שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
אריה שואל/ת: האם יש קשר בין 'לקלוע אל הסל' ובין קליעת הסל? מה גם שהסל במגרש קלוע גם הוא? ומה עם קליעה אל המטרה?
רוביק עונה:
השורש קל"ע, והפעלים והשמות הנגזרים ממנו מוצגים במילונים כשני פעלים נפרדים. במשמעות אחת: ירה, פגע, ומכאן קלע אל המטרה, אבן קֶלַע, וקלע סל, קיצור של 'קלע אל הסל'. במשמעות השנייה: ארג או שזר. יש חוקרים הסבורים שמשמעות זו היא פיתוח של המשמעות הראשונה, מאחר שגם הקליעה למטרה וגם השזירה כרוכות בפיתול. בכל מקרה אין קשר במשמעות הקליעה לסל לרשת היורדת מן הטבעת.
257
אסתר שואל/ת: האם ניתן לומר 'יוצא אל הדרך' או רק 'יוצא לדרך'?
רוביק עונה:
הצירופים 'יוצא אל הדרך' ו'יוצא לדרך' אינם זהים במשמעות. כאשר אדם יוצא מביתו ופונה אל דרך מסוימת, ניתן לומר שהוא 'יוצא אל הדרך', ממש כמו 'יוצא אל הכביש' או 'יוצא אל הרחוב'. כאשר הוא מתחיל במסע כלשהו נאמר שהוא 'יוצא לדרך', ומדובר כאן בצירוף לשון בדרגת כבילות מסוימת. הצירוף נוצר בהשפעת ספר שופטים: וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת וַיֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ" (יט 27).
258
אלכס שפי שואל/ת: מדוע המילה "צֶדֶק" מופיעה פעמיים בפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תרדוף"? איך מסבירים זאת פרשני המקרא?
רוביק עונה:
לכפילות הזו נדרשו רבים בתלמוד ובין הפרשנים. במסכת סנהדרין מובא ההסבר של רב אשי: "צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות". אבן עזרא כותב: "וטעם שני פעמים לדבר צדק - שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם כל ימי היותך, או לחזוק". הרמב"ן כותב בעקבות דיון תלמודי נוסף: "וטעם הכפל, לומר הדיינין צריכין שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד, שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים, אחרי רבן יוחנן בן זכאי ליבנה אחר רבי לבית שערים". ואני הקטן אוסיף בעקבות אבן עזרא: הכפלה לצורכי חיזוק היא דרך רווחת בעברית, גם במקרא.
259
גילית שואל/ת: בספר "מילה טובה 1 לכיתה ג'" מצאתי את ביטוי "חמד לצון". לעניות דעתי מדובר בטעות, כי הרי יש לומר "חמד לו לצון" ככתוב במשלי א כב: "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת".
רוביק עונה:
הפסוק ממשלי הוא אכן מקור הביטוי, אבל אין להחמיר עם עורכת הספר. המילית 'להם' אינה הכרחית להצגת משמעות הביטוי, שהוא 'התלוצצו', ומילולית: 'ביקשו לעצמם לצון". לאה גולדברג, למשל, כותבת באחד משיריה: "כן, כך זה, ידידי הטוב אריסטופנס,/ כדרכך תחמוד אתי לצון", וכאן 'אתי' אינו מקביל ל'לי' אלא מתייחס למה שעושה אריסטופנס למשוררת.
260
איתמר שואל/ת: מה מקור הביטוי/קלישאה "יש גבול לכל תעלול"?
רוביק עונה:
הביטוי 'יש גבול לכל דבר', כלומר, יש מעשים שאין לעשותם מתורגם משפות שונות כגון אנגלית: There’s a limit to everything, גרמנית וצרפתית. 'יש גבול לכל תעלול' הוא פיתוח ישראלי במסורת מטבעות הלשון בחרוזים: אותה גברת בשינוי אדרת, זה לא הגיל – זה התרגיל, יש דרג ויש זרג ועוד.
261
אלכס שפי שואל/ת: מהו חוק "לא תעמוד על דם רעך" שחוקקה הכנסת? מה משמעות הביטוי, ומה מקור המצווה הזאת?
רוביק עונה:
הצירוף 'עמד על דם רעהו' משמעותו: נמנע מלסייע לאדם פצוע. המקור בספר ויקרא: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (יט 16). החוק שחקקה הכנסת ב-1998 קובע שעל אדם מוטלת חובה לסייע לאדם פצוע, והוא מזכיר במידה מסוימת את חוק "השומרוני הטוב", הקובע שאדם שלא הגיש עזרה נושא באשמה גם אם לא גרם לפגיעה ולא היה לה בו כל חלק.
262
צחי שואל/ת: כשנשאלת איך נכון לומר פירות יבשים או פירות מיובשים, לא שללת את פירות מיובשים, אך העדפת את פירות יבשים. פעם שמעתי שההגיה הנכונה היא פירוש מיובשים, כי אלה פירות שעברו ייבוש, ויש להבדילם מפירות יבשים שאינם ראויים למאכל. הלא כך?
רוביק עונה:
הטענה שאין להשתמש ב'פירות יבשים' עבור צימוקים, דבלים וכדומה היא דקדקנית ומנותקת מחיי השפה. הביטוי 'פירות יבשים' היום מציין פירות שעברו ייבוש, הוא חלק מן הפולקלור ואין כל סיבה או צידוק לפסול אותו.
263
שדמה שואל/ת: נתקלתי בביטוי "מעוז חפצו" כאיזו חלופה ל"מחוז חפצו". חיפוש בגוגל הראה לא מעט תוצאות של שימוש בביטוי זה. האם הוא תקין, או שזה שיבוש שהשתרש?
רוביק עונה:
זהו בלי ספק שיבוש. אין משמעות לביטוי 'מעוז חפצו', ואין לו בסיס כלשהו בספרות ובמקורות.
264
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטויים - "עף לי הסכך"; "עף לי הפוני"; "עף לי הראש"? מההקשר נראה לי שאלה ביטויי התפעלות בשיח של הצעירים. למשל - הלכנו לראות את ההופעה ופשוט עף לנו הסכך; זה היה נחמד אבל לא עף לי הפוני; אין לי מילים, פשוט עף לי הראש! וכו' וכו'. איך התגלגלה המשמעות מסכך בסוכה למטאפורה "עף לי/לנו הסכך?"
רוביק עונה:
לא תמיד יש היגיון שקוף לביטויי סלנג, והדוגמאות לכך רבות. 'לעוף' הוא פועל שהתפשט בסלנג הישראלי בעשור האחרון, בעיקר בביטויים כמו 'מה אתה עף עלי', 'הוא עף על עצמו', ולכולם מכנה משותף של ריחוף, מעין ניתוק מהמציאות עקב התרגשות, התפעלות או גאווה עצמית מופרזת. הביטויים בשאלה מתייחסים כולם לראש. הסכך שהוא דימוי לשיער, הפוני, והראש עצמו, והם מבטאים תחושה דומה של ניתוק מהמציאות – הראש מתנתק מהגוף. הביטוי 'עף לו הסכך' נשמע לראשונה בתקשורת בתוכנית "היפה והחנון" משנת 2010 מפי אחת המתמודדות.
265
ניר דם שואל/ת: מהו מקור המשפט Ladies First?
רוביק עונה:
'ליידיס פירסט', הגברות קודמות, הוא נורמה התנהגותית המופיעה בקוד הנורמטיבי האנגלי משנת 1750 שנקרא 'אטיקט', etiquette - בעקבות קוד התנהגות קודם בשם זה בצרפת. הכלל שימש במצבים מוגדרים, כמו הגשה לנשים בארוחה קודם להגשה לגברים. הוא אינו חל על כל המקרים. הכלל שנשים נכנסות למקום כלשהו לפני הגברים תקף על פי האטיקט רק כאשר הכניסה היא למקום בטוח ומוכר, בעוד שבמקום לא מוכר על הגברים להיכנס קודם כדי להגן על הגברות מפני הפתעות וסכנות. כמו כן פוסל האטיקט הצעה לנשים לעלות בסולם לפני הגברים, כדי למנוע הצצה של הגבר למקומות אסורים.
266
אודי שואל/ת: האם ניתן להשתמש במושג "פנינת חמד ארכאולוגית", או שיש "פנינה ארכאולוגית" ו"פינת חמד" בלבד?
רוביק עונה:
"פנינת חמד ארכאולוגית" הוא מה שקרוי ביטוי משוכל, או באנגלית mix metaphore. יש כאן חיבור יצירתי של שני הביטויים המופיעים בשאלה: 'פנינה ארכאולוגית' ו'פינת חמד'. האם ניתן להשתמש בביטוי? לגיטימי, שכן הביטוי לאחר איחוי שני הביטויים בבסיסו ברור ומעביר תחושות ומחשבות ללא קושי.
267
גדעון פלוסר שואל/ת: מבקר מוסיקה קלאסית החל לאחרונה להשתמש בביטוי "לוקח לב" במובן יפה, שובה לב. עד כה לא ראיתי אותו בעברית המודרנית. אמנם, מצאתי את הביטוי במילון, אך האם לדעתך זהו ביטוי ראוי, או שעדיף להחליפו באחר?
רוביק עונה:
יש עקבות בתנ"ך לביטוי 'לוקח לב', לאו דווקא במשמעות של אהבה או יופי. הוא לא נקלט בעברית החדשה, וזכור יותר בזכות השיר הוותיק "קח את לבי", שבו האשה זועמת על בגידת הבעל ומציעה דווקא שיוותר על אהבתה. כמו כן מוכר הביטוי 'לוקח ללב' המושאל מאנגלית, במשמעות, 'אכפת לו'. הייתי ממליץ למבקר למצוא ביטוי שקוף וקולע יותר.
268
חיים טוביאס שואל/ת: אברהם טוביאס, אבי עליו השלום, נהג לעתים לברך ״קוּמִי עָרָבִּיקוּם״ במקום שלום (או ברוך הבא). בגלל מוצאו הפולני/גרמני, שיערתי שהמקור הוא יידי. האם מוכר לך צירוף זה?
רוביק עונה:
הצירוף היחיד המזכיר את הביטוי הוא "גומי ערביקום", שהוא שרף עץ השיטה שממנו מייצרים דבק. הדמיון רב, והוא מרמז אולי שמדובר בבדיחה פרטית של אביך.
269
איילת שואל/ת: הביטוי ״יד רוחצת יד״, או ״יד לוחצת יד״, מה נכון? ואם ניתן להשתמש בשניהם, האם המשמעות זהה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'יד רוחצת יד' הוא לטיני, ופירושו המקובל שלילי: האנשים המצויים בשלטון מסייעים ומגִנים איש על רעהו על חשבון האזרחים. במקור הכוונה חיובית: אנשי השלטון מסייעים זה לזה לפעול לטובת האזרחים. "יד לוחצת יד" אינו מטבע לשון אלא תיאור פשוט של לחיצת ידיים.
270
יעל אהרונוב שואל/ת: ממתי רווח בארץ השימוש ב'תשמעי איזה בידור היה לנו' או 'איזה בידור' בכלל?
רוביק עונה:
במילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ, בכרך השני, מופיע הביטוי "תפש עליו בידור" במשמעות לעג למישהו. המילון משקף את סלנג שנות השבעים. הביטוי בנוסחו הזה נעלם אבל הוא כנראה מעיד על ראשית השימוש ב'בידור' במשמעות צחוק ולגלוג ואפילו זלזול. השימוש הרווח, שפירושו לא רק לעג אלא אירוע משעשע סתם, מוכר משנות התשעים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >