שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
רואי מעוז שואל/ת: אני יודע שיש מין נימוס, שאולי הוא קצת אנכרוניסטי, לציין קודם את שם האשה/נשים שמדברים על מספר אנשים. ומקובל להגיד 'גבירותי ורבותי' ולא 'רבותי וגיבורתי'. מעין ladies first של עברית. יוצא עכשיו לדבר הרבה על 'סבא וסבתא' בהקשר של הקורונה. אז למה 'סבא וסבתא' ולא 'סבתא וסבא'?
רוביק עונה:
הצורה הרשמית המקדימה את הנשים היא פורמט קבוע הבנוי אכן על עקרונות של נימוס, וגם מעין פיצוי על כך שהאישה ברוב התרבויות נחשבה נחותה לגבר. הצירוף 'סבא וסבתא' אינו פורמולת נימוס אלא חלק מהדיבור הטבעי, וזרימת המילים כאן נוחה יותר מאשר 'סבתא וסבא'. יתכן שיש כאן עדיין רמז לעליונות הגבר, בדומה להעדפת 'אבא-אמא' על 'אמא-אבא'.
17
תמר להן שואל/ת: בעקבות מותו של קרוב משפחה ושריפת גופתו, וכשהתכנסנו לטקס פיזור האפר חשבתי פתאום על הביטוי "שלום על עפרך". שאלתי: האם קיים בכלל ביטוי כזה והאם ניתן להתאים אותו בשינוי כיתוב כמובן ל-"שלום על אפרך", לתנאי ה'קבורה' שתיארתי.
רוביק עונה:
הביטוי המקורי הוא 'שלום לעפרך', או 'שלום לעפרו'. המקור ברוסית: mir prakhu yevo. החלופה 'שלום לאֶפְרְךָ' מעניינת ולגיטימית, ובעיניי גם מכבדת את הבחירה שלכם.
18
תומר שפירא שואל/ת: האם יש קשר בין הביטוי "לא חרם?" (לא חבל) לבין המילה חירום?
רוביק עונה:
לשורש חר"ם בעברית משמעויות רבות: השמדה, נדר של איסור, הפקעה ועוד. מכאן גם 'חירום' במשמעות צרה או אסון. הפועל הערבי חרם מקביל לשורש העברי, ומשמעותו איסור. הביטוי שהוא שאלה רטורית 'לא חראם' מגיע מערבית: מֻש חַרַאם עַלֵיהָא? האם אין זה מצער?
19
אילנה שקדי שואל/ת: האם הביטוי "כסל אופים שרוקנו מלחמניות טריות" הוא ביטוי, פתגם (הוא מופיע ברומן והייתה לי הרגשה שזה תרגום של ביטוי משפה אחרת). אם כן מה מקורו. ביטוי נוסף עיניו אוכלות את ... ישבנה/שדייה/אותה. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
שני הביטויים אינם ניבים או פתגמים אלא צירופים חופשיים. הראשון ככל הנראה דימוי התומך באמירה ספרותית. השני הוא שימוש בפועל 'אכל' כדימוי.
20
גל שואל/ת: "חכם לב לוקח מצוות". שמעתי את זה כשהשתתפתי בסעודת המצווה לזכר סבי שנפטר לאחרונה. התוכל לבאר לי את המושג?
רוביק עונה:
המקור בספר משלי: "חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֹת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט". המשמעות, אדם חכם ייקח על עצמו עול מצוות ויעבוד את אלוהים. במקרא הלב הוא גם מקום החוכמה וגם מקום הרגש.
21
שואל/ת: שאלה לפשר הביטוי "מה שלומך". האם שלומך מלשון שלום, או מלשון שלמות, ואם אכן מלשון שלום, מה המשמעות?
רוביק עונה:
'מה שלומך' היא במקורות פנייה בעת פגישה. כך ברש"י, לשון ימי הביניים: "לא שישאל לה לשלום, אלא לבעלה ישאל: מה שלום הגברת?". המקור בספר בראשית: "וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר: הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן". בכל המקרים האלה כוונת השאלה היא האם האדם הנשאל שלם, בעיקר בגופו, האם הוא בריא, ובהרחבה, האם מצבו טוב, האם הוא מרוצה וכדומה.
22
מרקוס פריימן שואל/ת: מה הפירוש של הביטוי "טוחנים מים"? איך להגיד את זה האנגלית?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי היא לבצע פעולה עקרה. לביטוי גרסאות בשפות רבות. יידיש: שטויסן וואַסער. אנגלית: tread water. רוסית: toloch vodu v stupe (לטחון מים במכתש). צרפתית: moudre du vent (לטחון אוויר). ערבית: טַחַן מַיִּה. המקור הקדום של הניב הוא בלטינית: aquam in mortario tundere (לכתוש מים במכתש).
23
מרקוס פריימן שואל/ת: מה הפירוש של הביטוי "לא עוברים לסדר היום"?
רוביק עונה:
עבר לסדר היום פירושו לא התייחס לתקלה או למעשה לא ראוי. 'לא עבר לסדר היום': התעקש להתייחס לתקלה וכדומה. המקור בשפות שונות. גרמנית: zur Tagesordnung übergehen. צרפתית: passer à l'ordre du jour. מקור הניב בתהליך ניהול ישיבות.
24
תקוה שואל/ת: שני אנשים עשו לי משהו מאוד רע ובלתי נסלח. אבקש לנסח משפט עם הביטוי קו פרשת המים. האירוע בתאריך x הוא קו פרשת המים, הוא בלתי נסלח, והיחסים לא יהיו קרובים למה שהיה עד כה.
רוביק עונה:
'קו פרשת מים' הוא קו דמיוני העובר לאורך ראש רכס, מפריד בין מי הגשמים היורדים עליו ומחלק אותם לשני צדדים. בהרחבה מטפורית זהו אירוע או מהלך שבמהלכו משתנים פני הדברים באופן מהותי. שימוש זה מוכר בעיקר בעברית. ניסוח: "הריב בינינו על הצוואה של סבתא הוא קו פרשת המים ביחסים בינינו".
25
חוה יופה אוזן שואל/ת: יש ביטוי האומר שכאשר יש לך צורך בדבר מה, פנה לאדם העסוק ביותר. בערך כך. אשמח ואודה להיזכר בביטוי.
רוביק עונה:
תנו לי בן אדם עסוק, ואעשה אתו עסק.
26
ילנה שואל/ת: מה נכון: המילה שגורה בפי הכול או בפי כול?
רוביק עונה:
'בפי הכול' אינה שגיאה, אבל הצירוף המקובל הוא 'בפי כול'. המקור בירמיהו: "אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל אִישׁ יְהוּדָה".
27
אהרן גל שואל/ת: אני תמה על המושג ״דגש לתפארת הקריאה״. עדיין לא מצאתי כל הדר ותפארת בהגיית מלים כמו ״ענבי״, או ״מקדש״. אך הסתבר לי שמתרגמי ספרי הדקדוק מערבית לעברית, כמו אבן תיבון, תרגמו את המילה הערבית ״תפכים״ שפירושה ״פיאור״ או ״תפארת״, אך לא במשמעות של הדר, אלא במשמעות של ״הרחבה״, ״הגדלה". שאלתי היא, האם מה שלמדתי בבית הספר שזה דגש לתפארת וליופי ההגיה, אינו אלא הרחבה, ללא שום קשר ליופי והדר?
רוביק עונה:
אכן התרגום של אבן תיבון מסביר את השימוש במילה תפארת, שאינה מתייחס לפאר אלא להרחבה והעצמה, ומייצג את התפקיד הרטורי של הדגש.
28
בן ציון הלוי שואל/ת: אודה לך אם תבהיר לנו מה המקור למילים "הכניס עז" להסכם או למשהו הדומה לכך?
רוביק עונה:
להכניס עז פירושו הכניס לחוזה, למשא ומתן וכדומה דרישה או תנאי שברור שאין כוונה לקיימם, וכאשר מוציאים אותם יש תחושה שההסכם קל יותר ואפשר לקבלו. המקור בבדיחה יהודית על אשה שטענה שביתה צפוף מדי. הרבי הורה לה להכניס עז הבייתה. לאחר שבוע חזרה ואמרה שהבית צפוף עוד יותר מאשר קודם. הורה לה הרבי להוציא את העז. אחרי שבוע באה האשה לרבי ואמרה בשמחה, הוצאתי את העז, עכשיו יש מקום לכולם.
29
גורי פלטר שואל/ת: האם מושב הזקנים שהשתנה לבית אבות ואחר כך לדיור מוגן, זה שינוי משמעותי או "שינוי של "פוליטיקלי קורקט ?
רוביק עונה:
זו החלטה שיווקית הקשורה במיתוג. 'מושב זקנים' הוא מונח מתורגם מגרמנית. 'זקן' נתפס אמנם במקורות כחכם, אבל בעידן המודרני הוא נתפס באורח שלילי ומדגיש את חולשתו ומעמדו הנמוך של הזקן, בעוד 'אבות' הוא מונח מכבד, ו'דיור מוגן' מדגיש את יתרונות המוסד.
30
גיל שואל/ת: האם איבוד (ב״הלך לאיבוד״) קשור למקום, או שמה הוא גלגולו של אבדן (מחסור)?
רוביק עונה:
מקור הניב 'הלך לאיבוד' לשון ימי הביניים: "'אובד' אינו לשון אדם האובד [מאבד] דבר ממנו, אלא הוא עצמו הולך לאיבוד" (רש"י איוב ד 11). הוא תרגום של ארמית תלמודית: "קאזיל לאיבוד" (עבודה זרה לג א). יש לניב גם מקבילה בגרמנית: verloren gehen. על פי רש"י הכוונה היא שהאדם הולך אלא אובדנו, כלומר, לא הוא מאבד דבר מה, אלא מאבדים אותו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >