שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
רמי ניצני שואל/ת: האם הצירוף, השגוי בעיני, 'ניצחו את המשחק' אפשרי?
רוביק עונה:
הוא שגוי אך נשמע לא מעט בשפת הדיבור. שימוש במילות יחס שונה משפה לשפה ומעניין לעניין. דוברי האנגלית אומרים win the game, וכאן אנחנו הולכים בעקבותיהם, למרות שבעברית מנצחים רק את היריב, במשחק או במלחמה.
377
ורד ריבאני שואל/ת: ברצוני לדעת ולהבין איך נוצרה המשמעות הנוכחית של הניב 'חזות הכל'? הרי במקור בישעיה הביטוי חזות הכל מתכוון לתחום הנבואה. היום ביטוי זה פירושו ראיית הדבר העיקרי.
רוביק עונה:
הניב שינה את משמעותו בימי תחיית הלשון, ומופיע במאמרים רבים של סופרי התקופה כגון י"ח ברנר שהרבה להשתמש בו. ברנר כתב למשל "אפילו טולסטוי, שבתור אמן מי ידמה לו בבהירות ובתפיסת-המציאות, לא ניקה מאותה הטנדנציה לראות באיכר חזות-הכל". המונח 'חזות' אינו משמש בעברית החדשה במשמעות המקראית של חזון נבואי, אלא במשמעות מראה או תדמית, ועל כן מעתק המשמעות שעבר הביטוי אינו בלתי סביר.
378
אלכס שפי שואל/ת: מה פירוש הצירוף הלקוח מספר נחום בתנ"ך 'בוקה ומבוקה ומבולקה'? המילונים חלוקים בדעותיהם: אתה ב"מילון הצירופים" ושוויקה ב"רב מילים" מסבירים את הצירוף כך: מהומה גדולה, אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו; ואילו מילונים אחרים: אבן שושן, ספיר ואריאל מסבירים את הצירוף הנ"ל כך: חורבן, הרס מוחלט, שממה, שיממון גמור; אז מה נכון?
רוביק עונה:
פירוש הניב בספר נחום הוא על פי ההקשר ולדעת פרשני המקרא הוא חורבן ושממה, ומכאן ההגדרות שצוטטו. בשימוש בעברית החדשה חל שינוי בשימוש ובמשמעות הביטוי, והוא מציין בדרך כלל אנדרלמוסיה מוחלטת, כמו כותרת באחד האתרים "כהונת נתניהו: בוקה ומבוקה ומבולקה". שתי ההגדרות אינן רחוקות, ומדובר בשתיהן בשיבוש מוחלט של הסדר הקיים. ההבדל הוא בהעדפת המשמעות הקדומה מול המשמעות העכשווית.
379
אלכס שפי שואל/ת: מה דעתך על המשפט הנפוץ "הם באו אחד אחרי השני"? האם זה הגיוני שמספר אחד (הראשון) יבוא אחרי השני? הרי לפי ההיגיון היה צריך לומר: "הם באו השני אחרי האחד". אם כך, האם לא מוטב לומר "הם באו בזה אחר זה", ובא לציון גואל.
רוביק עונה:
אכן הגיוני. בספרי הכתיבה הנאה מומלץ להעדיף את הביטוי המשנאי "בזה אחר זה", שאין בו היררכיה. עם זאת "אחד אחרי השני" נפוץ בלשון הדיבור וגם בתקשורת, ואין לפסול אותו.
380
ליאור דגן שואל/ת: אני סקרן לגבי מקור הביטויים הבאים, שאפשר להבין אותם במשמעות הפוכה. 'עמד על הרגליים האחוריות' מציין אסרטיביות, בעוד שהיינו יכולים לחשוב שהוא מציין דווקא כניעה וצייתנות, כמו כלב מאולף העומד על רגליו האחוריות במצוות המאלף. הביטוי השני הוא 'הסיר את הכפפות', החל להילחם כראוי ואפילו בדרך מלוכלכת, אך כשאני שמעתי זאת לראשונה חשבתי דווקא על מתאגרף המסיים קרב או סכסוך.
רוביק עונה:
'עמד על רגליו האחוריות' אינו מתייחס לכלב אלא לסוס, הנוהג להתייצב על רגליו האחוריות כשהוא כועס או מתנגד, בעקבות ביטוי דומה בגרמנית, וכן הפועל האנגלי to rear. הסרת הכפפות היא אכן מעבר מאגרוּף רך יחסית לאגרוּף נוקשה ואלים יותר. כדורגלן לעומתו, כאשר הוא מסיר את נעליו, מסיים את הקריירה.
381
שמואל מרחב שואל/ת: איך אומרים וכותבים בלדינו "מי שנכווה ברותחין מנשב על היוגורט"?
רוביק עונה:
הנוסח בלדינו הוא: קֶן סֶה קֶמָה אֶן לָה צ'וֹרְבָּה, אַסוֹפְּלָה אֶין אֶיל יִיגוּרט (הנכווה במרק, נושף ביוגורט).
382
אסף מדר שואל/ת: מזמן אני תוהה על פשר המושג "נמלט בעור שיניו". מאחר ואני יודע בוודאות שהשיניים הינן עצמות, ובנוסף אני יודע על עצמי שהן לא עטופות בעור, די מסקרן לדעת איך עור שלא קיים על השיניים יכול להציל אותי, נניח, מתאונת צניחה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי במקרא והוא אכן קשה להבנה. בספר איוב כתוב "בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר שִׁנָּי". אבן עזרא מפרש: "לא נמלטתי, אלא כמו שיני בעור" (כלומר, לא הצלחתי להימלט). פירוש מצודת דוד: "אשא כל בשרי בשיני, כי כל הבשר נלקה ונשחת, ולא נותר מהם ... לבד הבשר הדבוק בשיני". באנגלית משמש הביטוי המקביל by the skin of one's teeth, ככל הנראה בהשפעת הניב המקראי.
383
אבי ש. שואל/ת: האם תוכל להתייחס לביטוי ההולך ורווח לצערי ברחוב, בטלוויזיה, מפי מבוגרים ועוללים כאחד: ‘הבאתי אותה’, ובהטיה, ‘איך הבאת אותה’, ‘הבאת ביצוע!’ וכו'.
רוביק עונה:
השימוש בפועל 'הביא' כפועל המתאים לפעולות שונות ומשמש בצירופים רבים אינו חדש, הוא כבר בן יובל שנים לפחות. שימוש כזה הוא חלק מתופעה המוכרת בשפות רבות, שבה פועל משתלט על פעלים ספציפיים, דוגמת 'עשה', 'נתן' ועוד, בעיקר בשפת הדיבור. 'הביא' מעניק לפעולה משמעות סמויה של 'הצליח'. 'הבאתָ ביצוע': הצלחת לבצע בצורה מרשימה. 'הבאתָ נאום', נאמת בצורה מרשימה. 'הבאתָ אותה' – הצלחת מאוד. 'הבאתָ אותה בהפוכה': הצגת את הנושא באמצעות פרדוכס כלשהו. טוב או רע? זה כבר עניין של טעם.
384
גבי שחר שואל/ת: הביטוי 'חצי הכוס המלאה' נכון דקדוקית אבל שגוי לוגית. לכוס מלאה יש שני חצאים מלאים, וזו לא כוונתנו. לדעתי יש לומר 'חצי הכוס המלא'.
רוביק עונה:
הניב עוסק בכוס שחציה מלא וחציה ריק, ולכן 'חצי הכוס המלאה' אכן שגוי, וכנ"ל 'חצי הכוס הריקה'. האינסטינקט הלשוני מושך אותנו למילה 'כוֹס' ולכן הניב מקבל צורת נקבה. הפתרון פשוט: 'מחצית הכוס המלאה', 'מחצית הכוס הריקה', וכך גם הלוגיקה, גם הדקדוק וגם האינסטינקט הלשוני באים על סיפוקם.
385
מוטי פרי שואל/ת: האם נכון לומר 'נוף דרמתי'?
רוביק עונה:
בביטוי 'נוף דרמטי' יש העברה מעולם התיאטרון למרחב הטבעי. ההעברה הזו לגיטימית אך יוצרת אי נוחות מסוימת, שכן דרמה מזוהה עם שרשרת אירועים (ומכאן 'התפתחויות דרמטיות'). אגב, רצוי לכתוב 'דרמטי'. אומנם לפי מבנה המילה הצורה המתבקשת היא 'דרמתי' (דרמה+תי), אך מאידך המילה מתייחסת למילים לועזיות כגון dramatic , dramaturge שבהן על פי התקן נדרשת ט'.
386
חיים רותם שואל/ת: איך הגענו לצירוף המילים המוזר 'מורה לחינוך גופני'. הרי את הגוף אפשר לאמן, לחזק, לעצב ולחטב, אך לא לחנך.
רוביק עונה:
'חינוך גופני' הוא מונח ותיק, המוכר כבר משנות השלושים של המאה הקודמת, ומקורו ככל הנראה מגרמנית, שהשפיעה מאוד על מונחי החינוך הישראלי: Leibeserziehung, מילולית: חינוך הגוף. במאמר משנת 1939 פורשים החברים עמנואל סימון וברוך בג את 'יסודות החינוך הגופני' הראוי לצבר הישראלי, ובין היתר מוזכרים שם עקרונות כמו 'פיתוח כוח הפעולה המלא של הגוף', 'תיקון ליקויי הגוף והשגת יציבה טובה' ועוד, ומכאן ש'חינוך גופני' פירושו שיפור היכולות הגופניות. בשנת 1962 זכה המונח לברכת האקדמיה במסגרת המילון לחינוך, ומולו מוצג הצירוף האנגלי physical education. בדרך כלל השימוש בצירוף אינו רווח. פעם היה 'מורה להתעמלות', אחר כך החליף אותו המורה לספורט.
387
ליאור דגן שואל/ת: אלקנה נתן לחנה 'מנה אחת אפיים' כי אהב אותה. למה היום אנו משתמשים בביטוי הזה במשמעות שלילית?
רוביק עונה:
בטקסט המקראי 'מנה אחת אפיים' פירושו מנה כפולה. השימוש השלילי בעברית החדשה אופייני ללא מעט ביטויים מן המקורות. במקרה זה ניכרת כאן ההשפעה של הביטוי 'נתן לו מנה', כלומר, נזף בו נזיפה הגונה, בעקבות ביטוי ביידיש: געבן עמעצן אַ פּאָרציע.
388
מאיה שואל/ת: כיצד נתגלגל 'אות קין' המקראי, שהיה אות ההגנה ששמר על חיי קין, לציין בלשוננו דווקא אות קלון? והרי מהסיפור המקראי עולה שהסימן נועד להגן עליו.
רוביק עונה:
גלגול המשמעות נעשה בפרשנות הנוצרית לסיפור המקראי. תפיסת 'החטא הקדמון' ראתה באות האלוהי סימן לאשמתו הנצחית של קין, ומכאן הביטוי הגרמני das Kainsmal tragen (לשאת את אות הקין), באנגלית: mark of Cain, וכן ביידיש, רוסית וצרפתית. הביטוי העברי במשמעות זו הוא בהשפעת הביטויים הלועזיים.
389
אילן וייל שואל/ת: מה פרוש המשפט "אינעל טלפון טאבאק", מתוך שיר הטלפון של הגשש החיוור?
רוביק עונה:
ירון לונדון, מחבר שיר הטלפון, משיב ומרחיב בעניין: ״שיר הטלפון של הגשש החיוור הוא גִרסה עברית לפזמון ששר זמר אמריקאי-איטלקי ששמו ניקולה פָּאוֹנֶה. כתבתי אותו לפי בקשתו של האמרגן אברהם דשא (פשנל), אבל הגששים והבמאי שלהם, נסים אלוני, שִכללו את הדיאלוג בין הבחור למשיבון, ונוספה לו הקללה 'ינעל טלפון תַּבַּעַכּ', שפירושו: ימח שם הטלפון שלך. בעל המספרה שבה עובדת החופפת ז׳קלין הוא סימון, שהמטלפן פונה אליו 'מון שר סימון', ומכאן שהוא דובר צרפתית כלשהי. מכאן שהוא, כנראה, ממוצא מרוקאי ומכיר כמה קללות בערבית". יש להוסיף שהצורה 'ינעל' היא שיבוש ישראלי של המילה הערבית 'ילען': יקולל.
390
הגר גור אריה שואל/ת: ברצוני לשאול בנוגע לביטוי "מט לנפול". לפי הבנתי הוא מתייחס למשהו בנוי, אבל רעוע, שכמעט מתמוטט. קראתי, שמישהו כותב על עץ שהוא "מט לנפול". האם נכון לומר כך?
רוביק עונה:
צירופי לשון נוטים להרחיב את השימוש בהם, וכל עוד ההרחבה הגיונית אין בכך כל רע. הצירוף 'מט לנפול' מקורו בכתבי ימי הביניים, והוא משמש בעברית החדשה בעיקר למבנים כמו בתים וגשרים, אך יש לו שימושים נוספים והוא נכון לכל מה שעומד בפני נפילה. כך למשל נכתב בעיתון דבר בינואר 1929 כי "המצב הכלכלי הולך ונהרס, שער הכסף מט לנפול והתקוות כלו כעשן". אם שער הכסף והבורסה מטים לנפול, העץ בוודאי יכול.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >