שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
חגי ש. שואל/ת: למה "כדור הארץ" ולא "ארץ"? מה מקור הביטוי, והאם הוא בא כנגד הדעה שכדור הארץ שטוח?
רוביק עונה:
הראשון שהשתמש בביטוי הוא הפרשן אבן עזרא מן המאה ה-12: "וטעם וים רחוקים בעבור היות חצי כדור הארץ ימים". ככל הנראה הוא תרגם זאת מהצירוף הערבי אַלְכֻּרָה אַלְאַרְדִיָּה. התפיסה שהעולם שבו אנו חיים עגול התגבשה ביוון באמצע האלף הראשון לפני הספירה. הערבית של ימי הביניים הושפעה מאוד מהתרבות והמדע היווניים, והשפיעה גם על השפה והמדע היהודי-עברי.
167
אבירמה האריס שואל/ת: 'בזה יש פחות' ״ובזה יש ׳הרבה פחות׳.. איך אומרים בעברית: ׳הרבה פחות׳?
רוביק עונה:
אין כל בעיה עם 'הרבה פחות', שכן לכל אחת משתי המילים בצירוף תפקיד אחר. 'הרבה' כאן הוא כַמָּת, מציין כמות, בניגוד ל'מעט'. 'פחות' מציין יחס, התייחסות לקנה מידה או ממוצע כלשהו. 'הרבה פחות': היחס בין עניין מסוים לבין קנה המידה או הממוצע הוא רב או גדול כלפי מטה. "הגיעו הרבה פחות אנשים: מספר האנשים שהגיעו היה מועט באופן בולט מאלה שהגיעו בפעמים קודמות. באותה מידה אפשר לומר ללא בעיה 'הרבה יותר', 'מעט יותר' ו'מעט פחות'.
168
אילן שדה שואל/ת: מה מקור הביטוי "עסקה מסריחה"? האם קשור לבדיחה על היהודי והרב? האם הביטוי נחשב כגידוף או הוא קביל? Is it accepted?
רוביק עונה:
'עיסקה מסריחה' אינו מטבע לשון אלא צירוף רגיל. נוכל לומר 'עיסקה טובה', 'עיסקה מוצלחת', 'עיסקה מפוקפקת' וגם 'עיסקה מסריחה'. 'מסריח' בהתייחס לעניינים לא כשרים הוא דימוי שקוף למדי. מכאן אכן הביטויים 'כשר אבל מסריח' בעקבות הבדיחה היהודית, 'הדג מסריח מהראש' ועוד. ביטוי דומה הוא "התרגיל המסריח" המיוחס לרבין לאחר ניסיונותיו של שמעון פרס להפיל את הממשלה המכהנת ב-1990. על השאלה 'האם זה קביל' קשה לענות. כל עוד ביטוי ברור ומשמש לתקשורת ולהבעת רעיונות הוא קביל, כולל גידופים למיניהם, ובוודאי שמות תואר שליליים דוגמת 'מסריח'.
169
אורי עיני שואל/ת: אני מכיר את הביטוי מצה ברייט. בעיתון השבוע קראתי מצה בריי. מה הנכון ומה הפירוש של הביטוי.
רוביק עונה:
'מצה-בריי' הוא ביטוי מעורב גרמני-עברי. Brei בגרמנית היא דייסה, והפירוש המילולי הוא אם כן 'דייסת מצה'. מצה-ברייט הוא שיבוש. ברייט ביידיש, בעקבות גרמני, פירושה רחב.
170
יוחאי אוזן שואל/ת: מה המשמעות של 'לדיראון עולם'?
רוביק עונה:
פירוש הצירוף הוא קלון שלא ניתן יהיה להסירו. המקור בספר דניאל: "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם".
171
משה מגן שואל/ת: בשירו היפה "עמק שלי" כותב יצחק קינן "כוכב הרוחות מאיר לילותיו...." ניסיתי לאתר כוכב שכזה גם בגוגל, גם בויקיפדיה וגם אצל אבן שושן "אין חיה כזאת". נא עזרתך.
רוביק עונה:
'כוכב הרוחות' היא נקודה גאוגרפית גבוהה הצופה על עמק הירדן, וקרויה בערבית 'כוכב אלהאווה'. הלוחם מאיר הרציון הקים שם חווה, שזה היה גם שמה.
172
נתי שואל/ת: האם משמעות הצירוף "ארץ מוצא" היא ארץ לידה או ארץ עלייה?
רוביק עונה:
'ארץ מוצא' במשמעות המקובלת במדינת ישראל היא הארץ שבה חי אדם שעלה ארצה, טרם עלייתו. בדרך כלל היא זהה לארץ שבה נולד, אך לא בהכרח.
173
רון שואל/ת: מאיפה הגיעו הביטויים ״איך שבא (לך)״, ״איך שיוצא״? כשחושבים על זה הבחירה במילים בא/יוצא נשמעת לי קצת מוזרה.
רוביק עונה:
'איך שבא לך' משתלב עם השימושים הרבים של הפועל 'בא' במשמעות של רצון וציפייה. 'בא לי': אני רוצה. 'איך שבא לי': איך שאני רוצה. הסבר רחב יותר לשימוש הזה נמצא באתר, תחת שורת החיפוש 'בא לי'. 'איך שיוצא' נקשר לשימוש ב'יצא' במשמעות התממש, הגיע לתוצאה מסוימת. 'זה יוצא טוב': התוצאה רצויה. 'לא יוצא לי להגיע אליך': אני לא מצליח לממש את רצוני לפגוש אותך. 'איך שיוצא': על פי התוצאה המזדמנת. בשני המקרים זו התפתחות טבעית של שפת הדיבור, ושל משמעות המילים והפעלים.
174
אלי יצחקי שואל/ת: מה פירוש "אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו"? ואיך אפשר להשתמש בביטוי ביומיום?
רוביק עונה:
הביטוי הוא מתוך פסוק במגילת שיר השירים. זהו דימוי של מעשה האהבה עם האהובה התמירה, לעלייה על גזעו התלול של עץ התמר, הדורש אחיזה בסנסינים, הבסיסים של ענפי הדקל. הוא אינו מתאים לשימוש יומיומי, אך זכה למשמעות היסטורית. העלייה הראשונה של בני תימן, בשלהי המאה ה-19, נקראה 'אעלה בתמר', שיכול אותיות של שנת העלייה, תרמ"ב (1882). בהמשך השתמשו מוסדות לשימור התרבות התימנית בשם זה.
175
אתיאנה שואל/ת: האם תוכל להבהיר לי דבר על השימוש בביטוי "כל טוב". האם הוא טומן בחובו נימה שלילית או רמז לפרידה מוחלטת?
רוביק עונה:
בספר בראשית 'כל טוב' פירושו שפע, מגוון חפצים ומוצרים: "יִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ". בעברית המודרנית הביטוי משמש כאיחול וזאת בהשפעת שפות שונות כמו אנגלית, כאיחול: All the best!. גרמנית: alles Gute!. יידיש: אַל-דָאס גוטע. בעברית החדשה יש למילות נימוס גורל מוזר, והן זוכות לעיתים למשמעות אירונית ואפילו כעוסה, וכך המצב עם 'כל טוב', ובעיקר 'כל טוב לך'. אפשר לזהות אם הכוונה חיובית או שלילית על פי נימת הדיבור וההקשר. גורל דומה יש בעברית למילות נימוס כמו 'סליחה', 'אדוני' ועוד.
176
שולה שואל/ת: מרבים להשתמש ב"מילים נרדפות" כאשר לשתי מילים ויותר אותה משמעות (כמו 'כאן' ו'פה'. האם לא נכון יותר לומר "מילים דומות"? נרדפות בהקשר של רודפות נראה לי בעייתי.
רוביק עונה:
'מילים נרדפות' הוא מונח המופיע בעברית לראשונה במאה ה-16, ומתורגם מביטוי דומה בערבית: כַּלִמָאת מֻתַרָאדִפָה. דימוי הרדיפה מעורר באמת תהייה. אולי הוא מעיד שיש בין שתי המילים מעין תחרות על אותה פיסת משמעות. הביטוי 'מילים דומות' אינו מתאים מפני שהמילים אמנם דומות במשמעות אבל שונות בצורה, בשורש וכדומה. אפשר להשתמש במונח הלועזי: מילים סינונימיות, אבל אין צורך.
177
אליהו שואל/ת: באידיש אומרים "אובר בוטל" שזה פג תוקפו. בעברית "עובר בטל", שזה משהו אחר לגמרי.
רוביק עונה:
הפער כאן בין העברית והיידיש אינו גדול. מקור הביטוי העברי הוא במסכת אבות במשנה: "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". ביידיש נהוג לומר על אדם שכבר אינו תורם לחברה, בעיקר עקב זקנתו, שהוא "אוברבוֹטל", עובר בטל בהגייה אשכנזית. בשני המקרים הכוונה בדרך כלל לבני אדם ולא למוצרים.
178
שרונה שואל/ת: מהי משמעות הביטוי "חכמת הלב"?
רוביק עונה:
'חוכמת הלב' הוא ביטוי מקראי המציע שילוב בין השכל והרגש, חלופה לביטוי האקדמי "אינטליגנציה רגשית". המקור בספר שמות: "מילא אותם חוכמת לב", וכן בביטויים כמו 'לב חכם', 'לבב חוכמה' ועוד. הביטוי מתייחס לכך שבתנ"ך הלב הוא מקום הרגש ומקום השכל גם יחד.
179
אנה מילר שואל/ת: מדוע ומתי קיבל הביטוי ״חד גדיא״ משמעות של בית כלא?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בפולנית, שבה koze פירושה בשפת האסירים גם תיש וגם בית סוהר. הסיבה מדוע נקבע השם הזה בפולנית אינה ברורה.
180
אלימלך גזית שואל/ת: על מי שיצא בשלום מסַכנה נאמר ש"יצא בשן ועין". מה לזה לשן ולעין?
רוביק עונה:
כוונת הניב היא למי שיוצא מסכנה חבול ופגוע. המקור של הניב הוא בתלמוד: "יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים" (ת"ב קידושין כד א), והוא מתייחס לדיני שחרור עבדים שנחבלו בשן או בעין. זאת בעקבות ספר שמות: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ: וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כא 26=27).
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >