שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
דליה הראל שואל/ת: מה הכוונה בביטוי 'הרמת לי להנחתה'?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס למי שמציג לזולתו אתגר מעשי או מילולי. למשל, המראיין שואל שאלה, והמרואיין שמח לשאלה כי היא מאפשרת לו להשיב תשובה שרצה להשיב. הניב לקוח מתחום משחק הכדורעף, שבו אחד ממהלכי היסוד הוא שליחת הכדור כלפי מעלה, כדי ששחקן נוסף יחבוט בו לכיוון מגרש היריב.
302
תלמה שואל/ת: : כבר זמן רב רווח הביטוי "זה מרגיש לי" במקום "אני מרגיש שזה...(טוב, רע, וכו')". אני מרגישה שהשימוש בביטוי הזה מעצבן אותי, עוד יותר מאשר הביטוי "לעשות עלייה", למשל. האם הוא התקבל כתקני בעברית, או שמותר לי להמשיך להתעצבן?
רוביק עונה:
"זה מרגיש לי" הוא ביטוי בלשון הדיבור. מתקני התקנות נמנעים מלהתייחס לביטויים דיבוריים, והשימוש בהם הוא עניין של הרגל. כך למשל "זה עושה שכל", גם הוא תרגום מאנגלית, נדחה וכמעט אין משתמשים בו. "זה מרגיש לי" או "זה מרגיש כמו" רווח למדי, ויתכן שהוא (בניסוח דיבורי של תרגום אחר מאנגלית) כאן כדי להישאר, כך שבהחלט מותר לך להתעצבן.
303
אלכס שפי שואל/ת: מהו ערפול הכרה או הכרה מעורפלת, מהם התסמינים ומה המינוח האנגלי?
רוביק עונה:
על פי הלקסיקון הרפואי של אסתי אנגל 'ערפול חושים' הוא מצב הקרוב לאובדן הכרה, ומתבטא בירידה ביכולת להגיב לאירועים. המונח האנגלי הוא stupor.
304
מירב שואל/ת: מהו מקורו של הביטוי "להרגיש חופשי" - האם המשמעות היא להרגיש את הרגש 'חופשי' (מעין הוראה להרגיש רגש זה), או החופש להרגיש כל רגש שהוא (חיובי וגם שלילי)?
רוביק עונה:
בדרך כלל הביטוי הוא בצורת עתיד/ציווי: 'תרגיש חופשי', או 'תרגישי חופשייה', והוא מהוה אישור לבן השיח לומר מה שעל לבו, קיצור של "תרגיש חופשי לומר מה שעולה על דעתך". המקור הוא באנגלית: feel free. אפשר להשתמש בצירוף במשמעות שונה בהקשרים אחרים. למשל, כשמורה למדיטציה או מהפנט אומר "תרגיש חופשי", פירוש הדבר: תשתחרר ממתח.
305
צבי שואל/ת: אני מחפש מונח עברי מתאים כתרגום למונח האנגלי carpetbagger.
רוביק עונה:
carpetbagger, מילולית: תרמיל-שטיח, הוא כינוי שלילי לאדם המנסה להשיג מעמד פוליטי בתחום, מוסד או אזור שאין לו קשר אליו. מקור המונח במלחמת האזרחים בארצות הברית. כך נקראו פוליטיקאים מן הצפון שירדו לדרום לאחר המלחמה כדי להשפיע על החיים הפוליטיים של הדרום בכיוון שיתאם לערכים של הצפון. 60 מהם נבחרו לקונגרס. הם נקראו כך על שם התיק הארוג שבו נשאו את מטלטליהם. הביטוי המתאים למשמעותו היום היא 'מועמד (או מנהל וכדומה) מוצנח', והוא מקביל לביטוי האנגלי parachute candidate.
306
ליאור דגן שואל/ת: מה דעתך על הביטוי 'דו-שיח של חֵרשים'? לעניות דעתי אפשר להכריז קבל עם ועדה שזהו ביטוי שאבד עליו הכלח. היום חרשים בפירוש מסוגלים לנהל דו-שיח, ואפילו רב-שיח!
רוביק עונה:
הניב 'דו-שיח של חרשים' הושאל לעברית משפות שונות, ביניהן אנגלית: dialogue of the deaf. מקור הביטוי האנגלי הוא הביטוי הצרפתי dialogue de sourds. הביטוי אולי אינו תקין פוליטית בימינו, אבל צירופי לשון שקנו אחיזה עמוקה בשפה מזה מאות שנים חסינים בפני ביקורת מהסוג הזה, ובוודאי אי אפשר לעקור אותם בהחלטה מודעת או בהכרזה קבל עם ועדה.
307
נעה זמשטיין שואל/ת: מניין קיבל הביטוי 'זה לא בשמיים' את משמעותו המודרנית כדבר בר השגה? אם אני לא טועה מקורו הוא בסוגיית תנורו של עכנאי, ששם הכוונה היא לעניין שלא מוכרע בידי שמיים אלא בידי הרוב.
רוביק עונה:
הפסוק אליו מתייחסת השאלה הוא "לא בשמים היא", ומקורו בספר דברים: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה" (דברים ל 12). רש"י מפרש: "שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללומדה". על פי רש"י דווקא הפירוש העכשווי של הגירסה 'זה לא בשמים' המשמשת בעיקר בשפת הדיבור קרוב למשמעות הטקסט המקראי. בסוגיית תנורו של עכנאי מסתמכים המתווכחים על הפסוק המקראי כדי לקבוע שאין להחליט על פי הנס, אלא על פי הכרעת החכמים.
308
אבישי קציר שואל/ת: השימוש בביטוי 'לצאת בשאלה' כהיפוך של 'לחזור בתשובה' שגוי לדעתי, מכיוון שהמשמעות של המילה 'תשובה' בביטוי הזה היא "חזרה" (מהפועל "לשוב"), ולא "מענה לשאלה". הביטוי 'חוזר בתשובה' (או 'בא בתשובה') מציין אדם שחזר את המקור, ולא אחד שענה על שאלה. על כן, 'יוצא בשאלה' נראה לי ממש שגוי ואפילו צורם. מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי ש'יוצא בשאלה' הוא צירוף ראוי, וזאת בניגוד לצירוף שהיה נהוג לפניו 'חוזר בשאלה'. יוצא – הוא מי שיוצא מהעולם הדתי-חרדי על נוהגיו ואמונותיו. בשאלה: תוך כדי הטלת ספק בכל מה שידע קודם לכן. 'שאלה' משמשת כאן משקל נגד ל'תשובה' שהיא גם תשובה לשאלות ולספקות, וגם שיבה אל הדת והאמונה, ובכך מתרחבת משמעות המילה שאלה ומתרחב השימוש בה.
309
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות הביטוי העממי 'נתן לו בראש' או 'לתת בראש', והאם יש לזה מקבילה באנגלית?
רוביק עונה:
"נתן בראש" הוא צירוף דיבורי הקשור לפעולה כוחנית, אגרסיבית, מאומצת וכדומה. הוא נאמר על מי שמתאמץ מאוד, מבצע עבודה באופן מוצלח, וגם על מי שפוגע או מביס את היריב. כן הוא משמש ביחס למי שמשמיע מוזיקה רועשת. ככל שבדקתי הביטוי אינו תרגום משפה כלשהי אלא יצירה ישראלית.
310
זמרי בן סלוא שואל/ת: "דברי חכמים בנחת נשמעים" - מה פשר הביטוי? האם הוא מלמד איך ראוי לשמוע דברי חכמים, או שהוא מציין מבחן מהם דברי חכמים ומה אינם דברי חכמים?
רוביק עונה:
הפרשנות לפסוק במשלי נתונה לכל אדם, אבל פשוטו של הפסוק הוא שמה שמאפיין את דרך הדיבור של האדם החכם הן הנחת והמתינות.
311
עינת קרטין שואל/ת: מה משמעות צירוף המילים 'ככל שידי משגת', והאם ניתן לטעון שמשמעותו זהה ל'ככל שידיעתי משגת'?
רוביק עונה:
הביטוי 'ככל שידו משגת' מתייחס ליכולתו החומרית של אדם. זאת בעקבות ספר ויקרא: "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה" (ויקרא יד 21). "ככל שידיעתו משגת" הוא פיתוח מאוחר, וכאן הכוונה לידע, השכלה ויכולת שכלית של אדם. זאת גם בעקבות התפתחות הפועל 'להשיג' ממשמעות פיזית-קונקרטית למשמעות קוגניטיבית, ומכאן הביטוי 'מפאת קוצר המשיג', המתייחס לחוסר היכולת של אדם להבין עניין כלשהו. אברבנאל מן המאה ה-15 כותב: "לרמוז להשגת הדברים העליונים קשה עלינו מפני קוצר המשיג, והוא חומר האדם המונע השגת שכלו".
312
ראובן נפתלי שואל/ת: אני מחפש מהיכן וממתי באות ההגדרות 'חלקת קדושים' או 'חלקת הקדושים'. מי קדוש מי המגדיר את הקדוש. ממתי הביטוי?
רוביק עונה:
חלקות הקדושים בכמה בתי קברות נועדו לחללים שנפלו במלחמות ישראל או בפעולות טרור, ועל פי האמונה הדתית מתו על קידוש השם. ככל הידוע זה ביטוי חדש, שהרי עצם המושג 'חלקה' בהתייחסות לבית קברות הוא חדש.
313
שירה שואל/ת: מה זה ק"ק, קהילת קודש?
רוביק עונה:
קהילה קדושה היא עיר בישראל או בגולה שיש לה מעמד יהודי-דתי מיוחד. המקור הוא במאה ה-15 שם החלו לכנות ערים שונות כקהילות קדושות. הביטוי העברי נטבע בעקבות הצירוף הארמי-תלמודי 'קהלא קדישא', וכאן הכוונה לירושלים.
314
yldestiny76 שואל/ת: מה פירוש הביטוי "קנה אישה בחמישה ומכר אותה בעשרה?"
רוביק עונה:
זה אינו ביטוי עצמאי אלא קטע משיר לעג לטיפשים שהיה מקובל בהווי הילדים עד מחצית המאה הקודמת: "סתום בלום בצבע חום/ קנה אשה בחמישה/ מכר אותה בעשרה״. 'חמישה' הם חמישה גרוש. על פי הטקסט נשוא השיר אולי אינו פמיניסט אבל אינו טיפש כל כך, כיוון שהרוויח במכירת אשתו חמישה גרוש, ועשה עסקה נאה.
315
אמנון שואל/ת: הביטוי 'חיבוק דב' מוכר כחיבוק חונק, בפירוש השלילי שלו. יותר ויותר משתמשים בו במובן ההפוך: אוהב ועוטף. מה הנכון?
רוביק עונה:
המשמעות המקורית היא בלי ספק שלילית: סיוע נדיב לכאורה, התובע ממי שמסייעים לו מחיר כבד ואף קטלני, באנגלית: bear hug. לצירוף הוראה מיוחדת בעולם העסקים: הצעת השתלטות על חברה הניתנת למנהלים ומחייבת החלטה מהירה. ביטוי קרוב הוא 'שירות דב': סיוע הגורם נזק למי שמקבל אותו, והוא קיים ביידיש, גרמנית ורוסית. מקור הצירופים במשל של לה פוֹנטֵיין: גנן מתיידד עם דוב, והם חיים יחד מתוך אהבה ורעות. יום אחד ישן הגנן, והדוב רואה זבוב היושב על ראש ידידו ומפריע את שנתו. הוא מרים אבן גדולה ומרסק את הזבוב יחד עם גולגולת הגנן. השימוש החיובי עליו מצביעה השאלה מעורר תמיהה: מי רוצה להתחבק עם דוב?
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >