שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
yldestiny76 שואל/ת: מה פירוש הביטוי "קנה אישה בחמישה ומכר אותה בעשרה?"
רוביק עונה:
זה אינו ביטוי עצמאי אלא קטע משיר לעג לטיפשים שהיה מקובל בהווי הילדים עד מחצית המאה הקודמת: "סתום בלום בצבע חום/ קנה אשה בחמישה/ מכר אותה בעשרה״. 'חמישה' הם חמישה גרוש. על פי הטקסט נשוא השיר אולי אינו פמיניסט אבל אינו טיפש כל כך, כיוון שהרוויח במכירת אשתו חמישה גרוש, ועשה עסקה נאה.
317
אמנון שואל/ת: הביטוי 'חיבוק דב' מוכר כחיבוק חונק, בפירוש השלילי שלו. יותר ויותר משתמשים בו במובן ההפוך: אוהב ועוטף. מה הנכון?
רוביק עונה:
המשמעות המקורית היא בלי ספק שלילית: סיוע נדיב לכאורה, התובע ממי שמסייעים לו מחיר כבד ואף קטלני, באנגלית: bear hug. לצירוף הוראה מיוחדת בעולם העסקים: הצעת השתלטות על חברה הניתנת למנהלים ומחייבת החלטה מהירה. ביטוי קרוב הוא 'שירות דב': סיוע הגורם נזק למי שמקבל אותו, והוא קיים ביידיש, גרמנית ורוסית. מקור הצירופים במשל של לה פוֹנטֵיין: גנן מתיידד עם דוב, והם חיים יחד מתוך אהבה ורעות. יום אחד ישן הגנן, והדוב רואה זבוב היושב על ראש ידידו ומפריע את שנתו. הוא מרים אבן גדולה ומרסק את הזבוב יחד עם גולגולת הגנן. השימוש החיובי עליו מצביעה השאלה מעורר תמיהה: מי רוצה להתחבק עם דוב?
318
אייל שואל/ת: מה מקור הצורה "הגדיל עשוֹת", "העמיק חפוֹר" וכו', והאם לטעמך כשאני רוצה ללהטט במילים עם חבריי עשירי השפה או בדברים שאני מעלה על הכתב, אני יכול להרשות לעצמי ליהנות מהחופש היצירתי, ולגזור ביטויים דומים לאלה לפי הנוסחה "הפעיל+פעוֹל"?
רוביק עונה:
בדגם זה הפועל הראשון הוא פועל עזר שאליו חוברת צורת המקור. הוא משמש בפעלי עזר שיש בהם יסוד של העצמה: הגדיל, הרחיק (ראות, לכת), העמיק וכדומה. הדגם הזה, הנשמע ספרותי ואפילו ארכאי, אינו מקובל במקורות. בדרך כלל השימוש במקורות, כבר במקרא, הוא בשם הפועל: הרחיק ללכת, הגדיל לעשות וכדומה, ולא בצורת המקור. אין זה אומר שהשימוש בצורת המקור שגוי, והיום אפשר למצוא אותו בטקסטים שונים, הן בספרות השו"ת החדשה והן בלשון התקשורת.
319
אלכס שפי שואל/ת: מהי "שיטת מצליח", מה מקור הביטוי הזה, והאם יש לו מקבילה באנגלית?
רוביק עונה:
הביטוי נכנס לחיינו בשנות האלפיים והתפשט כאש בשדה קוצים. הוא מייצג סוג של הונאה הבנויה על הציפייה שהקורבן לא יבחין בה, ואם יבחין – אפשר תמיד לסגת. הביטוי הצליח (!) עד כדי כך שהוא התקבל בז'רגון המשפטי, ומופיע אפילו בפסקי דין. על פי ויקיפדיה המקור הוא בבדיחה על מלצר המסביר שסעיף מופרך במחיר נכתב כי "יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח", אך אין צורך במלצר – המשפט הזה מתאים לשלל מצבים. אין ספק שעל קליטת הביטוי השפיעה העובדה ש'מצליח' הוא שם משפחה ישראלי, ו'שיטת מצליח' נתפסת כ'שיטתו של פלוני ושמו מצליח'. לשיטת מצליח שם מקביל באנגלית המשמש אף הוא בשפה המשפטית: racketeering. הפועל to racket פירושו להונות, לפעול בחוסר יושר.
320
דינה רוזנר שואל/ת: המשפט "עד שלא נכנסתי לדירה החדשה לא ידעתי כמה רעש יש בה" תמוה בעיני. מדוע אומרים 'עד שלא נכנסתי'? הרי כן נכנסתי. האם זו טעות שהשתרשה בעברית החדשה, או שגם כך אפשר לומר?
רוביק עונה:
הצירוף 'עד שלא' כפתיחה למשפט תנאי נפוץ מאוד במשנה ובלשון חכמים בכלל, והוא אכן עשוי לבלבל. כוונתו: לפני שדבר מה יקרה, כלומר, עד הרגע שבו המצב השלילי יתקיים. למשל: "המקדיש כרמו עד שלא נודעו בו העוללות, אין העוללות לעניים. משנודעו בו העוללות, העוללות לעניים" (מסכת פאה פרק ז). השימוש התלמודי מתקיים גם בעברית החדשה, למרות ש'כל עוד' פשוט ושקוף יותר.
321
שרגא שואל/ת: כולם נוהגים לומר 'איך הזמן עובר'. בביקורי בסין סופר לי כי הסינים אומרים כי האדם עובר, והזמן תמיד נשאר, רק עונות השנה מתחלפות וחוזרות. מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי היא שהסינים הם עם חכם, אך השפה דווקא מלמדת אותנו שהזמן והמרחב הם גילויים של אותה תופעה הן בהיבט הפיזיקלי והן בהיבט הפילוסופי. מנקודת ראות זו, כפי שהמרחב מתואר כמעבר דינמי בין נקודות מרחביות, כך הזמן מתואר כמעבר דינמי ולא כישות סטטית.
322
אודליה ברקין קמיל שואל/ת: מה מקור הביטוי העברי "אסיר תודה". מדוע עלי להיות אסירה בתודתי, ולא לשמוח בה ולהיות חופשייה בזכותה?
רוביק עונה:
אכן, הביטוי סתום במידת מה. הוא אינו מצוי במקורות, וגם לא ידוע על ביטוי לועזי דומה. יתכן שיש כאן השפעה של פסוק בספר זכריה: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה". רד"ק מפרש: "בעבור שהיו בגלות והיו אסורים ומקווים לגאולה זה כמה שנים". נראה שבאה כאן לביטוי תחושה שרגש התודה הוא רגש מחייב, שאין להתנער ממנו.
323
מנאל שואל/ת: האם הביטוי 'העביר את הזמן' נחשב סלנג?
רוביק עונה:
השאלה מה נחשב סלנג אינה ברורה לגמרי. עם זאת, אין ספק ש'העביר את הזמן' שייך למשלב הדיבורי. הביטוי מתורגם מאנגלית: pass the time. יש ניב יפהפה באותה משמעות במדרש בראשית רבה: 'לגלגל את השעות'.
324
אלישע פרוינד שואל/ת: נשאלת והסברת בעבר את מקור הביטוי 'לסבר את האוזן'. במקביל נהוג בלשון הדיבור גם הביטוי 'לסבר את העין'. מה מקור השיבוש?
רוביק עונה:
קשה לראות בצירוף 'לסבר את העין', שאינו נפוץ, שיבוש אלא התפתחות לגיטימית. אם 'לסבר את האוזן' פירושו לומר דברים באופן פשוט ומשכנע, 'לסבר את העין' פירושו להציג דברים באופן ברור, שהרי אין טוב ממראה עיניים. משחקי צירופים מסוג זה היו אהובים מאוד על שלונסקי: 'חתימת קרחת' ו'חתימת כרס' בעקבות 'חתימת זקן', 'תאווה למעיים' ו'תאווה לנחיריים' בעקבות 'תאווה לעיניים'.
325
אפרת שרון שואל/ת: מישהו, במסגרת דיון פייסבוקי על השיר "לו יהי", כתב את הדבר הבא, אבל לא היה בטוח בזה: "אחרי 'לו' (תנאי בטל) צריך לבוא פועל בעבר. מטבע הלשון 'לו יהי' הוא עוד תוספת לעברית מאת נעמי שמר". האם זה נכון?
רוביק עונה:
אותו 'מישהו' טועה בכל היבט. 'לו' אינה רק מילת תנאי אלא גם מילה המבטאת ציפייה ותקווה, הלוואי, ובמשמעות זו היא חוזרת כמה פעמים במקרא. "לו יהי" מופיע בדברי לבן ליעקב: "לו יהי כדבריך".
326
יעל גסנר שואל/ת: איזה ביטוי עברי ממקורותינו יכול לשמש במקום הביטוי "נמר של נייר"? כלומר דבר שנראה מפחיד, אך הוא בעצם אינו כזה.
רוביק עונה:
יגעתי ולא מצאתי. שני הביטויים הקרובים במשמעותם הם תרגומי שאילה: "זאב זאב", באנגלית: cry wolf, ו"כלב נובח אינו נושך". הצעות לביטויים מן המקורות יתקבלו בשמחה.
327
אלכס יודקובסקי שואל/ת: "בין השיטין" משמעו 'במרומז', או בין השורות. מה משמעות המילה 'שיטין' ומה מקורה?
רוביק עונה:
'שיטין' פירושה בארמית שורות. במסכתות קטנות נאמר: "הכותב את השם, וטעה בו אות אחת, יתלנה מלמעלן, ר' שמעון שזורי אומר שם כולו תולין, אות אחת אין תולין. טעה את כל השם, יתלנו בין השיטין [בין השורות]" (מסכתות קטנות סופרים ה ה), וכאן הכוונה פשוטה: בין השורות הכתובות. המשמעות המטאפורית חדשה.
328
איילה זמרוני שואל/ת: קראתי בעיתון: "ג'וליה דרייפוס חוזרת לחדר הסגלגל ומשאירה אבק לחברים מסיינפלד"; או "גוגל דוהרת קדימה ומשאירה אבק למתחרים", ועוד כל מיני משאירי אבק. מהיכן זה הגיע?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב"השאיר אבק" הוא מתחום הרכב. כאשר כלי רכב יוצא לדרך במהירות הוא משאיר אחריו שובל אבק האופף כל מי שמשתרך מאחוריו, ובהרחבה, מי שמשיג יתרון מהיר על יריביו. גם על פי הדוגמאות מדובר בהשפעה של האנגלית האמריקנית על העברית.
329
אלכס שפי שואל/ת: מהו "הפרימטר הבטחוני" ברצועת עזה, איפה בדיוק הוא מתוחם, ומה מקור המונח הזה?
רוביק עונה:
פֶרימֶטֶר פירושו היקף, קו התוחם שטח גיאומטרי. הפרימטר הבטחוני הוא התחום שבו פעלה ופועלת ישראל ברצועה אחרי מבצע "עמוד ענן", כ-300 מטר ממערב לקו הירוק לאורך גבול הרצועה.
330
דפנה וקנין שואל/ת: האם הביטוי 'מאז ומתמיד' תקני?
רוביק עונה:
'מאז ומתמיד' תקין ומשמש בעברית, והוא פיתוח של 'מאז ומעולם' שמקורו בצירוף מספר תהילים: "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה". בתהילים מצוי הפסק בין 'מאז' ו'מעולם', אך בספרות התחייה מופיע הצירוף בנוסחו המקובל היום.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >