שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
אלון שואל/ת: מה מקור הביטוי one man’s show?
רוביק עונה:
המילונים השונים המביאים את הביטוי אינם מצביעים על מקור ראשון וידוע של הביטוי. הוא משמש גם בתחום הבידור לציון הופעה של אמן בודד; בתחום האמנות הפלסטית במשמעות תערוכה של אמן בודד; ובהרחבה לאירוע בחיי הציבור שבו בולט אדם אחד, ניתן לומר זאת למשל על מסע הבחירות של דולנלד טראמפ.
287
יהודית רודד שואל/ת: מה משמעות הביטוי "היא הנותנת"? מי זאת היא, ומה פרוש נותנת. מה מקור הביטוי ומה המקבילה באנגלית?
רוביק עונה:
'היא הנותנת' פירושו שדבר מה מחזק טענה שהושמעה. המקור בלשון חכמים, במסכת בכורות: "היא הנותנת, אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב – אי [אם] נעקר שם עשירי הימנו – אין [כן], אי לא – לא". 'היא' הוא הכינוי שנבחר לייצג התרחשות, 'נותנת' הוראתה כאן מחזקת, מוכיחה, קובעת. לביטוי אפשרויות תרגום רבות באנגלית.
288
יהודית רודד שואל/ת: מה משמעות הביטוי "כל מילה בסלע" והאם יש קשר בינו לבין הביטוי "מילה בסלע, משתוקא בתרין"? האם המילה סלע בשני הביטויים זהה במשמעות?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי היום היא כי הדברים הנאמרים חשובים וממצים. המקור הוא אכן במסכת מגילה: "מלה – בסלע, משתוקא – בתרין" אך שם משמעות 'סלע' היא מטבע, והוראת הניב שונה: השתיקה עדיפה על הדיבור. אמרה אנגלית קרובה: Speech is silver, but silence is golden (הדיבור הוא כסף, אך השתיקה מוזהבת), וכך ביידיש. יתכן ששפות אלה השפיעו על השינוי במשמעות.
289
סמואל שואל/ת: המילים 'יחי אדוננו' מקורן מהתנ"ך או הן הומצאו רק בזמננו?
רוביק עונה:
הצירוף "יחי אדוננו מורנו ורבנו" וכדומה המשמש כקריאה המכוננת של תנועת חב"ד ומכוון לרבי מליובאוויטש אינו מצוי במקורות. מן הצירוף "אדוננו מורנו ורבנו" נוצרו ראשי התיבות אדמו"ר.
290
רשף שואל/ת: אני זקוק לעזרה בפיענוח מילה שבה משתמש חנוך לוין בספר "איש עומד מאחורי אישה יושבת". חנוך לוין כותב: "וכמה צחקתי בלבי למישבתי כשנוכחתי לדעת שאני ממאן להשלים עם כך שאינני מעניין אף אחד." - מה פירוש 'מישבתי'? במקום אחר הוא כותב: "היא תצהל למישבתי במשובת-ילדים עולצת ואגואיסטית לחלוטין..."
רוביק עונה:
'צחק למִשְׁבָּתוֹ' פירושו לעג לאדם שנכשל או נקלע לצרה. 'מִשְׁבָּת' היא מילה נדירה, במין זכר, והיא מופיעה פעם אחת במקרא במשמעות מכשול או צרה. המקור בספר איכה, והפסוק מתייחס לירושלים: "רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ". חנוך לוין משתמש בביטוי אך כדרכו מפנה אותו על עצמו: אדם לועג לכישלונותיו שלו.
291
גלית שואל/ת: נתקלתי בספרי פרוזה בביטוי "קנה לו שבת" (התיישב ישיבת קבע). הביטוי נכון? לא צריך להיות "קנה לו שביתה"?
רוביק עונה:
הביטוי הנאה "קנה לו שביתה" מקורו תלמודי. הביטוי "קנה לו שבת" (כנראה נהגה שֶבֶת) אכן מצוי בשימוש, אך מקורו לא ברור ומבנהו מוזר. מומלץ להימנע.
292
ליאור דגן שואל/ת: בסרטון אהוב עליי במיוחד של "נווה ממליצים" מאיר אומר לצחי: "יגידו שאנחנו עוף מוזר", וצחי עונה: "מה כל כך מוזר בעוף?" גם אני שואל: למה דווקא עוף?
רוביק עונה:
'עוף מוזר' הוא אדם שהתנהגותו שונה מן המקובל בקבוצה שאליה הוא משתייך. מקורו בביטוי האנגלי rare bird (עוף נדיר). לביטוי גרסאות בגרמנית: ein seltener Vogel, בצרפתית: oiseau rare, כשהמקור הוא בלטינית: rara avis. הצירוף הלטיני מופיע בכתבי הסָטיריקן הרומי יובנליס מן המאה השנייה. הוא כותב על בחירת אשה טובה: "תהא נא יפה, חיננית, עשירה, פורייה ... צנועה ... אכן, עוף מוזר עלי אדמות, מוזר כברבור שחור. אך מי יכול לסבול אשה שיש בה כל המעלות?" (סטירה ו, 162-166).
293
ציקי שואל/ת: "ככל שלא..." מה מקורו?
רוביק עונה:
בתנ"ך מופיע הצירוף 'ככל אשר' 75 פעמים, כלומר, בתפוצה רחבה. בעברית החדשה הומר 'אשר' במילית הזיקה המשנאית ש- וכך נוצר 'ככל ש-'. 'ככל שלא' היא צורת השלילה.
294
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המוחשית של המונח הצבאי קרב או מלחמת מאסף, מה המקבילה האנגלית ומה המשמעות המופשטת והמטאפורית של הצירוף "לנהל קרב או מלחמת מאסף"?
רוביק עונה:
קרב מאסף הוא מאבק הנערך למרות שהמערכה כבר הוכרעה, לעיתים כדי להגן על הכוחות הנסוגים. המקבילה באנגלית: rearguard battle. בגרמנית: Rückzugsgefecht. הדימוי למאבקים אזרחיים כאן פשוט: ניהול מערכה אבודה, אם מטעמי כבוד ויוקרה, ואם כדי להפיק בכל זאת משהו מן הכישלון או למזער נזקים.
295
אשד שואל/ת: למה משמש הבטוי "קו פרשת המים" ומה פשרו?
רוביק עונה:
קו פרשת מים הוא קו דמיוני העובר לאורך ראש רכס, מפריד בין מי הגשמים היורדים עליו ומחלק אותם לשני צדדים. פרשת המים הארצית של ארץ ישראל עוברת לאורך גב ההר ומפרידה בין המים היורדים לים התיכון לאלה היורדים לבקעת הירדן ולערבה. פרשת מים מקומית מפרידה בין שני נחלים. בהרחבה פירוש הביטוי הוא אירוע או מהלך שבמהלכו משתנים פני הדברים באופן מהותי. הוא קיים באנגלית: watershed, בצרפתית: ligne de partage des eaux , וכאן בהוראה הגיאוגרפית בלבד, וכן בגרמנית.
296
משה שואל/ת: האם "מה איתו?" נכון, או רק "מה לגביו?"
רוביק עונה:
שתי הצורות דיבוריות ושתיהן לגיטימיות בלשון הדיבור, ומשמעותן אינה זהה. "מה אתו" מושפע כנראה מהצורה אנגלית what about him? ורלוונטית כשאנחנו שואלים לשלומו של אדם או לגורלו. "מה לגביו" רלוונטי כאשר אנו מדברים על כמה אנשים, ולאחר שמנינו את מצבם נשאלת שאלה לגבי אדם נוסף: מה נאמר או נעשה לגביו?
297
נעמי שואל/ת: מה הכוונה בביטוי 'התמונה הכללית'? במה אמורים לראות או לדון כשמבקשים לראות את התמונה הכללית?
רוביק עונה:
הביטוי הרווח הוא 'התמונה הגדולה', תרגום של הביטוי אנגלי the big picture. השימוש בצירוף נדרש כאשר תופעה או אירוע מסיטים את תשומת הלב ומעוררים תגובות חזקות, ועל כן נדרשים המגיבים לראות את 'התמונה הגדולה' או 'התמונה הכללית' כדי לאזן את הרושם ולהכניס דברים לפרופורציות.
298
דני יעקובסון שואל/ת: לאחרונה טרח ידיד להביע בפני השערה לפיה הברכה השגרתית "לבריאות" מורכבת משתי מילים: "לב" ו"ריאות", ששימורם אכן ערובה לחוסן. היש לדעתך דברים בגו?
רוביק עונה:
זו כמובן בדיחה לשונית, חביבה אך חסרת בסיס. המילה 'בריא' היא מילה מקראית, שאליה נוספה בהמשך הסיומת –וּת (בריאות), ובהמשך המילית ל', וכך נוצרה בהשפעת השפה הגרמנית הברכה 'לבריאות', בעיקר אחרי עיטוש.
299
דוד שואל/ת: האם 'זה מזכיר לי' ו'זה אומר' אינם נכונים, כמו 'זה מרגיש לי'?
רוביק עונה:
'זה מרגיש לי' הוא תרגום מאנגלית אמריקנית, והוא צורם לאוזנינו, כי בעברית רק אדם יכול 'להרגיש', ולא אובייקט שכלפיו מרגישים דבר מה או שגורם לנו להרגיש. זה אינו המצב עם 'זה מזכיר לי' – כאן האובייקט המרומז ב'זה' הוא אכן הגורם לנו להיזכר, וב'זה אומר', דבר מה גורם לנו להעניק פירוש כלשהו.
300
דרור שוורץ שואל/ת: למה מכים על חטא? אם כבר מכים על החזה: "אשמנו, בגדנו...", או מכים בגלל חטא.
רוביק עונה:
'על' היא מילת יחס שיש לה מגוון שימושים רחב. במקרה זה הכוונה היא שמכים 'על' החזה כדי לכפר 'על' חטא כלשהו, ומכאן שהשימוש ב'על חטא' טבעי ומתבקש.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >