שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אליהו שואל/ת: באידיש אומרים "אובר בוטל" שזה פג תוקפו. בעברית "עובר בטל", שזה משהו אחר לגמרי.
רוביק עונה:
הפער כאן בין העברית והיידיש אינו גדול. מקור הביטוי העברי הוא במסכת אבות במשנה: "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". ביידיש נהוג לומר על אדם שכבר אינו תורם לחברה, בעיקר עקב זקנתו, שהוא "אוברבוֹטל", עובר בטל בהגייה אשכנזית. בשני המקרים הכוונה בדרך כלל לבני אדם ולא למוצרים.
152
שרונה שואל/ת: מהי משמעות הביטוי "חכמת הלב"?
רוביק עונה:
'חוכמת הלב' הוא ביטוי מקראי המציע שילוב בין השכל והרגש, חלופה לביטוי האקדמי "אינטליגנציה רגשית". המקור בספר שמות: "מילא אותם חוכמת לב", וכן בביטויים כמו 'לב חכם', 'לבב חוכמה' ועוד. הביטוי מתייחס לכך שבתנ"ך הלב הוא מקום הרגש ומקום השכל גם יחד.
153
אנה מילר שואל/ת: מדוע ומתי קיבל הביטוי ״חד גדיא״ משמעות של בית כלא?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בפולנית, שבה koze פירושה בשפת האסירים גם תיש וגם בית סוהר. הסיבה מדוע נקבע השם הזה בפולנית אינה ברורה.
154
אלימלך גזית שואל/ת: על מי שיצא בשלום מסַכנה נאמר ש"יצא בשן ועין". מה לזה לשן ולעין?
רוביק עונה:
כוונת הניב היא למי שיוצא מסכנה חבול ופגוע. המקור של הניב הוא בתלמוד: "יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים" (ת"ב קידושין כד א), והוא מתייחס לדיני שחרור עבדים שנחבלו בשן או בעין. זאת בעקבות ספר שמות: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ: וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כא 26=27).
155
אלימלך גזית שואל/ת: הבטוי "שקלא וטריא" מבטא משא ומתן. שקלא מלשון משקל. אך מה זה טריא?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בתלמוד. במסכת חגיגה נכתב: "חד שקיל וטרי בהדי רביה", תרגום: לוקח וזורק בהלכה עם רבו (ת"ב חגיגה יא ב). הצירוף בנוסחו המקובל מצוי בלשון ימי הביניים המאוחרים. שקלא וטריא, מילולית: לקיחה וזריקה.
156
מיכאל רוזנר שואל/ת: האם הביטוי "מלחמת שוורים" הוא מדוייק? לדעתי לא: שור=ox=פר מסורס (לא מתרגש ממטדורים) לעומת זאת: פר=bull ולכן bullfight צ"ל מלחמת פרים. אנא התיחסותך.
רוביק עונה:
התייחסותי נחלקת לשתיים. מילולית השואל צודק, ואכן bull הוא פר ולא שור. בספרות התחייה הביטוי היה "משחק הפרים". ואולם, "מלחמת שוורים" הועדף ומופיע בעיתונות כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. הסיבה לכך היא כנראה שלפר יש דימוי (לא מוצדק) כבד ועצלני, ולשור דימוי תוקפני ודינמי.
157
דפנה שואל/ת: רציתי לשאול: האם בעל המאה הוא בעל הדעה? או שמא בעל המעה (מלשון מעות)?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא ביידיש: דער וואָס האָט די מאה האָט די דעה. ואולם, יש גם גירסאות חלופיות: "בעל המעה הוא בעל הדעה", וגם, לא בחרוז: בעל המטבע הוא בעל הדעה. מאחר שאין מדובר בביטוי מן המקורות שתי הצורות לגיטימיות, אך הראשונה מקובלת ונפוצה יותר.
158
ציפי שואל/ת: למה אומרים מאסר עולם?
רוביק עונה:
למילה עולם שני שימושים או משמעויות: בזמן ובמרחב. בתנ"ך 'עולם' הוא במשמעות הזמן בלבד ופירושו נצח, ומכאן ביטויים כמו 'לעולם', 'עד עולם' וגם 'בית עולם' – בית קברות. "מאסר עולם' הוא מאסר תמידי, מאסר לנצח.
159
הדסה בן דרור שואל/ת: מה פרוש הביטוי 'ת"ק פרסה על ת"ק פרסה?'
רוביק עונה:
הפירוש הוא מרחק רב: 500 פרסאות על 500 פרסאות, כשהכוונה כאן לחיבור או למכפלה. 500 פרסאות הן כ-2200 קילומטר. המקור במדרש מימי הביניים: "ונתן על ראשו כליל כתר מלכות של ת"ק פרסאות על ת"ק פרסאות".
160
ישי שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את המקור הסיפור והקונטוציות העומדות מאחורי הביטוי אנ"ש.
רוביק עונה:
אנ"ש הם ראשי תיבות של הצירוף 'אנשי שלומנו'. השימוש המקובל היום מתייחס לאנשים המקורבים והנאמנים, והוא משמש באירוניה לאינטרסים הגורמים להרחקת מי שאינו מקורב. מקור הביטוי בספר ירמיהו: "הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ" (לח 22). גם פרשני המקרא רואים כאן נימה שלילית, אך במשמעות שונה, אנשים קרובים הגורמים נזק. ראשי התיבות אָנָ"ש מקובלים בעברית החדשה.
161
נעמה שואל/ת: מה פירוש צירוף המילים שטף דיבור ושטף לשון? האם קיים צירוף מילים - שטף עיזים?
רוביק עונה:
'שטף דיבור' (או לשון) הוא רהיטות הדיבור, היכולת להתבטא באופן רצוף וללא הפרעות. 'שטף עיזים' הוא תרגום של הצירוף האנגלי washed goat, דרך מסוימת של עיבוד עור עיזים למוצרים שונים.
162
אלון גולדמן שואל/ת: מה משמעות הביטוי "לסבר את האוזן"? מה משמעות המילה "לסבר"? או שאולי זה בכלל "לשבר" (שין שמאלית או ימנית)?
רוביק עונה:
מקור הביטוי שׂיבר (או סיבר) את האוזן הוא בלשון חכמים: "אבל כאן כל שהוא הולך קולו מגביר, ולמה רק בתחילה? כדי לשבר האוזן" (מכילתא דר' ישמעאל יט יתרו). שיבר כאן במשמעות הסביר, הבהיר, השמיע את הסברה. יש טוענים שבמקרה זה ואחרים הש' היא ימנית, במובן שבירה: הדיבור החזק שובר את האוזן, אך כמטבע לשון הצורה המקובלת היא ש' שמאלית או ס', המתחלפות ביניהן בשפה לעיתים קרובות.
163
אלימלך גזית שואל/ת: עסקנים וענשי מעשה משתמשים בבטוי הלועזי "אאוט אוף דה בלו". מתי ראוי להשתמש בביטוי זה?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדבר מה הקורה בהפתעה מוחלטת, ללא הכנה מוקדמת. הוא קיצור של ביטוי ארוך יותר באנגלית: like a bolt out of the blue, כמו רעם וברק מתוך הכחול, כלומר השמים הכחולים. ביטויים דומים קיימים ביידיש, גרמנית, צרפתית ועוד. בעברית משתמשים בביטוי האנגלי כמו שהוא, אבל יש מקבילה עברית יפה, המושפעת כנראה מיידיש: כרעם ביום בהיר.
164
רבקה שואל/ת: איך נוצר הביטוי 'הפוך על הפוך' ומהי משמעותו המדויקת?
רוביק עונה:
'הפוך על הפוך' הוא מטבע לשון סלנגית שפירושה פרדוכס, כלומר, סתירה פנימית המצויה ברעיון או בטקסט מסוים, בדרך כלל במכוון. ככל הידוע זו יצירה ישראלית, ואין לה מקור בשפה אחרת, או בשלבים מוקדמים בעברית.
165
דנה פורת שואל/ת: אני מתקשה להבין את הצירוף אף אחד ואת המילה אפילו. האם נכון לומר אף אחד עדיין לא חזר משם, או לומר אפילו לא? האם זה יוצר כפל שלילה? האם אני אמורה לומר אף אחד אוהב אותי, כלומר, כולם לא אוהבים אותי?
רוביק עונה:
הצירוף 'אף אחד' אינו נרדף ל'אפילו'. 'אפילו' היא מילת הדגשה, מעין קל וחומר: "אפילו דבר מה שהיה אמור לקרות לא קרה". 'אפילו' היא הרכבה תלמודית של המילים אף+אם+לו'. 'אף אחד' פירושו המילולי 'גם אחד', אך הוא משמש רק במשפטי שלילה: אף אחד לא קם. צירוף שניהם במשפט אחד נראה מסורבל, בוודאי בדוגמה שבשאלה, ובכל מקרה 'עדיין' אינו קרוב במשמעות ל'אפילו'.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >