שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
דני ב. שואל/ת: על הקברים של חיילים שמתו/נהרגו/ניספו וכ'ו שלא במסגרת פעילות מלחמתית "פרופר" - נכתב "נפל [או משהו אחר] במילוי תפקידו". כך נוהגים גם בטקסי זכרון למיניהם. נדמה לי שהצורה הלשונית המתאימה היא - "..... בעת מילוי תפקידו".
רוביק עונה:
'בעת מילוי תפקידו' עדיף, והוא גם הנפוץ יותר באופן משמעותי לעומת 'במילוי תפקידו'. עם זאת אין לראות בניסוח 'במילוי תפקידו' שגיאה.
137
זאב אולשטיין שואל/ת: ״סמוך-יהיה בסדר״, מה משמעות ומקור הביטוי?
רוביק עונה:
'מדובר בשני ביטויים שונים מבחינת מקורם. 'יהיה בסדר' הוא צורת משנה של 'הכל בסדר', שמקורו ביידיש: ס'איז אַלץ אין אָרדענונג, גרמנית ושפות נוספות. מכאן גם השימוש בתיבה הבודדת 'בסדר'. 'סמוך' היא צורת ציווי של הפועל 'לסמוך' המשמשת במקורות בהקשרים של הישענות על גורם כלשהו, מי שאפשר לבטוח בו, כגון ב"אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים". מבחינת המשמעות מדובר בהבטחה שאין צורך לדאוג, יש מי שמטפל בדברים בצורה ראויה. בתרבות הישראלית הביטוי זכה למשמעות מהפכת: אל תסמוך על אף אחד, דבר לא יהיה בסדר. בלשון הדיבור היישובית 'סמוך' נפוץ מאוד כביטוי של ביטחון עצמי: 'סמוך עלי', ובקיצור 'סְמוך', ומכאן גם שני גיבורי ילקוט הכזבים, סמוך הגדול וסמוך הקטן. ב-1958 כתב דן אלמגור את השיר הפופולרי 'סמוך על הדודה'. המונח 'תרבות הסמוך' עלה גם בשיח בעקבות אסון נחל צפית.
138
אבישג תורן שואל/ת: האם הביטוי "קוץ בתחת" היה בשימוש בשנות השלושים?
רוביק עונה:
לא מצאתי ראיות לכך שהביטוי היה קיים באותה תקופה. הוא אינו מופיע במילוני הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. יש גם לזכור שהוא גלגול של ביטויים קודמים: קוץ בנשמה, וכן קוץ בעין, שהוא תרגום ישיר מגרמנית. נראה שהביטוי החל להישמע בשנות השישים, אך עדויות על תקופות קודמות יתקבלו בברכה.
139
ארנה סער שואל/ת: נתקלתי בלשון הדיבור בבטוי "התלהבות עגל" או "עגל מלומד", כאשר הביטוי בא לתאר אדם מבוגר המתלהב מנושא כלשהו ללא הצדקה, ושלא באופן המתאים לגילו והשכלתו, אלא כמו צעיר חסר נסיון והשכלה. הביטוי כמובן דרוגטיבי ומביע זלזול באותו מתלהב. האם ישנו ביטוי כזה ביידיש או באחת השפות שהשפיעו על היידיש?
רוביק עונה:
בעברית כמה ביטויים המתייחסים לעגל כדימוי לאדם לא חכם וילדותי. הביטוי 'עיני עגל' מקורו ביידיש: קעלבערנע אויגן. 'עגל מלומד' הוא כינוי לאדם משכיל אך חסר אופקים והבנה מעמיקה. זאת בעקבות הנביא הושע: "וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ", ושם הפירוש הוא עגלה מאולפת. הביטוי "התלהבות של עגל" אינו נפוץ ואין לראות בו מטבע לשון.
140
חגי ש. שואל/ת: למה "כדור הארץ" ולא "ארץ"? מה מקור הביטוי, והאם הוא בא כנגד הדעה שכדור הארץ שטוח?
רוביק עונה:
הראשון שהשתמש בביטוי הוא הפרשן אבן עזרא מן המאה ה-12: "וטעם וים רחוקים בעבור היות חצי כדור הארץ ימים". ככל הנראה הוא תרגם זאת מהצירוף הערבי אַלְכֻּרָה אַלְאַרְדִיָּה. התפיסה שהעולם שבו אנו חיים עגול התגבשה ביוון באמצע האלף הראשון לפני הספירה. הערבית של ימי הביניים הושפעה מאוד מהתרבות והמדע היווניים, והשפיעה גם על השפה והמדע היהודי-עברי.
141
אבירמה האריס שואל/ת: 'בזה יש פחות' ״ובזה יש ׳הרבה פחות׳.. איך אומרים בעברית: ׳הרבה פחות׳?
רוביק עונה:
אין כל בעיה עם 'הרבה פחות', שכן לכל אחת משתי המילים בצירוף תפקיד אחר. 'הרבה' כאן הוא כַמָּת, מציין כמות, בניגוד ל'מעט'. 'פחות' מציין יחס, התייחסות לקנה מידה או ממוצע כלשהו. 'הרבה פחות': היחס בין עניין מסוים לבין קנה המידה או הממוצע הוא רב או גדול כלפי מטה. "הגיעו הרבה פחות אנשים: מספר האנשים שהגיעו היה מועט באופן בולט מאלה שהגיעו בפעמים קודמות. באותה מידה אפשר לומר ללא בעיה 'הרבה יותר', 'מעט יותר' ו'מעט פחות'.
142
אילן שדה שואל/ת: מה מקור הביטוי "עסקה מסריחה"? האם קשור לבדיחה על היהודי והרב? האם הביטוי נחשב כגידוף או הוא קביל? Is it accepted?
רוביק עונה:
'עיסקה מסריחה' אינו מטבע לשון אלא צירוף רגיל. נוכל לומר 'עיסקה טובה', 'עיסקה מוצלחת', 'עיסקה מפוקפקת' וגם 'עיסקה מסריחה'. 'מסריח' בהתייחס לעניינים לא כשרים הוא דימוי שקוף למדי. מכאן אכן הביטויים 'כשר אבל מסריח' בעקבות הבדיחה היהודית, 'הדג מסריח מהראש' ועוד. ביטוי דומה הוא "התרגיל המסריח" המיוחס לרבין לאחר ניסיונותיו של שמעון פרס להפיל את הממשלה המכהנת ב-1990. על השאלה 'האם זה קביל' קשה לענות. כל עוד ביטוי ברור ומשמש לתקשורת ולהבעת רעיונות הוא קביל, כולל גידופים למיניהם, ובוודאי שמות תואר שליליים דוגמת 'מסריח'.
143
אורי עיני שואל/ת: אני מכיר את הביטוי מצה ברייט. בעיתון השבוע קראתי מצה בריי. מה הנכון ומה הפירוש של הביטוי.
רוביק עונה:
'מצה-בריי' הוא ביטוי מעורב גרמני-עברי. Brei בגרמנית היא דייסה, והפירוש המילולי הוא אם כן 'דייסת מצה'. מצה-ברייט הוא שיבוש. ברייט ביידיש, בעקבות גרמני, פירושה רחב.
144
יוחאי אוזן שואל/ת: מה המשמעות של 'לדיראון עולם'?
רוביק עונה:
פירוש הצירוף הוא קלון שלא ניתן יהיה להסירו. המקור בספר דניאל: "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם".
145
משה מגן שואל/ת: בשירו היפה "עמק שלי" כותב יצחק קינן "כוכב הרוחות מאיר לילותיו...." ניסיתי לאתר כוכב שכזה גם בגוגל, גם בויקיפדיה וגם אצל אבן שושן "אין חיה כזאת". נא עזרתך.
רוביק עונה:
'כוכב הרוחות' היא נקודה גאוגרפית גבוהה הצופה על עמק הירדן, וקרויה בערבית 'כוכב אלהאווה'. הלוחם מאיר הרציון הקים שם חווה, שזה היה גם שמה.
146
נתי שואל/ת: האם משמעות הצירוף "ארץ מוצא" היא ארץ לידה או ארץ עלייה?
רוביק עונה:
'ארץ מוצא' במשמעות המקובלת במדינת ישראל היא הארץ שבה חי אדם שעלה ארצה, טרם עלייתו. בדרך כלל היא זהה לארץ שבה נולד, אך לא בהכרח.
147
רון שואל/ת: מאיפה הגיעו הביטויים ״איך שבא (לך)״, ״איך שיוצא״? כשחושבים על זה הבחירה במילים בא/יוצא נשמעת לי קצת מוזרה.
רוביק עונה:
'איך שבא לך' משתלב עם השימושים הרבים של הפועל 'בא' במשמעות של רצון וציפייה. 'בא לי': אני רוצה. 'איך שבא לי': איך שאני רוצה. הסבר רחב יותר לשימוש הזה נמצא באתר, תחת שורת החיפוש 'בא לי'. 'איך שיוצא' נקשר לשימוש ב'יצא' במשמעות התממש, הגיע לתוצאה מסוימת. 'זה יוצא טוב': התוצאה רצויה. 'לא יוצא לי להגיע אליך': אני לא מצליח לממש את רצוני לפגוש אותך. 'איך שיוצא': על פי התוצאה המזדמנת. בשני המקרים זו התפתחות טבעית של שפת הדיבור, ושל משמעות המילים והפעלים.
148
אלי יצחקי שואל/ת: מה פירוש "אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו"? ואיך אפשר להשתמש בביטוי ביומיום?
רוביק עונה:
הביטוי הוא מתוך פסוק במגילת שיר השירים. זהו דימוי של מעשה האהבה עם האהובה התמירה, לעלייה על גזעו התלול של עץ התמר, הדורש אחיזה בסנסינים, הבסיסים של ענפי הדקל. הוא אינו מתאים לשימוש יומיומי, אך זכה למשמעות היסטורית. העלייה הראשונה של בני תימן, בשלהי המאה ה-19, נקראה 'אעלה בתמר', שיכול אותיות של שנת העלייה, תרמ"ב (1882). בהמשך השתמשו מוסדות לשימור התרבות התימנית בשם זה.
149
אתיאנה שואל/ת: האם תוכל להבהיר לי דבר על השימוש בביטוי "כל טוב". האם הוא טומן בחובו נימה שלילית או רמז לפרידה מוחלטת?
רוביק עונה:
בספר בראשית 'כל טוב' פירושו שפע, מגוון חפצים ומוצרים: "יִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ". בעברית המודרנית הביטוי משמש כאיחול וזאת בהשפעת שפות שונות כמו אנגלית, כאיחול: All the best!. גרמנית: alles Gute!. יידיש: אַל-דָאס גוטע. בעברית החדשה יש למילות נימוס גורל מוזר, והן זוכות לעיתים למשמעות אירונית ואפילו כעוסה, וכך המצב עם 'כל טוב', ובעיקר 'כל טוב לך'. אפשר לזהות אם הכוונה חיובית או שלילית על פי נימת הדיבור וההקשר. גורל דומה יש בעברית למילות נימוס כמו 'סליחה', 'אדוני' ועוד.
150
שולה שואל/ת: מרבים להשתמש ב"מילים נרדפות" כאשר לשתי מילים ויותר אותה משמעות (כמו 'כאן' ו'פה'. האם לא נכון יותר לומר "מילים דומות"? נרדפות בהקשר של רודפות נראה לי בעייתי.
רוביק עונה:
'מילים נרדפות' הוא מונח המופיע בעברית לראשונה במאה ה-16, ומתורגם מביטוי דומה בערבית: כַּלִמָאת מֻתַרָאדִפָה. דימוי הרדיפה מעורר באמת תהייה. אולי הוא מעיד שיש בין שתי המילים מעין תחרות על אותה פיסת משמעות. הביטוי 'מילים דומות' אינו מתאים מפני שהמילים אמנם דומות במשמעות אבל שונות בצורה, בשורש וכדומה. אפשר להשתמש במונח הלועזי: מילים סינונימיות, אבל אין צורך.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >