שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלי בן דוד שואל/ת: מהו 'שידוד מערכות'. אני מבין מה אומר המושג אבל למה 'שידוד'? מה זה אומר?
רוביק עונה:
משמעות הצירוף היא בחינה מדוקדקת ומהלכי שינוי משמעותיים בארגון. המקור הוא בלשון ימי הביניים: "ורבי אברהם פירשו בשם הנגיד ז"ל מגזרת שודד, כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים" (רמב"ן בראשית יז 1), וכאן השורש הוא שׁד"ד (שין ימנית). בעברית החדשה יוחס הצירוף לשורש המקראי שׂד"ד (שין שמאלית), בהוראת מי שמעבד את שדהו (ישעיהו כח 24), והמשמעות: עיבוד מחדש של השדה כדי להתחיל עונת חקלאות חדשה, ובהשאלה: ארגון מחדש.
2
יצחק שואל/ת: בספרו של אנתוני ביוור על "סטלינגרד" (שתורגם בידי כרמית גיא, מתרגמת מצוינת) נכתב פעמים רבות "הרה" (-אסון, -גורל ועוד). אני יודע שהמלה "הריון" היא בזכר (מדוע?), אבל יש משהו שמפריע לי בצירוף "הָרֶה". האם זו בעיה שלי בלבד?
רוביק עונה:
הָרֶה היא צורת הבינוני של הפועל הָרָה. בביטויים שבשאלה נאמר על דבר מה שהוא מכיל בתוכו פוטנציאל לאסון. יש כאן השפעה לביטוי המקראי מתהילים 'הָרָה עמל', כלומר, יש בו פוטנציאל למעשים רעים.
3
מודה נסים שואל/ת: למה הצירוף "אם־כי" משמש כמילת ניגוד? איך זה מתקשר למשמעות המילים?
רוביק עונה:
הצירוף מופיע כבר בספרות ימי הביניים ומילולית הוא אכן סתום. יתכן שיש כאן השפעה של הביטוי המקראי 'אף כי' במשמעות על אף, למרות: "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה: אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן" (בראשית ג 1). כמו כן יש לומר שבימי הביניים הוא נכתב לעיתים 'עם כי', כלומר, עם דבר מה המסייג, ויתכן ש'אם כי' אינו אלא טעות כתיב שהתפשטה.
4
מרדכי שואל/ת: על סיסרא נאמר שהוא "נפל שדוד"? מה פירושו האורגינאלי של הביטוי "נפל שדוד"? (שדוד זה אדם שנשדד כספו לכאורה).
רוביק עונה:
בספר שופטים נכתב: "בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד", וכאן הכוונה לכך שנהרג. בתנ"ך משמש הפועל שדד ונטיותיו בעיקר להשמדה והחרבה, בעוד ששודד פירושו בעיקר גזלן. בעברית החדשה התקבעה רק משמעות הגניבה והביזה.
5
אילן דוידוב שואל/ת: כיצד זה הביטוי "צא ולמד" מההגדה של פסח לא 'תפס' אותנו בלשוננו, במובן של 'ראינה'. אני בסביבתי הקרובה משתמש בביטוי הזה כשברצוני להבהיר ולחדד סוגיה כלשהי. אשמח לתשובה מדוע ביטוי חביב זה לא תפס, ולחילופין, כיצד קורה כשביטוי אחר (לאו דווקא סלנג) יכול כן לתפוס, כמו "חושך מצרים", גם מאותה הגדה של פסח.
רוביק עונה:
'צא ולמד' הוא ביטוי תלמודי נפוץ ואכן יפה ביותר. בעברית החדשה יש נטייה מוגבלת לאמץ צירופי לשון מן המשנה והתלמוד, הנחשבים גבוהים או ארכאיים, וחבל. 'חושך מצרים' אינו ביטוי מההגדה, המביאה את סיפור מכת החושך מן המקרא, אלא ביטוי ביידיש ובגרמנית, ויש לו גוון עממי.
6
חיה הורניק שואל/ת: האם ניתן להשתמש בביטוי "טרם לכן"? או רק קודם לכן, בטרם וכד'?
רוביק עונה:
השימוש ב'טרם לכן' מסורבל ופלצני, עדיף 'לפני כן'. עם זאת קשה לטעון שזו שגיאה. 'טרם' פירושו במקרא גם 'לפני', 'טרם לכן', לפני שדבר מה התרחש.
7
יעל לוי שואל/ת: בביטוי "יחד עם זאת" מפריעה לי ה"יחד" שסתם מאריכה את המשפט. ייתכן שאני טועה, אבל נראה לי ש"עם" כבר כוללת את ההבנה שמדובר ביחד.
רוביק עונה:
אכן יש כאן עודפות, אבל עודפות אינה שגיאה ואינה בהכרח פסולה. היא מוסיפה למשפט לפעמים טעם או הדגשה. במקרה של 'יחד עם זאת' הצירוף מוכר כבר מן הספרות החסידית במאה ה-19, וניכרת בו השפעה רוסית: vmeste s tem.
8
מנחם גילה שואל/ת: מה הביטוי העברי הנכון ל-it's up to you?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון הוא 'זה תלוי בך', 'זה בידיך', 'אתה המחליט או הקובע'.
9
ראובן פרומר שואל/ת: בתנ"ך מופיעה המילה יען (סיבה) לפעמים לבדה, ולפעמים כצירוף יען-כי. האם הצירוף 'יען כי' איננו כפילות?
רוביק עונה:
אכן השימושים במקרא רנדומליים, אך המשמעות זהה: מפני ש..., משום. אין כאן כפילות, אלא בצורת 'יען כי' וכן 'יען אשר' יש קישור משעבד לפסוקית שבאה אחריו, והיא חסרה בצורה 'יען'. כאשר המילה מופיעה לפני שם עצם ולא פועל, היא תופיע ללא 'כי' או 'אשר'.
10
יואל שואל/ת: הצירוף "אם כן"; משמעו "אם כך" או "אם כן (honest) הדבר"?
רוביק עונה:
'אם כן' הוא צירוף המקשר בין שתי טענות, שהאחת מובילה אל השנייה: "אתה רכשת את המוצר, אם כן – עליך לשלם", וכאן זו מילה נרדפת ל'כך', כבר בבריאת העולם: "ויהי כן". 'כן' במשמעות ישר תשמש כאשר ההקשר מתייחס לכך במפורש ודורש שם תואר.
11
גידי שואל/ת: אנו נוהגים לאחל "יום טוב" ו"חג שמח", כשלמעשה האיחול הוא שיהיה לאדם טוב, או שהוא יהיה שמח. הרי היום איננו טוב או לא טוב, החג איננו שמח או עצוב. לכן שאלתי היא האם האיחולים הללו (יום טוב וחג שמח) הם תקניים?
רוביק עונה:
הם בוודאי תקניים שהרי אנחנו משתמשים בהם באופן טבעי ולאורך דורות רבים. עם זאת זוהי שאלה במקומה. במקרה זה מדובר בתופעה בלשון הנקראת מטונימיה. ביום המדובר האדם אמור להיות שמח, אך אנו משליכים את השמחה אל החג או אל היום הגורם לשמחה. בביטויים מסתתרת אמירה רחבה יותר: "יום שבו יהיה לך טוב", "יום שבו תרגיש שאתה שמח".
12
יגאל חרמוני שואל/ת: רבי מונטסקיה המציא את המשטר הדמוקרטי המבוסס על שלוש רשויות נפרדות וריבוניות בתחומן. בישראל שדרגו את הרעיון וחברי הממשלה שהיא הרשות המבצעת הם גם חברי כנסת, וכך הם מחוקקים לעצמם חוקים לפי ראות עיניהם וענייניהם. מה שנחוץ הוא למנות אותם לשופטים, ואז הדבר היחיד המיותר הוא העם, שאין לו תואר מיוחד. ניסיתי לקבל תשובה מהרבה אנשים. שופטת אחת בדקה ואמרה לי שבישראל יש "דמוקרטיה מיוחדת". יש לך בשבילי תשובה טובה יותר?
רוביק עונה:
בלי להיכנס לדיון הפוליטי ראוי להזכיר בעניין זה את המונח שטבע יעקב טלמון "דמוקרטיה טוטליטרית", הפועלת במנגנונים דמוקרטיים כמו בחירות חופשיות והפרדת רשויות לכאורה, אבל מוּנעת על ידי כוונת מעצבי השלטון לריכוזיות. המונח התייחס לבן גוריון וממשיכיו.
13
פנינה להב שואל/ת: האם יש הבדל בין הצירוף "האדם הקטן" לבין הצירוף "האדם הפשוט"? האם הצירוף "האדם הקטן" שגוי ויש צורך לכתוב "פשוט"?
רוביק עונה:
כוונת שני הביטויים דומה: אדם ממוצע, אדם רגיל שאינו במרכז הבמה או בעל עושר ונכסים. הביטוי 'האדם הקטן' הוא תרגום של ביטויים בשפות שונות, יידיש: דאָס קליינע מענטשעלע. גרמנית: der kleine Mann. צרפתית: petites gens. לכן אין מדובר בצירוף שגוי, אבל הוא מטריד במידה מסוימת כי הוא מציג היררכיה בינו לבין שועי העם, ואינו מתאים לתפיסת עולם שוויונית. הביטוי 'האיש הפשוט' אינו בעל קונוטציה דומה ולכן עדיף להשתמש בו.
14
שרון דונוביץ שואל/ת: בעלי מתעקש שיש ביטוי בשם "טובת הכפר", שמשמעותו הפרה החולבת הטובה ביותר. לא מצאנו אותו בשום מקום. האם באמת יש כזה ביטוי?
רוביק עונה:
צירוף לא מוכר בעליל, אם יש רפתן שמכיר, שיקום. הזירה הלשונית מבטיחה ליידע.
15
צבי הרדוף שואל/ת: נתקלתי היום בקטע פרי-עטך (או מקלדתך) ובו הצרוף "נותן במה", שמשמעותו, לדידי, מספק אתר לעבודה זרה. האם טעות בידי?
רוביק עונה:
'נותן במה' הוא צירוף לשון עברי מקובל במשמעות מי שמעניק מקום לדברים שכותב או אומר אדם מסוים. 'במה' היא אמנם במקור המקראי, בדרך כלל, מקום לעבודה זרה, אבל בעברית המודרנית השימוש הוא בתחום התיאטרון והבידור, וכן השימוש המושאל: מקום להשמעת דברים בפומבי, כולל כלי תקשורת כלשהו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >