שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
מודי ברודצקי שואל/ת: הביטוי "כפוי טובה" מדבר על אדם שמאשימים אותו שלא החזיר טובה למי שהיטיב עמו. כפשוטו, הביטוי אומר לכאורה את ההפך הגמור: מי שעשו לו טובה נכפה עליו להחזיר טובה. איך מיישבים את הסתירה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'כפוי טובה' במדרש: "באותה שעה ירד גבריאל אצל אחשוורוש והיה מנדד שנתו מעיניו, וחובטו בקרקע שס"ו פעמים, ואמר לו כפוי טובה, שלם טובה לבעליו". 'כפוי' פירושו כאן איננו 'מי שכפו עליו' אלא 'מי שהפך את היוצרות: נתנו לו טובה, והחזיר תודה'. משמעות ההיפוך של הפועל 'כפה' מוכרת בשפות שמיות רבות, ובעצם, גם מי שכופים עליו משהו, הופכים או מכופפים את רצונו הטבעי.
392
אאופירה לביא שואל/ת: אם המילים ״ראוי לשבח״ הינן נשוא מורחב או נשוא ומושא?
רוביק עונה:
השאלה חושפת את הבעייתיות המסוימת בקביעת הגדרות תחביריות לחלקי המשפט. במשפט "דוד ראוי לשבח" 'דוד' הוא נושא, 'ראוי' הוא לכאורה הנשוא, ו'לְשֶבַח' הוא מושא. אלא ש"ראוי לשבח" הפך לצירוף כבול, וככזה אנו רואים בו יחידה אחת, בניגוד לצירוף חופשי שבו לכל חלק מעמד עצמאי. "דוד ראוי לשבח" מקביל בדפוסו ל"דוד חכם". לכן יש לראות ב"ראוי לשבח" נשוא, ואם תרצו, נשוא מורחב. לעומת זאת במשפט "דוד ראוי לִפְרָס", 'לפרס' יהיה מושא, כיוון שאין כאן צירוף כבול.
393
אלון שוורץ שואל/ת: מדוע בעברית יש קשר בין תחושה טובה לבין סדר, על פי הביטוי "הכול בסדר"?
רוביק עונה:
"הכול בסדר" הוא ביטוי גרמני מתורגם: alles in Ordnung. הגרמנים אוהבים כידוע סדר, וכאשר הכול מסודר הדבר כרוך בשביעות רצון. עם זאת הביטוי קיים גם ביידיש ובפולנית. בעברית הביטוי מציג מצב עניינים שאינו צריך לעורר דאגה, והפך לסמל הלשוני של תרבות החפיף. כשאומרים לך שהכול בסדר, כדאי שתתחיל לדאוג. באנגלית האמריקנית מוכר שם התואר copasetic, מעורר שביעות רצון, ויש טוענים שהוא גלגול של הביטוי העברי "הכול בסדר".
394
אברהם שרון שואל/ת: מהיכן שאוב הביטוי "לעשות הליכה", הרווח בעיקר בהוראתו הספורטיבית, עד כדי האבסורד "הלכתי לעשות הליכה"?
רוביק עונה:
צירופי "לעשות" התרבו בעברית כפטריות אחר הגשם של האמריקניזציה, מ"לעשות חברים" ועד "לעשות מקלחת". במקרים רבים זהו תרגום מלא מאנגלית, במקרה הזה האמריקנים אומרים דווקא "לקחת הליכה", take a walk, כך ש"לעשות הליכה" הוא ביטוי אמריקני יותר מאמריקני.
395
שואל/ת: אלי עמיר טוען בספר "יסמין" כי יש לומר "הדיד שינה מעיניי" ולא "הדיר שינה מעיני". האם הוא צודק?
רוביק עונה:
עמיר צודק במידת מה. "הדיד שינה" היא צורת ההפעיל של "נדדה שנתו". ואולם, "הדיר שינה" התפשט בעברית החדשה והשימוש בו הוא כמעט בלעדי, כנראה בהשפעת "הדיר את רגליו" במשמעות הרחיק או אסר.
396
שואל/ת: אני שומע לעיתים מזומנות את השמוש בצירוף המילים "הרבה פחות". האם אפשר ונכון להשתמש בו?
רוביק עונה:
"הרבה פחות" נשמע לנו עילג, אבל הוא נוצר על דרך ההשוואה עם "הרבה יותר" ועקרונית אין הבדל ביניהם. יש כאן כנראה גם השפעה של הביטוי האנגלי המקביל much less.
397
שואל/ת: מדוע אומרים "להעמיד מים", גם כשאין אש, כאשר אנו בסך הכל מדליקים את הקומקום החשמלי?
רוביק עונה:
"להעמיד מים" הפך בלשון הדיבור לניב שמשמעותו "לחמם מים לכלל הרתחה", ונפרד מצירוף המשמעות המקורי שלו שהוא "להניח קומקום או סיר על כירה בוערת".
398
שואל/ת: מדוע אומרים: "למתוח ביקורת"? איזו מתיחה יש כאן?
רוביק עונה:
הביטוי הוא מהעברית החדשה ולא מצאנו לו מקור לועזי ישיר. יתכן שהתגלגל מהביטוי "למתוח את הדין", להחמיר בדין, שמקורו בתלמוד. אפשרות אחרת היא שיש כאן גלגול מאנגלית: level criticism, להעביר או להעלות ביקורת.
399
שואל/ת: מדוע משתמשים בפועל להלבין בביטוי "הלבין את פניו ברבים"?
רוביק עונה:
במסכת אבות נאמר "המלבין פני חברו ברבים ... אין לו חלק לעולם הבא". עובדיה מברטנורא מפרט בעקבות התלמוד: "המתבייש פניו מאדימות תחילה ואח"כ מתלבנות. כשמביישין את האדם, בתחילה הרוח מתנועע לצד חוץ כמי שמתמלא חימה ופניו מאדימות, וכשאינו מוצא טענה כיצד יסיר הבושת ההוא מעל פניו, הוא דואג בקרבו ונכנס הרוח לצד פניו מפני הצער, ופניו מתכרכמים ומתלבנים".
400
עירית דויטש שואל/ת: ארז טל, בתכניתו "אל תפיל את המיליון", נוהג לומר "זה הכול או כלום". נראה לי שנכון לומר "זה הכול או לא כלום", שהרי כלום הוא משהו. האם יש אמת בדברי?
רוביק עונה:
יש אמת, אך חלקית. 'כלום' הוא אכן משהו, אבל השימוש בו הוא תמיד בשלילה: "לא ראיתי כלום" או סתם "לא כלום". השימוש שלא בלשון שלילה הוא קיצור דיבורי לגיטימי.
401
שואל/ת: דוברים רבים המבקשים להדגיש כי לעמדה מסויימת יש תמיכה או התנגדות ברורה, מדגישים כי "רוב רובו" של הציבור שותף לדעתם. אבל "רוב רובו" הוא חלק של הרוב, ויכול להיות גם מיעוט?
רוביק עונה:
מבחינה מתמטית הצדק עם השואל: "רוב רובו" הוא חלק מן הרוב, ואילו כוונת הביטוי היא שמדובר ברוב הגדול ביותר האפשרי. ההיגיון הלשוני של דוברי השפה הושפע מהביטוי התלמודי "כל כולו", שפירושו "הכול ללא שיור". באנלוגיה נוצר הביטוי "רוב רובו", והרי לך הוכחה נוספת לכך שהלשון אינה מתמטיקה.
402
שואל/ת: האם אירוע דו שבועי הוא אירוע המתרחש אחת לשבועיים או פעמיים בשבוע?
רוביק עונה:
דו שבועי מתרחש פעם בשבועיים, ומכאן דו שבועון. מה שמתרחש פעמיים בשבוע הוא חצי שבועי.
403
שואל/ת: האם הביטוי "למירב ידיעתי" הוא תקני?
רוביק עונה:
"מירב" (או מרב) נולדה בעברית החדשה בעקבות "מיטב" המקראית, במשמעות "החלק הגדול ביותר". "למירב ידיעתי", כמו "למיטב ידיעתי" פירושו "עד כמה שידיעתי מגעת". ביסוד שני הביטויים עומדת דווקא צניעות: מי שמדבר על "ידיעתי הרבה ביותר" או "ידיעתי הטובה ביותר" רומז שהוא אינו יודע כול.
404
שואל/ת: בשיחת רעים עלתה הטענה שבביטוי "למצוא חן בעיני מישהו" הפעולה נעשית בעצם ע"י האדם הסביל. כלומר: אם מישהו מוצא חן בעיני, משמע שהאדם השני מוצא את החן בעיניים שלי. האם כך הדבר?
רוביק עונה:
הביטוי "למצוא חן" התגלגל מהשימוש המקראי הרווח "אם נא מצאתי חן בעינייך". ההסבר הרווח להולדתו של הביטוי, שהיה לצירוף כבול, הוא שאדם מסוים מגלה בהבעת פניו ועיניו של זולתו חיבה ("חן") כלפיו.
405
שואל/ת: "מכל מלמדיי השכלתי" - האם זה אומר שמכל מי שלימד אותי למדתי משהו, או שבעצם אני משכיל יותר מכל אלה שלימדו אותי?
רוביק עונה:
הפסוק מופיע בתהלים קיט. כמעט כל המפרשים ראו בכך דרך הצטנעות: צריך ואפשר ללמוד מכל אדם, גם אם אינו חכם ודגול. במסכת אבות כתוב: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי". חנוך אלבק מוסיף: "מכל אדם – ואפילו קטן ממנו".
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >