שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
אלימלך שואל/ת: הבטוי העממי "על הפנים" מבטא מצב ירוד, כשלון וכדומה. למה על הפנים?
רוביק עונה:
יש כמה הסברים למקור הביטוי הנפוץ. באנגלית אומרים על מי שנקלע למצב קשה או מביך: fall flat on his face (נפל היישר על הפנים). השימוש ב'פנים' בהוראות של בושה ומצוקה רווח ביידיש בניבים שונים: אַראָפּגיין פֿון פּנים (ירדו לו פניו), וואָס פֿאַר אַ פּנים וועל איך האָבן (איזה פרצוף יהיה לי?). ייתכן שמקור הצירוף אינו בנפילה אלא בסטירה, בעקבות יידיש: אַ פּאַטש אין פּנים (סטירה בפרצוף), ובאנגלית: slap in the face.
212
אלכס בקר שואל/ת: אני מבקש את דעתך לגבי הביטויים המופיעים בפיוטי יום כיפור: מליץ יושר ומגיד פשע. האם אלה יש להביע על פי כלל נסוג לאחור, דהיינו מליץ ומגיד יהיו מלעיל? אין סימוכין במקרא לבסס אמירה כזו, למרות שהשימוש בטקסט כאילו מבקש את זה.
רוביק עונה:
הלחן המסורתי של "באין מליץ יושר מול מגיד פשע" תואם את ההגייה המלרעית של הפעלים מליץ ומגיד, ואת המלעילית של שמות העצם יושר ופשע. יתכן שבמסורות שונות או בהרגלים נקודתיים מליץ ומגיד נהגות במלעיל, אך על פי הדרך הראויה הכלל נסוג אחר אינו חל כאן.
213
דני ב. שואל/ת: מדי פעם אנחנו שומעים [ומשתמשים ב]ביטוי - "חוזר בתשובה". מנין הוא בעצם "חוזר", ומהי בדיוק ה"תשובה"? אני מכנה את ה"חוזרים בתשובה" - "הבורחים מן השאלה". כלומר - יאללה גמרנו, אין יותר שאלות הכל ברור ומובן. הכל "נתון" - בפרסית data - דת.
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'חוזר בתשובה' הוא בתלמוד: "אמר להן נביא לישראל: חזרו בתשובה, אבותיכם שחטאו היכן הם?" (סנהדרין קה א). 'תשובה' כאן אינה היפוכה של שאלה, משמעות המופיעה בתנ"ך במקומות שונים, אלא חזרה, שיבה אל עבודת אלוהים מחיי חטא. בחשיבה המודרנית אנו קושרים את האמונה הדתית ואת המושג 'תשובה' בכך שהאדם הדתי זוכה לכאורה לתשובות על שאלות רבות, אך זה קישור מאוחר. אגב, דת בתנ"ך פירושה חוק. היא קשורה לאמונה ולקיום מצוות בספרות מאוחרת יותר.
214
רחל שואל/ת: מה היא משמעות הביטוי ״דוהן האוכפים״ שאני קוראת אצל מאיר שלו, רומן רוסי, עמוד 203?
רוביק עונה:
'דוהן' הוא חומר שמנוני המשמש למטרות שונות. משתמשים בו להחלקת שיער, אבל גם להחלקת עור מעובד, כמו מגפיים וגם אוכפים, לצורך הברקה ושימור.
215
תמר שואל/ת: אני מחפשת משמעות של פסוק מהתנך כבר כמה ימים. לא הגעתי לאף פירוש מקורי רק פירושים רלוונטיים לפוליטיקה ולרבנים בימינו. הפסוק הוא מספר איוב פרק יא "וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים."
רוביק עונה:
הפסוק פשוט למדי: רבצת, כלומר, ישבת על מקומך בלי שמישהו יאיים עליך, ואנשים רבים באו לכבד אותך בנוכחותם, לבקש את עצתך וכדומה. הביטוי "ואין מחריד" במשמעות זו מופיע פעמים רבות בתנ"ך, וכמוהו הניב "לחלות את פניו של מישהו".
216
כמא שואל/ת: האם נכון לכתוב לנקבה 'העלי והצליחי'?
רוביק עונה:
הצירוף הוא 'עלה והצלח', ולנקבה 'עלי והצליחי'. המקור בספר מלכים: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָיְהוּ: הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עֲלֵה וְהַצְלַח" (כב 15).
217
לימי שואל/ת: האם בעברית אפשר להגיד חזק כמו סוס בתור מחמאה? אם ידוע לי נכון, לביטוי חזק כמו שור יש אותה משמעות (והוא תרגום מאנגלית).
רוביק עונה:
אפשר כמובן לומר זאת, כיוון שסוס נחשבת חיה חזקה. בדרך כלל אומרים דווקא 'בריא כמו סוס'. הביטוי קיים ביידיש: שטאַרק ווי אַ פֿערד. בצרפתית אומרים: robuste comme un cheval, וכן בערבית. גם השור זוכה לאותו דימוי, ובכמה שפות: חזק כמו שור, בריא כמו שור.
218
דליה גנור שואל/ת: השרש געגע - מגזרת המלים האונומטפאיות - האם יש קשר בין הצליל וההרגשה?
רוביק עונה:
לשורש געג"ע שני שימושים שאינם קשורים זה בזה. כאשר הוא משמש לתיאור קריאת הברווז זהו ללא ספק שורש אונומטופאי. כאשר מדובר במשמעות של כיסופים, השורש נגזר בלשון ימי הביניים מהמילה התלמודית געגועים. יש קושרים אותה לשורש גע"ה הנחשב שורש אונומטופאי, כלומר, המתגעגע גועה בבכי או בקריאת כמיהה אך זו השערה בלבד.
219
יורם שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "קודם לכן"? לדוגמא במשפט: "גזבר עיריית ירושלים משנת 1999 ועד היום. קודם לכן ניהל את החטיבה הבין-לאומית בבנק מרכנתיל דיסקונט..." וכו'.
רוביק עונה:
גם נכון וגם נאה מאוד וגם ממש מהמקורות, בהופעות רבות בתלמוד, לדוגמה: "אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן" (מגילה ג ב).
220
מיטל שואל/ת: האם תקני להגיד ״הכל טוב״?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של תקינות אלא של משלב. בלשון דיבור מקובל להשיב לשאלה "מה נשמע": "הכל טוב", כלומר, הכל כשורה, אין כל בעיה.
221
אלימלך גזית שואל/ת: מתי משתמשים בצרוף המילים קב ונקי?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא 'מעט אך משובח'. קב היא מידת נפח קדומה, כליטר ושליש. נקי כאן הוא יפה ונכון ומקורו במסכת גיטין: "משנת ר' אליעזר בן יעקב – קב ונקי" (ת"ב גיטין סז א). רש"י מפרש: "לא לימד הרבה כשאר חבריו, אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא, שהלכה כמותו לעולם". היום אפשר לומר על סופר המוציא ספר משובח אחת לעשר שנים או יותר שיצירתו היא 'קב ונקי'.
222
רביב שואל/ת: הביטוי שי"ן-קו"ף-רי"ש הוא ביטוי ישן. הוא נמצא ב"עוץ לי גוץ לי". האם הוא נולד שם, או היה מקובל קודם?
רוביק עונה:
שלונסקי לא המציא את "שין קוף ריש", או ליתר דיוק "בשין קוף ריש", שהן האותיות של המילה 'שקר'. הביטוי מוכר כסלנג של ילדים לפחות משנות הארבעים של המאה הקודמת. לשימוש הזה, אולי בלי דעת, מקור במדרש. הביטוי "לשקר אין רגליים" מתייחס במדרש רבי עקיבא לכך שלצורת האותיות שק"ר אין בסיס מוצק, בניגוד לאותיות אמ"ת.
223
אלימלך גזית שואל/ת: מי גוזר קופונים?
רוביק עונה:
קופון הוא שובר שווה כסף המאפשר לבעליו לזכות בדבר מה. לעיתים קרובות קופונים מגיעים בחבילה או כחלק מכרטיס, ויש לגזור כל קופון לצורך השגת הכסף. בהשאלה אירונית, מי שגוזר קופון הוא אדם היוזם, מתווך או משתתף בהכנת אירוע או מיזם כלשהו, ובאמצעות זו מרוויח את חלקו גם אם הכסף לא מיועד לו ישירות.
224
טל שואל/ת: בביטוי 'מקור ללעג' הכוונה היא לאדם הלועג או לאדם שלועגים לו?
רוביק עונה:
'מקור ללעג' הוא האדם שלועגים לו. כלומר, אישיותו או התנהגותו הן אלה הגורמות לאחרים ללעוג לו.
225
שמואל רסקין שואל/ת: ביידיש ישנו פתגם "מארציפאנעס מיט זויער מילך" - מרציפן עם חלב גוזלים. הסבתות היו עונות את זה כתשובה על השאלה "מה יש לאכול היום". האם הניב מוכר? מהיכן הגיע השם "מרציפן" לעברית?
רוביק עונה:
'מרציפן' אינה מילה בעברית. משך שנים רווחה השערה שמרציפן הוא שיבוש של 'מרקו-פאן', הַלֶחֶם של מרקוס הקדוש, גם מפני שהכנת המרציפן נחשבה אומנות של נזירות. התיאוריה הזו הופרכה, וההשערה המקובלת היום היא שמקורו על שם העיר מארטאבאן מבנגל, שייצרה כלי אחסון בהם הביאו הסוחרים ממתקים למערב. היהודים אהבו מאוד מרציפן ונהגו להכין אותו בפורים, בקהילות רבות. בלדינו הוא נקרא מאסא-פאן. ביידיש קראו למרציפן בעקבות 'מרקו פאן' "מרקוסברויט" (לחם מרקוס). מרקו הפך למרדכי, המרציפן הפך בעברית ל'פת מרדכי', והשם מופיע במילון ועד הלשון משנת 1943. תשובת הסבתות חמודה ומאוד אופיינית לאירוניה ביידיש, אף כי לא מצאתי אותה בספרי הביטויים היידישאים שברשותי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >