שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
דוד קהירי שואל/ת: האם נכון להגיד נחש חניקה, או צריך להגיד נחש חֶנֶק?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של נכון-לא נכון אלא של השימוש המקובל. מאחר שמדובר בסוג כללי של בעל חיים, נדרש מונח אחיד, שהוא במקרה זה נחש חֶנֶק. המונח נחש חניקה אינו משמש.
197
לילית שואל/ת: איזה ביטויים חילוניים תוכל להציע במקום לומר ברוך השם או תודה לאל?
רוביק עונה:
שני הביטויים מתייחסים למצב של חרדה מרעה צפויה, והיא התבדתה. ביטויים שאינם מתייחסים לאלוהים לעניין זה הם "ירדה לי אבן מהלב" (או בצורה הספרותית "אבן נגולה מעל לבי"), רווח לי, אפשר לנשום לרווחה, יצאנו מזה ועוד. אגב, השימוש ב'אלוהים' (בניגוד ל'השם') אופייני לשיח החילוני ונפוץ מאוד בלי שמהדהדת ממנו אמונה בהשגחה העליונה.
198
מנדי שואל/ת: מה פרוש המשפט "לא מדבר אלי"?
רוביק עונה:
פירושו: זה לא מעורר בי עניין כלשהו. זה לא מרגש אותי.
199
נועה שואל/ת: נתקלתי לאחרונה בביטוי "חוטא לייעודו", בהתייחס לגוף ציבורי מסוים שנועד לעשות משהו אחד אך בפועל עושה דבר אחר. האם זהו שיבוש של הביטוי "חוטא לתפקידו", או שמא אפשר להשתמש בצורה הזאת באופנים שונים - למשל חוטא לייעודו / חוטא לתכליתו או לכל דבר אחר שהוא נועד לעשות?
רוביק עונה:
המבנה 'חוטא ל...' אכן מאפשר השלמה במילים נרדפות הקשורות למשימה או למטרה: חוטא לייעודו, לתפקידו, למשימתו, וכדומה. מבנה מסוג זה קיים בשפה במקרים לא מעטים. למשל: מילא את... תפקידו, משימתו. השלים את... בגד ב... ועוד ועוד.
200
שלום קמיל שואל/ת: מה הפירוש והמשמעות של המשפט "לא בוחל בשום אמצעי"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא מי שמוכן לעשות כל דבר כדי להשיג את מטרתו, גם אם מה שהוא בוחר לעשות מכוער, לא מוסרי או פוגע באחרים.
201
אביב לינקר שואל/ת: מה משמעות הביטוי "ברית איתנים" ומה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי "ברית איתנים" מופיע במחזורי תפילה מימי הביניים. על פי הפרשנות איתנים הם אבות האומה, וברית איתנים היא הברית שנכרתה בינם לבין אלוהים.
202
ברוריה ארן שואל/ת: מתי הפך הביטוי המקראי "להוציא לאור" לפעולה של הוצאת ספר לאור?
רוביק עונה:
לביטוי 'הוציא לאור' יש אמנם שורש מקראי, באיוב: "ותעלומה יוציא אור" (כח 11). במחזור ויטרי מספרות ימי הביניים נכתב: "ויתן מורי פנאי בדבר להוציאו לאור", וכאן המשמעות היא לגלות ולחשוף. למשמעות זו מקבילות בשפות שונות כמו אנגלית: bring something to light. הצירוף 'הוצאה לאור' במשמעות פרסום ספרים מושפע מגרמנית ומיידיש, שבהן פרסום ספר הוא אַרויסגעבן או herausgeben, להוציא החוצה.
203
בנצי שואל/ת: כמה שאלות. כהרף עין: מה זה כהרף? יישר כח: מה ישר בכח? ניתן לאמר "אירוך דרך"?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לצירופי לשון שבהם משמעות המילים עוברת שינוי או גיוון כשהמילה מופיעה במסגרת הצירוף. מקור הצירוף 'כהרף אין' בתלמוד: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו" (ת"ב ברכות ב ב). פרשנות מאוחרת: "וזהו הרף עין, שנרפה העין מראייתה". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה". מקור הצירוף 'יישר כוח' בתלמוד, בדרך כלל בנוסח "יישר כחך", או "יישר חילך". יש טענה שמדובר בבניין פיעל: יְיַשֵר כוחך, כלומר, (אלוהים) יחזק את כוחך. הביטוי 'קיצור דרך' פירושו ויתור על שלבים חיוניים כדי לחסוך זמן במהלך פתרון בעיה והוא מושפע אנגלית: shortcut, וגרמנית: Abkürzung. מקור הצירוף בתחום הניווט. 'קיצור דרך' הוא מהלך יזום ולכן זכה למעמד של מטבע לשון. 'אירוך דרך' אינו אפשרי כי לשורש אר"ך אין מימוש בבניין פיעל. 'הארכת דרך' הוא ביטוי לגיטימי, אך אינו מטבע לשון אלא תיאור מזדמן של מהלך, בדרך כלל לא מתוכנן.
204
מתן פלג שואל/ת: אבא של אשתי משתמש בביטוי מאוד משעשע ורצינו לדעת מה מקורו. כשמישהו יושב בנוח מדי או משתרע אומרים לו: ״אתה יושב כאילו סיימת לחתן את הילדים״. ההשערה היא שהמקור מיידיש, אבל הוא לא זוכר האם זה נכון, ואם כן מה המקור. האם תוכל לשפוך אור על הנושא?
רוביק עונה:
חיפוש מדוקדק בספרי ניבים ביידיש לא העלה דבר. כל מידע בנושא יתקבל בברכה ויפורסם.
205
דני ב. שואל/ת: בתנ'ך מופיע הביטוי "משתין בקיר" כמה פעמים, בדרך כלל כדימוי לכלב . מדוע משתמשים ב"שם פעולה" במקום שם עצם? הרי לא מכנים בנסיבות דומות בן אדם כ"הולך על שתיים", למרות שפה ושם משתמשים בביטוי כזה?
רוביק עונה:
'משתין' אינו שם פעולה (שם הפעולה הוא השתָנָה) אלא צורת בינוני. צורת הבינוני נמצאת בתפר שבין הפועל ושם העצם. שמות עצם רבים מאוד הם בצורת בינוני: מדריך, שופט, מְקָרֵר. גם צירופים רבים מתבססים על צורות בינוני, כמו עובד אדמה, מדיח כלים, וכאמור, משתין בקיר.
206
נגה אשד שואל/ת: נניח שיודעים מהו הגיל השלישי. גיל גימלאי, כללית. מהם הגיל הראשון והשני?
רוביק עונה:
לא ידוע על שימוש ב'הגיל הראשון' ו'הגיל השני' כמטבעות לשון. על פי השימושים בהם ומשמעות 'הגיל השלישי', הגיל הראשון הוא הילדות והנעורים, הגיל השני הבגרות, והגיל השלישי – הזקנה. היום מדובר כבר על 'הגיל הרביעי'.
207
יעל רייכמן שואל/ת: כיצד היית מפרש את הביטוי ״כגנבים בלילה״?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בחשאי, על מנת שלא להיתפס במעשה מביש, והוא מיוחס לאנשי ציבור או מוסדות ציבור האמורים עקרונית לפעול באופן גלוי. מקור הביטוי באנגלית: like thieves in the night.
208
משה אליאב שואל/ת: איך אומרים: דוֹר הַפְּלָגָה? או דוֹר הַפַּלָּגָה?
רוביק עונה:
ההגייה המקובלת היא (הַ)פְּלָגָה. יש נוסחים שבהם מקובלת הצורה (הַ)פַּלָּגָה בהשפעת המילה הארמית המקבילה. יש גם נוסחים אשכנזיים המדברים על דור הַפְלָגָה, וכאן ה' אינה ה' הידיעה אלא חלק מהמילה.
209
אלי מהצפון שואל/ת: מנין צמחה צורת הביטוי: "כמה שלא ניסיתי..." למה השלילה? לא מכיר תופעה דומה באף שפה.
רוביק עונה:
המבנה העברי המיוחד הזה מקובל בלשון ימי הביניים אצל פרשנים ופוסקים. לכאורה הוא מכיל שלילה מיותרת, אך בפועל השלילה דווקא מעצימה את האמירה במקום לשלול אותה. למשל במשפט עכשווי מהרשת: "כמה שלא תאכלו אוכל טעים: אין כמו חצי פיתה חמה עם חומוס". במשפט מסתתרת אמירה מעצימה: גם אם תאכלו עוד ועוד נוסף על מה שכבר אכלתם (כלומר, שעדיין לא אכלתם), זה לא ידמה לחצי פיתה חמה עם חומוס.
210
חיה משי שואל/ת: אנחנו מברכים איש את רעהו בשבת שלום וחג שמח. למה לא בשבת שמחה וחג שלום?
רוביק עונה:
מקור הברכה 'שבת שלום' הוא במסכת שבת בתלמוד: "ורחמיו מרובין, ושַבָּתו בשלום" (יב ב). השבת היא יום של שלווה ומנוחה, לאו דווקא של שמחה. החג לעומת זאת הוא יום שבו יש לשמוח, וזאת גם על פי ספר דברים, שהוא המקור לברכה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ" (טז 14).
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >