שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
דינור ברון שואל/ת: לאחרונה מתנגן לי בראש המשפט: "כלו כל הקיצין". אני כמובן מכירה את משמעותו, אלא ששמתי פתאום לב לכך שבעברית בת ימינו נגיד אותו כך: "נגמרו כל הסופים"... וזה לגמרי חסר משמעות... כאילו - אין יותר סופים, אז הכל נמשך לנצח? או תמו ההגבלות? זה לא מתיישב עם המשמעות המקורית.
רוביק עונה:
אכן, הביטוי מופיע בדיון במסכת סנהדרין על בואו של המשיח וגאולת ישראל. יש חישובים רבים מתי יגיעו הזמנים לקיצם עם בוא המשיח, ורב אומר: "כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ובמעשים טובים", כלומר, הספירות השונות על קץ העולם הסתיימו ואין להן תוקף, מעתה הכל תלוי במעשי האנשים. המשפט יצא מהקשרו, ומשמעותו היום שאין עוד כל תקווה. המשמעות הזו ניתנה על ידי סופרי ההשכלה, כמו בשירו של י"ל גורדון "יצירה": "רוּחַ עִוְעִים זֶה דֹּרוֹת שִׁבְעִים; יִתְּצוּהוּ סָבִיב מִחוּץ וּמִבַּיִת וְעָלָה שָׁמִיר שַׁיִת, כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, כָּלְתָה כָּל עָיִן – וִישׁוּעָה אָיִן." גם י"ל פרץ מרבה להשתמש בביטוי במשמעות החדשה.
17
חיים דגן שואל/ת: עורכי דין "מלמדים" סנגוריה. ואפילו גדעון האוזנר, כשהיה התובע במשפט אייכמן. בנאום הפתיחה אמר שהוא ילמד קטגוריה. למה עו"ד מלמדים ולא רק מגינים או תובעים?
רוביק עונה:
המקור בלשון חז"ל. במשנה מופיע הניב "לימד עליו זכות": "אמר אחד מן התלמידים: יש לי ללמד עליו זכות, מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהן" (סנהדרין ה ד). במדרש נאמר: "זה משה שנקרא חכם ... שעמד ולמד [לימד] סנגוריא על ישראל, וריצה אותם לאביהם שבשמים". 'לימד' הוראתו כאן השמיע טענות.
18
רות מייזליש שואל/ת: האם אפשר להשתמש ב''לעמוד על קצות האצבעות'' כדימוי ל''להתאמץ''?
רוביק עונה:
ניב במשמעות זו אינו מקובל בעברית. בדרך כלל השימוש בו, כמו גם "עמד על בהונותיו" מתייחס לניסיונות של אדם להתרומם לגובה.
19
אילן דוידוב שואל/ת: ישנה סוגייה שקצת מטרידה אותי, וכוונתי היא לביטוי "לרבע את המעגל". אני חש שאין המינוח מתאים ונכון, מכיוון שצורת העיגול לטעמי היא שלמה ונוחה, המעגל עושה טוב לכולם כשיושבים סביבו ואין צורך וכל עניין לרבע אותו. אשמח לשמוע הסבר או נימוק לנכונות הביטוי המעט בעייתי הזה.
רוביק עונה:
'לרבע' את העיגול' אינו מתייחס לאי נוחות אלא לניסיון לפתור בעיה שלכאורה אינה ניתנת לפתרון. יש לו מקבילות באנגלית: square the circle, ובשפות נוספות. הניב מתייחס להוכחה המתמטית הקובעת כי לא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון. הצורה המקובלת 'לרבע את המעגל' שגויה, שכן 'מעגל' הוא הקו המקיף את העיגול.
20
ברוך לוריא שואל/ת: מדוע אומרים: "עיר לובשת אווירת חג"? האם ניתן "ללבוש" אווירה?
רוביק עונה:
'לבש חג' פירושו הופיע באופן חגיגי, והוא נאמר על בני אדם, ובהרחבה מטפורית על מקומות. זהו נוסח קיצור של 'לבש בגדי חג'. הביטוי מופיע בספרות התחייה: "התעודדו בני ירושלים, לָבשו חג ואל הר הבית ינהרו" (ש. בן ציון, מעשה הנזירה).
21
אלכסנדרה שגידור שואל/ת: כיצד אומרים ביידיש "זעקת הקוזק הנגזל"? או "הקוזק הנגזל"? בכל המקומות בהם חיפשתי את התשובה נכתב שהאמירה הנ"ל מקורה ביידיש של יהודי פולין וליטא. אך באף לא אחד ממקומות אלה, לא מוזכר המקור ביידיש. גם כל דוברי היידיש אותם שאלתי אינם יודעים את מקור האמירה.
רוביק עונה:
זו בהחלט אמירה יידישאית: אַ קאָזאַק אַ ניגזל.
22
גלי שואל/ת: ממתי החלו להשתמש בביטוי "מה נסגר איתך?"
רוביק עונה:
מדובר בביטוי חדש יחסית, החל מסוף המאה הקודמת, ועד הופעתו ב"מילון הסלנג המקיף" (2005) אינו מופיע במילוני הסלנג. הוא נשען על ביטויים ותיקים, כמו 'מה נשמע', 'מה הולך', 'מה נהיה' ועוד. כמו כן הוא מושפע מחדירה של הפועל 'לסגור' ושם התואר 'סגור' במשמעות לסכם, להגיע למסקנה כל שהיא.
23
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה פשר הביטוי "באישון לילה"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא לאחר חצות, בשעות לילה מאוחרות. המקור בספר משלי: "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה" (משלי ז 9). הפרשנות אומרת שכפי שאישון העין נמצא באמצע העין, כך אישון הלילה הוא אמצע הלילה.
24
צחי שואל/ת: "יָהּ שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ". מה הפירוש: "הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ"?
רוביק עונה:
פירוש הניב 'חילה את פניו' הוא פקד אדם נכבד, בדרך כלל לצורך בקשת עזרה. המשמעות מובהרת בספר משלי: "רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב, וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן" (משלי יט 6). ההסבר לשימוש בפועל 'חילה' שנוי במחלוקת. יש רואים בו קשר למחלה וחולשה: החליש את פניו. הסבר אחר הוא: המתיק את פניו, הקשור לשורש חל"ה במשמעות הקשורה במתיקות, וראו בערבית: אחלה, חלווה.
25
רותי קוסטא שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של הביטוי "להתייחס ביתר שאת" ? באיזה אופן ניתן להשתמש בו במשפט? האם נכון לומר "מבקשת מכולכם להתייחס ביתר שאת למייל"?
רוביק עונה:
הצירוף 'ביתר שאת' פירושו בעוצמה רבה יותר. בפרשנות מצודת דוד מן המאה ה-18 נכתב: "הדרת המקום הוא כשרבים עושים את המצווה, ואם מועטים המה, אם יעשוהו ביתר שאת ובכוונה רצויה". זאת בעקבות ברכת יעקב: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז". לא בטוח שהנוסח "תשיבו ביתר שאת למייל" מתאים כאן. עדיף: מבקשת להעניק למייל תשומת לב מיוחדת.
26
יעקב בורנשטין שואל/ת: "כל פעם" או "בכל פעם"?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות ומופיעות בלשון חז"ל. בתלמוד הבבלי מופיעה גם הצורה 'על כל פעם'.
27
אודי שואל/ת: מה פירוש הקללה "אינעל דינאכּ" בערבית, והאם קיימת לה מקבילה עברית?
רוביק עונה:
הקללה היא 'ילען דינּכ', ינעל הוא שיכול אותיות בסלנג הישראלי. 'ילען דינכ' פירושו: (אלוהים) יקלל את אמונתך או דתך. יש מעט קללות עבריות, ולזו בוודאי שאין מקבילה.
28
יהודה תלמי שואל/ת: בחדשות ערוץ 12 מופיע מדור קטן בשם "זו דעתי ... ואני תומך בה". מגוחך בעיני. מה דעתך על הכותרת "זאת דעתי וכך אני מנמק אותה"?
רוביק עונה:
"זו דעתי ואני תומך בה" היא אמירה אירונית. אמירה אירונית מבליעה טקסט סמוי, סאב-טקסט החותר תחת האמירה המושמעת. במקרה: זו דעתי, אני יודע שזו רק דעה אחת מיני רבות, ואולי אפשר להפריך אותה בקלות, אבל בכל זאת אני תומך בה. אירוניה, כידוע, לא תמיד עוברת למאזין. הביטוי האירוני הזה מזכיר, ולא במקרה, אמירה אירונית מפורסמת של גראוצ'ו מרכס: "יש לי עקרונות, ואם הם אינם מוצאים חן בעיניך, יש לי אחרים".
29
אריאל שואל/ת: במדורו של אילון גלעד מהשפה לחוץ בעיתון הארץ מוזכר הביטוי: "ואני כעורב לבן ביניהם". מה הפירוש והמקור לביטוי זה?
רוביק עונה:
'עורב לבן' אינו צירוף לשון עצמאי אלא דימוי, הנובע מהנדירות ומהבולטות של העורב הלבן בקהל העורבים. מכאן הוא משמש בתרבויות שונות כסימן למזל רע, לחילופי העונות, לחיזוי העתיד ועוד. ב"משחקי הכס" הוא עוף מסתורי המופיע לעיני בראן ומעביר לו מסרים מאגיים. בטקסט המצוטט 'עורב לבן' הוא דימוי לאדם שהתנהגותו מנוגדת באופן מובהק לזו של סביבתו.
30
נתי שואל/ת: האם תוכל להסביר מה המשמעות האטימולוגית של הצירוף מפח נפש, ולמה הוא קשור לאכזבה?
רוביק עונה:
המקור בספר איוב: "וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ". ההקשר מחייב לראות בביטוי את משמעות האכזבה. הסבר אחד הוא שהם ישמיעו אנחה: נפיחת הנפש. פרשנות נוספת היא שהכוונה דרמטית יותר: תקוותם תהפוך למותם, הם יִנְפְּחו את נפשם.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >