שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילה שואל/ת: כתבתי פוסט - הלכתי לישון עם התרנגולות והתעוררתי עם הציפורים. קיבלתי תיקון שזה הפוך. אני זוכרת שככה אמרו. תחכים אותנו בנידון – ותפסוק.
רוביק עונה:
הצדק בוודאי אתך ולא עם המתקנים. הביטוי "הלך לישון עם התרנגולות" מקובל בכמה שפות. יידיש: ער גייט שלאָפֿן מיט די הינער גלײַך. גרמנית: mit den Hühnern zu Bett gehen. צרפתית: se coucher avec les poules. בת זוגו של רפול עפרה מאירסון סיפרה עליו: "אמא שלו לימדה אותו שאנשים הגונים צריכים ללכת לישון עם התרנגולות ולקום עם התרנגולות". לגבי הקימה הבוקר, גם הציפורים וגם התרנגולות נוהגים לצייץ ולקרקר עם שחר, כך ששתי הגירסאות נכונות.
2
אשל שואל/ת: 2 ציטוטים מתוך המרשתת: א. ״שידור ישיר מטכס האשכבה של.....״ ב. ״החל טכס האשכבה של.........״ האם נכון להשתמש בביטי ״טכס אשכבה״? למיטב ידיעתי זהו מנהג נוצרי ׳פר-אקסלנס׳.
רוביק עונה:
טקס האשכבה הוא אכן במקורו נוצרי, אך הוא התקבל בשימוש העברי-ישראלי מאחר שהיה צורך במילה או ביטוי לטכס הקודם להלוויה, המקובל היום מאוד. הנוצרים לקחו לא מעט מטבעות לשון ונוהגים מן היהודים, מותר לנו בהחלט לקחת מהם משהו בתמורה.
3
יוחאי שואל/ת: בספר שופטים נקראים תושבי שכם ״בעלי שכם". האם יש שימוש כזה במלה 'בעלי' גם לתושבים אחרים, ומה משמעות הביטוי?
רוביק עונה:
הצירוף 'בעלֵי+שם מקום' מופיע במקרא כמה פעמים נוספות: בעלי יבש גלעד, בעלי יריחו, בעלי מגדל ועוד. הכוונה ככל הנראה לאדוני המקום, לדמויות בעלות השררה וההשפעה ביישוב.
4
נוני שואל/ת: הביטוי "פרה חולבת" לא מוזר קצת?
רוביק עונה:
מבחינת השימוש בו הביטוי דווקא נאה כדימוי. פירושו אדם או ארגון המשקיעים כספים רבים ללא החזר. הוא מופיע ביידיש: מעלקנדיקע קו, ובשפות נוספות. באשר לשימוש במילה 'חולבת', הצורה המיוחדת 'פרה חולבת' מופיעה בלשון ימי הביניים המאוחרים ופירושה פרה המניבה חלב. השימוש בבניין קל הוא אם כן כפול, יוצא ועומד: 'חולב/ת הוא גם מי שמפיק חלב מן הפרה, וגם מי שמניב את החלב. כפילות דומה אפשר למצוא בפועל 'תולה', המתייחס גם למי שגורם לתלייה, וגם למה שנתלה (הכביסה תולה בחצר).
5
חני פריאל שואל/ת: האם נכון להשתמש במשפט "שלא תדעו עוד צער" בניחום אבלים?
רוביק עונה:
המשפט בוודאי מקובל, איחול לגיטימי למשפחה שזה יהיה צערה או אסונה האחרון. המקור ביידיש: איר זאָלט שוין ניט וויסן פֿון צער. גרסה ספרותית יותר שאולי השפיעה על היידיש: 'ולא תוסיפו לדאבה עוד'.
6
אבי שואל/ת: שאלתי האם נכון לרשום במשפט ...ברם אבל...?
רוביק עונה:
זו עודפות מיותרת, והיא עלולה להצביע על בורות. בעבר נהגו לומר או לכתוב "ברם אולם" כצורה סטירית לתופעות של תיקון יתר. "ברם" לעצמה משמשת היום בעיקר בשפה המשפטית.
7
אלון טויזנר שואל/ת: אני פונה אליך לאחר ויכוח עקרוני. טענתי כי רק בשנים האחרונות נוספה המילה "שקט" לברכה. יום שקט. ערב שקט. שבוע שקט. ניראה כי הברכה הזו ייחודית לישראלים ונולדה בעקבות גל הפיגועים באינתיפדה השנייה, לאחר שמידי יום היו פיגועים, ייחלנו לשקט, והיא ייחודית לשפה העברית. האם אני צודק?
רוביק עונה:
השימוש ב"יום שקט" בכלל וכחלק מברכה אינו אופייני רק לעברית. הצירוף “A quiet day” באנגלית משמש לתיאור יום רגוע ונעים. האבחנה של השואל לפיה יש עלייה בשימוש בברכה מעניינת, והיא יכולה בהחלט להתקשר לסדר היום הישראלי העצבני שאין בו רגע דל, ולא מדובר רק בפיגועים.
8
חגית אבירם שואל/ת: האם נכון לומר 'שכרם הולן'?
רוביק עונה:
נכון ויפה. הביטוי 'הלין את שכרו', כלומר, לא העניק לעובד שכר המגיע לו באותו יום אלא לאחר 'לינת לילה' מקורו בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר". אם מלינים שכר, בבניין הפעיל, השכר יכול להיות 'מוּלן', בבניין הופעל.
9
צביקה שואל/ת: אני רוצה לדעת האם הביטוי 'לך תזדיין' היה בשימוש ב-48?
רוביק עונה:
ככל שניתן להתייחס לשאלה כזו בוודאות, 'לך תזדיין' לא היה בשימוש לפני שנות השבעים של המאה הקודמת. הביטוי גם אינו מופיע במילוני דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, בעוד הביטוי "תזדיין מכאן" במשמעות הסתלק מופיע. כמו כן, הביטוי הוא תרגום של ביטוי הסלנג האמריקני go fuck yourself. הסלנג האמריקני כמעט שלא השפיע על הסלנג הישראלי לפני שנות השבעים.
10
אורלי כהן שואל/ת: האם "מרבד פרחים" הוא ניב בשפה העברית?
רוביק עונה:
'מרבד פרחים' אינו ניב במובן המקובל, אלא דימוי. לכן אפשר לומר גם "מרבד כלניות", "מרבד סיגליות", "מרבד דשא" וכדומה, וכן להשתמש בדימוי המרבד בתיאורי נוף שונים.
11
דב ניימן שואל/ת: ח"כ גילאון ממרצ, כינה את ח"כ חזן, "גולם מפרג". על מה מדובר?
רוביק עונה:
גילאון התייחס מן הסתם למה שהיא בעיניו התנהגותו הבריונית ושפתו העילגת של חבר הכנסת המדובר. "גולם מפרג" נשמע מעט מעודן יותר מסתם "גולם".
12
לירון שואל/ת: תהיתי לעצמי מדוע כל כך הרבה מילים בעברית מתחילים במילה בית: בית ספר, בית חולים, בית קברות, בית כלא, בית אבות, בית דפוס, ואלה רק מקצת הדוגמאות. האם זה ייחודי לעברית? או שיש עוד שפות שמתחילות הרבה מהצירופים בבית. מה הסיבות לכך?
רוביק עונה:
'בית' היא אכן מילה מרכזית הן בעברית והן בשפות רבות אחרות. היא מתייחסת למקום מגורים, למוסד המשכן אנשים, ובעברית גם למשפחה, לארץ מולדת ועוד ועוד. ב"מילון הצירופים" לא פחות מ-105 צירופים שהמילה הראשונה בהם היא 'בית'. מקורות המונחים מגוונים. חלקם מהתנ"ך: בית אב, בית תפילה, חלקם מלשון חכמים: בית דין, בית ספר, חלקם מימי הביניים: בית זונות, חלקם בתרגום, בעיקר מגרמנית: בית חולים, בית קפה ועוד ועוד.
13
עופר שואל/ת: מה מקור השימוש בצמד המילים קאנטרי-קלאב בעברית? כביכול זה בא מארה"ב, רק ששם השימוש בו שונה. האם זה יכול להיות קשור לכך שהקאנטרי הראשון בארץ אכן היה מחוץ לעיר ת"א?
רוביק עונה:
בדרך כלל גם הקאנטרי קלאב בישראל נמצא מחוץ למרכזי הערים, או במקום המעניק אווירה כפרית. הקאנטרי קלאב הראשון נפתח בשטח העיר תל אביב, אך באזור לא מיושב, סמוך לצומת גלילות.
14
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה פשר הביטוי "עקשן פארעח"{parech)?
רוביק עונה:
הביטוי 'עקשן פארך' התגלגל מיידיש, ופירושו עקשן חסר תקנה. המילה פארעך פירושה גזזת או שחין, ומכאן הביטוי הגזעני "פרענק פארעך", וכנראה זה מקור הביטוי: עקשן כמו (יהודי) ספרדי או מזרחי.
15
עודד שואל/ת: ב - שעה טובה. מתי תבוא ה'ב'? אדם עבר דירה ואני מאחל לו 'שעה טובה', ר'ל ששעתו תהיה מוצלחת, תאיר לו פנים. אדם עומד לעבור דירה, אני מאחל לו 'בשעה טובה', ר'ל שהמעבר יעשה בשעה שהיא טובה. האם יש טעם בהבחנה הזו?
רוביק עונה:
'בשעה טובה' היא איחול מסורתי, המחמיא לאדם שעשה מהלך בחייו, ומאחל לו הצלחה. 'שעה טובה' אינו איחול אלא צירוף חופשי ואין לו משמעות בהקשר של מעבר דירה או כל מהלך אחר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >