שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
איילה זמרוני שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של הביטוי "מים מתחת לגשר"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בפשטות, מה שהיה היה, אירועי העבר לא הותירו רישום ואיש אינו זוכר אותם אחרי זמן מה. הביטוי מופיע בשפות שונות כמו אנגלית וצרפתית. באנגלית האמריקנית מקובל גם הניב water over the dam (מים מעבר לסכר). ‬
332
תומר ברק שואל/ת: מהו הפירוש המילולי של "טול קורה מבין עיניך"? אם הפירוש הוא ליטול (לשטוף) קורה (קורי שינה) ובכך לראות טוב יותר? ואיך מוסבר ההמשך "וקיסם מבין שיניך"?
רוביק עונה:
משמעות הניב במקורו המדרשי-תלמודי היא: אתה חוטא בעבירה חמורה יותר מזו שאתה מוצא בי. במדרש זוטא נאמר: "דור שהיה שופט את שופטיו, היה הדיין אומר לאדם: טול קיסם מבין שיניך, והוא אומר לו: טול קורה מבין עיניך. יותר תועבות עשה השופט משאר העם" . הכוונה פשוטה: השופט אומר לאדם שמבקר אותו, יש לך קיסם בין שיניך, כלומר, אינך יכול לדבר כראוי, הוצא את הקיסם. עונה לו האיש: טול קורה מבין עיניך, על עיניך יש קורה המפריעה לך לראות. בהרחבת השימוש בצירוף פירושו שכל אדם רואה מה לא בסדר אצל זולתו, ואינו רואה את הפגמים של עצמו, ועל כך אומרת האמרה ביידיש: חסרונות זעט מען נאָר בײַ יענעם. אדם רואה רק את חסרונות זולתו.
333
רומי שואל/ת: מה מקור הביטוי להאציל סמכויות?
רוביק עונה:
האציל סמכויות הוא צורה חדשה של השורש 'אצל' במשמעות זו, שמקורו במקרא: "וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם" (במדבר יא 17). הרמב"ן קושר בין 'אצילות' לבין 'אָצַל', אך ככל הנראה הדמיון בין השורשים מקרי.
334
ליאור דגן שואל/ת: בישעיה א' פסוק 15 כתוב "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם". "להעלים עין" כאן אינו במובן של הביטוי היום, אפילו להפך - ה' לא מעלים עין מהחטאים, אלא מתעלם מהחרטה, כי הוא מייחס חשיבות לחטאים. אז איך נוצר הביטוי במובנו ההפוך היום?
רוביק עונה:
אין כאן היפוך משמעות. 'העלים עין' פירושו, לא הביט לעברו של מישהו, התעלם ממנו. אלוהים לא מתעלם מהחטאים או מהחרטה, אלא מבני ישראל המתחרטים ומבקשים את סליחתו.
335
שרה יורמן שואל/ת: מה המקבילה באנגלית ל"הוציא את השד מהבקבוק"?
רוביק עונה:
המקבילה האנגלית היא the genie is out of the bottle, וכן ברוסית ובערבית. מקור הניב בסיפור מסיפורי אלף לילה ולילה, על דייג שהעלה ברשתו בקבוק נחושת. כשהסיר את הפקק, שעליו חותמו של שלמה המלך, יצא מהבקבוק שד ענק, שאיים להורגו. הדייג התחכם, וביקש מהשד חסד אחרון: שיראה לו כיצד שד גדול כל כך יכול להיכנס לתוך בקבוק. השד הצטמק ונכנס לבקבוק, הדייג מיהר ופקק אותו, וכך ניצל.
336
שםע וטל גנני שואל/ת: מה עומד בבסיס הביטוי "גיל העמידה"?
רוביק עונה:
גיל העמידה הוא תקופת החיים בין הבחרות והזִקנה, בתפיסה הקיימת היום בעשורים השישי והשביעי לחיינו. התקופה נקראת כך כיוון שבה נפסקים תהליכי הצמיחה. מקור הביטוי בלשון ימי הביניים: "השומן אחר הרזון בשני [שנות] העמידה" (קאנון א א, תרגום לאבן סינא בידי נתן המאתי בסוף המאה ה-13). אחד העם משתמש בביטוי 'ימי העמידה': "למלאות חסרונם זה לאחר שהגיעו לימי העמידה, ולבם כבר ראה הרבה חכמה ודעת" (על פרשת דרכים).
337
אלדד אורן שואל/ת: אני נתקל מידי פעם באמירה כגון: "הזיהוי שלו היה חד-חד ערכי". לדעתי מספיק לרשום חד-ערכי, כי אם יש לו רק ערך אחד זה מספיק להגדרת הייחוד. מהו לדעתך הרישום הנכון ומהיכן נוצר הביטוי 'חד-חד ערכי'?
רוביק עונה:
'זיהוי חד חד ערכי' הוא זיהוי בין שני אובייקטים או רכיבים שאינם זהים אך ניתן להחליף אותם רק זה בזה, ובהגדרה מתמטית: כנגד כל X יש Y אחד, ולהפך. למשל: בין אדם מסוים לבין טביעת האצבעות שלו יש זיהוי חד חד ערכי. זהו תרגום של הביטוי האנגלי one to one. הוא התקבל במילון למתמטיקה של האקדמיה ללשון בשנת 1940, והורחב לתחומים נוספים. הביטוי חד-ערכי הוא תרגום של המונח האנגלי single-valued והוא כינוי גנרי לכל רכיב, יסוד וכדומה המוגדר לעצמו במסגרת תחום מסוים. זאת בניגוד, למשל, ליחסים בינאריים (דו ערכיים) בין יסודות, או ליחסים רב ערכיים.
338
משה סובר שואל/ת: מהו מקור הביטוי "אהבת איתן"?
רוביק עונה:
חננאל מאק מפרט: מסורת דרשנית מוכרת מזהה את איתן האזרחי בעל מזמור פ"ט בתהילים עם אברהם אבינו (תלמוד בבלי בבא בתרא דף ט"ו ע"ב ומקבילות לא מעטות). אפשר שהזיהוי מבוסס גם על התואר "האזרחי" שהתפרש, גם זאת על דרך הדרוש, כמי שבא מהמזרח - כך נראה מדברי המתרגם ארמית וכן מדברי רש"י (שם, פסוק א). לפי דרשה זו אברהם הוא אחד מעשרת המחברים של מזמורי תהילים. בעקבות זאת נוצר פיוט קדום שמחברו אינו ידוע, והוא משולב בחזרות הש"ץ של כל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים בנוסח אשכנז: "עוד יזכור לנו אהבת איתן [אברהם], אדוננו / ובבן הנעקד [יצחק] ישבית מדַינֵינו / ובזכות התם [יעקב, כמובן] יוציא היום לצדק דיננו / כי קדוש היום לאדוננו". הפיוט מוכר לכל מתפלל בנוסח אשכנז והוא המקור לביטוי הרווח. אברהם משכיל לאיתן, פוסק הלכות מראשית המאה ה-19 קרא לספרו "אהבת איתן". בעקבות ספרו נכתבו ספרים נוספים בשם זה, עד ימינו אלה.
339
שושנה רוזנזפט שואל/ת: מהו מקור הביטוי ביידיש 'משה כפוירה'? אצלנו במשפחה אמרו את זה על מי שכל דבר יוצא לו הפוך ממה שהתכוון.
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר לי, אבל על פי התיאור המקור הוא בשימוש היידישאי האירוני במילה כפוירה, כפרה, כמו בביטוי 'אויף כפוירס': שיהיה לכפרות, הנאמר כשדבר מה מתקלקל או נשבר. מוישה הוא שם גנרי לאדם כלשהו, ולאו דווקא לשבח, כמו בכינוי 'מוישה גרויס' על מי שעף על עצמו, ו'מוישה זוכמיר' על מי שנעלם תמיד כשצריך אותו, עברית: מוישה חפש-אותי.
340
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטוי 'שינה פאזה' (או 'החליף פאזה'). האם הוא קשור למצב הצבירה של החומר?
רוביק עונה:
'פאזה' פירושה שלב. באנגלית היא נהגית פֵייז: phase, אך הגיית המילה בשיח הישראלי היא רוסית, ומקורה כמו במקרים רבים אחרים ביוונית, במילה פאזיס, שפירושה תופעה. פאזה קשורה במקורה למופעי הירח, ומשמשת לתחומים רבים כגון ביולוגיה, פסיכולוגיה, חימיה, פיזיקה, בלשנות ועוד. 'שינה פאזה' הוא שימוש טבעי במילה, ומייחס למעבר משלב לשלב.
341
אפרת שואל/ת: רציתי לדעת את מקור הפתגם "יא איבן אל-כלב" [בן כלב]. למה זאת קללה?
רוביק עונה:
'כלב' הוא גידוף נפוץ בשפות רבות, ומשמש כינוי לאדם מנוול, ובנקבה לאשה מרשעת: צ'ילבה בערבית ו-bitch באנגלית. בתנ"ך הגידוף מופיע כשבע פעמים: "הראש כלב אנוכי אשר ליהודה?", "עבדך הכלב" ועוד. 'בן כלב' מרמז לאביו של האדם אותו מגדפים, מבנה מקובל מאוד בקללות. בערבית 'יא אבן אל-כלב', ומכאן התגלגל ל'כלב בן כלב' בעברית, באנגלית: son of a bitch, ועוד.
342
משה אליאב שואל/ת: בבתי הדפוס היו כל מיני סוגים של אותיות לפי מספרים. לדוגמא: 2 פונקט, 5 פונקט וכו'. היה גם סוג של "אותיות טל ומטר", אני מבין שהיו אלה אותיות קטנות, מדוע לא כינו אותן במספר פונקטים?
רוביק עונה:
'פונקט' היא יחידת המידה הקטנה ביותר בעולם הדפוס, ובה נמדדים אותיות, רווחים בין מילים ושורות וכדומה. היחידה הזו היא גם יחידה המידה של אותיות במחשבים. המילה היא גרמנית, כחלק מהמילון המסורתי של תחום הדפוס. הביטוי 'אותיות טל ומטר' לקוח מעולם הלימוד היהודי. אלה הן אותיות קטנות וקשות לקריאה, והמקור הוא בכך שהמילים "טל ומטר" מודפסות בסידור התפילה באותיות זעירות. מילים אלו מיועדות לחורף בלבד ("ותן טל ומטר לברכה"), ואילו בקיץ נאמר "ותן ברכה", ושני הנוסחים מובאים באותיות קטנות. הביטוי הוא ניגוד מאוחר לביטוי הידוע 'אותיות קידוש לבנה', אותיות מוגדלות. מובן שיש להן גם מידת פונקטים אך הדבר אינו סותר כינוי מן המסורת.
343
צביה תולעת ספרים שואל/ת: מה הביטוי המדויק: 'תינה אהבים' או 'התנה אהבים'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא 'התנו אהבים': "כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים" (הושע ח 9). בעברית החדשה שונה הביטוי ל'תינו אהבים', אולי מפני ש'התנו' נקשר בתודעה לתנאים ובימינו להסכמי ממון. בלשון ימינו זהו אם כן ביטוי מדויק, למרות שהוא אינו הביטוי המקורי.
344
לירן שואל/ת: במהלך לימודיי לקורס הפסיכומטרי נתקלתי במושג 'יושב על המדוכה', ולא הצלחתי למצוא לו הסבר. חשבתי שאולי לפני שכותשים משהו עם המדוכה (המכתש) צריך לשבת ואז להתחיל בפעולה של הכתישה, ולכן המושג מתאים לפירוש 'התלבט לפני שהגיע לפתרון'.
רוביק עונה:
מקור הביטוי בלשון חכמים. במסכת יבמות נכתב: "מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא". 'מדוכה' היא מילה מקראית שהוראתה מכתש, ומכאן שהדימוי מתייחס למפגש כתישה במכתש. על פי השערה אחרת פירושה מקום, בעקבות ארמית: דוך, דוכתא.
345
ניצה בוים שואל/ת: מה פירוש הביטוי "בן נעוות המרדות"?
רוביק עונה:
על פי רש"י פירוש הביטוי, אחת הקללות העתיקות בעברית אם לא ה-, הוא בן הזונה, וכך הוא כותב: "לשון נע, אשה נעה ונדה, יוצאנית. כאשר תאמר זעוה מן זע, כן תאמר נעוה מן נע, והתי"ו מן הדיבוק שהוא דבוק למרדות. המרדות - שהיא ראויה לרדות ולייסר" (כלומר, ראויה לעונש). רד"ק מסכים למשמעות הביטוי, בן הזונה, אבל הפרשנות הלשונית שלו שונה: "בן סמוך לנעוות, כי הוא נקוד סגול, ונעוות אמר על אמו. שורשו עו"ה, תאמר הנפעל נעוות לזכר ונעווה לנקבה, ובסמוך נעוות, והוא סמוך אל המרדות. כלומר, מאמך היה לך זה שהיא מורדת ברצוני, וכמו כן אתה מורד במה שאני רוצה, ואוהב מה שאני שונא".
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >