שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
ליאור דגן שואל/ת: אלקנה נתן לחנה 'מנה אחת אפיים' כי אהב אותה. למה היום אנו משתמשים בביטוי הזה במשמעות שלילית?
רוביק עונה:
בטקסט המקראי 'מנה אחת אפיים' פירושו מנה כפולה. השימוש השלילי בעברית החדשה אופייני ללא מעט ביטויים מן המקורות. במקרה זה ניכרת כאן ההשפעה של הביטוי 'נתן לו מנה', כלומר, נזף בו נזיפה הגונה, בעקבות ביטוי ביידיש: געבן עמעצן אַ פּאָרציע.
377
מאיה שואל/ת: כיצד נתגלגל 'אות קין' המקראי, שהיה אות ההגנה ששמר על חיי קין, לציין בלשוננו דווקא אות קלון? והרי מהסיפור המקראי עולה שהסימן נועד להגן עליו.
רוביק עונה:
גלגול המשמעות נעשה בפרשנות הנוצרית לסיפור המקראי. תפיסת 'החטא הקדמון' ראתה באות האלוהי סימן לאשמתו הנצחית של קין, ומכאן הביטוי הגרמני das Kainsmal tragen (לשאת את אות הקין), באנגלית: mark of Cain, וכן ביידיש, רוסית וצרפתית. הביטוי העברי במשמעות זו הוא בהשפעת הביטויים הלועזיים.
378
אילן וייל שואל/ת: מה פרוש המשפט "אינעל טלפון טאבאק", מתוך שיר הטלפון של הגשש החיוור?
רוביק עונה:
ירון לונדון, מחבר שיר הטלפון, משיב ומרחיב בעניין: ״שיר הטלפון של הגשש החיוור הוא גִרסה עברית לפזמון ששר זמר אמריקאי-איטלקי ששמו ניקולה פָּאוֹנֶה. כתבתי אותו לפי בקשתו של האמרגן אברהם דשא (פשנל), אבל הגששים והבמאי שלהם, נסים אלוני, שִכללו את הדיאלוג בין הבחור למשיבון, ונוספה לו הקללה 'ינעל טלפון תַּבַּעַכּ', שפירושו: ימח שם הטלפון שלך. בעל המספרה שבה עובדת החופפת ז׳קלין הוא סימון, שהמטלפן פונה אליו 'מון שר סימון', ומכאן שהוא דובר צרפתית כלשהי. מכאן שהוא, כנראה, ממוצא מרוקאי ומכיר כמה קללות בערבית". יש להוסיף שהצורה 'ינעל' היא שיבוש ישראלי של המילה הערבית 'ילען': יקולל.
379
הגר גור אריה שואל/ת: ברצוני לשאול בנוגע לביטוי "מט לנפול". לפי הבנתי הוא מתייחס למשהו בנוי, אבל רעוע, שכמעט מתמוטט. קראתי, שמישהו כותב על עץ שהוא "מט לנפול". האם נכון לומר כך?
רוביק עונה:
צירופי לשון נוטים להרחיב את השימוש בהם, וכל עוד ההרחבה הגיונית אין בכך כל רע. הצירוף 'מט לנפול' מקורו בכתבי ימי הביניים, והוא משמש בעברית החדשה בעיקר למבנים כמו בתים וגשרים, אך יש לו שימושים נוספים והוא נכון לכל מה שעומד בפני נפילה. כך למשל נכתב בעיתון דבר בינואר 1929 כי "המצב הכלכלי הולך ונהרס, שער הכסף מט לנפול והתקוות כלו כעשן". אם שער הכסף והבורסה מטים לנפול, העץ בוודאי יכול.
380
אפרת שרון שואל/ת: התבקשתי למצוא סימוכין לכך שהצירוף "טעה לחשוב" הוא תקין ונכון. להפתעתי חיפוש מהיר לא העלה דבר, מלבד מאמרים נוספים שבהם נעשה שימוש בצירוף. אז האם יש סימוכין לזה?
רוביק עונה:
המבנה של פועל עזר (המציין נטייה או כיוון)+שם הפועל מקובל מאוד בעברית ואין סיבה למנוע שימוש בו בפעלים שונים. אין הבחנה מובהקת בין 'עמד ללכת', 'נטה למות' ו'טעה לחשוב'. כשמדובר בשם הפועל 'לחשוב' יש דוגמאות נוספות כמו 'השכיל לחשוב', 'נטה לחשוב' ועוד.
381
יגאל שואל/ת: חתול בשק, האם הוא משהו שעטוף בשק? או חתול מיאו?
רוביק עונה:
חתול מיאו. מקור הביטוי ביידיש, אַ קאַץ אין אַ זאַק: חתול בשק, והוא גלגול של הביטוי האנגלי buy a pig in a poke, חזרזיר באמתחת.
382
אלכס שפי שואל/ת: איך נכון לומר: "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר", או: "זה לא נגמר עד שזה נגמר"? לדעתי הצורה הראשונה משובשת וחסרת היגיון, למרות שהיא נפוצה מאד. אם נלך לפי האנגלית, it’s ain't over till it’s over - הרי שנכונה דווקא הצורה השנייה. מה דעתך?
רוביק עונה:
אכן 'זה לא נגמר עד שזה לא נגמר' הוא שיבוש, אבל בעיני שיבוש חביב שגם אינו גורם לשיבוש בהבנת הנשמע. צורה תקינה יותר ופחות דיבורית היא 'זה לא נגמר כל עוד זה לא נגמר'. 'זה לא נגמר עד שזה נגמר' הוא משפט נכון אבל נשמע מעט בנאלי.
383
שירה שואל/ת: מהו הצירוף הנכון: ראש העיר, או ראש העירייה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, שכן בעל התפקיד נחשב גם האיש הבכיר בעיר, מעין מנהיג, והוא גם מי שמנהיג את המוסד המנהל את העיר, העירייה. הצירוף 'ראש העיר' מצוי במקורות. במדרש נאמר: "אמר הקדוש ברוך הוא: בוא וראה טובות שעשיתי להם, שהלכו לתור את הארץ, כל מקום שהיו נכנסים הייתי עושה לראש העיר לָמוּת, וכיוון שהיו נכנסין מוצאין כל בני העיר מטפלים עם ראש העיר, ולא היו נותנים דעתם להם". 'עירייה' היא מילה שחודשה על ידי אליעזר בן יהודה, בהשפעת המילה המקבילה בערבית בַּלַדִיָּה. ראש העיר קרוי בערבית רָאִיס אלְבַּלַדִיָּה. השימוש בשתי הצורות נפוץ במידה כמעט שווה.
384
משה היפו שואל/ת: מה זה "מֶחַפְּצֶה מֶנֶמְצֶה"?
רוביק עונה:
הביטוי זכור לטוב משירה של רביעיית מועדון התיאטרון "גוי של שבת", וכולו יידיש: מעכאפּט זיי, מענעמט זיי: חוטפים אותם, לוקחים אותם. הוא חלק מן הבית החוזר שכולו יידיש: "אוי, מעכאַפּט זיי מענעמט זיי, מעכאַפּט זיי מענעמט זיי! / כ'זע נישט גאָרנישט, כ'זע נישט גאָרנישט! / אוי פֿופֿצן, זעכצן, פֿופֿצן, זעכצן/ פֿינף און אַכציק, פֿינף און אַכציק! / זיבעציק אַכציק, זיבעציק אַכציק! " תרגום: חוטפים אותם, נותנים אותם/ אני לא רואה כלום/ שנים עשר, שישה עשר/ שמונים וחמש". לגוי, אגב, קוראים ג'וני.
385
אלכס שפי שואל/ת: מה זה 'אכלו לו את הראש'?
רוביק עונה:
'אכלו את הראש' הוא ביטוי סלנג חדש יחסית בעברית. הוא מתייחס למי שמכביר במילים, מונחים בלתי מובנים וסתם נדנוד.
386
מאיה שואל/ת: אני מורה לתנ"ך. לימדתי את הביטוי "נחבא אל הכלים" במסגרת המלכתו של שאול המלך, והסברתי את מקור הביטוי. הביטוי גרם לתלמידים לנסות להבין את הביטוי "יצא מכליו", והאם הוא קשור.
רוביק עונה:
הביטוי יצא מהכלים מקורו ביידיש: אַרויסגיין פֿון די כּלים. מאחר שמדובר בשפה יהודית ובשימוש במילה העברית 'כלים', קיימת סברה מבוססת שזהו מעין צירוף-הנגדה ל"נחבא אל הכלים', מה גם שאין לביטוי מקבילות בשפות אחרות.
387
פרופ' יוסף מנצ'ר שואל/ת: מה דעתך על השימוש הנרחב (ולא תמיד המוצדק) ב"כזה או אחר" או "כאלה ואחרים"?
רוביק עונה:
השימוש תקין אבל לא מלהיב. בדרך כלל הביטויים האלה אינם מוסיפים מידע למשפט, ומגרעתם שהפכו לקלישאות והתרוקנו מתוכנם.
388
ג'ק שואל/ת: מה מקור הכינוי "הקדוש ברוך הוא"? האם אין בכינוי זה סתירה פנימית? הרי לפי האמונה הדתית אלוהים הוא מקור הקדושה. כיצד אם כך הוא יכול להיקרא קדוש?
רוביק עונה:
'קדוש' פירושו 'מה שניחן בתכונת הקדושה' כפי ש'גדול' ניחן בגדולה ו'יפה' ביופי. אלוהים מוגדר כקדוש במקרא בכמה וכמה פסוקים, ולצידו נמצא גם מקום קדוש או אדם קדוש, מי שאלוהים קידשם. 'ברוך' פירושו מהולל, וגם הוא משמש במקרא לאלוהים ולאדם. הצירוף 'הקדוש ברוך הוא' מאחד את שני התארים.
389
יעל לוי שואל/ת: לאחרונה שומעים יותר ויותר את הביטוי "לנצח את התחרות", "לנצח את הקרב" וכד'. כיצד החלה הרעה החולה הזאת?
רוביק עונה:
מקור השימוש הוא באנגלית, בעקבות win the game, win the battle. חילופי מילות יחס בין שפות נפוצים מאוד, ואינם עניין של נוסחה דקדוקית או סמנטית אלא של נוהג וגלגולי שפה.
390
אמיתי הנדלר שואל/ת: האם הביטוי 'לקחת חלק' הינו ביטוי תקין בעברית, או שמא הוא שאול מאנגלית, בדומה ל״לקחת מקלחת״ (take a shower)?
רוביק עונה:
'לקח חלק' במשמעות 'השתתף' הוא מטבע לשון תקין וגם ותיק בעברית החדשה. יש לו גם מקור מקראי: "עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם" (בראשית יד 24), וכאן הכוונה מוחשית ואיננה מטבע לשון. הביטוי במשמעות החדשה הוא תרגום שאילה מאנגלית: take part, וכן מיידיש, גרמנית וצרפתית, אך זה אינו הופך אותו לבלתי תקין. 'לקחת מקלחת' הוא תרגום שאילה מאנגלית, והוא לא נקלט בשפה, וטוב שכך. למה לקחת מקלחת כשאפשר פשוט להתקלח?
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >