו "קיים בטבע", אלא הוא עיבוד תרבותי של פרי הגפן.
3
גבעון שואל/ת: מה פירוש הביטוי ״לא מאיימים על יונה עם יין״? מה ליונה וליין? מה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי מאפשר להשמיע אמירה בוטה באופן מעודן. מאחוריו מסתתר הביטוי "לא מאיימים על זונה עם זין", כלומר, אי אפשר להפחיד אדם במשהו שהוא מכיר היטב. עידון כזה נמצא גם בביטוי 'בן יונה'.
4
רפאל שואל/ת: נשאלת והסברת בעבר את מקור הביטוי 'לסבר את האוזן'. במקביל נהוג בלשון הדיבור גם הביטוי 'לסבר את העין'. מה מקור השיבוש? האם ניתן להשתמש בביטוי זה (לסבר את העין)?
רוביק עונה:
אין מדובר בשיבוש אלא בפיתוח יצירתי והגיוני. 'סיבר את האוזן': גרם לשומע להשתכנע שהדברים נכונים. 'סיבר את העין': גרם לי שמתבונן להשתכנע. הביטוי משמש בעיקר בשפה המשפטית כמו בציטוט הבא: "על דעת קודמיי, הוזמן תסקיר מעצר אשר סיבר את העין ואת האוזן כי המשיב עשה את המיוחס לו על רקע קושי לסייע בפועל לפרנסת המשפחה".
5
איל שלו שואל/ת: כיצד יש לכתוב נכון: ענף הבנייה, או ענף הבניין?
רוביק עונה:
השם המקובל הוא 'ענף הבנייה'. 'ענף הבניין' משמש גם כן, אבל הוא רשמי פחות ונפוץ הרבה פחות.
6
אמנון סלע שואל/ת: לעניין צירופי לשון: האם הצירוף/ביטוי "באת ובעט" מוכר לך? מקורותיו? מובאות קשורות? זה היה שמו של כתב עת שיצא לאור בבית הספר העממי בו למדתי.
רוביק עונה:
זה משחק מילים חביב המייצג את האתוס של שילוב עבודת כפיים ולימוד, אבל הוא הוא לא הפך למטבע לשון. צירוף ותיק באותו רעיון הוא 'ספרא וסיפא'.
7
אסנת יותם שואל/ת: מהי משמעות צרוף המילים: "רובם ככולם"?
רוביק עונה:
המשמעות היא חלקו הגדול של דבר מה, כמעט כולו, וביטול משקל אפשרי של המיעוט מול הרוב. המקור במסכת נזיר בתלמוד: "אמר רב אחא בריה דרב איקא, זאת אומרת, רובו ככולו מדאורייתא" (ת"ב נזיר מב א). הוראתו כאן היא שבהלכות מסוימות נחשב רובו של בית דין או של ציבור כאילו היה כולו.
8
נלי שואל/ת: מה זה אומר המילה "יישק" בביטוי "על פיו יישק דבר"? איך מהפסוק "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי" שאמר פרעה ליוסף זה הגיע לביטוי "על פיו ישק דבר?" או שיש מקור אחר לביטוי?
רוביק עונה:
אכן, בספר בראשית נכתב על יוסף "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי". במדרש בראשית רבא מסבירים זאת: "שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך, ועל פיך ישק כל עמי, שלא יהא אדם נוטל פרוקופי [כבוד] חוץ ממך". הוראת יישק על פי המדרש היא נשיקה של כבוד על הפה, המוכרת מכמה תרבויות עד היום, וכאן מונה יוסף למתווך: העם יישק לו ורק לו, והוא יישק לפרעה. יש פרשנויות נוספות, אך הן משכנעות פחות.
9
אודי שואל/ת: מתי נוספה ה"וברכה" לברכת השלום העברית ועל-ידי מי?
רוביק עונה:
מקור הברכה הוא במדרש: "ובערבות שהוא השביעי גנזי החיים וגנזי שלום וברכה". בימי הביניים נכתב על ידי הפרשן מנחם רקאנטי "שיהיה שלום וברכה בארץ". בסדר עמרם גאון נכתב: "שים שלום טובה וברכה, חסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך".
10
יהודה שואל/ת: יש לי שתי שאלות בניסוח: אני מעוניין לומר: המבחן לקח לי שעתיים, כלומר סיימתי אותו לאחר שעתיים. המילה "לקח" היא סלנג. איך אומרים את המשפט הזה בצורה תקינה?
רוביק עונה:
'לקח שעתיים' הוא ביטוי המושפע מאנגלית – it took two hours . זה כשלעצמו אינו פוסל אותו. דרכים אחרות לניסוח הרעיון בעברית הם כמו בשאלה (סיימתי בשעתיים), או 'השקעתי במבחן שעתיים', ובדרך דיבורית נוספת: 'ישבתי על המבחן שעתיים'.
11
יורי מור שואל/ת: מה משמעות הצרף "ניטל רחמה" - במשפט "ר' טרפון פסק שפרה שניטל רחמה היא טרפה". אני מנחש שמדובר בפרה שלא מסוגלת להביא עגלים – אך האם הניחוש שלי הוא נכון?
רוביק עונה:
'ניטל רחמה', או בניסוח אחר 'ניטל האם שלה' במשמעות בית הרחם, היא פרה שנטלו או הוציאו ממנה את הרחם, ומכאן גם אינה יכולה להביא עגלים. במקומות מאוחרים יותר נאמר גם על נשים ש'ניטל רחמן'.
12
עמית לב-ברינקר שואל/ת: מישהו בטוויטר אמר לאדם אחר "לך תישן על הבטן", ואני הנחתי שהוא התכוון לביטוי "לך תישן על האף" שמאוד נפוץ בשנים האחרונות. אני מניח ש"לך תישן על האף" מטרתו להגיד לך "לך תיחנק" בצורה מנומסת יותר, אבל בשיטוט קצר ברשת מצאתי גם טענה שזאת מקבילה ל"תוריד את האף", כלומר, אל תהיה גאוותן.
רוביק עונה:
פרשנויות לביטויי סלנג נקבעות על פי שימושים וכוונות ולא על ניתוח היסטורי או סמנטי של המונח. מכל מקום, נראה שרוב המשתמשים מתכוונים לחלופה של 'לך תיחנק'. קללות במשפחת 'לך' יש אינפלציה, מ'לך לעזאזל' ועד 'לך חפש מי ינענע אותך', לא כולן ברורות אבל כולן בוטות. המשמעות השנייה מעודנת ומתוחכמת יותר, אבל יתכן שבסביבות מסוימות זו המשמעות המקובלת.
13
רותי דגן שואל/ת: מאין הגיע הנוהג (המקומם) לברך חבר או חברה הנִקרים בדרכנו בַּבוקר בַּבְּרָכָה המקוצרת: "בוקר"? הברכה הפכה בעיניי לתיאור מצב גרידא שהרי לכל ידוע כי כעת בוקר, ומדוע חש אדם כי יש לעקור את האיחול לטוב מהברכה.
רוביק עונה:
הדוגמה היא מה שקרוי אליפסה – השמטת מילה בצירוף, המילה שנותרת סופגת את משמעות הביטוי כולו. התופעה נפוצה מאוד ובדרך כלל איננו שמים אליה לב. 'בוקר' במקום בוקר טוב הוא מכל מקום חיקוי של נוהג אמריקני דומה: !morning.
14
אלי בן דוד שואל/ת: מהו 'שידוד מערכות'. אני מבין מה אומר המושג אבל למה 'שידוד'? מה זה אומר?
רוביק עונה:
משמעות הצירוף היא בחינה מדוקדקת ומהלכי שינוי משמעותיים בארגון. המקור הוא בלשון ימי הביניים: "ורבי אברהם פירשו בשם הנגיד ז"ל מגזרת שודד, כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים" (רמב"ן בראשית יז 1), וכאן השורש הוא שׁד"ד (שין ימנית). בעברית החדשה יוחס הצירוף לשורש המקראי שׂד"ד (שין שמאלית), בהוראת מי שמעבד את שדהו (ישעיהו כח 24), והמשמעות: עיבוד מחדש של השדה כדי להתחיל עונת חקלאות חדשה, ובהשאלה: ארגון מחדש.
15
יצחק שואל/ת: בספרו של אנתוני ביוור על "סטלינגרד" (שתורגם בידי כרמית גיא, מתרגמת מצוינת) נכתב פעמים רבות "הרה" (-אסון, -גורל ועוד). אני יודע שהמלה "הריון" היא בזכר (מדוע?), אבל יש משהו שמפריע לי בצירוף "הָרֶה". האם זו בעיה שלי בלבד?
רוביק עונה:
הָרֶה היא צורת הבינוני של הפועל הָרָה. בביטויים שבשאלה נאמר על דבר מה שהוא מכיל בתוכו פוטנציאל לאסון. יש כאן השפעה לביטוי המקראי מתהילים 'הָרָה עמל', כלומר, יש בו פוטנציאל למעשים רעים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >