שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי טופול שואל/ת: מחפש הסבר לצמד המילים: אומר משמו.
רוביק עונה:
"אומר משמו" פירושו, מצטט, משמיע דברים שאמר אדם לפניו במסגרת דיון הלכתי. הביטוי נפוץ מאוד בספרות התלמודית.
2
world champion שואל/ת: מה פרוש הביטוי "ואז יפוח היום" (כמו בשירו של ישי ריבו)? הרי מצאנו שימוש בשורש הנ"ל: "נפח את נשמתו" – מת, "נפח באפו נשמת חיים" - החייה אותו מכאן השאלה "יפוח היום" פירושו היום יתחיל, או שמא דווקא ייגמר?
רוביק עונה:
נפח הוא מהשורש נפ"ח והוא קשור בנשימה חזקה. יפוח הוא מהשורש פו"ח ופירושו נשב, וככל הנראה יש קשר בין השורשים. מקור השורות של ישי ריבו הם בשיר השירים: "עַד שֶׁיָּפוּחַ֙ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים". יפוח היום – היום יתחיל לנשב.
3
יקיר שואל/ת: האם המילה 'כשורה' היא בעצם 'כמו שורה'? נתקלתי במשפט של עגנון שגרם לי לחשוב כך- "...שאפילו דברים שנראים כאילו הם חוץ לשורה אף הם כשורה...".
רוביק עונה:
'כשורה' הוא ביטוי תלמודי ופירושו על פי הסדר הנכון, כראוי, ויש כאן שימוש מטפורי במילה 'שורה'. עגנון שיחק בציטוט שבשאלה בין המשמעות המילולית של 'שורה' לבין הפיתוח המטפורי של 'כשורה'.
4
נגה בן יהושע שואל/ת: הביטוי השגור בפי הגננות "להתפנות בשירותים" - עברית תקינה או לא?
רוביק עונה:
תקין, אבל מכיל עודפות. 'להתפנות' היא לשון נקייה להליכה לשירותים. נראה שהתוספת נובעת מכך שהגננות אינן בטוחות שיבינו אותן אם יאמרו רק 'אני הולכת להתפנות', ואולי עדיף פשוט: "הולכת לשירותים'.
5
טל שואל/ת: למה אומרים "ברוך השם", או "ברוך אתה ה'"? הרי לנו אין את הכוח לברך את אלוהים... איך התגלגל הביטוי הזה במשמעות של בקשה מאלוהים לברך אותנו? האם זה חלק מברכה הדדית, כך שאם אנו נתברך - אז אלוהים יבורך גם כן?
רוביק עונה:
ברוך אינו דווקא מי שבירכו אותו, אלא מי שהברכה מצויה בו, ועל כן נאמר כמה כמה פעמים על האל במקרא שהוא 'ברוך', כמו בפסוק הידוע "ברוך ה' יום יום" בתהילים. ומכאן הבסיס לברכות שבהן האל הוא ברוך, כלומר, מי שהברכה מצויה בו, והוא מעניק ממנה לבני האדם. חננאל מאק מוסיף: "תופעת הברכה על שני כיווניה מופיעה לראשונה בפרשת שבוע זה (לך לך), בראשית יד, יח-כ. מלכיצדק הוא כהן ל"אל עליון" והוא מברך במקביל: "ברוך אברם לאל עליון וברוך אל עליון...".
6
אלי אברמוביץ שואל/ת: הגבתי היום לפוסט מסוים שכותרתו היום נחלנו ניצחון, בתגובה המצוטטת בהמשך "אין דבר כזה נחלנו ניצחון". בעברית הפסד נוחלים או מנחילים ליריב בקיצור: "היום ניצחנו". האם אני צודק? או טועה?
רוביק עונה:
'נחל ניצחון' הוא ביטוי כשר למהדרין וגם נאה. המקור הוא בביטויים מן התנ"ך: 'נחלו פתאים איוולת' (משלי), 'אך שקר נחלו אבותינו' (ירמיה) ועוד. מכאן התפתח צירופים רבים של נחל+תכונה או תופעה והיא יכולה להיות חיובית או שלילית: נחל ניצחון, נחל תבוסה, נחל הצלחה (ביטוי נפוץ מאוד), וגם נחל כישלון.
7
אילה שואל/ת: האם יש מקבילה בשפות אחרות לביטוי חזרנו ״עייפים אך מרוצים״?
רוביק עונה:
לביטוי ותק רב. ב-1940 נכתב בעיתון הארץ כי טייסי המפציצים הבריטיים חזרו מגיחה "עייפים אך מרוצים". נראה שהמקור אנגלי: tired but satisfied, ובנוסח אחר tired but well-contented. השימוש בו בעברית לעיתים אירוני.
8
דרורה שואל/ת: איך אתרגם לעברית ספרותית : get the show on the road?
רוביק עונה:
הביטוי הקרוב ביותר הוא 'לצאת לדרך': לאחר שנה של הכנות יצא הפרויקט החדש לדרך. ביטוי טכני יותר: לעבור לשלב הביצוע.
9
יוסי שואל/ת: רציתי לשאול מהו יי"ש - יין שרף, המופיע תדיר בסיפורי שלום עליכם? האם וודקה? ברנדי? גם וגם? או משהו אחר.
רוביק עונה:
יין שרף הוא משקה אלכוהולי שעבר תהליך זיקוק, כגון וודקה, ערק, ג'ין, ברנדי ועוד. מקורו במדרש: "ואח"כ היה הסנדק מבקש לכל הקהל לבוא אצלו לשתות יין שרף ולאכול מיני מתיקה". הוא קרוי גם 'יין שרוף', גירסה המופיעה אצל החת"ם סופר. יש לשער ששלום עליכם התכוון בעיקר לוודקה, המשמשת בארצות הסלביות.
10
רותי שואל/ת: שם הספר "אין דבר" של סנט אובין העלה בי זיכרון משנים עברו (אני בת 77), בהן הביטוי "אין דבר" היה בשימוש שיגרתי. האם אני צודקת בתחושתי שהוא נעלם, או כמעט נעלם מהלכסיקון שלנו? הוחלף ב"לא נורא", "עזבי", "דפדפי", "שטויות" וכו'?
רוביק עונה:
כל הכבוד להבחנה הדקה בשימוש. הביטוי אכן משמש היום פחות בשפת הדיבור, וחבל.
11
שמואל שואל/ת: מקור הביטוי "יוצא צבא" הוא בספר במדבר פרק א פסוק ג, כאשר היה צורך במפקד להקמת צבא העם: "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאות אתה ואהרן". כלומר, יצא צבא משמעותו המקורית היא 'מי שמתאים ויכול לצאת לצבא'. בימינו הביטוי הוא מלש"ב, או מועמד או מיועד לשרות בטחון. במקומות רבים מוצאים את הביטוי במשמעות הפוכה: יוצא צבא - מי שיוצא מן הצבא. מילונים מסוימים אף מתרגמים לאנגלית כ-veteran, כלומר ותיק מלחמה. מהי המשמעות הנכונה של הביטוי הנ"ל? האם השימוש ההפוך מראה על בורות?
רוביק עונה:
אכן יש פער בין השימוש המקורי של הביטוי לבין השימוש בו היום, המתייחס למי שסיים את השירות הסדיר. זו אינה בורות אלא פרשנות טבעית של הביטוי.
12
אבישי לבנה שואל/ת: הביטוי "לפנַי ולפנים" שבא מהתלמוד מקורו כנראה במקרא בעבודת הכהן הגדול ביום הכפורים, שבו הייתה נעשית חלק מהעבודה לפני הפרוכת (כלומר מחוץ לקדש הקדשים) וחלקה לפנים מן הפרוכת (בתוך קדש הקדשים). אולם בביטוי לפני ולפנים מנוקדת הנ' הראשונה בפתח ולא בצרי כמופיע במקרא. למה?
רוביק עונה:
הביטוי 'לפני ולפנים' מבוסס על הופעה היחידה במקרא: "וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי", וכאן לפנָי במשמעות בתווך. ההופעות הרבות של לפנֵי במקרא שונות במשמעות, אם כי מקורן באותו שורש: פנ"ה.
13
אופיר שואל/ת: מדוע קוראים בעברית לארצות הברית כך, ולא בתרגום מילולי של שמה (שאמור להיות ״איחוד המדינות״ או ״המדינות המאוחדות״). כמו כן אשמח לדעת מהו מקור שמה של צרפת בעברית, שכן הוא שונה משמה ברוב השמות האחרות.
רוביק עונה:
אכן, בימי תחיית השפה היו שהלכו בעקבות השם האנגלי ואחזו בשם "המדינות המאוחדות". השם שהתקבל בעברית, "ארצות הברית", מוקדם יותר ומופיע בכתבי מנדלה מו"ס כבר בשנת 1868. השם צרפת מופיע בספר עובדיה. צרפת הייתה יישוב חוף ליד צידון, שנקרא בלשון יושביו צרפנד. השם שודרג בספרות ימי הביניים לארץ האירופית עקב דמיון הצליל לפרנצא.
14
אלון גיל שואל/ת: מלבד פרשת עגלה ערופה בספר דברים, מוכר לך מקור נוסף לביטוי של ימינו ״רחץ בניקיון כפיו״?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא בספר תהלים: "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ". המשמעות כאן היא שהנכנס לבית המקדש צריך לרחוץ היטב את ידיו. השימוש המודרני הוא אירוני, ואולי יש כאן השראה מסוימת של סיפור עגלה ערופה.
15
טל שואל/ת: הייתי שמח להבין את המשפט "על מה, עלמה, על מעל מה? אמרת לי 'נדוד' ולא 'לין דוד'".
רוביק עונה:
מדובר במשחק מילים: ההברות 'על-מה' חוזרות ברצף 4 פעמים, וההברות 'לינ-דוד' פעמיים. משמעות המשפט היא תלונה של הגבר התוהה מדוע הנערה דחתה אותו במקום להזמינו למיטתה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >