שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
מנדי שואל/ת: מה פרוש המשפט "לא מדבר אלי"?
רוביק עונה:
פירושו: זה לא מעורר בי עניין כלשהו. זה לא מרגש אותי.
152
נועה שואל/ת: נתקלתי לאחרונה בביטוי "חוטא לייעודו", בהתייחס לגוף ציבורי מסוים שנועד לעשות משהו אחד אך בפועל עושה דבר אחר. האם זהו שיבוש של הביטוי "חוטא לתפקידו", או שמא אפשר להשתמש בצורה הזאת באופנים שונים - למשל חוטא לייעודו / חוטא לתכליתו או לכל דבר אחר שהוא נועד לעשות?
רוביק עונה:
המבנה 'חוטא ל...' אכן מאפשר השלמה במילים נרדפות הקשורות למשימה או למטרה: חוטא לייעודו, לתפקידו, למשימתו, וכדומה. מבנה מסוג זה קיים בשפה במקרים לא מעטים. למשל: מילא את... תפקידו, משימתו. השלים את... בגד ב... ועוד ועוד.
153
שלום קמיל שואל/ת: מה הפירוש והמשמעות של המשפט "לא בוחל בשום אמצעי"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא מי שמוכן לעשות כל דבר כדי להשיג את מטרתו, גם אם מה שהוא בוחר לעשות מכוער, לא מוסרי או פוגע באחרים.
154
אביב לינקר שואל/ת: מה משמעות הביטוי "ברית איתנים" ומה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי "ברית איתנים" מופיע במחזורי תפילה מימי הביניים. על פי הפרשנות איתנים הם אבות האומה, וברית איתנים היא הברית שנכרתה בינם לבין אלוהים.
155
ברוריה ארן שואל/ת: מתי הפך הביטוי המקראי "להוציא לאור" לפעולה של הוצאת ספר לאור?
רוביק עונה:
לביטוי 'הוציא לאור' יש אמנם שורש מקראי, באיוב: "ותעלומה יוציא אור" (כח 11). במחזור ויטרי מספרות ימי הביניים נכתב: "ויתן מורי פנאי בדבר להוציאו לאור", וכאן המשמעות היא לגלות ולחשוף. למשמעות זו מקבילות בשפות שונות כמו אנגלית: bring something to light. הצירוף 'הוצאה לאור' במשמעות פרסום ספרים מושפע מגרמנית ומיידיש, שבהן פרסום ספר הוא אַרויסגעבן או herausgeben, להוציא החוצה.
156
בנצי שואל/ת: כמה שאלות. כהרף עין: מה זה כהרף? יישר כח: מה ישר בכח? ניתן לאמר "אירוך דרך"?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לצירופי לשון שבהם משמעות המילים עוברת שינוי או גיוון כשהמילה מופיעה במסגרת הצירוף. מקור הצירוף 'כהרף אין' בתלמוד: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו" (ת"ב ברכות ב ב). פרשנות מאוחרת: "וזהו הרף עין, שנרפה העין מראייתה". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה". מקור הצירוף 'יישר כוח' בתלמוד, בדרך כלל בנוסח "יישר כחך", או "יישר חילך". יש טענה שמדובר בבניין פיעל: יְיַשֵר כוחך, כלומר, (אלוהים) יחזק את כוחך. הביטוי 'קיצור דרך' פירושו ויתור על שלבים חיוניים כדי לחסוך זמן במהלך פתרון בעיה והוא מושפע אנגלית: shortcut, וגרמנית: Abkürzung. מקור הצירוף בתחום הניווט. 'קיצור דרך' הוא מהלך יזום ולכן זכה למעמד של מטבע לשון. 'אירוך דרך' אינו אפשרי כי לשורש אר"ך אין מימוש בבניין פיעל. 'הארכת דרך' הוא ביטוי לגיטימי, אך אינו מטבע לשון אלא תיאור מזדמן של מהלך, בדרך כלל לא מתוכנן.
157
מתן פלג שואל/ת: אבא של אשתי משתמש בביטוי מאוד משעשע ורצינו לדעת מה מקורו. כשמישהו יושב בנוח מדי או משתרע אומרים לו: ״אתה יושב כאילו סיימת לחתן את הילדים״. ההשערה היא שהמקור מיידיש, אבל הוא לא זוכר האם זה נכון, ואם כן מה המקור. האם תוכל לשפוך אור על הנושא?
רוביק עונה:
חיפוש מדוקדק בספרי ניבים ביידיש לא העלה דבר. כל מידע בנושא יתקבל בברכה ויפורסם.
158
דני ב. שואל/ת: בתנ'ך מופיע הביטוי "משתין בקיר" כמה פעמים, בדרך כלל כדימוי לכלב . מדוע משתמשים ב"שם פעולה" במקום שם עצם? הרי לא מכנים בנסיבות דומות בן אדם כ"הולך על שתיים", למרות שפה ושם משתמשים בביטוי כזה?
רוביק עונה:
'משתין' אינו שם פעולה (שם הפעולה הוא השתָנָה) אלא צורת בינוני. צורת הבינוני נמצאת בתפר שבין הפועל ושם העצם. שמות עצם רבים מאוד הם בצורת בינוני: מדריך, שופט, מְקָרֵר. גם צירופים רבים מתבססים על צורות בינוני, כמו עובד אדמה, מדיח כלים, וכאמור, משתין בקיר.
159
נגה אשד שואל/ת: נניח שיודעים מהו הגיל השלישי. גיל גימלאי, כללית. מהם הגיל הראשון והשני?
רוביק עונה:
לא ידוע על שימוש ב'הגיל הראשון' ו'הגיל השני' כמטבעות לשון. על פי השימושים בהם ומשמעות 'הגיל השלישי', הגיל הראשון הוא הילדות והנעורים, הגיל השני הבגרות, והגיל השלישי – הזקנה. היום מדובר כבר על 'הגיל הרביעי'.
160
יעל רייכמן שואל/ת: כיצד היית מפרש את הביטוי ״כגנבים בלילה״?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בחשאי, על מנת שלא להיתפס במעשה מביש, והוא מיוחס לאנשי ציבור או מוסדות ציבור האמורים עקרונית לפעול באופן גלוי. מקור הביטוי באנגלית: like thieves in the night.
161
משה אליאב שואל/ת: איך אומרים: דוֹר הַפְּלָגָה? או דוֹר הַפַּלָּגָה?
רוביק עונה:
ההגייה המקובלת היא (הַ)פְּלָגָה. יש נוסחים שבהם מקובלת הצורה (הַ)פַּלָּגָה בהשפעת המילה הארמית המקבילה. יש גם נוסחים אשכנזיים המדברים על דור הַפְלָגָה, וכאן ה' אינה ה' הידיעה אלא חלק מהמילה.
162
אלי מהצפון שואל/ת: מנין צמחה צורת הביטוי: "כמה שלא ניסיתי..." למה השלילה? לא מכיר תופעה דומה באף שפה.
רוביק עונה:
המבנה העברי המיוחד הזה מקובל בלשון ימי הביניים אצל פרשנים ופוסקים. לכאורה הוא מכיל שלילה מיותרת, אך בפועל השלילה דווקא מעצימה את האמירה במקום לשלול אותה. למשל במשפט עכשווי מהרשת: "כמה שלא תאכלו אוכל טעים: אין כמו חצי פיתה חמה עם חומוס". במשפט מסתתרת אמירה מעצימה: גם אם תאכלו עוד ועוד נוסף על מה שכבר אכלתם (כלומר, שעדיין לא אכלתם), זה לא ידמה לחצי פיתה חמה עם חומוס.
163
חיה משי שואל/ת: אנחנו מברכים איש את רעהו בשבת שלום וחג שמח. למה לא בשבת שמחה וחג שלום?
רוביק עונה:
מקור הברכה 'שבת שלום' הוא במסכת שבת בתלמוד: "ורחמיו מרובין, ושַבָּתו בשלום" (יב ב). השבת היא יום של שלווה ומנוחה, לאו דווקא של שמחה. החג לעומת זאת הוא יום שבו יש לשמוח, וזאת גם על פי ספר דברים, שהוא המקור לברכה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ" (טז 14).
164
אלימלך שואל/ת: הבטוי העממי "על הפנים" מבטא מצב ירוד, כשלון וכדומה. למה על הפנים?
רוביק עונה:
יש כמה הסברים למקור הביטוי הנפוץ. באנגלית אומרים על מי שנקלע למצב קשה או מביך: fall flat on his face (נפל היישר על הפנים). השימוש ב'פנים' בהוראות של בושה ומצוקה רווח ביידיש בניבים שונים: אַראָפּגיין פֿון פּנים (ירדו לו פניו), וואָס פֿאַר אַ פּנים וועל איך האָבן (איזה פרצוף יהיה לי?). ייתכן שמקור הצירוף אינו בנפילה אלא בסטירה, בעקבות יידיש: אַ פּאַטש אין פּנים (סטירה בפרצוף), ובאנגלית: slap in the face.
165
אלכס בקר שואל/ת: אני מבקש את דעתך לגבי הביטויים המופיעים בפיוטי יום כיפור: מליץ יושר ומגיד פשע. האם אלה יש להביע על פי כלל נסוג לאחור, דהיינו מליץ ומגיד יהיו מלעיל? אין סימוכין במקרא לבסס אמירה כזו, למרות שהשימוש בטקסט כאילו מבקש את זה.
רוביק עונה:
הלחן המסורתי של "באין מליץ יושר מול מגיד פשע" תואם את ההגייה המלרעית של הפעלים מליץ ומגיד, ואת המלעילית של שמות העצם יושר ופשע. יתכן שבמסורות שונות או בהרגלים נקודתיים מליץ ומגיד נהגות במלעיל, אך על פי הדרך הראויה הכלל נסוג אחר אינו חל כאן.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >