שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
שיר אלוני שואל/ת: האם הביטוי "בלי עין הרע" מדבר בעצם על העין של האל המצרי רע?
רוביק עונה:
אכן במיתולוגיה המצרית "העין של רע" היא עין בעלת כוח מאגי. אין ראיות לכך שזהו המקור של הביטוי העברי. הביטוי שייך לקבוצה של צירופי 'רע': "עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם" (מש' אבות ב יא), וכך גם 'לשון הרע'. במסכת אבות מופיע גם הצירוף 'עין רעה'. בשפות רבות מופיע ביטוי מקביל, וכאן בוודאי אין השפעה מצרית.
182
אבי שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'קבורת חמור'? מהיכן הגיע אלינו, ואשמח לדעת גם באיזה הקשר ניתן להשתמש בו?
רוביק עונה:
קבורת חמור היא קבורה לא מכובדת, שנועדה להביע בוז ותיעוב ממי שקוברים אותו. על פי ירמיהו הנביא זה מה שצפוי למלך יהויקים בן יאשיהו.
183
אלימלך גזית שואל/ת: מובן מאילו. מובן כן, מאילו מה זה?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון הוא 'מובן מאליו', כלומר, אין בכך ספק, תיאור העניין כולל את אישורו.
184
אלכס שואל/ת: אם זה נכון להגיד לעלות למעלה?
רוביק עונה:
נכון בהחלט. לכאורה יש כאן עודפות, אבל עודפויות אינן שגיאות, ויש להן במקרים רבים תפקיד סגנוני. בספר קהלת נכתב: "מי יודע מהי רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ".
185
דידי שואל/ת: מה נכון לומר, ׳ככל האפשר׳ או ׳ככל האפשרי׳?
רוביק עונה:
הביטוי המקובל הוא 'ככל האפשר'. זאת בעקבות צירוף באנגלית: as far/much as possible. 'ככל האפשרי' אינו מקובל ואינו בשימוש, למרות שאינו פסול דקדוקית.
186
לירן שואל/ת: האם יש בעיה עם המונח "לעניות דעתי", שכן אם דעתי ענייה אין סיבה לתת אותה?
רוביק עונה:
לביטוי 'לעניות דעתי' מקורות שונים. במסכת יבמות נכתב: "בעניותנו, צריכה גט". רש"י מפרש: "מתוך עניות דעתנו, שאין אנו יודעים פירוש המקרא". מקור אפשרי אחר הוא במסכת נדרים: "אין עני אלא בדעה". הביטוי מופיע בימי הביניים ומבטא הצטנעות ויש לו חלופות וגירסאות רבות: לפי עניות דעתי, לפי עניות שכלי, לפי מיעוט שכלי ומזער תבונתי, לפי שפלות דעתינו, לפי דלות דעתי, לפי דלי דלות דעתי ועוד. מקור נוסף היא גירסה לטינית שייתכן כי השפיעה על השימוש בעברית: mon humble avis, ומכאן באנגלית: in my humble opinion.
187
שלמה שואל/ת: איך יש לומר? מן העניין או ממן העניין?
רוביק עונה:
הביטוי המשמש והמדויק הוא 'לא ממין העניין' או 'אינו ממין העניין'. יתכן שמקור הצירוף הזה, שאינו מצוי במקורות, הוא "לא מן המניין", שמקורו במסכת סנהדרין תלמוד: "קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המניין".
188
דוד קהירי שואל/ת: האם נכון להגיד נחש חניקה, או צריך להגיד נחש חֶנֶק?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של נכון-לא נכון אלא של השימוש המקובל. מאחר שמדובר בסוג כללי של בעל חיים, נדרש מונח אחיד, שהוא במקרה זה נחש חֶנֶק. המונח נחש חניקה אינו משמש.
189
לילית שואל/ת: איזה ביטויים חילוניים תוכל להציע במקום לומר ברוך השם או תודה לאל?
רוביק עונה:
שני הביטויים מתייחסים למצב של חרדה מרעה צפויה, והיא התבדתה. ביטויים שאינם מתייחסים לאלוהים לעניין זה הם "ירדה לי אבן מהלב" (או בצורה הספרותית "אבן נגולה מעל לבי"), רווח לי, אפשר לנשום לרווחה, יצאנו מזה ועוד. אגב, השימוש ב'אלוהים' (בניגוד ל'השם') אופייני לשיח החילוני ונפוץ מאוד בלי שמהדהדת ממנו אמונה בהשגחה העליונה.
190
מנדי שואל/ת: מה פרוש המשפט "לא מדבר אלי"?
רוביק עונה:
פירושו: זה לא מעורר בי עניין כלשהו. זה לא מרגש אותי.
191
נועה שואל/ת: נתקלתי לאחרונה בביטוי "חוטא לייעודו", בהתייחס לגוף ציבורי מסוים שנועד לעשות משהו אחד אך בפועל עושה דבר אחר. האם זהו שיבוש של הביטוי "חוטא לתפקידו", או שמא אפשר להשתמש בצורה הזאת באופנים שונים - למשל חוטא לייעודו / חוטא לתכליתו או לכל דבר אחר שהוא נועד לעשות?
רוביק עונה:
המבנה 'חוטא ל...' אכן מאפשר השלמה במילים נרדפות הקשורות למשימה או למטרה: חוטא לייעודו, לתפקידו, למשימתו, וכדומה. מבנה מסוג זה קיים בשפה במקרים לא מעטים. למשל: מילא את... תפקידו, משימתו. השלים את... בגד ב... ועוד ועוד.
192
שלום קמיל שואל/ת: מה הפירוש והמשמעות של המשפט "לא בוחל בשום אמצעי"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא מי שמוכן לעשות כל דבר כדי להשיג את מטרתו, גם אם מה שהוא בוחר לעשות מכוער, לא מוסרי או פוגע באחרים.
193
אביב לינקר שואל/ת: מה משמעות הביטוי "ברית איתנים" ומה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי "ברית איתנים" מופיע במחזורי תפילה מימי הביניים. על פי הפרשנות איתנים הם אבות האומה, וברית איתנים היא הברית שנכרתה בינם לבין אלוהים.
194
ברוריה ארן שואל/ת: מתי הפך הביטוי המקראי "להוציא לאור" לפעולה של הוצאת ספר לאור?
רוביק עונה:
לביטוי 'הוציא לאור' יש אמנם שורש מקראי, באיוב: "ותעלומה יוציא אור" (כח 11). במחזור ויטרי מספרות ימי הביניים נכתב: "ויתן מורי פנאי בדבר להוציאו לאור", וכאן המשמעות היא לגלות ולחשוף. למשמעות זו מקבילות בשפות שונות כמו אנגלית: bring something to light. הצירוף 'הוצאה לאור' במשמעות פרסום ספרים מושפע מגרמנית ומיידיש, שבהן פרסום ספר הוא אַרויסגעבן או herausgeben, להוציא החוצה.
195
בנצי שואל/ת: כמה שאלות. כהרף עין: מה זה כהרף? יישר כח: מה ישר בכח? ניתן לאמר "אירוך דרך"?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לצירופי לשון שבהם משמעות המילים עוברת שינוי או גיוון כשהמילה מופיעה במסגרת הצירוף. מקור הצירוף 'כהרף אין' בתלמוד: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו" (ת"ב ברכות ב ב). פרשנות מאוחרת: "וזהו הרף עין, שנרפה העין מראייתה". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה". מקור הצירוף 'יישר כוח' בתלמוד, בדרך כלל בנוסח "יישר כחך", או "יישר חילך". יש טענה שמדובר בבניין פיעל: יְיַשֵר כוחך, כלומר, (אלוהים) יחזק את כוחך. הביטוי 'קיצור דרך' פירושו ויתור על שלבים חיוניים כדי לחסוך זמן במהלך פתרון בעיה והוא מושפע אנגלית: shortcut, וגרמנית: Abkürzung. מקור הצירוף בתחום הניווט. 'קיצור דרך' הוא מהלך יזום ולכן זכה למעמד של מטבע לשון. 'אירוך דרך' אינו אפשרי כי לשורש אר"ך אין מימוש בבניין פיעל. 'הארכת דרך' הוא ביטוי לגיטימי, אך אינו מטבע לשון אלא תיאור מזדמן של מהלך, בדרך כלל לא מתוכנן.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >