שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
ברוריה ארן שואל/ת: מתי הפך הביטוי המקראי "להוציא לאור" לפעולה של הוצאת ספר לאור?
רוביק עונה:
לביטוי 'הוציא לאור' יש אמנם שורש מקראי, באיוב: "ותעלומה יוציא אור" (כח 11). במחזור ויטרי מספרות ימי הביניים נכתב: "ויתן מורי פנאי בדבר להוציאו לאור", וכאן המשמעות היא לגלות ולחשוף. למשמעות זו מקבילות בשפות שונות כמו אנגלית: bring something to light. הצירוף 'הוצאה לאור' במשמעות פרסום ספרים מושפע מגרמנית ומיידיש, שבהן פרסום ספר הוא אַרויסגעבן או herausgeben, להוציא החוצה.
182
בנצי שואל/ת: כמה שאלות. כהרף עין: מה זה כהרף? יישר כח: מה ישר בכח? ניתן לאמר "אירוך דרך"?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לצירופי לשון שבהם משמעות המילים עוברת שינוי או גיוון כשהמילה מופיעה במסגרת הצירוף. מקור הצירוף 'כהרף אין' בתלמוד: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו" (ת"ב ברכות ב ב). פרשנות מאוחרת: "וזהו הרף עין, שנרפה העין מראייתה". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה". מקור הצירוף 'יישר כוח' בתלמוד, בדרך כלל בנוסח "יישר כחך", או "יישר חילך". יש טענה שמדובר בבניין פיעל: יְיַשֵר כוחך, כלומר, (אלוהים) יחזק את כוחך. הביטוי 'קיצור דרך' פירושו ויתור על שלבים חיוניים כדי לחסוך זמן במהלך פתרון בעיה והוא מושפע אנגלית: shortcut, וגרמנית: Abkürzung. מקור הצירוף בתחום הניווט. 'קיצור דרך' הוא מהלך יזום ולכן זכה למעמד של מטבע לשון. 'אירוך דרך' אינו אפשרי כי לשורש אר"ך אין מימוש בבניין פיעל. 'הארכת דרך' הוא ביטוי לגיטימי, אך אינו מטבע לשון אלא תיאור מזדמן של מהלך, בדרך כלל לא מתוכנן.
183
מתן פלג שואל/ת: אבא של אשתי משתמש בביטוי מאוד משעשע ורצינו לדעת מה מקורו. כשמישהו יושב בנוח מדי או משתרע אומרים לו: ״אתה יושב כאילו סיימת לחתן את הילדים״. ההשערה היא שהמקור מיידיש, אבל הוא לא זוכר האם זה נכון, ואם כן מה המקור. האם תוכל לשפוך אור על הנושא?
רוביק עונה:
חיפוש מדוקדק בספרי ניבים ביידיש לא העלה דבר. כל מידע בנושא יתקבל בברכה ויפורסם.
184
דני ב. שואל/ת: בתנ'ך מופיע הביטוי "משתין בקיר" כמה פעמים, בדרך כלל כדימוי לכלב . מדוע משתמשים ב"שם פעולה" במקום שם עצם? הרי לא מכנים בנסיבות דומות בן אדם כ"הולך על שתיים", למרות שפה ושם משתמשים בביטוי כזה?
רוביק עונה:
'משתין' אינו שם פעולה (שם הפעולה הוא השתָנָה) אלא צורת בינוני. צורת הבינוני נמצאת בתפר שבין הפועל ושם העצם. שמות עצם רבים מאוד הם בצורת בינוני: מדריך, שופט, מְקָרֵר. גם צירופים רבים מתבססים על צורות בינוני, כמו עובד אדמה, מדיח כלים, וכאמור, משתין בקיר.
185
נגה אשד שואל/ת: נניח שיודעים מהו הגיל השלישי. גיל גימלאי, כללית. מהם הגיל הראשון והשני?
רוביק עונה:
לא ידוע על שימוש ב'הגיל הראשון' ו'הגיל השני' כמטבעות לשון. על פי השימושים בהם ומשמעות 'הגיל השלישי', הגיל הראשון הוא הילדות והנעורים, הגיל השני הבגרות, והגיל השלישי – הזקנה. היום מדובר כבר על 'הגיל הרביעי'.
186
יעל רייכמן שואל/ת: כיצד היית מפרש את הביטוי ״כגנבים בלילה״?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בחשאי, על מנת שלא להיתפס במעשה מביש, והוא מיוחס לאנשי ציבור או מוסדות ציבור האמורים עקרונית לפעול באופן גלוי. מקור הביטוי באנגלית: like thieves in the night.
187
משה אליאב שואל/ת: איך אומרים: דוֹר הַפְּלָגָה? או דוֹר הַפַּלָּגָה?
רוביק עונה:
ההגייה המקובלת היא (הַ)פְּלָגָה. יש נוסחים שבהם מקובלת הצורה (הַ)פַּלָּגָה בהשפעת המילה הארמית המקבילה. יש גם נוסחים אשכנזיים המדברים על דור הַפְלָגָה, וכאן ה' אינה ה' הידיעה אלא חלק מהמילה.
188
אלי מהצפון שואל/ת: מנין צמחה צורת הביטוי: "כמה שלא ניסיתי..." למה השלילה? לא מכיר תופעה דומה באף שפה.
רוביק עונה:
המבנה העברי המיוחד הזה מקובל בלשון ימי הביניים אצל פרשנים ופוסקים. לכאורה הוא מכיל שלילה מיותרת, אך בפועל השלילה דווקא מעצימה את האמירה במקום לשלול אותה. למשל במשפט עכשווי מהרשת: "כמה שלא תאכלו אוכל טעים: אין כמו חצי פיתה חמה עם חומוס". במשפט מסתתרת אמירה מעצימה: גם אם תאכלו עוד ועוד נוסף על מה שכבר אכלתם (כלומר, שעדיין לא אכלתם), זה לא ידמה לחצי פיתה חמה עם חומוס.
189
חיה משי שואל/ת: אנחנו מברכים איש את רעהו בשבת שלום וחג שמח. למה לא בשבת שמחה וחג שלום?
רוביק עונה:
מקור הברכה 'שבת שלום' הוא במסכת שבת בתלמוד: "ורחמיו מרובין, ושַבָּתו בשלום" (יב ב). השבת היא יום של שלווה ומנוחה, לאו דווקא של שמחה. החג לעומת זאת הוא יום שבו יש לשמוח, וזאת גם על פי ספר דברים, שהוא המקור לברכה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ" (טז 14).
190
אלימלך שואל/ת: הבטוי העממי "על הפנים" מבטא מצב ירוד, כשלון וכדומה. למה על הפנים?
רוביק עונה:
יש כמה הסברים למקור הביטוי הנפוץ. באנגלית אומרים על מי שנקלע למצב קשה או מביך: fall flat on his face (נפל היישר על הפנים). השימוש ב'פנים' בהוראות של בושה ומצוקה רווח ביידיש בניבים שונים: אַראָפּגיין פֿון פּנים (ירדו לו פניו), וואָס פֿאַר אַ פּנים וועל איך האָבן (איזה פרצוף יהיה לי?). ייתכן שמקור הצירוף אינו בנפילה אלא בסטירה, בעקבות יידיש: אַ פּאַטש אין פּנים (סטירה בפרצוף), ובאנגלית: slap in the face.
191
אלכס בקר שואל/ת: אני מבקש את דעתך לגבי הביטויים המופיעים בפיוטי יום כיפור: מליץ יושר ומגיד פשע. האם אלה יש להביע על פי כלל נסוג לאחור, דהיינו מליץ ומגיד יהיו מלעיל? אין סימוכין במקרא לבסס אמירה כזו, למרות שהשימוש בטקסט כאילו מבקש את זה.
רוביק עונה:
הלחן המסורתי של "באין מליץ יושר מול מגיד פשע" תואם את ההגייה המלרעית של הפעלים מליץ ומגיד, ואת המלעילית של שמות העצם יושר ופשע. יתכן שבמסורות שונות או בהרגלים נקודתיים מליץ ומגיד נהגות במלעיל, אך על פי הדרך הראויה הכלל נסוג אחר אינו חל כאן.
192
דני ב. שואל/ת: מדי פעם אנחנו שומעים [ומשתמשים ב]ביטוי - "חוזר בתשובה". מנין הוא בעצם "חוזר", ומהי בדיוק ה"תשובה"? אני מכנה את ה"חוזרים בתשובה" - "הבורחים מן השאלה". כלומר - יאללה גמרנו, אין יותר שאלות הכל ברור ומובן. הכל "נתון" - בפרסית data - דת.
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'חוזר בתשובה' הוא בתלמוד: "אמר להן נביא לישראל: חזרו בתשובה, אבותיכם שחטאו היכן הם?" (סנהדרין קה א). 'תשובה' כאן אינה היפוכה של שאלה, משמעות המופיעה בתנ"ך במקומות שונים, אלא חזרה, שיבה אל עבודת אלוהים מחיי חטא. בחשיבה המודרנית אנו קושרים את האמונה הדתית ואת המושג 'תשובה' בכך שהאדם הדתי זוכה לכאורה לתשובות על שאלות רבות, אך זה קישור מאוחר. אגב, דת בתנ"ך פירושה חוק. היא קשורה לאמונה ולקיום מצוות בספרות מאוחרת יותר.
193
רחל שואל/ת: מה היא משמעות הביטוי ״דוהן האוכפים״ שאני קוראת אצל מאיר שלו, רומן רוסי, עמוד 203?
רוביק עונה:
'דוהן' הוא חומר שמנוני המשמש למטרות שונות. משתמשים בו להחלקת שיער, אבל גם להחלקת עור מעובד, כמו מגפיים וגם אוכפים, לצורך הברקה ושימור.
194
תמר שואל/ת: אני מחפשת משמעות של פסוק מהתנך כבר כמה ימים. לא הגעתי לאף פירוש מקורי רק פירושים רלוונטיים לפוליטיקה ולרבנים בימינו. הפסוק הוא מספר איוב פרק יא "וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים."
רוביק עונה:
הפסוק פשוט למדי: רבצת, כלומר, ישבת על מקומך בלי שמישהו יאיים עליך, ואנשים רבים באו לכבד אותך בנוכחותם, לבקש את עצתך וכדומה. הביטוי "ואין מחריד" במשמעות זו מופיע פעמים רבות בתנ"ך, וכמוהו הניב "לחלות את פניו של מישהו".
195
כמא שואל/ת: האם נכון לכתוב לנקבה 'העלי והצליחי'?
רוביק עונה:
הצירוף הוא 'עלה והצלח', ולנקבה 'עלי והצליחי'. המקור בספר מלכים: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָיְהוּ: הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עֲלֵה וְהַצְלַח" (כב 15).
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >