שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
אורי בית אור שואל/ת: מה עומד מאחורי הכפתור והקשרו לפרח? למה דווקא אלה הדבקים? מה מאחורי ההצמדה בין חלב לדבש? למה דווקא אלה הצמידים?
רוביק עונה:
'כפתור' בתנ"ך הוא הניצן ממנו יוצא הפרח. המשמעות הנוספת של כפתור כחלק מן הבגד משמשת בעברית החדשה, וזאת ככל הנראה בהשפעת שפות אירופה. אליעזר בן יהודה מגדיר במילונו את הכפתור במשמעותו הבוטנית, אך קושר אותו לכפתור המוכר לנו: "דבר עבה קצת עגול, כמו מה שמתהווה בצמחים שמקום שיציץ שם הציץ או יסתעף הסעיף". בן יהודה מציג את המילים המקבילות במשמעות באנגלית, גרמנית וצרפתית. המילה הצרפתית היא bouton, שהיא גם ציץ הפרח וגם כפתור הבגד, ומכאן button באנגלית. לגבי החלב והדבש, אלה מוצרי חקלאות מן החי המשמשים למאכל, וככל הנראה היו בתקופה הקדומה יקרי המציאות ופסגת התוצרת החקלאית.
257
עודד שואל/ת: 'כפה הר כגיגית'. ההר גדול וכבד. הגיגית קטנה וקלה. כפה גיגית כהר זה מובן, אבל הר כגיגית? בקישור הבא מצאתי פרוש לפיו 'כפה' משמעו 'כפף'. ההר כביכול מאיים לכסות על העם כגיגית הפוכה. האם טוב בעיניך?
רוביק עונה:
הדימוי להר כגיגית הפוכה העומדת לקבור את הניצבים מתת להר מצוי במקור הביטוי במסכת שבת: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר [הר סיני] כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם". כָפָה קרוב לכָפַף, ויתכן שיש להם מקור זהה (העיצורים כ-פ). אפשר לראות כאן את כפה במשמעות הפך וכפף (את ההר כאילו היה גיגית), אבל גם המשמעות של כפייה ואילוץ אינה זרה לביטוי.
258
גדעון נח שואל/ת: מי קבע או צירף את המילה "בכפו" למשפט 'על לא עוול בכפו'? מה הקשר לעוול?
רוביק עונה:
הביטוי בנוסח הזה מצוי אצל מנדלי מוכר ספרים בספרו "תולדות הטבע".. הניב הוא חיבור שני פסוקים מקראיים: "עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה" (איוב טז 17); "אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי" (תהלים ז 4). בתיבה 'בכפי' משמשות כפות הידיים דימוי למה שאדם עושה או משויך לו.
259
נסים נחום שואל/ת: האם קיים הביטוי בעברית "חוויה מענוות"? האם זה התרגום הנכון לביטוי Humbling experience?
רוביק עונה:
השורש ענ"ו אינו מופיע בעברית בבניין פיעל, אף כי אין מניעה דקדוקית לכך. גם השורש הנרדף צנ"ע אינו נותן פתרון ראוי. הפועל הצניע משמש אמנם גם במשמעות הענווה והקטנת האני (והצנע לכת) אך השימוש העיקרי בו הוא הסתרה. פתרון נוסח 'חוויה משפילה' אינו ראוי שכן הוא מדגיש את היסוד השלילי שבהקטנת העצמי. הפתרון היחיד, אף כי הוא ארוך יותר הוא "חוויה המביאה לידי ענווה", ואולי "חוויית ענווה".
260
אלה זיידנברג שואל/ת: איך התגלגל הבטוי "לשבור את הכלים" למשמעותו בשפה המדוברת, שהיא להביא לכלל משבר, לשחק שלא לפי כללי המשחק. אני מבינה שמקור הבטוי הוא בקבלה, ושם משמעותו שונה לחלוטין.
רוביק עונה:
הרעיון של שבירת כלים במשמעות סיום שלב והכחדה של כל מה שמצוי בו עומד ביסוד התיאור הקבלי של שבירת הכלים, ומופיע גם בספרות התחייה, וזה כנראה גם מקור השימוש במשחקי הילדים. כיוון שמדובר במשחק עממי קשה להצביע על מקור ידוע וממוסמך.
261
גלי שואל/ת: מה הקשר בין 'חמלה' לבין 'מחמלי' או 'מחמל נפשי/לבי'? אחד זה רחמים והשני ביטוי אהבה. לא כן? שלמה אלה מוסיף: מה משמעות הביטוי מחמל נפשי ומהיכן הגיע?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'מחמל נפשי' הוא בספר יחזקאל: "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי, גְּאוֹן עֻזְּכֶם, מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם" (כד 21). על פי הפסוק אין ספק שמדובר באהבה גדולה. קשר כזה נמצא גם בישעיהו: "באהבתו ובחמלתו הוא גאלם". נראה שבלשון המקרא משמעות חמלה היתה קרובה לאהבה. מי שחומלים עליו אינו דווקא מסכן או נמוך בהיררכיה מן החומל. עם הזמן התרחקה המילה ממשמעות האהבה, וקרבה למשמעות רחמים.
262
יאיר יוגב שואל/ת: האם נכון לומר 'לעשות עלייה' לטעמי זהו ביטוי שאול מהאנגלית שבה יש do. בני הצעיר, שמתעתד להדריך במחנה קיץ, בשליחות הסוכנות, אומר שכך אומרים כולם. מי צודק?
רוביק עונה:
אכן בין יהודי ארצות הברית התפשט הצירוף 'to make Aliyah’, על פי הדפוס שבו to make או to do משמשים בצירופי לשון רבים העוסקים במימוש. אלה תורגמו לעברית, וכך יש לנו 'לעשות חברים', 'לעשות כסף', וגם 'לעשות עלייה'.
263
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: האם יש משמעויות נוספות לביטוי "חילוץ עצמות", מלבד התעמלות? הביטוי מופיע בברכת החודש, ב"שבת מברכין" (השבת שלפני ראש חודש) - "חיים של חילוץ עצמות" - האם הכוונה לחיים ספורטיביים, או שבעבר היתה נהוגה משמעות אחרת?
רוביק עונה:
זו אכן הכוונה: פעילות פיזית לצורך התרעננות ושיפור הכושר הגופני, בז'רגון הדתי 'חילוץ עצמות' הוא כינוי להתעמלות וספורט. המקור אכן במסכת ברכות: "חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות", נוסח שבו מברכים ברכת החודש, בעקבות ספר ישעיהו: "וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ" (נח 11). ביידיש אומרים: אויסגלײַכן די ביינער.
264
עזי גוט שואל/ת: מה זה חרוזי צימרמן?
רוביק עונה:
חרוזי צימרמן הם חרוזים עילגים, ללא מקצב וללא חריזה מוקפדת. הם נקראים על שם שיר במתכונת כזו שכתבו תלמידי בית הספר כדורי בשם 'צימרמן'. בין היתר מופיעות בו השורות "אָז הָלַכְנוּ/ אֶל צִימֶרְמַן/ וּבִקַּשְׁנוּ חָמֵשׁ גְּרוּשׁ./ אָז הָלַכְנוּ/ לְוַעַד הַמּוֹשָׁבָה/ וְקִבַּלְנוּ עוֹד שְׁנֵי גְּרוּשׁ".
265
אופירה שואל/ת: האם לביטוי בעברית "מים גנובים ימתקו" (מספר משלי) יש מקבילה בשפות אחרות כלשהן?
רוביק עונה:
באנגלית קיים ביטוי מקביל: Forbidden fruit is the sweetest. ובגירסה אחרת: The forbidden fruit tastes the sweetest. יתכן שביטויים אלה נולדו בהשראת ספר משלי שכן התנ"ך מוכר היטב לאנגלים.
266
אלכס שפי שואל/ת: מה דעתך על הצירוף "סוג של-": האם הוא תקין או סלנג, ואלו תרגומים חלופיים היית נותן למקבילות באנגלית - sort of ; kind of?
רוביק עונה:
'סוג של' הוא לשון דיבור, סוג של (...) סלנג. עם זאת קשה לראות בו ביטוי לא תקין, שהרי משפט כמו "האריות הם סוג של בעלי חיים" הוא תקין לגמרי. השימוש הדיבורי הוא כאשר אנו קוטעים את הביטוי, או משתמשים בו כשאין מדובר במיון ממש אלא במעין הצטנעות או הקטנה. במקרה זה החלופה המקובלת היא 'בערך'.
267
גילית שואל/ת: זכור לי ביטוי שהיה שגור בפי אמי: "עקומה וצולעה". לא מצאתי מה מקורו, אלא רק "עקומה ונדחה" בספר מיכה. האם קיים ביטוי כזה? ואם כן, מה מקורו?
רוביק עונה:
בעברית של ימינו 'עקומה וצולעה' (וצולעת) אינו מטבע לשון. קשה גם להניח שהוא גלגול של ביטוי מן התנ"ך, סביר יותר שזהו תרגום מיידיש, אך כאמור לא כמטבע לשון אלא כצירוף חופשי.
268
מאור שואל/ת: מי או מה זה ׳אֶחָא׳ מהביטוי ״משנת אחא״?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'משנת איכה', ובתפוצה רחבה יותר 'מימי איכה', גירסה של 'שנת תרפפו', 'שנת קוקוס' ועוד. המשמעות לא ברורה.
269
מאיר שואל/ת: עוד הפעם? צורם לי לשמוע את זה, אבל אתמול קראתי לבני את "הבית של יעל" וזה הופיע שם כך. עוד הפעם, ולא עוד פעם. ניתן לומר את זה?
רוביק עונה:
'עוד הפעם' נחשבת צורה דיבורית, והשימוש בה התרחב בזכות הקריאה במשחקים או באירועים "עוד הפעם, עוד הפעם". עם זאת יש לה שורשים במדרש המאוחר, כגון במשפט הבא מתוך מעשייה קדומה: "כשוב ההגמון לביתו שלח ויקרא ליהודים העניים אשר גרשם, ויושיבם עוד הפעם במושבותם כאשר לפנים". במקרא 'הפעם' מופיע בצירופים כגון 'אך הפעם' ועוד, שגם הם מהדהדים ב'עוד הפעם'.
270
אריה שואל/ת: האם יש קשר בין 'לקלוע אל הסל' ובין קליעת הסל? מה גם שהסל במגרש קלוע גם הוא? ומה עם קליעה אל המטרה?
רוביק עונה:
השורש קל"ע, והפעלים והשמות הנגזרים ממנו מוצגים במילונים כשני פעלים נפרדים. במשמעות אחת: ירה, פגע, ומכאן קלע אל המטרה, אבן קֶלַע, וקלע סל, קיצור של 'קלע אל הסל'. במשמעות השנייה: ארג או שזר. יש חוקרים הסבורים שמשמעות זו היא פיתוח של המשמעות הראשונה, מאחר שגם הקליעה למטרה וגם השזירה כרוכות בפיתול. בכל מקרה אין קשר במשמעות הקליעה לסל לרשת היורדת מן הטבעת.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >