שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: מתי נוספה ה"וברכה" לברכת השלום העברית ועל-ידי מי?
רוביק עונה:
מקור הברכה הוא במדרש: "ובערבות שהוא השביעי גנזי החיים וגנזי שלום וברכה". בימי הביניים נכתב על ידי הפרשן מנחם רקאנטי "שיהיה שלום וברכה בארץ". בסדר עמרם גאון נכתב: "שים שלום טובה וברכה, חסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך".
2
יהודה שואל/ת: יש לי שתי שאלות בניסוח: אני מעוניין לומר: המבחן לקח לי שעתיים, כלומר סיימתי אותו לאחר שעתיים. המילה "לקח" היא סלנג. איך אומרים את המשפט הזה בצורה תקינה?
רוביק עונה:
'לקח שעתיים' הוא ביטוי המושפע מאנגלית – it took two hours . זה כשלעצמו אינו פוסל אותו. דרכים אחרות לניסוח הרעיון בעברית הם כמו בשאלה (סיימתי בשעתיים), או 'השקעתי במבחן שעתיים', ובדרך דיבורית נוספת: 'ישבתי על המבחן שעתיים'.
3
יורי מור שואל/ת: מה משמעות הצרף "ניטל רחמה" - במשפט "ר' טרפון פסק שפרה שניטל רחמה היא טרפה". אני מנחש שמדובר בפרה שלא מסוגלת להביא עגלים – אך האם הניחוש שלי הוא נכון?
רוביק עונה:
'ניטל רחמה', או בניסוח אחר 'ניטל האם שלה' במשמעות בית הרחם, היא פרה שנטלו או הוציאו ממנה את הרחם, ומכאן גם אינה יכולה להביא עגלים. במקומות מאוחרים יותר נאמר גם על נשים ש'ניטל רחמן'.
4
עמית לב-ברינקר שואל/ת: מישהו בטוויטר אמר לאדם אחר "לך תישן על הבטן", ואני הנחתי שהוא התכוון לביטוי "לך תישן על האף" שמאוד נפוץ בשנים האחרונות. אני מניח ש"לך תישן על האף" מטרתו להגיד לך "לך תיחנק" בצורה מנומסת יותר, אבל בשיטוט קצר ברשת מצאתי גם טענה שזאת מקבילה ל"תוריד את האף", כלומר, אל תהיה גאוותן.
רוביק עונה:
פרשנויות לביטויי סלנג נקבעות על פי שימושים וכוונות ולא על ניתוח היסטורי או סמנטי של המונח. מכל מקום, נראה שרוב המשתמשים מתכוונים לחלופה של 'לך תיחנק'. קללות במשפחת 'לך' יש אינפלציה, מ'לך לעזאזל' ועד 'לך חפש מי ינענע אותך', לא כולן ברורות אבל כולן בוטות. המשמעות השנייה מעודנת ומתוחכמת יותר, אבל יתכן שבסביבות מסוימות זו המשמעות המקובלת.
5
רותי דגן שואל/ת: מאין הגיע הנוהג (המקומם) לברך חבר או חברה הנִקרים בדרכנו בַּבוקר בַּבְּרָכָה המקוצרת: "בוקר"? הברכה הפכה בעיניי לתיאור מצב גרידא שהרי לכל ידוע כי כעת בוקר, ומדוע חש אדם כי יש לעקור את האיחול לטוב מהברכה.
רוביק עונה:
הדוגמה היא מה שקרוי אליפסה – השמטת מילה בצירוף, המילה שנותרת סופגת את משמעות הביטוי כולו. התופעה נפוצה מאוד ובדרך כלל איננו שמים אליה לב. 'בוקר' במקום בוקר טוב הוא מכל מקום חיקוי של נוהג אמריקני דומה: !morning.
6
אלי בן דוד שואל/ת: מהו 'שידוד מערכות'. אני מבין מה אומר המושג אבל למה 'שידוד'? מה זה אומר?
רוביק עונה:
משמעות הצירוף היא בחינה מדוקדקת ומהלכי שינוי משמעותיים בארגון. המקור הוא בלשון ימי הביניים: "ורבי אברהם פירשו בשם הנגיד ז"ל מגזרת שודד, כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים" (רמב"ן בראשית יז 1), וכאן השורש הוא שׁד"ד (שין ימנית). בעברית החדשה יוחס הצירוף לשורש המקראי שׂד"ד (שין שמאלית), בהוראת מי שמעבד את שדהו (ישעיהו כח 24), והמשמעות: עיבוד מחדש של השדה כדי להתחיל עונת חקלאות חדשה, ובהשאלה: ארגון מחדש.
7
יצחק שואל/ת: בספרו של אנתוני ביוור על "סטלינגרד" (שתורגם בידי כרמית גיא, מתרגמת מצוינת) נכתב פעמים רבות "הרה" (-אסון, -גורל ועוד). אני יודע שהמלה "הריון" היא בזכר (מדוע?), אבל יש משהו שמפריע לי בצירוף "הָרֶה". האם זו בעיה שלי בלבד?
רוביק עונה:
הָרֶה היא צורת הבינוני של הפועל הָרָה. בביטויים שבשאלה נאמר על דבר מה שהוא מכיל בתוכו פוטנציאל לאסון. יש כאן השפעה לביטוי המקראי מתהילים 'הָרָה עמל', כלומר, יש בו פוטנציאל למעשים רעים.
8
מודה נסים שואל/ת: למה הצירוף "אם־כי" משמש כמילת ניגוד? איך זה מתקשר למשמעות המילים?
רוביק עונה:
הצירוף מופיע כבר בספרות ימי הביניים ומילולית הוא אכן סתום. יתכן שיש כאן השפעה של הביטוי המקראי 'אף כי' במשמעות על אף, למרות: "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה: אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן" (בראשית ג 1). כמו כן יש לומר שבימי הביניים הוא נכתב לעיתים 'עם כי', כלומר, עם דבר מה המסייג, ויתכן ש'אם כי' אינו אלא טעות כתיב שהתפשטה.
9
מרדכי שואל/ת: על סיסרא נאמר שהוא "נפל שדוד"? מה פירושו האורגינאלי של הביטוי "נפל שדוד"? (שדוד זה אדם שנשדד כספו לכאורה).
רוביק עונה:
בספר שופטים נכתב: "בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד", וכאן הכוונה לכך שנהרג. בתנ"ך משמש הפועל שדד ונטיותיו בעיקר להשמדה והחרבה, בעוד ששודד פירושו בעיקר גזלן. בעברית החדשה התקבעה רק משמעות הגניבה והביזה.
10
אילן דוידוב שואל/ת: כיצד זה הביטוי "צא ולמד" מההגדה של פסח לא 'תפס' אותנו בלשוננו, במובן של 'ראינה'. אני בסביבתי הקרובה משתמש בביטוי הזה כשברצוני להבהיר ולחדד סוגיה כלשהי. אשמח לתשובה מדוע ביטוי חביב זה לא תפס, ולחילופין, כיצד קורה כשביטוי אחר (לאו דווקא סלנג) יכול כן לתפוס, כמו "חושך מצרים", גם מאותה הגדה של פסח.
רוביק עונה:
'צא ולמד' הוא ביטוי תלמודי נפוץ ואכן יפה ביותר. בעברית החדשה יש נטייה מוגבלת לאמץ צירופי לשון מן המשנה והתלמוד, הנחשבים גבוהים או ארכאיים, וחבל. 'חושך מצרים' אינו ביטוי מההגדה, המביאה את סיפור מכת החושך מן המקרא, אלא ביטוי ביידיש ובגרמנית, ויש לו גוון עממי.
11
חיה הורניק שואל/ת: האם ניתן להשתמש בביטוי "טרם לכן"? או רק קודם לכן, בטרם וכד'?
רוביק עונה:
השימוש ב'טרם לכן' מסורבל ופלצני, עדיף 'לפני כן'. עם זאת קשה לטעון שזו שגיאה. 'טרם' פירושו במקרא גם 'לפני', 'טרם לכן', לפני שדבר מה התרחש.
12
יעל לוי שואל/ת: בביטוי "יחד עם זאת" מפריעה לי ה"יחד" שסתם מאריכה את המשפט. ייתכן שאני טועה, אבל נראה לי ש"עם" כבר כוללת את ההבנה שמדובר ביחד.
רוביק עונה:
אכן יש כאן עודפות, אבל עודפות אינה שגיאה ואינה בהכרח פסולה. היא מוסיפה למשפט לפעמים טעם או הדגשה. במקרה של 'יחד עם זאת' הצירוף מוכר כבר מן הספרות החסידית במאה ה-19, וניכרת בו השפעה רוסית: vmeste s tem.
13
מנחם גילה שואל/ת: מה הביטוי העברי הנכון ל-it's up to you?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון הוא 'זה תלוי בך', 'זה בידיך', 'אתה המחליט או הקובע'.
14
ראובן פרומר שואל/ת: בתנ"ך מופיעה המילה יען (סיבה) לפעמים לבדה, ולפעמים כצירוף יען-כי. האם הצירוף 'יען כי' איננו כפילות?
רוביק עונה:
אכן השימושים במקרא רנדומליים, אך המשמעות זהה: מפני ש..., משום. אין כאן כפילות, אלא בצורת 'יען כי' וכן 'יען אשר' יש קישור משעבד לפסוקית שבאה אחריו, והיא חסרה בצורה 'יען'. כאשר המילה מופיעה לפני שם עצם ולא פועל, היא תופיע ללא 'כי' או 'אשר'.
15
יואל שואל/ת: הצירוף "אם כן"; משמעו "אם כך" או "אם כן (honest) הדבר"?
רוביק עונה:
'אם כן' הוא צירוף המקשר בין שתי טענות, שהאחת מובילה אל השנייה: "אתה רכשת את המוצר, אם כן – עליך לשלם", וכאן זו מילה נרדפת ל'כך', כבר בבריאת העולם: "ויהי כן". 'כן' במשמעות ישר תשמש כאשר ההקשר מתייחס לכך במפורש ודורש שם תואר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >